לנגח את הבריידי באנץ' (טור מבפאלו)


כשאמרתי שאני נוסע לבפאלו לראות את הבילז נגד ניו אינגלנד, המשפחה שלי הרימה גבה. "זה יהיה טבח", הם אמרו. "בפאלו עיר מסוכנת", "האצטדיון ישן", "האוכלוסיה בבפאלו היא בית השחי של ארצות הברית", "הבילז הקבוצה הכי גרועה בליגה"… וכו' וכו' וכו'.

 כשהבילז משחקים בימי ראשון ב-13:00, הרבה מתושבי טורונטו עושים טיול של יום, יוצאים מוקדם בבוקר, עוברים את הגבול שבמרחק שעתיים נסיעה וחוזרים אחרי המשחק. אז הצטרפתי לטיול של חברת תיירות ספורט ונסעתי לראות מה בדיוק קורה מעבר לגבול במדינה של מנחם.

למרות שהבילז פתחו את העונה עם מאזן מפתיע של 0:2, אפילו באוטובוס שהיה ברובו מלא באוהדי בפאלו, לא באמת האמינו שאפשר לעשות משהו מול ניו אינגנלנד המושלמת וטום בריידי. "אתה יודע מה ראשי התיבות של הבילז?", שאל אותי ג'רמי.  "Boy, I love losing Superbowls". כשהוא מכוון לארבעת הסופרבולים הרצופים שבפאלו הפסידה בין 1991 ל-1994.

 האמת שבמשך כמעט שני רבעים התיאורים לא היו מוגזמים. פוטבול זה לא הוקי ולמרות שבטורונטו מפנטזים שהבילז יגיעו אליהם, בפאלו זו לא קנדה. האווירה הרבה יותר חמה, האוהדים מגיעים שתויים מה-Taligate Parties  (המנגלים המסורתיים במגרש החניה מחוץ לאצטדיון) ואפילו ההמנון לא נוגה ומרגש אלא מלא זיקוקי די-נור ברגע ששרים על הפצצות באוויר.

ברבע הראשון זה היה מופע של טום בריידי. הוא עשה מה שהוא רצה, שלח שתי מסירות לטאצ'דאון, בפאלו לא מצאה את הידיים והרגליים, מסרה פעמיים לפטריוטס וירדה בפיגור 0:14. גם הרבע השני לא נפתח יותר טוב כשבריידי ממשיך להראות למה הוא ה-MVP והופ, 0:21, מי שישב לידי הלך הביתה ומסתמן טבח מאוד לא נעים.

לא היה שום סממן שמשהו מיוחד עומד לקרות. גם כשבפאלו צימקה ל-21:7, היה נראה שניו אינגלנד בעניינים, כי בריידי הביא את הפטריוטס למצב בו הם עומדים להבקיע עוד טאצ'דאון לפני המחצית. רק שאז קרה משהו שהקפיץ את הקהל. במקום טאצ'דאון נוסף, אינטרספשן לבריידי. בפאלו שאגה משמחה. לא כי היא האמינה שיש סיכוי לנצח את המשחק, כי היא הצליחה להפריע לבריידי. להפריע ל-QB שטחן אותה פעם אחרי פעם במחצית. לשחקן הראשון שזוכה ב-MVP בהחלטה פה אחד. ל-QB שנחטף ארבע פעמים בלבד בעונה שעברה ומסר 36 פעמים לטאצ'דאון. והנה הוא משאיר כדור בבפאלו. הבילז המשיכו קומפלישן יפה והצליחו להוסיף שער שדה כדי לצמק ל-21:10 במחצית.

 גם במחצית לא היתה תחושה שמסתמן קאמבק. אולי שהיתה ירידת מתח בפטריוטס, אבל בטח ביל בליצ'ק ישטוף אותם בהפסקה ושוב בריידי ירקוד. רק שברבע השלישי עוד אינטרספשן, עוד טאצ'דאון ועכשיו כבר האדמה רועדת, רק 21:17. בריידי לא מצליח לסיים מהלך בטאצ'דאון וניו אינגלנד מוסיפה רק שער שדה שמוריד אותה ביתרון 17:24.

ברבע האחרון האצטדיון רעד. בריידי נחטף פעם אחר פעם (שיא שלילי שלו של ארבע אינטרספשנס במשחק – כמו בכל העונה שעברה), והבילז הפכו את התוצאה. בריידי עוד הצליח לסחוב את ניו אינגלנד לשוויון במהלך יפה בו השלים שני קומפלישנס בדאון רביעי, אבל שער שדה של בפאלו בשניה האחרונה סידר לבילז ניצחון מפתיע – 31:34.

כמה שאני התגעגעתי לשאגות השמחה האלה. זה לא הקהל הקנדי המנומס או הקהל האמריקאי של ה-MLS או המשפחות בבייסבול. אולי זה גם לא הקהל שמייצג את הפוטבול, אבל לרגע הרגשתי בעיר שחיה את הקבוצה שלה. בעיר שנלחמת עבור הקבוצה שלה, עבור הכבוד האבוד, מול קבוצה שניצחה אותה בכל 13 המפגשים האחרונים. קבוצה שהיתה בפיגור 21:0, בדרך להיות מושפלת על ידי השחקן הטוב בליגה.

 כמובן שזיקוקים וחגיגות במגרש וביציעים. באצטדיון כל כך פחדו שהקהל יפרוץ למגרש וישתולל מתוך שמחה, עד שהחליטו להוריד את השערים מייד עם שריקת הסיום.

 עבור ניו אינגלנד והבריידי באנץ' זה הפסד חוץ לא צפוי, אבל אין חשש שהם לא יגיעו לפלייאוף. בפאלו לעומת זאת עומדת במצב של פתיחת עונה פנטסטית של 0:3. הבילז היו אחת הקבוצות הגרועות בליגה וכמעט לכל משחק בית שלה יש מאות או אלפים כרטיסים שלא נמכרים. אפילו נגד ניו אינגלנד, במחצית הראשונה היתה תחושה שהיו יותר אוהדים לפטריוטס (במחצית השניה זה השתנה לחלוטין). הניצחון על ניו אינגלנד יכול למנף את הבילז למקום בו לא היו שנים. לאו דווקא מבחינת הסיכוי להגיע לפלייאוף, אלא מבחינת החיבור לעיר ולאוהדים – שיש קבוצה של לוחמים, שכל שבוע תסתער על המגרש.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

דה באזר בפייסבוק

אז מה למדנו? 5 עניינים מיום א'
צומת גומא

9 Comments

ole 26 בספטמבר 2011

איזה יופי של משחק!

אפשר היה להרגיש אנרגיה באיצטדיון גם דרך המסך. אוצ'ו סינקו אחראי לחלק מהנזק עם תנועה שחשפה את המסירה של בריידי לאחד האיבודים (נדמה לי שהשני) והוסיף עוד השמטה לתפארת בדרך לטאץ' דאון.

באפלו הצליחה לשבש את המשחק של הפטס אפילו שהכיס של ניו אינגלנד החזיק מעמד. לבריידי היה זמן, אבל הכיסוי נגד המסירה השתפר בחצי השני ושחקנים החלו להרים ידיים בהגנה ולהפריע בדרך זו לקו המסירה.

האם לניו אינגלנד יש בכלל משחק ריצה?

מנגד, הגנת המסירה של ניו אינגלנד משאירה שחקנים באחד על אחד ומזמינה צרות. עבודה גדולה של הרסיבר לסחוט את העבירה ממקורת'י בדרייב המנצח.

אני פשוט אוהב לראות את ניו אינגלנד מפסידה ואת ביליצ'ק יוצא מכליו. הוא היה מגוחך בויכוח העקר עם השופטים שעלה לו בטיים אאוט ובאפשרות הקלושה להארכה ואולי אף לניצחון.

תום 26 בספטמבר 2011

בריידי לא רעד. זה שהרסיברים שלו לא יכולים לבצע את הפעולה הבסיסית ביותר של לא לתת ל-DB ששומר עליהם להיות לפניהם זה לא אשמתו. השיפוט היה מעבר לגבולי, עם שתי החלטות בדרייב האחרון של באפלו שבעצם חיסלו את השעון ואת ההזדמנות של הפאטס לקבל את הכדור חזרה למהלך אחרון.

איתן בקרמן 26 בספטמבר 2011

התלהבת, דובינסקי :) סחתין, נשמע טוב.

יואב דובינסקי 26 בספטמבר 2011

כן, היה מאוד חווייתי. משחק NFL ראשון שלי

אלטמן 26 בספטמבר 2011

הבילס מגיעים לטורונטו למשחק ליגה בסוף אוקטובר וזה כחלק מסדרה של חמישה משחקים (אחד בכל עונה).. שווה לבוא. לפני שנתיים הם שיחקו נגד הג'טס ולפני שנה נגד שיקגו והשנה נגד הרדסקינז.
אמנם אין טיילגייטינג כמו בבאפלו אבל האווירה בסקיידום ממש מגניבה בין היתר כי יש מלא אוהדים של הבילס שמגיעים לכאן (והולכים מכות עם כל מי שחושב אחרת מהם).
http://www.billsintoronto.com

יואב דובינסקי 27 בספטמבר 2011

לצערי לא מסתדר לי מבחינת התאריכים.

אלטמן 26 בספטמבר 2011

ואגב, קצת לא קשור, אבל סמפראס מגיע למשחק ראווה מול ראוניץ (בהנחה שהוא לא פצוע)
http://www.ticketmaster.ca/event/10004728D14AA4B8

אורי הברווז 26 בספטמבר 2011

פיטצפטריק בתור קוורטרבק פותח בקבוצה שלי ממשיך להסתמן כהפתעת השנה

גלן 28 בספטמבר 2011

הנה עוד דיון על העיר המבאסת הזאת טורונטו. אני מייד נזכר שאת המשחק האחרון שלנו נגד פיטסבורג בסטנלי של 2008 ראיתי בבר בטורונטו. אוי האימה האימה כשמבינים מיהי ההוקיטאון האמיתית! איזה אליפות! איך פספסנו רפיט.
http://www.grantland.com/story/_/id/7023368/worst-sports-city-world

Comments closed