סיכום עונת ה-MLS של הקבוצות הקנדיות – נכשל!

 

העונה הסדירה של ליגת מנחם לס (MLS = מל לס) הגיעה בסוף השבוע לסיומה, כשלפחות על פי התוצאות המיידיות, על תעודת הסיום של הקבוצות הקנדיות כתוב בגדול נכשל!

 יש לי מעט אמון בניהול הכדורגל בקנדה ועדיין לא ציפיתי לכאלה תוצאות מביכות. ונקובר וויטקאפס סיימה את העונה במקום האחרון בליגה וטורונטו אף סי לא הרשימה הרבה יותר כשסיימה לפני אחרונה במזרח.

 שתי הקבוצות עוברות תהליך של בנייה. טורונטו אף סי מינתה לפני פתיחת העונה את ארון וינטר לתפקיד המאמן כדי שינסה להביא לקבוצה ניסיון אירופי ולהנחיל את שיטת המשחק של איאקס. למרות התוצאות הכושלות ב-MLS, טורונטו עשתה היסטוריה קטנה כשהעפילה לרבע גמר ליגת האלופות של הקונקאקאפ. מבחינת הסגל, וינטר עשה מיני מהפכה במהלך העונה כשהצליח להביא שני אירופאים מנוסים, דני קוברמנס שכבש תשעה שערים בעשרה משחקים וטורסטן פרינגס, אבל איבד את החלוץ דוויין דה רוזאריו שעזב את טורונטו אחרי שני משחקים וסיים את העונה כמלך השערים של הליגה עם 16 כיבושים (תיירי הנרי סיים שלישי עם 14, דייויד בקהאם שני באסיסטים – 15).

"כשהגעתי אמרתי שהדבר הכי חשוב זה לבנות את הקבוצה וזאת היתה המטרה המרכזית", אמר וינטר. "לפני שלושה חודשים עשינו הרבה טריידים והבאנו את טורסטן ודני. בליגה התקדמנו מאוד, העפלנו לרבע גמר הקונקאקאפ, עשינו שימוש בנוער, ככה שהעונה לא היתה כל כך גרועה ואנחנו במסלול הנכון".

הקבוצה החדשה של הליגה, ונקובר ווייטקאפס החלה את העונה בהתלהבות. הקהל הגיע והריע ובזמן שביתת ה-NBA, האוהד מס' 1 ואחד הבעלים, סטיב נאש, התאמן עם השחקנים ועזר ליצור באז מאוד חיובי סביב הפרנצ'ייז. אבל מקצועית, ונקובר סיימה במקום האחרון במערב ובליגה כולה עם 0 ניצחונות חוץ.

במשחק האחרון שהיה מוקדש לקהל "Fan Appreciation Day", ונקובר היתה צריכה נקודה ביתית כדי לעבור את ניו אינגלנד שסיימה אחרונה במזרח, אבל הפסידה 2:1 לקולורדו משער חמש דקות לסיום."מילאנו את האצטדיון וסיפקנו בידור, אבל התוצאות לא היו שם", סיכם הקפטן ג'י דה-מריט את המשחק ואת העונה כולה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 בעונה הבאה תצטרף לליגה מונטריאול אימפקט. מונטריאול שוק גדול עם קהל חם ואין סיבה שלא תהיה לעיר קבוצת כדורגל מקצוענית.

בשנים הקרובות קנדה תארח מספר אירועי ספורט גדולים שיכולים לעזור לפיתוח הכדורגל במדינה. משחקי פאן אמריקה יערכו ב-2015 בטורונטו וכתוצאה מכך חלק מהתשתיות בעיר ישתפרו. מעבר לזה, גביע העולם עד גיל 20 לנשים וגביע העולם לנשים ייערכו בקנדה ב-2014 ו-2015 בהתאמה ואצטדיונים חדשים מתוכננים לקום או להיות משופצים בוויניפג, אוטווה, מונטריאול, ונקובר, אדמונטון, מונקטון והליפקס.

אני רואה פוטנציאל מסוים לכדורגל הקנדי, אבל אני לא מאמין בתפיסה הניהולית שקבוצות קנדיות צריכות לשחק בליגות אמריקניות. תוסיפו לאצטדיונים שיקומו או ישופצו מקומות כמו ססקצ'ואן, קלגרי והמילטון להן יש כבר אצטדיונים שמארחים מידי שבוע משחקים בליגת הפוטבול הקנדית וקיבלתם מדינה עם תשתית לליגה מקומית שלא מעט מדינות דרג ב' באירופה היו חולמות לקבל.

 בלי קשר לקבוצות הקנדיות, ה-MLS עדיין רחוקה שנות אור מהרמה באירופה. "הרמה, הסגנון והחוקים עם תקרות השכר הם משהו שדורשים התאקלמות", מסביר ארון וינטר, "אבל הליגה לא רעה". הנרי, בקהאם, פרינגס, קוברמנס ושחקנים אירופאים נוספים בשנות ה-30 שבשלהי הקריירה יכולים לתרום לליגה אם יהיה דור צעיר שילמד מהם. הכדורגל האמריקאי משתפר, אבל עד שלא יגיעו מאירופה כישרונות בשיא הקריירה (נגיד בסדר גודל של בוז'אן קרקיץ' ודומיו), היא לא תגיע רחוק ולא תהפוך לבית גידול לכישרונות שיצליחו גם מעבר לאוקיאנוס.

דה באזר בפייסבוק

איפה הייתם ב-23 באוקטובר 2011?
יומן האליפות של מכבי

11 Comments

אהוד 24 באוקטובר 2011

אין סיכוי שנאש חותם באנז'י מאחצ'אלקה?

בלינדר 24 באוקטובר 2011

ונקובר גם סיימו מקום אחרון מתוך שלוש בקסקייד קאפ שזה מין גביע פנימי בין סיאטל, פורטלנד וונקובר.

המצב של הליגה מאד מעניין.

נקודות האור העיקריות זה הקהל והעובדה שלהרבה קבוצות יש אצטדיוני כדורגל מלשהם. האצטדיונים של פילדלפיה יוניון וניו יורק רד בולס פשוט נהדרים וגם נבנו בגדלים הנכונים לכדורגל בארה"ב (20-25 אלף צופים). לא מעט מהקבוצות גם מפתחתות את ארגוני האוהדים כך שיש קהל ויש איפה לשחק. סיאטל סאונדרס אפילו הביאו הסופ"ש 65 אלף צופים למשחק הפרידה מקייסי קלר שזה מאד יפה. הבעיה היא שגם הארגון וגם הרמה פשוט על הפרצוף. לא צריך 10 קבוצות בפלייאוף, במיוחד שזה אומר שיותר מ50% מקבוצות הליגה עולות אליו (גם בNBA אני חושב שצריך לקצץ). הרמה אמורה להשתפר עוד כעשור כשהדור האמריקאי הצעיר יכנס לעניינים אבל עדיין קשה לי להאמין שהכוכבים הגדולים מאירופה ודר"אמ יגיעו לשחק בMLS בשיאם. כדורגל בארה"ב לעולם יהיה ספורט נישה וזה דווקא לא רע.

בלינדר 24 באוקטובר 2011

וד"א – הנרי סיים את העונה הרגילה גם עם 2 אדומים.

יואב דובינסקי 24 באוקטובר 2011

מסכים איתך לגבי שיטת הפלייאוף המוזרה. שלוש הראשונות מכל קונפרנס עולות פלוס ארבע קבוצות ווילד קארד שעוברות סיבוב ראשוני ביניהן.

מנחם לס 24 באוקטובר 2011

יואב, אתה לא מספיק אופטימיסט. הכל נבנה כאן עכשיו מלמטה. גם אצלכם בקנדה. הנשים שלכם כבר נתנו הופעה מצויינת בגביע העולמי. עם האיצטדיונים שלכם והאיצטדיונים החדשים אצלנו(רק לכדורגל!), יבוא גם עניין מחודש. בסיאטל ופורטלנד זה כבר קורה כשהכדורגל מתחיל לעבור את המייג'ור ספורט האחרים. לא חייבים שיהיה ייצוא של שחקנים לאירופה. חשוב שיהיה ספורט מקצועני שיביא קהל, התלהבות, ואז הכל יבוא עם הזמן.

יואב דובינסקי 24 באוקטובר 2011

אני רואה הרבה יותר פוטנציאל בכדורגל נשים בקנדה מאשר בגברים. מאוד מקובל כאן שבנות משחקות כדורגל.

אורי הברווז 24 באוקטובר 2011

הייתי בטורונטו השבוע ויצא לי ללכת למשחק של FC מול ניו אינגלנד ולשבת עם ה"שרופים." האמת שדי התאכזבתי. למרות שהחוויה היתה מהנה היתה לי הציפייה שתהיה קצת יותר תמיכה מהקהל, שחוץ מלשיר פה ושם (חוץ מהשרופים ששרו כל הזמן) ולרקוע ברגליים לא ממש עשה משהו. אבל הקבוצה באמת נראתה על הפנים.
גם הייתי בבאר בשביל המשחק של הליפס מול המונטריאול קנדיאנס, וגם שם לא נרשמה תכונה יוצאת דופן. טורונטו מזכירה לי את ניו יורק, יש גרעין קשה אבל הרוב הם אוהדי הצלחות.
אחרי שהייתי במשחקים של קבוצתי הפורטלנד טימברס נגד היוניון והרד בולס בפילי וניו יורק, אני חייב להגיד למרות חוסר האובייקטיביות, שהאווירה הכי טובה נמצאת בצפון מערב, בפורטלנד וסיאטל (טפו) ואפילו בוונקובר המקסימה.
הMLS הוא כרגע הדבר הטרנדי ביותר בפורטלנד (במיוחד עם השביתה בNBA) והירוק לבן של הטימברס הרבה יותר פופלרי מהשחור אדום של הבלייזרס.
מומלץ מאוד ללכת למשחק אם משיגים כרטיסים, כולם נמכרו מראש למשך כמעט כל השנה.
בכל מקרה, אני מאמין שאם וכאשר טורונטו תצליח להפיק קבוצה מצליחה, היא תהיה אטרקציה רצינית.

יואב דובינסקי 25 באוקטובר 2011

שנה שעברה הייתי בגמר הMLS שנערך בטורונטו. היה משחק איום ונורא. האצטדיון סביר בהחלט למה שהם צריכים.

אורי הברווז 26 באוקטובר 2011

היתרון היחיד של האיצטדיון הזה הוא שאפשר לעשות הרבה רעש עם הרגליים כי הטריבונות עשויות ממתכת

אלעד 25 באוקטובר 2011

אני זוכר שמתישהו בילדותי, קנדה הייתה במונדיאל (אולי ב-86'?). משום מה תמיד חשבתי שהיא עדיפה על ארה"ב בספורט הזה.
מעניינת אותי התלות הכמעט מוחלטת – כך זה נראה מכאן – של קנדה בארה"ב בכל הנוגע לספורט, ואולי גם בדברים אחרים. למה יש קבוצות קנדיות בליגות של ארה"ב, ולא מתפתחת שם ליגה מקומית, מקצוענית, כמו שאולי מנסים לעשות עם הפוטבול. הרי התנאים בקנדה די דומים – יש כסף, תרבות ספורט, אוכלוסייה גדולה שיכולה להצמיח ספורטאים גדולים, וגם מצמיחה אבל בתדירות די נמוכה.
אשמח אם תאיר את עיניי לגבי התלות הזו.

יואב דובינסקי 25 באוקטובר 2011

אתה מתפרץ לדלת פתוחה ואני עוסק בזה לא מעט בבלוגים שלי כאן.
אבל צריך להבין שיש בעיות אובייקטיות כמו חורף של שמונה חודשים בשנה שמגיע גם למינוס חמישים מעלות בחלק מהמקומות. ובעיקר בעיה של מדינה ענקית בגודל של יבשת עם 34 מיליון תושבים בלבד שמפוזרים בצורה מאוד לא אחידה בשלושה מוקדים מרכזיים -טורונטו, מונטריאול ו-ונקובר. ועדיין, לי מאוד מפריעה התלות בארצות הברית.

Comments closed