ההזדמנויות: טיהור הירקון וקידום דו-קיום

בסוף השבוע החליטה אופ"א שבאופן חד פעמי יורו 2020 ייערך ב-13 מדינות, קרי 12 מדינות יארחו שלושה משחקי שלב בתים ומשחק נוק-אאוט אחד (שמינית או רבע גמר) ומדינה אחת (כנראה טורקיה במידה ואיסטנבול לא תזכה באירוח המשחקים האולימפיים) תארח את חצאי הגמר והגמר. מישל פלאטיני זכה למטח ביקורות על ההחלטה, בעיקר על ההתחנפות להתאחדויות של המדינות המתפתחות כדי שיתמכו בו פוליטית, על חוסר ההתחשבות באוהדים ועל הבעיות הלוגיסטיות שהטורניר ייצור. לדעתי מדובר ביוזמה מעניינת עם הזדמנות חד פעמית לישראל להשתמש באירוע ספורטיבי כה גדול כדי לתקן עוולות קיימות.

למרות שהקריטריונים המפורטים יפורסמו רק באפריל, אופ"א הודיעה שמדינה תוכל לארח רק באצטדיון אחד והקריטריונים לאירוח שלב בתים עם משחק נוק-אאוט הוא אצטדיון בגודל 50 אלף מקומות, עם שני יוצאים מהכלל, שם תאשר אופ"א גם אצטדיון של 30 אלף מקומות. כך שישראל תוכל להתמודד על אירוח אם תשפץ את אצטדיון רמת גן או אם תבחר באצטדיון סמי עופר שעתיד לקום בחיפה ויכיל כ-30 אלף מקומות בתקווה להיות אחת משתי החריגות.

דווקא בגלל פיזור היורו ברחבי היבשת, לישראל יהיו את הכלים הלוגיסטיים לארח ארבע נבחרות ואת הקהל שיגיע לתמוך בהם. ערי החוף ייהנו מתיירות וכפר המכבייה יוכל להפוך לכפר התקשורת שממנו ייצאו סיורים ברחבי הארץ וכמובן הסעות למגרשי האימונים השונים של הנבחרות ולאצטדיון. הדרישה שלמדינה מארחת יהיה יותר משדה תעופה אחד בינלאומי רק תזרז את פרויקט נמל התעופה באילת ותשדרג את שדה דב. כך שגם ברמת גן וגם בחיפה יש לישראל הזדמנות חד פעמית לשנות את המצב הקיים ולהפוך לאטרקטיביים לאופ"א שתראה איך כדורגל פועל לשיפור את איכות הסביבה ולמלחמה בגזענות.

רמת גן – טיהור הירקון ושיפוץ האצטדיון

צריך לקבל החלטה מה עושים עם אצטדיון רמת גן. כפי שהוא כרגע, אין בו הגיון כלכלי וחוויית הכדורגל בו מעיקה. הוא לא מושך מבקרים על בסיס קבוע, אין בו שימוש סדיר, הוא מלא אולי פעם בשנה בהופעת רוק וכל חוויית הכדורגל בו לא נעימה לצופה, בטח לא בהשוואה לבלומפילד או לאירופה. כרגע האצטדיון והעלות הגבוהה של התחזוק שלו מזיקים לישראל הרבה יותר מאשר מביאים תועלת. לכן צריך לקבל החלטה – או שסוגרים את הבאסטה, מעבירים את משרדי ההתאחדות לשפיים והנבחרת תתחיל לשחק בבלומפילד, מושבה, נתניה וסמי-עופר או שהופכים אותו למשהו יעיל וכדאי.

בראייה הצרה, אפשר להפוך את אצטדיון רמת גן לאצטדיון יעיל ולכוון אותו כך שישרת את מכבי תל אביב, ששוקלת לעבור מבלומפילד במידה ויהיה אצטדיון שיענה לצרכיה. אולימפיאדת לונדון הביאה את הבשורה של יציעים ניידים, כלומר אפשר לשדרג אצטדיון ל-60 אלף מקומות ולפרק חלק מהיציעים כך שיישאר רק עם 30 אלף. מה שייתן למכבי תל אביב את הפתרון שהיא זקוקה לו ותשאיר את האופציה להחזיר יציעים באופן חד פעמי אם יהיה משחק נבחרת מכריע על העפלה למונדיאל, הרולינג סטונס יגיעו לארץ או שישראל תיבחר לארח את גמר הליגה האירופית או את הסופרקאפ האירופי במידה והוא יתחיל לנדוד ממונאקו.

ראייה רחבה יותר תסתכל על אירוח ארבעה משחקי יורו 2020 כהזדמנות לשנות את המצב הסביבתי לאורך הירקון המזוהם. כחלק מהתזה לתואר השני בניהול ספורט חקרתי את האפשרויות של ישראל לארח משחקים אולימפיים וראיתי מספר הצעות. אחת מהן כללה בניית פארק אולימפי לאורך הירקון עד למבצר אנטיפטרוס, תוך טיהור מי הירקון והתפלתם. פרויקט בסדר גודל כזה הוא פרויקט לאומי שמצריך השקעה גדולה בהרבה משדרוג אצטדיון, אבל אפשר ללמוד ממקרה לונדון 2012, שם העירייה, הממשלה והוועדה המארגנת הפכו אזור מוזנח, מטונף ומוכה זנות ופשע כמו סטרטפורד לפארק אולימפי ירוק העובד על אנרגיה סולרית וממחזר מים. טיהור הירקון ושימוש במימיו להשקיית האצטדיון, מתחמי האימונים וכל איזור פארק הירקון והספורטק ישדרג משמעותית את אזור גוש דן ויחסוך כסף בראייה לטווח ארוך.

חיפה – קידום דו קיום

במידה וחיפה תיבחר לארח משחקים ביורו, אצטדיון סמי עופר יהיה בתקן A של אופ"א, אבל יצטרך להתמודד כאחד החריגים מבחינת הגודל. לכן ישראל תצטרך לשחק על היתרון היחסי שלה בחיפה – דו קיום בין יהודים וערבים. דווקא ההתלהמות עכשיו סביב נושא שחקן מוסלמי בבית"ר מדגישה כמה ישראל זקוקה לפעילות כלל מערכתית למיגור הגזענות בספורט. אירוח משחקי יורו 2020 יול לחבר בין המערכות השונות לפעילות לאומית של מיגור אלימות וגזענות בספורט ותמיכה בספורט במגזר הערבי.

הנסיעה של בית"ר לצ'צניה לחפש משקיע הזכירה לארקדי גאידמק כמה רעש הוא יכול ליצור בכל הקשור לבית"ר ולמוסלמים. הגזענות של אוהדי בית"ר והשלטים "בית"ר טהורה לעד" הופיעו בעיתונים בינלאומיים, כולל בדיילי מייל ואחרי שנים של שתיקה גאידמק שוב חזר להיות רלוונטי. להביא שחקן מוסלמי לבית"ר לא יפתור את בעיות הגזענות, להפך, אני חושש להקצנה והחרפה ושקיצוני מטורף ינסה לרצוח את אחד הצ'צ'נים במידה ויעשו טעות שתוביל להפסד מול סכנין או הפועל. אבל דווקא בגלל הגזענות וההקצנה, יש מקום להראות שיפור.

יש מספר גופים שפועלים בארץ ומגשרים בין יהודים ומוסלמים או ישראלים ופלסטינים דרך ספורט, כמו מחלקת הספורט של מרכז פרס לשלום, עמותת ערכים בספורט, מיפעלות חינוך וחברה בהפועל תל אביב ועוד. כך שידע קיים, אבל צריך לפרוס אותו בראייה רוחבית של המדינה ולא כארגונים נקודתיים. אין ספק שיצטרך כאן שיתוף פעולה מורכב בין משרדי הממשלה השונים, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת, המשטרה וההתאחדות לכדורגל.

מלבד תמיכת גופים ציבוריים יש גם קריצה לספונסרים לתמוך בפרויקט לאומי חיובי שיקבל נראות בינלאומית ולאוליגרכים שרוצים לקדם את שמם. גאידמק כבר שיחק בעבר עם הרעיון של עבאס סואן בבית"ר ותרם לא מעט לבני סכנין. כך שגם הוא וגם אוליגרכים יהודים אחרים מבינים שיש כאן הזדמנות לתפוס כותרות חיוביות כמי שתורמים לשינוי התדמית של ישראל ממדינה גזענית שלא נאמר אפרטהייד למדינה פתוחה וליברלית שמשתמשת בספורט כמגשר בין דתות ותרבויות. את הקמפיין וההתמודדות כולה יובילו שחקנים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומזוהים עם חיפה ובראשם יוסי בניון, בירם כיאל ודודו אוואט.

***

הקיץ הקרוב יהיה מעניין מאוד מבחינת אירוח אירועי ספורט בישראל. יורו 2013 מביא עימו אתגרים שישראל לא הכירה עדיין מבחינת אירוח אירוע ספורט בינלאומי ויש כאן הזדמנות להרשים את אופ"א ולהראות צדדים חיוביים של ישראל, שאינם בקונטקסט של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. חודש אחר כך יתקיימו משחקי המכבייה ה-19, אירוע הספורט הרב-ענפי השלישי בגודלו בעולם, אחרי המשחקים האולימפיים ומשחקי האוניברסיאדה. גם אם מדובר בתחרויות חובבניות ובמפעל שחשיבותו המרכזית היא חינוכית, ציונית ותיירותית, זה כאב ראש לוגיסטי לא קטן שמצריך לא מעט ידע וניסיון.

לישראל יש זמן עד ספטמבר להודיע אם היא מתמודדת על אירוח יורו 2020, כשאת ההצעה הרשמית תצטרך להגיש עד אפריל 2014 וחמישה חודשים אחר כך ייקבעו המארחות. יש לישראל יתרונות יחסיים לקחת חלק בארגון טורניר כזה, יש מורשת שתוכל להיבנות ושתקרין באור חיובי גם על אופ"א, קיום המשחקים יקרוץ גם לאוליגרכים שישקיעו ואם ישראל תדע למקסם את הפוטנציאל מאירועי הספורט שתארח בקיץ, לא רק שהיורו יהיה בהישג יד, אלא גם שינוי ושיפור החברה והמדינה.

איפה עמותת האוהדים? (בית"ר- לייב בלוג)
שובר שוויון

25 Comments

ירושלמי 28 בינואר 2013

הזכרת את בלומפילד, המושבה, האצטדיון החדש בנתניה, האצטדיון שעוד לא נבנה בחיפה, ורק את טדי שאמור אוטוטו להכיל 33,000 מקומות בקיץ הקרוב (ובעוד מספר שנים יחל השלב השני להגדלה של 45-50 אלף מקומות) השארת בחוץ.
שאני אבין, אתה הרשות השופטת והמבצעת?
לפחות היית מסייג את דבריך "במידה ואם תפתר הבעיה ב…" אבל כבר בחרת על דעת עצמך להוציא את האצטדיון מעיר הבירה מהמרוץ.

אם זאת טעות שלא במתכוון, כי פשוט שכחת לציין את טדי, אז תשכח מכל מה שאמרתי.

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

ירושלמי, תודה על תגובתך, היא בהחלט במקום. וזכותך כמובן לא להסכים איתי. רק אצטדיון ר"ג וסמי עופר בחיפה מועמדים בעיני לאירוח משחקים ביורו 2020. יתר האצטדיונים שהזכרת יכולים לארח משחקי נבחרת בקמפיינים שונים או גמר גביע וכמובן שגם אצטדיון טדי, שבקיץ הקרוב ייארח את גמר היורו לנבחרות צעירות ואת טקס הפתיחה של המכבייה. אבל אם אני עומד בראש הוועדה המארגנת ליורו 2020, טדי בעדיפות שלישית מבחינתי.

ירושלמי 28 בינואר 2013

אם אפשר לשאול, למה טדי בעדיפות שלישית?
מה הקריטריונים?
הרי גם מבחינת גודל וגם מבחינת נגישות ומיקום טדי עדיף.

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

השאלה היא איפה היתרונות היחסיים של ישראל לעומת הונגריה, סלובניה, קרואטיה ופינלנד, איפה יש הכי הרבה הזדמנויות ואיפה הסיכון הכי נמוך. מה שנקרא ניתוח SWOT. זה הקריטריון ובמובן הזה, טדי אופציה פחות ריאלית מאשר חיפה או ר"ג.

יריב 28 בינואר 2013

השלישי בגודלו בעולם? המכביה גדולה יותר ממשחקי חבר העמים?

גיל 28 בינואר 2013

מספר המשתתפים דומה אבל יש יותר מדינות במכבייה.

ניתאי 28 בינואר 2013

מה גם שלהחשיב את המשחקים האולימפיים כאירוע אחד זה התאמה למציאות. או שניים (קיץ וחורף) או שלושה (פרה-אולימפיים).

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

אני מחשיב משחקי קיץ ומשחקי חורף. ובמשחקי חורף משתתפות פחות מדינות מאשר במכבייה. לדעתי גם יש פחות מתחרים ופחות ענפים.

רובי 5 בפברואר 2013

פחות מדינות ופחות ענפים רק שבמשחקי החורף מדובר בתחרות ספורט מקצועני אמיתית ולא קיטנה ליהודים שמחפשים כלות ושידוכים. ואל תביא לי את מרק ספיץ וכמה מתעמלים כדוגמא.

dorigil 28 בינואר 2013

אם אפשר גם עד היורו לסיים את הכיבוש, להלאים את הבנקים ולפתור את בעיית הרעב באפריקה.

רועי 28 בינואר 2013

שו כיבוש?

המתקן 28 בינואר 2013

ורכבת קלה בתל אביב.
ורכבת לירושלים.
ונמל תקין.

D! בארץ הקודש 28 בינואר 2013

אתה חושב בגדול – אני אוהב את זה
אבל זה נראה לי קצת גדול על לוזון ושות'
או לוזון ובניו (ואחיו, ובני דודיו וגיסיו) ושות'
או על שות' ולוזוניו.

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

זה ממש לא בשמים, אלה פרויקטים שבמילא עלו וירדו מסדר היום. אבל בלי שיתוף פעולה בין גופי הספורט והרשויות השונות זה לא יקרה.

D! בארץ הקודש 29 בינואר 2013

משום מה הכל נראה גדול כמגיעים לביצוע פה בארץ.
(אפילו טראם מחורבן לא מצליחים לעשות פה, בת"א – בירושלים בנו סוג של אחד).

ניתאי 28 בינואר 2013

קודם כל – איצטדיון אבי רן, לא סמי עופר.
דבר שני, כל אירוע כזה סך היתרונות בו הוא עצום, אבל לצערי זה גדול עלינו. אולי הקיץ הקרוב ישנה את דעתי.

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

תודה, החכמת אותי, לא ידעתי שהאצטדיון נקרא ע"ש אבי רן. ראוי מאוד.

ניתאי 28 בינואר 2013

הוא לא. השם הרשמי שלו הוא סמי עופר, אבל לפחות אוהדי מכבי (חיפה) מנסים לשנות תודעה ולקרוא לו אבי רן. כמו שאמרת – ראוי מאוד.

פולדש 28 בינואר 2013

אין דבר כזה שם רשמי. אולם ואצטדיון מקבלים את השם שלהם ממי שמגיעים לעודד את הקבוצות שלהם בו.

בני תבורי 30 בינואר 2013

ניתאי,
אתך במאבקך הצודק!

Asaf the Kop 28 בינואר 2013

דובינסקי,

יש לי הצעה משלי.

ישראל והרשות הפלסטינאית יגישו הצעה משותפת לאירוח המשחקים ב-2020.

המשחקים יערכו ב-2 איצטדיונים. איצטדיון "טדי" שעד אז יורחב לכ-35 אלף מושבים ובאיצטדיון "פייסל חוסיני" בכפר א-רם שיצטרך לעבור שיפוץ והרחבה מסיביים.

אין לי ספק שהצעה משותפת מסוג זה תאפשר את קיום השלב המוקדם של הטורניר באזור ירושלים ואולי גם ייקרב קצת את 2 העמים.

יואב דובינסקי 28 בינואר 2013

עלו כל מיני יוזמות אוטופיות של אולימפיאדת ת"א-עזה, אני לא מתכוון למשהו כזה. נפגשתי עם אלכס גלעדי מספר פעמים בנוגע לאולימפיאדה בישראל, הוא טוען שיהיה אפשר להגיש מועמדות רק 20 שנה אחרי הסכם קבע כשיש שקט באזור.

אבל ישראל באמת מסוגלת לארח ארבעה משחקים ביורו 2020, יש לה את הידע, יכולת לוגיסטית מוכחת, המצב הבטחוני והפוליטי כן מאפשרים משחקים בחיפה ור"ג ובאירופה מדינות לא מחרימות אותנו. זה לא חזון אוטופי, בספטמבר ישראל צריכה להודיע שהיא מתמודדת ובאפריל להגיש תכנית מפורטת.

Asaf the Kop 28 בינואר 2013

גם אני לא התכוונתי לאולימפיאדה בישראל והרשות הפלסטינאית. זה לא יקרה ב-50 השנה הקרובות.

אבל ניתן לארח 2 משחקים ב"טדי" ו-2 משחקים ב"פייסל חוסייני" במסגרת יורו 2020.

יואב דובינסקי 29 בינואר 2013

דבר ראשון התנאי של אופ"א זה שכל המשחקים ייערכו באותו אצטדיון ופלסטין בכלל משחקת באסיה. מה עוד שנראה לי בלתי סביר בעוד 15 חודשים להגיש הצעה משותפת. הייתי מחפש את המקומות של הקונצנזוס ולהגיש הצעה עם רמת סיכון נמוכה ככל האפשר.

אסף THE KOP 29 בינואר 2013

הפלסטינאיים לא ישחקו. רק יארחו.
הם אולי משחקים באסיה אבל א-ראם נמצא 15 דקות מי-ם.

לדעתי, הצעה משולבת רק יכולה להגביר את הסיכוי של ישראל לארח משחקים.

בכל מקרה, שיהיה לנו בהצלחה.

Comments closed