מלחמת העסקנים

Cigar Wars

בתקשורת מציגים את מלחמת העסקנים כמלחמה אישית בין לימור לבנת לאבי לוזון, כאילו היתה אסיר חדש בכלא שמחפש להוריד את האסיר הכי גדול והכי מפחיד כדי לשלוח מסר לכל היתר. מאחוריי לבנת עומדים פרופ' זליכה והמועצה להסדר ההימורים בספורט ומאחוריי לוזון ההתאחדות והקבוצות. לפי מה שאני קורא, מצד אחד כל מיני נשמות טובות ולא קשורות מציעות איזה פשרה שלוזון יקבל מצנח זהב וכהונתו הבאה תקוצר או משהו כזה ומנגד לוזון עצמו אמור לקיים ביום חמישי מסיבת עיתונאים בה יפתח את הפה על מנהל הספורט ומועצת ההימורים. רפורמה אמיתית, בכל מקרה אין פה.

צריך להרים גבה ולהסתכל בצורה מאוד חשדנית בתמיכה הבלתי מסויגת של הטוטו בלבנת. גם בטוטו וגם בהתאחדויות ובאיגודים מפחדים מאוד מהמועצה הלאומית לספורט העתידה לקום ועתידה לאגד בתוכה סמכויות רוחביות בספורט הישראלי. לפחות על הנייר מדובר במהלך נחוץ, היות ולספורט הישראלי אין באמת גוף ריכוזי עם ראייה רוחבית ועם סמכויות ותקציבים, אלא הרבה מאוד מרכזים שלא באמת מרכזים שום דבר וגופים ריכוזיים בלי סמכויות או יכולות אכיפה. מה שיוצר כפילויות, ריבים, פוליטיקה והרבה מאוד נושאים שנופלים בין הכיסאות.

הבלגן בספורט הישראלי והיעדר סמכות רוחבית מאוד הקלו על הטוטו למקם את עצמו כגוף עם האצבע על השאלטר. התפרקות ההתאחדות לספורט בשנות ה-90 והפרדת משרד הספורט ממשרד החינוך עתיר התקציבים, השאירו ואקום ניהולי בספורט שאליו נכנס הטוטו, שפועל מתוקף חוק ונהנה מסמכויות מופרזות, בעיקר בכל הקשור לקרן המתקנים ולהוצאות הכספים שנכנסים דרך ההימורים. אין סיבה עקרונית מדוע ההחלטות לגבי הוצאת הכספים צריכות להיות במסגרת המועצה להסדר ההימורים בספורט, שהוא גוף ציבורי. מבחינה עקרונית, במנהל הספורט בעזרת תקנות ועזרה בחקיקה בכנסת יכולים להעביר את הסמכות הזאת למועצה הלאומית לספורט שתקום ולהשאיר את סמכויות הטוטו אך ורק בניהול ההימורים, אבל לא בחלוקת המשאבים. כלומר, הטוטו יחליט אם ניצחון של מכבי ת"א על בני יהודה יהנה מיחס של פי 1.37 או 1.52, אבל לא שם ייקבע אם הכסף ילך לארנה חדשה של 5,000 מקומות, ספורטק חדש, סבסוד מועדוני ספורט עירוניים או מימון משכורת למאמני אתלטיקה בכירים.

מי שעוד ייפגעו מהקמת המועצה הלאומית לספורט הם מרכזי הספורט, הוועד האולימפי והתאחדויות הספורט הגדולות (בעיקר הכדורגל והכדורסל), שעשויים לאבד חלק מהסמכויות שלהם. במבנה הנוכחי שלהם מרכזי הספורט אחראים לרוב הריקבון בספורט הישראלי (עסקנים עם שבעה כובעים שונים שמסדרים מינויים אחד לשני), הוועד האולימפי מגדיר את רוחב הסמכויות שלו עפ"י סיטואציות נקודתיות וההתאחדויות הגדולות מתנהלות כאילו הן לא צריכות לתת דין וחשבון לאף אחד. ככה שהדבר האחרון שהגופים האלה צריכים על הראש, זו סמכות חיצונית שתפקח עליהם, תדאג שהם יישרו קו ותיקח מהם סמכויות ותתנה תקציבים. האיומים שירחיקו אותנו ממוסדות בינלאומיים או שישביתו את ליגות הנוער, הם ניסיונות נואשים למנוע את המהפכה או לפחות לדחות אותה, למרות שלכולם די ברור שהספורט הישראלי הוא זה שסובל.

למעשה, ההיגיון אומר שהטוטו, ההתאחדות לכדורגל, המרכזים והוועד האולימפי, יעמדו ביחד מול מנהל הספורט ולא ייאבקו בינם לבין עצמם. לכן כשהטוטו ולבנת משתפים פעולה, אני מרים גבה. מה מתבשל שם בין השניים? האם הטוטו עומד לתמוך בניצחון נקודתי של לבנת בתמורה לזה שהקמת המועצה הלאומית לספורט תיקבר, תידחה או תקום בסמכויות מצומצמות כך שתהיה עוד גוף בסדר גודל של ועדה ציבורית בלי שיניים ותשאיר את התקציבים אצל הטוטו? האם אחרי כל המריבה הגדולה דיל סיבובי שיפריש את אבי לוזון מההתאחדות לכדורגל יכיל בתוכו גם את המשך כוחם של המרכזים? והאם בכלל המועצה הלאומית לספורט לא תיתן כוח לפוליטיקאים שבמשרד הספורט ובוועדות השונות בכנסת להשתמש בספורט למינוף האג'נדות הפרטיות שלהם?

קשה להגיד שאיגוד הכדורסל הקדים תרופה למכה, אבל את פארסת היושב ראש הוא כרגע מנסה לפתור ע"י מינוי רמטכ"ל לשעבר במקומו של איתן רוב שפרש מהנהלת האיגוד בגלל "מחויבויות שמחוץ לכדורסל". לא אופתע במיוחד אם בעוד שלושה חודשים אקרא באיזה שורה בתחתית אחד עמודי הספורט שרוב מונה לדירקטוריון של שקרכלשהו באחת הקבוצות או אחד האיגודים. ככה זה בתרבות המרכזים, אי אפשר לעקוב איזה החלטה מביאה לאיזה מינוי.

נכון שדן חלוץ לא מגיע משום מרכז או קבוצה, אבל גם ניסיון בניהול ספורט אין לו. כל הליך המינוי זה פרטץ' אחד גדול. בעוד חודש ייערכו בחירות לנשיא הוועד האולימפי במקומו של ז'ק רוג שמסיים 12 שנה בתפקיד. כל מועמד צריך להציג את האני מאמין שלו ותכנית הפעולה שלו לאן הוא מתכוון להוביל את הוועד האולימפי ב8-12 השנים הבאות. אחר כך תיכנס הפוליטיקה הפנימית בין החברים. פה פשוט ויתרו על החלק שבו היו"ר מציג את האני מאמין שלו. כבר במינוי עצמו הוא הופך לשבוי בידי המרכזים.

אין מודעות לניהול ספורט בישראל. אין מודעות ללימודי ניהול ספורט באוניברסיטאות, כפי שקיימים במדינות ספורט מתקדמות יותר כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, רוסיה, אוסטרליה, יוון, הונגריה, שוויץ, ניו זילנד ורבות אחרות. בגלל זה ממונים אנשים לא קשורים לתפקידים שהם לא מבינים בהם, אין את הידע להכשיר ספורטאי עבר לתפקידים ניהוליים ואותם שמות של עסקנים כושלים תמיד חוזרים בסבב בלתי נגמר של כיסאות מוזיקליים שלא מאפשר לספורט הישראלי להתקדם.

לוזון נאחז בקרנות המזבח ונאבק כאילו מדובר בסצנה האחרונה של סקארפייס. סיי הלו טו מיי ליטל פרינד. אחרי שהבין שלהתנהג כמו חניך מודח מקורס טיס שעובר לנ"מ בטענת "אם אני לא טס, אף אחד לא טס" לא משרת אותו והפסיק לאיים להשבית את הנוער, הוא עבר לטקטיקה הרבה יותר פרודוקטיבית של גיוסי כספים ולקיחת הלוואות שיאפשרו את פתיחת העונה. אני מאמין שהוא רוצה קדנציה נוספת בהתאחדות כדי להשלים שתי מטרות שהציב לעצמו: הבאת חבילת משחקי יורו 2020 לישראל והקמת אצטדיון לאומי במקום הדבר הנורא הזה שליד קניון איילון. אבל בין אם יצליח איכשהו לשרוד או בין אם יעזוב עם מצנח זהב, זו לא המהפכה המיוחלת. הספורט הישראלי לא צריך עוד ועדה שתדביק עוד פלסטר. הוא צריך להרוס את היסודות הרקובים כדי שהכוח יהיה איתנו.

ריצות ה - 800 וה - 400 - לא כדאי לפספס
פוסט אורח: איתמר לוי, אלוף ישראל בהדיפת כדור ברזל

15 Comments

אבי 13 באוגוסט 2013

הקמת וועדות ע"י משרד התרבות והספורט הינה שיטה בדוקה להסתרת כישלונם בהתאחדות לבתי ספר,במועצה לקידום נערות ונשים,במיגור האלימות בספורט,במיגור ההימורים הבלתי חוקיים,ביישום הקוד האתי הגנרי,ועוד…. אתה כמו אחרים לא קולט שהמשרד הזה לא תורם לספורט כלום. בניסיונו לעשות משהו ,הוא הורס עוד את מה שנשאר.
כל התכניות האולימפיות מתוכננות ומאושרות ע"י משרד התרבות והספורט והמשרד שותף לכל הכישלונות בספורט הישראלי (מזל שלא הקימו ועדה לחקור את העובדה שלא זכינו במדליה באולימפיאדה).
תקציב המשרד הוא כ- 120 מלש"ח והוא הקטן ביותר בכל המשרדים "החברתיים".
עצמאות ענפי הספורט במדינת ישראל עומדת בסכנה,והמרחק להלאמת הספורט באופן פורמלי הוא קצר.

יואב דובינסקי 13 באוגוסט 2013

לא אחלוק עליך על הפארסה של ספורט בבתי ספר, גם תחת התאחדות בתי הספר וגם תחת שיעורי חינוך גופני. זאת באמת נקודה שורשית ששווה להתעכב עליה, כי בבתי הספר נמצאים המסות של הילדים ואותם צריך לכוון ולנתב לספורט. ולזה תוסיף היעדר מרכזי ספורט קהילתיים, חוגי ספורט שעולות הון להורים, מאמנים שמשתכרים גרושים, הורים מתערבים וכמובן ההסחות הרגילות של פייסבוק וכו' וקיבלת את אחת ממדינות הספורט העלובות בעולם ביחס של תושבים/תל"ג. וההישגים בהתאם. אבל קצת ברחנו מהנושא.

ירושלמי 13 באוגוסט 2013

אבל עדיין, יש לשים דגש על ההבדל בין אשם לבין שותפות באשמה.
אף אחד לא חושב שלמשרד הספואט מגיע צל"ש, אבל במסגרת התקצוב הנתונה רף ההצלחות והאפשרויות לשינוי הם דיי נמוכים.
לכן עיקר ההתערבות צריך לבוא לידיי ביטוי בתיקנון נהלים וקביעת קווים מנחים למסגרות השונות. הרי גם אם יגיע עוד כסף לבד זה לא יפתור את הבעיה.
חוץ מזה אם להורים עצמם לא אכפת אז גם לבתי הספר זה לא מעניין את ה.
מספיק לראות את כמות הפתקים שמורה לספורט מקבל מהורי התלמידים בכל שיעור כדי להבין עד כמה הזלזול במקצוע מגיע מהמקומות הבסיסיים ביותר.
רוצים תרבות ספורט? תרבות באה מהבית.

אבי 13 באוגוסט 2013

לראשונה מזה זמן רב אני קורא טקטס נטול אינטרסים עם נתוח מעניין. אחרי שהטוטו קנה את עמדת כל עיתונות הספורט כמעט דרך מודעות ושאר המצאות שיווקיות הוא והשרה מקווים להשתלט על הספורט כולו. יפה ששמת לב לכך והפנת את תשומת הלב.

עוד אופיר אחד 13 באוגוסט 2013

בדיוק. יש תחרות קשה על תואר "הגוף הכי מזיק לספורט בישראל", ונראה לי שמונופול הטוטו הוא המנצח בתחרות הזאת. בזכות הכוח הבלתי מוגבל שנתנה לו המדינה, הטוטו שולט בתקשורת שתלויה בתקציב הפרסום שלו, שולט בענפי הספורט שתלויים בתרומות שלו, ושולט בפוליטיקאים שלא רוצים להסתבך איתו. הסיסמה שלו היא "הטוטו מקדם את הספורט בישראל", כשבמציאות הטוטו מקדם את עצמו על חשבון הספורט בישראל. ובדרך שוטף את המוח לאזרחים כדי שיפסידו את כספם.

כשאני רואה את שיתוף הפעולה בין שרת הספורט לבין הטוטו, אני כמעט מתחיל לחבב את אבי לוזון.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 13 באוגוסט 2013

מי מוכן להמר שאיכשהו שאול אייזנברג ימצא את עצמו גם במועצה הזאת?

שבתאי - אוהד הפועל 13 באוגוסט 2013

"סיי הלו טו מיי ליטל פרינד", חחחחח קרעת אותי, אני מדמיין את התמונה.

MOBY 13 באוגוסט 2013

אני עדיין לא מבין את אלה שאומרים שאין בלוזון ניגוד אינטרסים ומגלגלים מבטם לשמיים.
משהו מתנדב להסביר?

אורן 13 באוגוסט 2013

מה לא ברור?
זה שעופר פביאן בסגל המאמנים של הצעירות-זה ניגוד עניינים?
זה שגיא לוזון מונה למאמן הצעירה-זה ניגוד עניינים?
זה שעמי פזטל לא הוריד בהתחלה נקודות לפ"ת ורק לאחר הבלגן הגדול-זה ניגוד עניינים?
זה שעופר אורליצקי שעבד אצל הלוזונים מונה ליור הבקרה התקציבית-זה ניגוד עניינים?
זה שאיציק לוזון הוא מנהל מכבי פתח תקווה-זה ניגוד עניינים?
זה שעמוס לוזון הוא הבוס של מכבי פתח תקווה(כן ,בטח פרש)-זה ניגוד עניינים?
זה שאבי לוזון הואשם שהיה מעורב בעסקת דמארי ונפגש עם אבא של טל בן חיים יומיים לפני המעבר להפועל-זה ניגוד עניינים?
שטויות,כמו שקופמן(נטול האינטרסים..) אומר-"יש לנו עסק עם שרה וזליכה רקובים"

שלום 13 באוגוסט 2013

כל הסיפור ההזוי בן לוזון לליבנת הוא כתוצאה מכך שלכתבי הכדורגל אין מה לכתוב על הענף שלהם אז הם מתעסקים בכל הזבל שבמסביב

אם הכדורגל היה ענף פופולרי בארץ אין ספק שהתקשורת הייתה מתעסקת בכדורגל נטו ולא מזכירה את ליבנת שאין לה שום קשר בכלל לעולם הספורט.

oded 13 באוגוסט 2013

ג'וני?

קיש 13 באוגוסט 2013

פני הדור כפני הכלב. לא צריך שום שינוי, כי הכול פה כל כך מגעיל ששום דבר לא יעזור.
בגרמניה חטפו חזק במונדיאל 90, לקח להם עשרים שנה, והם הכי טובים בעולם, והכי מצליחים בעולם (עדיין לא ברמת הנבחרת, זה נכון).
אצלנו, לוקח עשרים שנה רק להבין שיש משהו לא בסדר, עוד עשרים להחליט מה לא בסדר, עוד עשרים להחליט שהגיע הזמן לשנות, ועוד עשרים עד שמתחילים לעשות משהו. בקיצור, עוד 100 שנה, אולי, לוזון יפנה את מקומו בהתאחדות…

נבות 13 באוגוסט 2013

הם בשורה הראשונה בעולם, אבל להגיד הכי טובים בעולם זה קצת מוגזם.
רק שנה לפני כשספרד שלחו 2 נציגות לחצי גמר הצמפיונס ו3 לחצי גמר הליגה האירופית (אחרי ההדחה התצוגה של בילבאו מול יונייטד) אמרו את אותו הדבר על ספרד.
וברור שאם מלאגה הייתה מדיחה את דורטמונד (ואנחנו זוכרים איזו דרמה הייתה שם), אז היו שוב פעם מדברים על ספרד עם 3 נציגות בחצי גמר של ליגת האלופות.
ההכרזות האלה הן מוגזמות, שתי הגרמניות המובילות היו בשנה האחרונה מאוד חזקות. הליגה הגרמנית לא עברה את הספרדית ולא את האנגלית, התיישרה איתן נכון לעכשיו

יויו 13 באוגוסט 2013

טור מעולה!

יואב בורוביץ' 14 באוגוסט 2013

פשוט מצוין

Comments closed