מחצית ראשונה שכולה פנטזיה מהמאה שעברה. כן מסי, לא מסי, איאקס באה להעביר מסר: היא לא המושא בעוד תקציר ניצחון של ברצלונה, היא הנושא. גוזלים שאני לא מזהה חותכים את השמיים לוחצים את ברצלונה ברחבה שלה. והנה נוגעים בשמיים. ושוב פעם.
לבארסה היו את כל הסיבות להיות זחוחה, ה-0:4 הקל מהמשחק הראשון, 20+ משחקים בלי הפסד תחת טטה, איאקס בלי החלוצים הבכירים, ריאל מדריד הבקיעה שלישיות ורביעיות בארנה גם עם הרכב מילואים ועכשיו הגיע תורם לטייל ולאפס כוונות.
הסיפור פה הוא איאקס. היא לא עלתה מפוחדת כמו בקאמפ נואו, היא באה להילחם. להילחם על הכבוד, על השם, על האוהדים המסכנים ועל הסיכוי להגיע במחזור האחרון לסן סירו למאבק על שמינית הגמר. להזכיר לברצלונה מי לימדה אותה לשחק את הכדורגל ששינה את העולם. יש עוד אומץ, יש עוד כוח, לא מוותרים והולכים על הכל. לגמרי פינקת אותי.
במחצית אני קצת דואג. אני מכיר את איאקס, את היצר ההרסני שלה לדפוק בשניות את מה שבנתה. מילאן מנצחת בגלאזגו, סלטיק מחוץ למרוץ אבל חייבים נקודה כדי שההכרעה תעבור למחזור האחרון. גם תיקו מצוין, טוב ציפור אחת ביד.
המחצית השניה היתה עצובה ושותקת. בין בלבול לאסון. מסירה שטותית אחורה. גלישה איומה, רגל פה רגל שם, החלטת שיפוט מוטת פייבוריטים ואדום ישיר, פנדל וצ'אבי מצמק. יכול להיות שזה נגמר.
בערך בדקה ה-60 מגיעה ההודעה מאיכילוב ואיתה גם האגרוף בבטן. התסכול מהחזרה של ברצלונה הופך לעצב כללי, המחשבות רצות לכל הכיוונים.
למשך רבע שעה קצת יצאתי מהפוקוס של המשחק, אבל בחצי עין הבנתי שאיאקס מתגוננת. במקום להישבר או להראות את הנאיביות האיאקסית הטיפוסית, איאקס נלחמה. איכרים וחלוצים העיפו כדורים בלי בושה. בזבזו זמן ליד דגל הקרן. לא רואים ממטר.
*
המחצית הראשונה היתה המחצית הכי טובה של איאקס תחת פרנק דה בור ואולי בכלל של הקבוצה מאז הדור של סניידר-ואן דר וארט. אם הם יעלו ככה למשחק בסן סירו, גם השופטים לא ימנעו מאיאקס מקום בשמינית.
לעומת זאת, המחצית השניה לא היתה אותה אחת. היא החלה ברכות הטיפוסית שמאפיינת את הקבוצה בשנים האחרונות, אבל נמשכה בלחימה מעוררת כבוד. היא לא היתה מדכאת בגלל התוצאה אלא בגלל התובנה שזאת איאקס, ככה זה הולך תמיד עם הילדים הצעירים וחסרי הניסיון שבשניות יכולים להחריב משחק. וכשהגוזלים ילמדו למסור אחורה בלי לאבד כדור, הם יעזבו את הקן ויעופו.
איאקס ניצחה את ברצלונה. איאקס הנושא, ברצלונה המושא. המשחק השאיר אותי גאה ומבולבל. עצוב ושמח. בין האתמול לעתיד.
22 Comments
מצוין!
יואב, הסיפור הוא סך הכל מה שסיפרת לעצמך שאתה רואה.
בלי לקחת מאיאקס את אחת המחציות היפות שקיבלנו מקבוצה השנה באלופות, עם לחץ מתואם ונהדר ותנועה מהירה עם ובלי כדור על כל המגרש, אתה לא יכול פשוט לפטור את ברצלונה ב"עם מסי או בלי מסי".
זה כבר בכלל לא רק מסי. זו הגנה שאני בספק אם לפני השבוע אפילו באימון תרגלו (פויול בכושרו מגן ימני? מה? ובכלל, לא היו לברצלונה אתמול מגנים טבעיים. מונטויה משחק בשמאל), זה סונג שאפילו בחלום הכי ורוד שלו לא יכול לשחק על המשבצת של בוסקטס, זה שאפילו אלכסיס מרגיש כמו חיסרון ענק כשפדרו על המגרש. וגם מסי, כן. זה שאפילו אלו שכבר משחקים, די גמורים מרצף המשחקים המטורף (כולל הנבחרות)
זו קבוצה שמתפרקת מנכסיה הפיזיים המרכזיים (צ'אבי ואנייסטה) כמו הרוחניים (השינוי בפילוסופית המשחק, גם אם הוא הכרחי – הוא לא קל). ובכל זאת, אם לניימאר לא רועדות הרגליים 2-3 פעמים מול השער זה תיקו או אפילו ניצחון. בשורה התחתונה, בסיטואציה הנוכחית (משחק לא חשוב, הרכב טלאים, עייפות החומר וכו') כל קבוצה שממש רוצה הייתה מנצחת, וגם את זה איאקס בקושי עשתה.
אז בשבילי, הסיפור הוא דווקא כן ברצלונה. וסליחה מראש, אבל אני מקווה שתפסיק להיות כלכך חד צדדי בקשר לקבוצה הזאת, בגלל שיש לך בעיה עם שיחים מוסלמים או כי הכדורגל הוא המעוז הרומנטי האחרון בעיניך, כי לפעמים זה קצת מביך.
מלבד באיירן מינכן ואולי ריאל מדריד, אני לא זוכר קבוצה שניצחה את ברצלונה בשנים האחרונות. אני לא מתכוון לקבוצה התגוננה כל המשחק, גנבה גול במתפרצת וחזרה להתגונן, אלא קבוצה שהיתה דומיננטית על ברצלונה. זה הסיפור של המשחק הזה עד ההרחקה.
השאלה היא, מי זו 'ברצלונה'. האם ברצלונה של השנה היא זו של לפני שנתיים, או אפילו – שנה שעברה? כי לכל מה שכתבתי פשוט לא התייחסת. אתה שוב מתייחס רק לאלמנטים שמחזקים את הטענה שלך (הרחקה) ולא לכל האלמנטים שיחלישו אותה. למה?
חוץ מזה, אני לא יודע אם אתה צופה בברצלונה בעקביות השנה, אני כן. יש לא מעט פעמים שקבוצות יוצרות לחץ ודומיננטיות על ברצלונה לדקות ארוכות. (אמנם לא למחצית שלמה, אבל כבר שיבחתי את איאקס מחד וכבר הבאתי את דעתי לכך מאידך)
צריך להגיד בפה מלא, זו כבר לא אותה קבוצה שהכרנו. זה לא שהיא שטפה את ברצלונה של פפ.
למה השאלה היא מי זו ברצלונה. מה ברצלונה תרמה למשחק כדי שאשאל מי זו ברצלונה? ברצלונה היתה התפאורה. השאלה מי זו איאקס. זו שמשחקת כדורגל נפלא ששווה שמינית גמר, או זו שעושה שטויות של קבוצת נוער.
גרבר הבחור אוהד איאקס ונהנה אתמול!
מה לך כי תלין על כבודה של ברצלונה בבלוג של אוהד איאקס?
כמו אוהדי מכבי שכועסים על פרוסננר על "המכבי" שלו… שחרר :)
אני לא מלין ולא מבקש… אני דווקא מבין שיש שני סיפורים שאפשר לספר על המשחק הזה, ניראה לי שיואב לא. אבל אני מבין אותך, אתן לו להנות מרגעי הנחת הבודדים :)
למה אוהד איאקס לא יכול לכתוב טור על מי זו איאקס בלי להיכנס לבעיות של היריבה שלה ? אם הוא היה מנתח זאת אחרי משחק עם דה חראפשחאפ ניתוח הבעיות שלה גם היה חשוב לנושא ?
הוא בחר לכתוב את הסיפור מנקודת המבט שלו, זכותך להתעניין בסיפור מזווית אחרת אבל זו לא חובתו לספק לך את הצורך הזה.
הבנתי. רושם לעצמי לא להגיב בבלוגים של דובינסקי מחשש לנזיפות רפטטיביות. מה נסגר? כולה אמרתי שישתדל להתייחס בצורה מדוייקת לנסיבות. זה הכל.
אני מצטער בשביל כל מי שראה את המשחק הזה במקום לראות את דורטמונד בערוץ המקביל. בעיקר במחצית השנייה המשחק שם היה פשוט מטורף.
מי שהצטרף למחצית השניה פספס את המשחק. ב-10 שחקנים אין לאיאקס מה לחפש מול קבוצות בסדר גודל הזה.
אני לא ראיתי את המשחק כח היה דורטמונד בערוץ והשני והיה שם משחק מצויין ואף יותר.
בכלל, לראות ברצלונה אייאקס( אלא אם כן אתה אוהד של אחת הקבוצות ) כשיש נאפולי דורטמונד זה משהו מאוד מוזר. מצד אחד משחק תחרותי עם שתי קבוצות טובות ,שמיהן משחקות אחלה כדורגל. מצד שני משחק עם פייבוריטית ברורה( למרות ההפתעה ) שצפוי ללכת לכיוון אחד.
בגדול אני שמח שאייקס ניצחו והשאירו לעצמם סיכוי( אם כי אני בספק שהם יממשו אותו ) לעלות לשמינית. ךא כי יש לי איזה חיבה מיוחדת לאייאקס אלא משום שאייאקס זה כל כך נוסטלגי. אולי יום אחד נוטינגאם פורסט יחזרו לאלופות :)
צודק 100%. אבל לאוהדי אייאקס המשחק הזה היה חשוב. בתור אוהד בארסה קשה – העדפתי לראות משחק אדיר אתמול בערוץ המקביל. כזה שחשוב לשתי הקבוצות, שהן קבוצות נהדרות אגב. איזה כיף היה! מחטריאן, יא אללה! לא בטוח שהוא נופל מגצה, ממש לא.
לדעתי באספקטים מסוימים אף עולה עליו
באספקטים מסויימים כן, אבל בסך הכל לא.
המשותף ביניהם זה ששניהם עושים המון עבודה( ריצה ולחץ )יחסית לשחקן בעמדה הזאת ושניהם מוסרים מצויינים. המסירה אתמול של מחיטריאן ללבנדובסקי מול שוער הייתה פשוט גאונית!
מחיטריאן הוא סקורר הרבה יותר טוב מגצה וגם יותר מהיר ממנו אבל גצה שחקן הרבה יותר חכם למרות שהוא צעיר, הוא פחות הולך עם הראש בקיר ויכול גם לנהל את המשחק כשצריך.
האמת, אתה צודק וניראה לי שבשביל חובב כדורגל ניטרלי זאת הייתה בחירה די קלה, אבל סיקרן אותי ממש לראות כמה דברים במשחק של ברסה: איך הם יסתדרו עם הפציעות, מה תהיה רמת התיאום בניהם ואם ניימאר מצליח לקחת עליו את המשחק.
בכל מקרה, עודדתי את דורטמונד וקפצתי לראות כל פעם שיכולתי. היציאה שלהם קדימה היא פשוט מעדן ומופת ואני כלכך מקנא בהם ורוצה לבעוט באחוריים של הקשרים של ברסה כשאני רואה איך הם מזדחלים לעוד התקפה "מתפרצת".
זה ל no prop
ריגשת עם הדקה ה-60, וכיף לראות שאיאקס מנצח (שגיאה במכוון) את גוליית.
יואב
אני מסכים יותר לתגובתו של אבא'לה.
אייאקס רחוקה מאד מאותה אייקס שהייתה.
ברצלונה לא כל כך רחוקה ממה שהייתה רק
לפני עונה.
תחשוב לגבי העונה הנוכחית והבאה למי יש
יותר סיכוי לקחת אליפות מקומית ואת הגביע
עם האוזניים הגדולות.
דובי, הייתי במשחק בארנה אתמול, ואתה צודק בכל מה שכתבת אבל, איאקס צריכה עוד מחץ בהתקפה, בגלל שאתמול 50 אלף איש נתנו לה דחיפה מטורפת וזה היה מדהים פשוט, דבר שלא יהיה בסן סירו. מה גם,שלקראת סוף המשחק איאקס חזרה לתקוף והחמיצה בשלומיאליות.
ישבתי עם קהל החוץ והיה כל כך יפה לראות איך השחקנים של איאקס עברו מתחת ליציע אתמול והאוהדים של בארסה מחאו להם כפיים. מרגש אפילו.
כולי קנאה.
מבחינת איכות השקנים, זו אחת הקבוצות החלשות של איאקס שאני זוכר.
התארחתי אצל אוהדי אייקס ביציע האולטרס….
אין מה לאמר אחרי 30 שנות צפיה מצאתי את המשחק הכי מלהיב שהייתי בו
ועל הדרך קיבלתי שיעור על העונה הנוכחית של אייאקס :
1.הכוכב האמיתי של אייקס נמצא על הספסל…״פרנק דה בור ״
2.הליגה ההולנדית גרועה יותר מאי פעם…(. כך טוענים האוהדים ).
3.המופע של אוהדי אייאקס היה יוצא דופן במיוחד שמדברים על ליגת האלופות
4. בדקה ה 40 שהאוהד נפל מהיציע , האולטרס במופע הזדהות הפסיקו לעודד עד ששמעו בדקה ה 70 שהבחור יצא מזה ואז התעוררו הם וקבוצתם בישורת האחרונה של המשחק – והראו לי מהו חשיבותו של קהל תומך …..רק בזכותם המשחק לא הסתיים בתיקו.
5.האמסטרדם ארינה …אחד המרשימים שיש !!!!
6. אוהדי מכבי באלקמאר הראו לנו שיש לנו עתיד :מופע עידוד מרשים שטרם חויתי כזה..
7. אין מקום כמו אמסטרדם בעולם
חג שמח