סיכום שנה פוסט אולימפית – כולם התלכלכו

אחרי שישראל חזרה מאולימפיאדת לונדון 2012 ללא מדליות, ב-2013 כל הסכינים נשלפו. הבחירות המכוערות לוועד האולימפי, סאגת פונטי-שלזינגר, סכסוכי לבנת-לוזון-גלעדי, אזלת היד בסיפור הצ'צ'נים, הבלגן באיגוד הכדורסל והמתקנים שלא מוכנים בזמן. אף אחד לא יצא נקי מהשנה הזאת

photo themillersofliverpool CC Lisence

אחרי שישראל חזרה מאולימפיאדת לונדון 2012 ללא מדליות, ב-2013 כל הסכינים נשלפו. השנה האזרחית נפתחה במלחמת הירושה על הכיסא הפנוי שהשאיר צביקה ורשביאק והבחירות לראשות הוועד האולימפי היו מכוערות ביותר. כל מה שהוסתר מתחת לפני השטח צף למעלה. ריבים, האשמות, קומבינות, יושב ראש התאחדות אחת שיוצא מוקדם מההצבעה ויושב ראש איגוד אחר שמאיים לתקוע את הליך הבחירה. יגאל כרמי ניצח, וזאב ביילסקי הבין לאן העסק הולך והתנחם בראשות עיריית רעננה. המפסיד הגדול מכל הסיפור הזה היה דווקא ספורטאי אולימפי בעברו ויושב ראש האיגוד האולימפי המצליח ביותר, יהודה מעיין, שלאורך שנים היה מסומן כמספר 2 וכיורש הטבעי של ורשביאק, אבל לא נבחר על ידי מרכז הפועל כמועמד לתפקיד יו"ר הוועד האולימפי והחליט שלא לרוץ לקדנציה נוספת כיו"ר איגוד השייט.

החשבונות מלונדון החלו להיסגר ובשני ענפי הספורט האולימפי המרכזיים נשלפו סכינים. בשייט גילי אמיר קיבל את בתפקיד היו"ר החדש, אבל הריבים אותם ריבים. השייטים היו אמורים לעבוד בשיטת נבחרות, כשהיריבים המושבעים שחר צוברי ונמרוד משיח אמורים היו להתאמן ביחד תחת גל פרידמן. עד שנמאס לפרידמן והוא עזב. בג'ודו הריב המכוער בין משה פונטי לאליס שלזינגר הראה עד כמה חסרה מנהיגות אמיתית בספורט הישראלי, שתדע לבלום בזמן את כדור השלג המתגלגל. ריבים שהעיבו על הישגים חסרי תקדים כמו אליפות עולם שלישית ברציפות של לי קורזיץ וכמובן אליפות העולם של ירדן ג'רבי שגם סיימה את השנה כמדורגת ראשונה.

הבחירות לכנסת הכניסו לפרלמנט את הספורטאי האולימפי יואל רזבוזוב, הוציאו מהמשכן את אלכס מילר שמונה ליו"ר מנהלת הספורט ההישגי והשאירו בכיסא את לימור לבנת לקדנציה שלישית כשרת הספורט. אם הקדנציה הראשונה שלה תיזכר בחיבוק אופורטוניסטי לגל פרידמן על הפודיום באתונה, הקדנציה השניה בניסיון ליצור לעצמה שם מחוץ לספירה הספורטיבית כמקדמת זכויות נשים דרך פרויקט אתנה וכנלחמת על כבוד ישראל בדרישה לדקת דומייה לחללי מינכן, את הקדנציה השלישית היא פתחה בהתנצחויות עם אבי לוזון, אלכס גלעדי והוועד האולימפי ובעשיית שרירים נגד המרכזים. ריבים שכיאה לספורט הישראלי, מהר מאוד איבדו מהרובד הענייני שלהם והפכו לאישיים ומרפורמות מובטחות, נשארו בעיקר צעקות, קללות וספורט שרקוב במוח.

*

לצד אירוח אליפות אירופה לנבחרות צעירות וההצלחה הניהולית של מכבי תל אביב, 2013 בכדורגל הישראלי תיזכר בעיקר עקב סיפור הצ'צ'נים, שהתחיל בצורה חשודה ממניעים לא ברורים של גאידמק, המשיך במאבק של קורנפיין שהראה עד כמה המשטרה וההתאחדות לא מסוגלים להתמודד עם הגזענות והאלימות בכדורגל הישראלי והסתיים עם אלי טביב ושלטים ענקיים של לה פמיליה בכל משחק של בית"ר ירושלים.

באמת איך מצפים מאבי לוזון לטפל בנושאים מורכבים כל כך כשהוא צריך להתמודד גם עם לבנת והטוטו ועיני, גם עם כן או לא להצביע בוועד האולימפי, גם עם האחיין שמקיים מסיבת עיתונאים עם הסוכן שלו לפני אליפות אירופה, עם שתי ועדות שדורשות רפורמות בהתאחדות לכדורגל והלו"ז בכלל עמוס מקוקטיילים עם פלאטיני, ביקורים במשחקים עם הנפת גביע וכבוד שצריך לתת לבלאטר שמגיע ללמד אותנו על ניהול תקין. ועכשיו גם הקבוצה של המשפחה ושאותה מאמן הבן שלו בסכנת ירידה. אז ירוץ או לא ירוץ?

גם הכדורסל לא היה רחוק מאנרכיה. מההדחה של אבנר קופל, האשמות על אי סדרים באיגוד הכדורסל, הכובע הכפול של שמעון מזרחי כמ"מ מקום יושב ראש האיגוד במהלך הפלייאוף ועד המינוי של דן חלוץ לתפקיד היושב ראש. גם בנשים לא שקט, כשאחרי עונה בה מנכ"לית המנהלת גילי שם-טוב התפטרה אחרי חודש, המשחקים שודרו בערוץ ONE כולל משחק 5 בגמר הפלייאוף ששודר באותן שעות של משחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה בליגת הגברים, החלה סאגה נוספת – הפעם בין יו"ר המנהלת איריס שטרק למאמנת רמת השרון אורנה אוסטפלד. והיתה גם שביתת שחקנים והופעה עלובה מאוד של הנבחרת באליפות אירופה ושאול אייזנברג שהורחק לשנתיים מפעילות באיגוד הכדורסל והבטיח להמשיך להיאבק בשחיתות.

מבחינת מתקנים, הקטסטרופה הניהולית סביב הבריכה בוינגייט ממשיכה להיות קומדיה/טרגדיה יקרה מאוד של טעויות. אצטדיון סמי עופר בחיפה לא היה מוכן בזמן כדי להירשם כמועמד לארח משחקים ביורו 2020, מה שעשוי לעלות לישראל בסיכוי חד-פעמי לארח את משחקים באליפות אירופה. טדי ששופץ היה צריך חודש של התאוששות מהמכביה כדי לחזור ולארח משחקי כדורגל. רק שאבי לוזון לא כל כך מקובל בבירה, אז כנראה שמשחקי הנבחרת ימשיכו להתקיים גם בקמפיין הקרוב באצטדיון רמת גן שעוד יקבור את כולנו.

*

בעולם יוצאים לרחובות. ההפגנות בגביע הקונפדרציה בברזיל, המחאות נגד סוצ'י ופוטין, הבחירה של תושבי מינכן לא להתמודד על אירוח אולימפיאדה, המחאות נגד הקטארים ונגד פיפ"א ונגד הוועד האולימפי ואפילו ההפגנות בכיכר טקסים שעלו לאיסטנבול בסיכוי לארח את אולימפיאדת 2020 – כולם היו חלק מצעקה של תושבים – תקשיבו לנו! סבסטיאן קו למשל הקשיב. עבורו 2013 היתה השנה בה הראה איך לונדון ממשיכה למנף את המשחקים שמראש היו מכווני קהילה כדי לייצר מורשת חיובית על מזרח העיר, בפיתוח ריאה ירוקה ובהפיכת מה שהיה איזור פשע לשכונת מגורים יוקרתית.

בישראל צעקו חזק, אבל להקשיב? השאלה מה הלקח שמפיקים והאם מתוך הריבים והחורבות יצמח משהו חדש ונקי, או נמשיך להישאר עם אותו ניהול ספורט, אותם מרכזים שלא משרתים את היעוד שלהם ואותם עסקנים שמחזיקים בכמה כובעים וממשיכים להיפגש באותן ועדות ומאמינים לבולשיט שהם מספרים לעצמם. האם ב-2014 יהיה שינוי עם רפורמות אמיתיות, או רק ימשיכו לצבוע את החרא בצבעי זהב ויגידו שיש ליגת כדורסל מותחת ומתקנים חדשים שאוטוטו יקומו ושהפעם לאליפות אירופה עולות 24 נבחרות אז בטוח שנעפיל ויאללה יאללה לקנות מנויים.

אפס אפס טוב לליברפול
יומן אליפות של הניינרס (15) התפיסה

11 Comments

oded 24 בדצמבר 2013

הפסקה האחרונה רטורית נכון?
אתה לא באמת חושב שמשהו ישתנה פה?

יואב דובינסקי 24 בדצמבר 2013

בטח ישתנה. פעם קופל יהיה יו"ר המנהלת, פעם יו"ר האיגוד, פעם מנהל השיווק של בית"ר ירושלים. פעם טביב יהיה הבעלים של כפ"ס, פעם של הפועל ת"א, פעם של בית"ר ירושלים. איך אתה יכול להגיד שדברים לא משתנים?

יוני (המקורי, מפעם) 24 בדצמבר 2013

תגובה יפה. עודד – לא רטורית, סרקסטית.

יואב דובינסקי 24 בדצמבר 2013

גם וגם.

oded 25 בדצמבר 2013

אהבתי

היסטוריון לענייני ספורט . 24 בדצמבר 2013

יישר כח מסכים עם הרוב .

איציק 24 בדצמבר 2013

בגדול פוסט קצת עצוב, אבל אם יש משהו שנותן תקווה זה המשפט בו כתבת ששאול איזנברג הבטיח להמשיך את המלחמה בשחיתות :-(

יואב דובינסקי 24 בדצמבר 2013

היו כמה נושאים ששכחתי להעלות כמו המחדל בליגה הלאומית עם סיפור כפ"ס/אום אל פאחם, סיום העונה בליגה הארצית בין קטמון ליפו, עיריית רמה"ש וקבוצת הכדורגל. בקיצור, הפוסט עוד עושה חסד עם המציאות.

איציק 24 בדצמבר 2013

אם מה שכתוב בספורט 5, איזנברג עשה זאת ובגדול, סוף סוף מיגר את השחיתות!!!

יואב דובינסקי 25 בדצמבר 2013

ועכשיו צביקה שרף, חבר נשיאות איגוד הכדורסל וחבר הנהלת האיגוד, יעבוד במכבי ראשון לציון תחת היו"ר יצחק פרי, חבר הנהלת איגוד הכדורסל.

Comments closed