שיאים נקודתיים

למרות שנה פורצת גבולות, סיקור ספורט נשים נשאר תחום ונישתי

אני אמנם נמצא עכשיו בישראל בחופשת מולדת, אבל אין ספק שהחודשים האחרונים בנוקסוויל גרמו לי להיות יותר מודע לספורט נשים ובעקבות החידון של דורפן והבחירה שלו בקייטי לדקי לספורטאית השנה החלטתי להקדיש עוד פוסט בנושא.

בפעם הראשונה שנכנסתי לאולם הכדורסל של אוניברסיטת טנסי (מעל 21,000 מקומות) לעוד אוריינטציה שעברתי בתחילת השנה, הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה הבאנר שהשתלשל מהתקרה המנציח את קנדס פארקר. ידעתי שאחותו של אנתוני פארקר שחקנית מקצוענית טובה, אבל עד שהגעתי לטנסי לא הבנתי עד כמה היא מוערכת וכמה באמת היא גדולה (2 אליפויות מכללות, אחת בלתי מנוצחת, שיאים בנוגע להטבעות במכללות ובWNBA ועוד). אמנם הספורטאי הכי מפורסם שיצא מהאוניברסיטה הוא פייטון מנינג שרחוב על שמו מוביל לאצטדיון הפוטבול (ממוצע צופים העונה של למעלה מ100,000), אבל יש הילה עצומה סביב כדורסל נשים ובעיקר סביב המאמנת לשעבר של קבוצת הנשים של האוניברסיטה פאט סאמיט שהובילה את ה"ליידי וולס" לזכייה בשמונה אליפויות (שניה רק לקונטיקט) NCAA ול14 גמרים (יותר מכל אוניברסיטה אחרת) ופרשה אחרי יותר משלושה עשורים של אימון קבוצת האוניברסיטה בגלל אלצהיימר. לסאמיט יש פסל בכניסה לאוניברסיטה, המגרש נקרא על שמה ומקום של כבוד בהיכל התהילה של כדורסל הנשים, שנמצא קילומטרים ספורים מהאוניברסיטה, במרכז נוקסוויל.

כפי שכתבתי גם בפוסטים קודמים וגם בכלכליסט, זו היתה שנה מצוינת וחוצת גבולות לספורט הנשים, במיוחד האמריקני. נבחרת הכדורגל שברה שיאי רייטינג, רונדה ראוזי הפכה לפנים ולביצת הזהב של הUFC שמכניסה הון דרך פיי פר ויו, סרינה וויליאמס היתה במוקד אליפות ארצות הברית עם הסרינה סלאם והניסיון לסלאם שנתי, בקי האמון שזכתה בליגת הקיץ, ננסי ליברמן בסקרמנטו ועוד. למרות הכל, תעשו בדיקה רנדומלית ותראו כמה ספורט נשים מסוקר ומדווח ואיך.

לא משנה באיזה יום או באיזה שעה ביום, נסו להיכנס לאתרי הספורט המרכזיים בארץ ובעולם וחפשו את הידיעות שבהן ספורט נשים נמצא בכותרת או בתמונות. תסתכלו על ESPN ועל ספורטס אילוסטרייטד, על פוקס ספורט, NBC ספורט, CBS ספורט, יאהו ספורט, סקיי ספורט, גאזטה, ל'א'קיפ, אס, מארקה, ספורט 5, וואן, וואלה ספורט, וואינט ספורט, ספורט הארץ, או כל אתר שעולה לכם לראש.

נסו לראות איפה הידיעה הראשונה על אישה באתר. האם היא בכותרות הראשיות? כמה צריך לגלול כדי להגיע אליה? איפה התמונה הראשונה של אישה באתר? אם בכלל. אם מצאתם תמונה, האם האישה מופיעה בקונטקסט ספורטיבי או בקונטקס צהוב או מחפיץ. כמה ידיעות יש על ספורט נשים ביחס לכמות האייטמים בעמוד הראשי? חצי? רבע? עשירית? ידיעה וחצי אי שם למטה בענפים נוספים? כמה פרשניות? כמה תמונות של פרשניות? עכשיו נסו גם להיכנס לעמוד שערי המגזין של ESPN ושל ספורטס אילוסטרייטד מ2015 ולראות כמה מהם מוקדשים לנשים. כתבתי את הפוסט בשבת, בצהריי הבוקסינג דיי, אבל היות וחשבתי שואן חאל יפוטר ואצטרך לפרסם פוסט אחר שכבר מוכן וערוך, חיכיתי איתו והעליתי אותו בראשון בבוקר אחרי סריקה נוספת של האתרים. את הבדיקה הזו אפשר לעשות בכל שעה ביום ובכל שבוע.

אני לא מרגיש צורך לפרט לגבי כמות הידיעות הבודדות על ספורט נשים, היכן הן תחומות וכמה מעטות הן לא רק ביחס לסך הידיעות באתר אלא גם ביחס לכמות האייטמים הצהובים והמחפיצים. שוב, אם אתם חושבים שראשון בבוקר לא מייצג, תרגישו חופשיים לעשות סריקת אתרים אחר הצהריים או בשלישי או בסופ"ש.

ממעבר באתרים, אני לא חושב שהמגמה בארץ שונה משמעותית מגופי תקשורת אחרים שאני עוקב אחריהם בארצות הברית ובאירופה. לESPN יש את espnW, שם מצד אחד מסקרים ספורט נשים על בסיס קבוע אבל מנגד מראש תוחם את השיח. לספורטס אילוסטרייטד יש את איזור הSwim שבכלל נראה כמו פורנו רך. בעוד ליגות הגברים המקצועניות בארצות הברית נהנות מחוזים מרקיעי שחקים על זכויות ספורט, כדורסלניות הWNBA משלימות הכנסה בכל מיני חורים באירופה. גם בארץ, מנהלת ליגת העל בכדורגל חתמה על הסכם חסר תקדים בנוגע לזכויות שידור שאמור להבטיח את עתיד הענף, בעוד מפורסמות ידיעות על ליגת כדורסל הנשים שמתקשה להתקיים. רוצה לומר, בתחרות חופשית, גם בשנה פורצת גבולות, מעבר לכמה שיאים נקודתיים, חשיפה של ספורטאיות ותחרויות ספורט נשים עדיין מצומצמת ותחומה.

אחרי התיקו מול ווטפורד
הניצחון על לסטר - כשהכדור פוגש ברשת

56 Comments

מיקיג' 27 בדצמבר 2015

זה ישתנה, אבל לאט, ולא בכל ענף. שווה אגב לבדוק מה קורה בעיתונות הסקנדינבית, הם בדרך כלל הסנונית.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

הנה לינק לאפטונבלאדט השבדי. תשפוט בעצמך עד כמה המצב שם מאוזן יותר.

http://www.aftonbladet.se/sportbladet/

איציק 27 בדצמבר 2015

אני מסכים עם כל הכתוב, אבל השאלה היותר מעניינת, האם המצב הזה מוצדק או עיוות חמור. כך אוהד ספורט ממוצע ותשאל ממה יהנה יותר משחקניות כדורסל שמניעות יפה את הכדור ובסוף קולעות מחצי מרחק בחצי ג'אמפ חצי סט שוט או התבעה? תשאל צופה כורסא של ערוצי ספורט מה מעניין יותר, פלפס או לטקי, בולט או סחיפרס, ג'וקוביץ'/פדרר או סרינה (אם יומרו שראפובה זה לא בגלל הטניס) ותקבל את התשובה. רוב הקהל נהנה מביצועים אתלטיים יותר גבוהים ומה לעשות שהגברים משיגים אותם ברמות גבוהות יותר. מעטים יותר הנהנים מהנאת כדור של סאן אנטוניו מאשר מהדנק של בייק גריפין או ג'ורדאן (מעריכים כן, נהנים לרוב פחות), אותו הדבר כשרואים ריצה או משחק טניס. כלי התקשורת מוכוונים מה שיותר מעניין, וכמובן בו בזמן גם מחזקים את הנטייה. אותו כנ"ל גם לגבי המפרסמים. הרבה יותר קל לפרסם את ברצלונה מאשר את מכבי תל-אביב כדורגל, ואת מכבי תל-אביב מאשר כל קבוצת נשים בעולם כנראה. אלו חוקי הג'ונגל. אתה רוצה לשנות, כודם צריך לשנות את הצופים. כדי לשנות את הצופים צריך לשנות את כלי התקשורת להיות מוטי נשים. כדי לעשות זאת צריך שזה יהיה משתלם כלכלית. כדי שזה יהיה משתלם כלכלית צריך שהרבה יותר צופים ירצו לצרוך ספורט נשי במגרשים/אולמות/טלויזיה. וחוזר חלילה, בשביל זה צריך לשנות את התקשורת ומעגל הקסמים ממשיך. אני לא בא לומר האם זה טוב או רע, אבל אני לא חושב שבכל דבר צריך לדאוג לאיזון המגדרי הקדוש. לפעמים זה ככה כיוון שטבעי שיהייה ככה. אני נהנה וצופה בספורט נשי, ועדיין נהנה מספורט גברי יותר, אולי יש כאלו שהפוך, אך בסביבה שלי הרב בכלל לא רואים ספורט נשי (פרט לחנין זועבי – שנחשב לספורט עם חוקים לא מוגדרים), פרט למשחקים האולימפיים או אליפויות עולם באתלטיקה.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

לכן אני גם מדגיש בתחרות חופשית. אני גם נמנע מלהשתמש במונחים של אפליה ומעדיף להשתמש במושגים של הדרה או הגמוניה. מה שכן, ההשוואה בעיני היא לא בין סחיפס לבולט או בין סרינה לנובאק אלא בין סחיפס לאיזה שחקן מכללות שכיכב בשני משחקים ומייד מקבל כתבות פרופיל, שערי מגזין ופותח מהדורות ספורטסנטר.

איציק 27 בדצמבר 2015

זאת מכיוון שהוא מיד הופך להיות פוטנציאל למשהו הרבה יותר גדול מתקרת הזכוכית של סחיפס. לא הוגן, אבל עובדה.

רפאל 27 בדצמבר 2015

ברור שלא כל דבר שראוי לתשומת לב תקשורתית אכן מקבל אותו.
באופן כללי, בארה"ב לעסוק בספורט אישי או תחרותי זה סוג של נורמה ( גם לזלול ולהתעסק בטראש ), גם לנשים.
ובארץ זה לא עניין שוביניסטי לדעתי.
גם לא תראה יותר מידי אנשים נורמטיביים בספורט המקצועני ( כצופים ) בכדורגל והכדורסל למשל.
יש אווירה של ציניות, רמה נמוכה, זלזול בקהל, סגידה אינפנטילית לסמלים פוליטיים ושמחה לאיד שבתחרות קשה עם שנאת חינם של כל דבר שלא לובש את הצבע שלך או תחת שם האגודה שאתה מתפלל לה חמש פעמים ביום.
דווקא יש לא מעט ספורטאים עם קלאסה, גם בכדורגל.
הם פשוט בטלים בשישים לעומת התנהלות העסקנים והרוח האלימה בתקשורת והיציעים.
בשורה התחתונה- גורמים לך להרגיש שעושים לך טובה שמקיימים כאן ספורט ומפסידים עליך.
בינתיים אתה מרגיש פראייר שבכלל שקלת להתעניין או לתמוך בפוליטיקה הקטנה שהלבישו עליה סמל של כדור.
הרי מלכתחילה באים לספורט בשביל התעלות או הרגשה מסוג אחר- במקום זה מדרדרים אותך למקומות הכי נמוכים.
אז מה הטעם?
נהיה פטריוטים במקומות אחרים, תודה רבה

אדם 27 בדצמבר 2015

יש המון אנשים נורמטיביים במגרשים. למען האמת, רוב האנשים במגרשים הם נורמטיביים

רפאל 27 בדצמבר 2015

תודה על התיקון.
אני סבור שעדיין מרגישים פראיירים. אנשים מקללים לך כמו משוגעים גם במשחק נוער כי לקבוצה השנייה יש קידמות הפועל.
בכדורסל ( ליגת ווינר……. סל, איפה הנימוסים שלי ) אין תקרת שכר ובשביל 'לדפוק' את מכבי לכאורה עושים לך חצי גמר וגמר של משחק בודד.
אהה, שכחנו לומר שזה לא משנה מי אלופה, התל אביבים חתומים ביורוליג החדשה- לפחות 30 משחקים בינלאומיים כל שנה
ואי לכך הם יכולים להביא את מי שהם רוצים, מתי שהם רוצים ואיך שהם רוצים.
אז מה איכפת להם בכלל אם הם מנצחים את המשחק הזה או מפסידים.
וזה הענף ה'נורמלי'.

בכדורגל חצי מהקבוצות או יותר לא ברור בכלל בשביל מה הם קיימים.
אין נסיון להביא קהל, לא סיבות על מה לשחק, אפס מוטיבציה על המגרש, שום רצון אמיתי להשתפר או לשנות את המצב.
ולא בכדי לא מגיעים אנשים ואלה שכן- ברחו מהעדר של השכן בהעדר שמירה עליהם.

אריאל גרייזס 27 בדצמבר 2015

כתבתי על הנושא הזה איזה שני פוסטים בזמנו. אני חושב שבסופו של דבר, כשיש ספורט נשים באמת מעניין אז הסיקור יהיה בהתאם ויהיה עניין. לדוגמא, טניס נשים בשיאו (לא עכשיו), שריכז לא פחות עניין מזה של הגברים.
חלק מהבעיה בספורט נשים זה שהוא מוצמד לספורט הגברים. הם משחקים כמעט תמיד לפי אותם חוקים, שפשוט לא מותאמים לנשים. לכן כדורסל נשים הוא פשוט לא אסתטי מספיק. בעיה נוספת היא התחרותיות בענפים השונים. כדורגל נשים אמריקאי הוא אולי מצוין, אבל יש מעט מאוד תחרותיות. וגם הוא נופל בחוקים הגבריים. היה הרבה יותר הגיוני להקטין את המגרש ואת השערים.
ובסופו של דבר, אפשר להאשים את התקשורת כמה שרוצים, ואין ספק שהתקשורת לא נקיה פה – אבל היא נותנת לאנשים את מה שמעניין אותם. אם נשים בעצמן מעדיפות את ספורט הגברים, אז למה שהתקשורת תדווח על משהו שלא מעניין אף אחד?

איציק 27 בדצמבר 2015

דרך אגב, יש ענפים שבהם בוצעו התאמות כמו הכדורעף והטניס בהם הנמיכו את הרשת או ב-100 משוכות לעומת 110 אצל הגברים. אכן יש מקום לעוד שינויים בענפים נוספים.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

באמת יש דיון לגבי הקטנת השערים והמגרש בכדורגל. בחלק מהענפים יש התאמות (ריצת 100 מ' משוכות לעומת 110 מ' משוכות), כדור קטן יותר בכדורסל (למרות שאפשר להמשיך את הדיון לגבי הנמכת הסל כדי שיהיו הטבעות כל משחק ולא פעם וחצי בעונה) או שתי מערכות בטניס. אני לא חושב שאין תחרות בכדורגל נשים, אלא שהתדירות של התחרויות הבינלאומיות נמוכה מאוד. פעם בשנתיים. ליגת האלופות לנשים בכדורגל די מוצלחת למיטב הבנתי.
הסיקור יוצר מצב מעגלי, שהספונסרים נשארים איפה שהחשיפה נמצאת וזה מזין את עצמו ומגדיל את הפער. גם איכות החשיפה והעטיפה של השידורים ושל הפקת האירוע שונה. יש איזה עטיפה שיכולה להתחרות בשידור מחזור פוטבול? עם מיליארד מצלמות ואולפן לפני ושעה של פריגיים ופמפומים כל הסופש בספורטסנטר ומה לא.

אריאל גרייזס 27 בדצמבר 2015

אין מה לעשות, אנשים יילכו איפה שהכסף. אבל תשים לב איך פתאום היה סיקור אדיר לתופעת רודנה ראוזי – כותרות ראשיות ב-ESPN ואני חושב שאפילו חלק נכבד מחובבי הספורט בארץ יודעים מי היא – כשהיה משהו שנתן עניין. וזה אפילו בספורט שהוא לא ממש מיין סטרים. אם תייצר עניין, אנשים יבואו וגם התקשורת תבוא. איך מייצרים כזה עניין זאת כבר שאלה באמת טובה.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

זאת באמת שאלה אם ההפסד של ראוזי יגרום לירידה בעניין בUFC כי עכשיו אין איזה אמריקנית שמנצחת את כולן בחצי דקה, או שתיווצר יריבות הולם-ראוזי שתשבור שיאי רייטינג נוספים ותמנף את העניין בענף.

גיל 27 בדצמבר 2015

הבעייה עם ספורט הנשים היא שיש מעט ממנו ביחס לגברים וגם לרוב הוא עם שיאים נקודתיים. יש גראנד סלאמים בטניס שם נשים מסוקרות בדומה לגברים, אליפות עולם בכדורגל. קרבות של ראוזי וזהו בערך. הדבר היחיד שמתרחש על בסיס קבוע יחסית הוא כדורסל מכללות אבל הוא פשוט לא כזה תחרותי כמו הגברים. WNBA לא מעניין יותר מדי אנשים.

וזו בדיוק הבעייה. אין כאן אג'נדה אנטי נשית אלא אג'נדה אנטי תחרותיות. אם יש טורניר שהוא תחרותי וברמה גבוהה אז ישדרו ויסקרו אותו, כשזה לא כזה אז זה פחות מעניין.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

חלק מהעניין זה שליגות קיימות, אבל בקושי מסוקרות. כמה משחקי כדורגל נשים מהליגה בארץ מועברים בשידור חי? כמה משחקי ליגת נערות? כמה משחקי ליגת כדוריד נשים? אני לא מתכוון לשידור שנתי מגמר גביע המדינה, אלא לסיקור שוטף ושידורים מידי שבוע עם תקצירים ודיונים לפני וראיונות והכל. הליגות מתקיימות.

גיל 27 בדצמבר 2015

אבל שוב, מה הרמה בליגות הללו? בערך כמו כדורגל תיכונים. זו שאלה של ביצה ותרנגולת האם סיקור גדול יותר יגביר את העניין והרמה בספורט או שהוא רק משקף אותו.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

בוודאי שזה ביצה ותרנגולת. סיקור רחב יותר אומר יותר חשיפה, כלומר יותר אינטרס לספונסרים, קרי יותר כסף שנכנס למערכת, שמוביל למאמנים יותר מקצוענים ולספורטאים שהופכים מחובבנים לחצי מקצוענים ומחצי מקצוענית למקצוענים, ככה שהרמה התחרותית עולה.

גיל 27 בדצמבר 2015

זה תאור קצת נאיבי של שרשרת אירועים שלא מתרחשת במציאות. הרי זה לא שאם יחליטו לשדר ממחר את הליגה לנשים בכדוריד יגדל בה העניין במיוחד. הרשתות גם לא עוסקות בניסיון לקדם ענפי ספורט אלא לשדר דברים שמעניינים את הקהל.

shadow 27 בדצמבר 2015

מה גורם לך להניח שרצף האירועים שרשמת באמת עובד במציאות?

לאור המצב בכדורגל וכדורסל הגברים עושה רושם שהמשוואה "יותר חשיפה = "יותר כסף" = "יותר קצוענות" לא ממש עובדת.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

הכדורגל הרבה יותר מקצועני. אנחנו פשוט יותר איטיים מאשר יתר אירופה ובסיס הפרמידה כאן צר יותר אז יש פחות כישרונות, אבל הענף יותר מקצועני מלפני 10 או 20 שנה.

עידן. 27 בדצמבר 2015

הצחיק אותי שהדיבור על גדולתה של קנדיס פרקר מתרכז בין היתר ב"שיאים בנוגע להטבעות במכללות ובWNBA". זה לבד מראה את הבעיה- לא מעניין אותנו לשמוע על שחקניות מעולות בכדורסל הנשים שאולי קולעות למשל שלשות באחוזים גבוהים יותר מגברים, אבל בחורה שמטביעה?, זו כותרת לעמוד הראשי.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

זכתה ברוקי השנה ובMVP של הWNBA באותה עונה (דבר נדיר מאוד גם בגברים), שתי מדליות זהב אולימפיות עם ארה"ב, כל מיני שיאי קליעה וזכיה נוספת בMVP הפעם כאמא.

אורן27 27 בדצמבר 2015

אני חושב שהעלייה המוצדקת בחשיפה של ספורט הנשים נובעת גם מסיבה כלכלית. זה הופך את הספורט (כל ספורט) ליותר נגיש עבור צרכניות המדיה. ומכאן שאתה מכפיל את קהל היעד שלך.

אודי 27 בדצמבר 2015

תמיד שאני קורא כתבות כאלה (אתה אחד האהובים עליי פה באתר יואב) אני מרגיש חשוך, או בור או לא יודע מה שאני לא מצליח לגרום לעצמי לרצות לראות יותר ספורט נשים. כלומר אני עוקב אחרי תוצאות של טניס נשים אבל לא מסוגל לראות משחקים ליותר מדי זמן. כדורגל וכדורסל נשים אותו דבר: יותר מחמש דקות מול המסך משעמם אותי למוות. באולמפיאדה/אליפויות עולם דווקא עוקב אחרי אתלטיקה/שחייה/התעמלות של גברים ונשים, אבל כשזה נוגע לספורט קבוצתי, לא נוצר בי איזשהו עניין. ואני צורך המון ספורט – כדורגל, כדורסל, NFL, מכללות, ראגבי, טניס, איגרוף. לא יודע מה זה אומר עליי. לא יודע אם זה קשור לתקשורת וחשיפה, או סתם שזה לא מעניין אותי לא משנה מה, עד שהבת שלי תגיע לגיל שהיא תרצה להשתתף במסגרת כזו.

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

מבחינת ספורט קבוצתי, אני מאוד אוהב לצפות בנבחרת הנשים של נורבגיה בכדוריד כי המשחק שלהן מאוד שוטף ומלא חן. אני גם מאוד אוהב את ה"לאונאס פסיון", לביאות התשוקה, נבחרת ההוקי שדה של ארגנטינה. אבל בעיקר, נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל הן תענוג גדול. אני במתח כל פעם שהן מתחרות. זה הענף היחיד בספורט קבוצתי שנבחרת ישראל ברמה עולמית גבוהה מאוד. חוץ מרוסיה שנמצאת ברמה מעל היתר וצריך שהן יפשלו כדי לעבור אותן, ישראל הגיעה לרמה ולמעמד שבכל תחרות יש לנו סיכוי לסיים בכל מקום בין 2 ל6.

ר.בקצה 27 בדצמבר 2015

מדוע, בעצם?
האם יש לך ייסורי מצפון על שאינך צופה בליגת התיכונים בכדורסל, או במשחקי כדורגל של קבוצות הנוער המקומיות?

KO 27 בדצמבר 2015

לגרום לאנשים להרגיש בורים וחשוכים זה הספורט המועדף על הליבטרדים. הם אוהבים להמציא דברים שיגרמו לאנשים להרגיש כך.
למשל, השבוע עצרו גבר שניסה למכור את בתו בת השלושה חודשים או משהו כזה. בשביל הליבטרדים זה היה נורא ומעשה פסול.
אבל!!!!
כשזוג הומואים* קונה רחם מאישה מסכנה מהעולם השלישי, ומשתמשים בגוף שלה כאילו הייתה חפץ ואז כשהתינוק נולד לא נותנים לו אפילו שנייה אחת לשמוע את הלב שלה וגורמים לו טראומה כשלוקחים אותו, זה לגמרי בסדר…
זה לא נורא, זה אפילו מתבקש. אז יגידו לך בתקשורת איפה אתה נחשב חשוך ואיפה אתה אמור להזדעזע.
והליטרדים מתים על הזעזועים האלה. הם נעלבים מקצועיים.

תזכור גם שהמון הומואים עובדים בתקשורת, ומצנזרים דברים שפוגעים בקהילת החד מיניים. למשל טור דעה של מישהו שחושב שאונס הומואי גרוע פי כמה מאונס היטרו כי זה סוג של גונב את הזהות המינית. קהילת ההומואים של כתבי וואלה הורידה את הטוד המעיין. אז שנייה, חופש הדיבור זה רק שלכם??

משהו קשור לזה: כל הומואי העולם החרים את הסרט 'המשחק של אנדר' בגלל התבטאות 'הומופובית' נגדם, והרסו את מסע הפרסום של הסרט, זכור לי כמה זיעזוע היה בקהילת הליבטרדים המפגרים של אתר עין הדג, אבל, אותם אידיוטים לא החרימו שום דבר של הבמאי של איקס מן, בריין סינגר, שנהג לאנוס נערים היטרו. גם אנס וגם פידופיל, אבל נו, לצאת נגדו זה כמעט הומופוביה!!! מה? אין אנסים היטרו לחשוב עליהם?

גם הכותרות המופצצות על זוג הטראנס שילד… נו?הם עדיין גבר ואישה, גם אם הם מתייחסים לעצמם בצורה שונה. זה לא נתן לגבר רחם. זו פשוט אישה שרוצה שייתיחסו איליה כאל גבר, אבל אתם יודעים, היא עדיין אישה.
אם אישה רוצה להיות ג'ירפה, אתם יודעים, אני מקווה שלא יצאו עם כותרת שנשמעת כל: הילד הראשון של גבר וג'ירפה בא לעולם!!!!!!

מפמפמים שההומואים הם 10 אחוז מהאנושות, כשהמספר הריאלי זה 3-5 אחוז מקס, ומנחיתים אותם במוקדי כוח, שמה הם מנסים להחיל את האג'נדה שלהם.
לםני כמה ימים הייתה כתבה מבחילה בוואלה על ההומופוביה בNBA… הדהים אותי שבשביל הכתב זה בסדר להגיד 'בן זונה' אבל להגיד 'FAG' זה כבר נורא ויש להוציא להורג מי שעושה את זה.
אונס האנשים הנורמלים, שהם לפחות 95% זה מבחיל. למה זה בסדר להתקלח עם הומו???יש לרובנו נטייה טבעית לא לרצות את זה. לנסות ולגרום לזה לקרות באונס יביא פיצוץ. ואני מקווה שיבוא, ואז תשלמו פי אלף על כל הטרור הנוראי שלכם.

אונס חופש הביטוי כשזה לא מתאים לכם, הטרור ה0מולני והליביטרדי באקדמיה, השיימינג בפייסבוק שלמשל גרם לאיש בטחון טוב להיתאבד בגלל 'גזענות' כלפי שחורה מגעילה ושטיפת המוח שלכם עות תחזור לכם כאל בומיראנג. האנשות עוד תנקום בכם ותעמיד אתכם לדין.

*אהההה, לפני שתקפצו, אני לדמרי גם נגד זוגות נורמליים כשהם עושים את זה. אבל זה מגעיל כשקהילת החד מיני עושים את זה כי הם סבלו בגלל הסטייה שלהם מהנורמה, ואין להם בעיות לגרום סבל לאחרים.

KO 27 בדצמבר 2015

כאילו בהזמנה, מצאתי את הידיעה המזעזעת הזאת

http://b.walla.co.il/item/2919531

הבנתם??? שיר באמת מצחיק זה אוף למיטס כשמדובר בהומואים. את ההומואים יש רק להעריץ. אסור אפילו לצחוק עליהם או איתם.
נו, יש לזכור שהם גאים. לא הומואים, רק גאים. כי זה אדיר ומופלא להיות חד מיני.

KO 27 בדצמבר 2015

זה לגמרי בסדר שאסי כל הזמן משתמש במשחקי מילים על סקס הומואי ומפיץ את הפרופגנדה שלו, אבל לצחק על הומואים???? בלי האישור שלהם????? חשוכים!!!! בורים!!!! אני מרחם עליכם!!!!

Ljos 27 בדצמבר 2015

אתה אדם נחמד.
תזהר שהאג'נדה ההומוסקסואלית לא תמיר אותך.

KO 27 בדצמבר 2015

לא דואג לעצמי, דואג לכל הילדים שאתם שוטפים להם את המוח מגיל 0.
דואג להורים שלא יכולים להתנגד לשטיפה הזו כי זה ייחשב חשוך ובור ולא מתקדם מספיק.
דואג לחופש הביטוי שנרמס על ידי ההומואים והמעריצים שלהם.

Ljos 27 בדצמבר 2015

צודק, לך יש ערכים טובים וצריך לתקוף כל מי שחושב אחרת ממך.
חלילה וחס מישהו בטלוויזיה יתנהג כמו עצמו, או שמישהו ינסה לעשות משהו שונה מהעולם הצר שאתה רגיל אליו. ילדים עלולים להתחיל לחשוב. וכבר ראינו מה קרה כשנתנו לנשים לחשוב או למיעוטים (מזל שחלקם עדיין שותקים), הם יחשבו "האם יש יותר בחיים מאשר לשתוק?", ואנחנו לא רוצים את זה.

KO 27 בדצמבר 2015

עוד תגובה מוכנה. קראת בכלל מה כתבתי?? על הצביעות?? על השיימינג?? על סתימת הפיות??

זה בסדר בשבילך שגנזו טור דיעה מנומק על אונס ההומואים?????? איפה היית?? זה לא טרור וורוד שמנסה למעוך כל מה שהוא שונה ממנו???

זה בסדר בשבילך להשתמש בנשים כחפץ???? זה בסדר לקנות רחם??

Ljos 27 בדצמבר 2015

וואו, אלו היו הרבה סימני שאלה.

חדשות מפתיעות: גברים, גם הומוסקסואליים, נחשבים יותר מנשים בחברה שלנו. מפתיע. מבטל לחלוטין את כל הרעיון ה-LGBT. או שזה אומר שצריך לקדם גם אג'נדה פמיניסטית, שתקדם שיוויון בין הגברים לנשים, ויפסיקו להתייחס לנשים כאל חפץ. תבחר את המועדף עליך. נראה שכבר בחרת.

אסי עזר דוחף את הפרופגנדה שלו? הוא והראל סקעת משתמשים בקהילה איפה שבא להם ומתנערים ממנה איפה שזה לא מסתדר להם עם ההגמוניה הישראלית. ושוב, כמה נורא שאדם בטלוויזיה מקבל מקום להיות מי שהוא ודוחף לך בפרצוף שהוא עצמו.
(והשיר מצחיק בעיניך? כי הוא די לא. מבחינה הומוריסטית גרידא הוא לא טוב. מבחינת פגיעה באנשים שגם ככה קשה להם, הוא נורא)

לא קראתי את המאמר. גניבת זהות מינית? אתה מתכוון למה שעשו לכל כך הרבה להטבפ"קים במהלך ההיסטוריה ועדיין עושים?

טרור ורוד. שם נחמד. מצד אחד כמה אנשים שעושים מצעד פעם בשנה ומנסים שיתייחסו אליהם כמו בני אדם אמיתיים ולא כאל הפרעת נפש מהלכת, ומצד שני אנשים שדוקרים ומבטלים את הזהות של האחר. אתה לא מבדיל בין "אני קובע מי אני ובבקשה תכבד" לבין "אני קובע מי אתה ותכבד, אחרת…"?

כל התגובות שלך הן "אני לא יכול להגדיר את עצמי אלא אם כן אני שולל את האחר".תגדל ביצים ותבין שאתה מה שאתה והם מה שהם וזה בסדר.

KO 27 בדצמבר 2015

גם אם השיר לא מצחיק בעיניך, זה לא אומר שהוא לא מצחיק בעיני אחרים. זה נקרא חופש ביטוי. מותר ורצוי לצחוק על הכל. ואז אני קורא את המכתב הזה של ראשי הקהילה ונגעל

http://e.walla.co.il/item/2919383

מסכים על זה שבעבר אנסו חד מיניים לחיות כסטרייטים. מסכים שזה נורא ואסור לעשות את זה, אז כנקמה של ההומואים בסטרייטים, ניתן להם לאנוס עכשיו??? TWO WRONGS DON-T MAKE ONE RIGHT

גם אם לא קראת את הטור המנומק, האם הצינזורה הזו, ומשטרת המחשבות טובות בשבילך?? לא מבין את הסכנה בזה??

בכלל לא הבנת אותי כנראה. שההומואים יהיו מה שהם רוצים, רק שלא ינסו לכפות אג'נדה, שלא יזייפו מחקרים וינפחו מספרים כשזה מתאים להם, שיפסיקו לקנות רחם של נשים מהעולם השלישי, שיפסיקו לצלוב מי שמעז להגיד משהו שלא מתאים לאג'נדה שלהם.

Ljos 27 בדצמבר 2015

אם מותר לצחוק, מותר גם לבקש דברים כאלה, לא? אין כאן מקום לחופש הביטוי? למה גבול חופש הביטוי עובר רק כאשר הדעה הזו שלא מתאימה לי ספציפית, להגמוניה, ולכן צריכה להיעלם, ולא כאשר נפגעים בפועל אנשים, בעיקר כאלה שנפגעים כל הזמן?

גם היום אונסים להטבפ"קים לחיות כסטרייטים או ציס, או שסתם פוגעים בהם והורסים להם את החיים. את מי בדיוק הם אונסים עכשיו? הם מכריחים אותך למשהו חוץ מלקבל אותם? וגם אם לא לקבל אותם, לפחות לדעת שהם קיימים ולא ילכו למקום אחר?
איך בדיוק זה משנה משהו בחיים שלך לדעת שיש גם אנשים אחרים שמתנהגים שונה ממך?

(אני מסכים שצריך שכולם יפסיקו "לקנות רחם". נשים מוחלשות מאוד נפגעות מזה וזה צריך להיפסק. אבל שוב, זה לא קשור ל-LGBT אלא ליחסי נשים\גברים בעולם)

Ljos 27 בדצמבר 2015

ובקשר לטור: אתה יכול להסביר לי למה ש"האג'נדה ההומואית הטרוריסט הפנתר הורוד הזה" יוריד את הכתבה? כי אני לא הבנתי.
ויש לי שאלה בנושא, אם כבר מסווגים אונס לסוגים קלים וקשים יותר – מה יותר גרוע, רצח תינוק בן שנה או רצח תינוקת בת שנה?
אם תענה שרצח התינוק, כי גברים הם חשובים יותר, והוא פגע לו בגבריות, אגיד "מה?".
אם תענה שרצח התינוקת, כי נשים חלשות יותר וזקוקות להגנה, אגיד "למה? מה?".
אם תענה "איכס. מה זאת השאלה הזו?", אדע שיש עוד תקווה בעולם.

רק הפועל 27 בדצמבר 2015

יש שוביניסטיות מובנית בכל ההתייחסות של התקשורת לספורט הנשי, לא יעזור בית דין. כל עוד יש דומיננטיות כזאת מובהקת והגמוניה של כתבי ספורט גברים. צריך לעודד כניסת עיתונאיות לתחום הספורט ואז לטעמי תהיה לספורט הנשי דחיפה יותר חזקה מבחינת סיקור וכיסוי תקשורתי

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

מסכים איתך שיש שיח הגמוני מאוד ואני לא טוען שיש שוויון מלא, אבל דווקא לא מעט נשים מעורבות בתפקידי מפתח בכירים מאוד בתקשורת הספורט בארץ ומשפיעות מאוד על התוכן.

רק הפועל 28 בדצמבר 2015

כן אבל השיקול היחיד זה רייטינג… ומה לעשות כרגע ספורט גברים זה בעיקר מה שמושך (אלא אם זאת שראפובה, או ראוזי, או איזשהו סיפור סנסציוני כמו דארה טורס בזמנו) וזה מביא אותי לנקודת הפתיחה שברגע שנשים יותר יתעניינו בספורט הן גם ירצו יותר לראות ספורט נשי

KO 27 בדצמבר 2015

לפני שתישחק אותה פימינאזי, אגיד לך שזה בגלל ספורט הנשים גרוע פי אלף מספורט גברים.

רק הפועל 28 בדצמבר 2015

אם אתה בוחן את זה רק מראיה של ביצועים אתלטיים אין פה בכלל תחרות. גברים מעצם טבעם יותר חזקים/אתלטים/מהירים מנשים באופן מוחלט. אבל לפחות שתהיה נקודת פתיחה שווה בהיבט של תקציבים חשיפה וכו', שהציבור יחליט מה בא לו לצרוך (וכן לפן הסקסיסטי יש הרבה משמעות, הרבה נשים הם גרופיות של כריסטיאנו לא בגלל שהוא השחקן השני המהיר בעולם…)

Amir A 27 בדצמבר 2015

קראתי את הפוסט והתגובות וכל הזמן עלה לי לראש מצב המוזיקה המזרחית בישראל כשהייתי צעיר. התייחסו אליה כמו שגולדה התייחסה לפנתרים ("הם לא נחמדים"). המוזיקה הזו התקיימה בדוכני הקסטות של התחנה המזרחית ואף אחד לא חשב בכלל על להתייחס ברצינות למוזיקאים מזרחיים (יהודה קיסר הוא גיטריסט גדול אבל אף אחד לא חלם בכלל לתת לו יחס רציני). אחר כך שהתחילו להריח שאולי יש כאן פוטנציאל של קהל התחילו להופיע כל מיני ביזיונות כמו המענטזת של ג'קי מקייטן, הדודה והדוד של דני סנדרסון או מריומה של חנה לסלאו (!) ומקייטן. בדיוק כמו שמופיעות ראוזי, גריינר או נשים אחרות שהעניין בהן הוא לא בספורט שהן משחקות אלא ב"סיפור" שלהן. וברגע שהסיפור כבר לא מביא קהל ככה גם הן יעלמו. בדיוק כמו השירים שהתגנבו למיינסטרים בשנות ה-80, נשים יכולות כיום להתגנב לעולם המיינסטרים של הספורט רק אם הן מביאות איתן את הדבר הנוסף הזה כשבמרבית אתרי הספורט מדובר לרוב על משהו שנראה כמו מדור "מלחשים ש…" של עיתון לאישה משנות ה-70 (ואל תשאלו למה אני זוכר את זה) אבל לפעמים הוא רצף מיוחד כמו במקרה של ראוזי וכדומה. ובדיוק כמו המוזיקה המזרחית, גם ספורט נשים יהפוך למשהו מרכזי יותר כאשר תהיה לו דרישה גדולה יותר אצל הקהל. הבעיה הגדולה כאן היא שמרבית הקהל הפוטנציאלי של הספורט כבר זוכה למה שהוא מעוניין בו (בניגוד למה שהיה עם המוזיקה המזרחית, שם היה קהל פוטנציאלי כבר בשנות ה-60 וה-70 שלא זכה למענה ברשתות השידור), ולפיכך על מנת שספורט נשים יזכה לסיקור ומעמד צריך להביא לעולם הספורט קהל חדש, ובעיקר נשים. בהצלחה.

MOBY 27 בדצמבר 2015

בזמנים הטובים (לא יודע מה קורה עכשיו) המקומון הרמלאי הגדיש מקום של כבוד לכדורסל הנשים שלו (כן נכון זה היה הבייבי של ראש העיר).

shohat 27 בדצמבר 2015

באתלטיקה הסיקור והעניין הרבה יותר שוויוניים. (גם השיח כאן בדה באזר).

דווקא היכן שהבדלי הרמה בין הגברים לנשים הם הכי מוחשיים (במספרים מוחלטים) – נוצרים גם סטנדרטים ברורים לאיכות ולמצוינות. ואז גנזבה דיבבה ודפני סחיפרס מדהימות ומעוררות עניין לא פחות (ולעתים יותר) ממקביליהן בתחרויות הגברים.

יתרון נוסף הוא שאין בדרך כלל הפרדה בין התחרויות אלא מקצים שונים באותה התחרות/אליפות.

כך גם בשחיה.

הפער הגדול הוא בענפי הכדור, שם יש הפרדה מוחלטת בין המסגרות והספורט הנשי פחות משולב ונגיש לרוב הקהל. האבחנה הזו מציעה אולי גם רעיון…

יואב דובינסקי 27 בדצמבר 2015

אני מסכים, אבל התדירות של סיקור אתלטיקה ושחייה בתקשורת ארצית די נמוכה.

איציק 27 בדצמבר 2015

זה נראה לי נכון עם הסתייגות. ראינו איצה באז היה להתלת כידון בתקופתו של יאן ז'לזני ובכלל למקצועות ההתלה/הדיפה/ידוי/זריקה הגבריים יש ריטינג סביר. האם יש ריטינג כלשהו למקצועות ההתלה/הדיפה/ידוי/זריקה לנשים? זניח עד כמעט לא קיים. אותו הדבר אפשר לומר גם על הרמת משקולות הנישי עד כמה שאני מבין או אופניים (האמת אני לא יודע אם יש ספורט כזה שלא בולודרום).

ר.בקצה 28 בדצמבר 2015

לפני שנתיים בערך נערכה בישראל אליפות אירופה בהרמת משקולות. רמת העניין בקהל הייתה זהה במקצים הנשיים לזו במקצים הגבריים, על אף ההבדלים המשמעותיים במשקלים שהונפו. הסברה שלי היא שכשמדובר במקצוע סטטי המתבסס על טכניקה, רמת העניין זהה.

גיל 27 בדצמבר 2015

זה נכון לכל הענפים האינדיבידואלים הבולטים. בשחייה והתעמלות יש סיקור של נשים כמו של גברים ואפילו יותר. התעמלות נשים נחשבת ליותר יוקרתית מזו הגברית ובשחייה מדברים הרבה יותר על לדקי מאשר על כל שחיין אחר. אני חושב שזה נובע שלא רואים הבדלים גדולים ברמת הביצועים. גם אם הזמנים איטיים יותר עדיין התחרות היא בשיאה. בענפים קבוצתיים הבדלי הרמות בולטים יותר.

תום 27 בדצמבר 2015

טוב, מכיוון שאף אחד לא רוצה לצאת "רע" אז אני מתנדב;

בכמעט כל ענף, ספורט נשים (במיוחד בענפי הכדור) הוא מוצר בידורי נחות לעומת ספורט גברים. בגלל ששום הנמכת סלים/הקטנת מגרש או חשיפה מוגברת תשנה את זה, אז במקום זה מדברים על חינוך מחדש של הציבור.

גיל 27 בדצמבר 2015

למה שום דבר לא ישנה את זה? אם מנמיכים את הסלים אז הן יכולות להטביע ולהראות אתלטיות בדיוק כמו הגברים.

KO 27 בדצמבר 2015

זה יעליב את הפימינאזיות. הרי הנשים הן בדיוק כמו הגברים.

Amir A 27 בדצמבר 2015

אין לי נתונים לאמת את זה אבל נראה לי שהפער בין כדורגל ישראלי ובין ליגת האלופות גדול יותר מהפער שבין נבחרת הנשים של ארה"ב ובין קבוצת אמצע טבלה בישראל, לא? אז שנסגור את הליגה בישראל?

נועם 27 בדצמבר 2015

ממש לא. לפני שנה נבחרת הנשים של ארהב חטפה 8-1 מU17 של ארהב. הפערים בין כדורגל גברים לנשים עצומים

Amir A 27 בדצמבר 2015

בגלל זה שאלתי קבוצת אמצע טבלה בישראל ולא U-17….

נועם 28 בדצמבר 2015

:-)

Comments closed