על המשחקים האולימפיים לנוער

אולימפיאדת החורף לנוער השניה יוצאת לדרך בלילהאמר, הפעם גם עם נציגות ישראלית. בינתיים הוועד האולימפי זורם עם המורשת של רוג, למרות שלא בטוח עד כמה המפעל באמת נחוץ

המשחקים האולימפיים לנוער הם המורשת המוחשית המרכזית של ד"ר ז'ק רוג, הנשיא הקודם של התנועה האולימפית. כשהיה נשיא הוועדים האולימפיים האירופאים רוג החל עם הפסטיבל האירופי לנוער ולאחר שנבחר לנשיאות ה-IOC אחרי חואן אנטוניו סמראנש, הוא פעל לכונן את המפעל גם ברמה העולמית.

להבדיל מסמראנש למשל ששינה את התנועה האולימפית על ידי הכנסת ספונסרים פרטיים וביטול הבלוף של החובבנות והנשיא הנוכחי תומאס באך שישר אחרי שנכנס לתפקיד חילק את החברים לקבוצות עבודה שיצרו את אג'נדה 2020 שבחנה כל רובד בתנועה, רוג היה יותר נווט מאשר מהפכן. הביקורות על השחיתות בזמנו של סמראנש פחתו בתקופת רוג, החרמות פוליטיות היו בשוליים, הוא נלחם בסימום בספורט, אבל הוא לא היה נשיא כוחני ולכן קשה להצביע על שינוי מהותי שמיוחס אליו. משחקי הנוער הם לחלוטין שלו.

התנועה האולימפית עדיין מנסה לעכל ולהכיל את הרעיון של משחקים אולימפיים לנוער. כמו במשחקים האולימפיים, גם למשחקי הנוער שנערכים מידי ארבע שנים יש מהדורת קיץ ומהדורת חורף בהפרשים של שנתיים. הרעיון היה לכונן משחקים אותם יוכלו גם שווקים קטנים יותר לארח ושיהיו יותר מכוונים לערכיות ופחות לפוליטיקה וניצחונות ולכן גם אין טבלת מדליות רשמית של משלחות ויש תחרויות בהם ספורטאים ממספר מדינות משתפים פעולה. כמו כן, כדי להפוך לאטרקטיבים לצעירים, המשחקים משמשים לקידום פלטפורמות חדשות של הוועד האולימפי ברשתות החברתיות ולבדיקת ענפים או תחרויות חדשות, כמו כדורסל 3 על 3. הפוסטר בוי של המפעל הוא השחיין הדרום אפריקני צ'אד לה קלו שהמשיך את המומנטום מסינגפור (5 מדליות) לזכיה בזהב ובכסף אולימפי בלונדון.

מצד שני, יש מלכוד 22 במשחקים הללו, שכן ככל שיצליחו יותר, ככה יותר מדינות יהיו מושקעות בלנצח ועם זה מגיעה גם כל החבילה של הסימום והפוליטיקה והאצת תהליכי אימון בגילאים צעירים יותר ויותר עלויות אירוח וכל היוצא בזה.

בינתיים ההצלחה חלקית מאוד. בנוגע לאירוח, משחקי הקיץ הראשונים נערכו ב2010 בסינגפור ככה שזה די מסתדר עם הרעיון של מדינות קטנות, אבל העלות שלהם היתה גבוהה בצורה משמעותית מההערכה ההתחלתית (כפי שקורה כמעט בכל אירוע ספורט) ובגמר הטקוואנדו יריב איראני החרים את הקרב מול גילי חיימוביץ' שזכה אוטומטית בזהב. המשחקים השניים נערכו בננג'ין שבסין, מה שגם לא ממש מצביע על גיוון מבחינת המיקום של המשחקים וגם הם התקיימו בצורה ראוותנית מאוד. יצא לי לדבר עם כמה אנשים שהיו שם שסיפרו לי שהמשחקים בננג'ין הזכירו בגודל של ההפקה שלהם את המשחקים האולימפיים בלונדון יותר מאשר את משחקי הנוער בסינגפור ולא לכך התכוון המשורר. אגב, שימו לב למגמה: סינגפור 2010, ננג'ין 2014, פיונגצ'אנג 2018, טוקיו 2020, בייג'ין 2022. משחקי הנוער הבאים ייערכו ב2018 בבואנוס איירס.

היום נפתחת אולימפיאדת החורף השנייה לנוער, בלילהאמר שבנורבגיה. בינתיים מהדורת החורף מסתמנת כאירוצנטרית מאוד, כשהראשונה נערכה באינסברוק שבאוסטריה והשלישית תיערך ב2020 בלוזאן שבשוויץ, מקום מושבו של הוועד האולימפי הבינלאומי.לראשונה במשחקי החורף לנוער, בלילהאמר יהיו גם ספורטאים שייצגו את ישראל: גולש הסקי איתמר בירן והמחליק האמנותי מארק גורדינצקי. שיהיה בהצלחה.

אם הנורבגים היו מגישים הצעה אפויה יותר עם גיבוי ממשלתי ולא ממהרים לפרוש מהמרוץ, היה להם סיכוי מצוין לארח את משחקי החורף ב2022 באוסלו ולהשתמש במתקנים בלילהאמר על בסיס רפורמות אג'נדה 2020, במקום להותיר מרוץ דו-ראשי לא אופטימלי בו בייג'ין ניצחה את אלמטי מקזחסטן. ללילהאמר הפסטורלית, שקיבלה חשיפה מחודשת בשנים האחרונות בזכות הסדרה עם סטיב ואן זאדט (הסגן של טוני סופרנו וברוס ספרינגסטין), מסורת אולימפית מפוארת כשארחה ב1994 את המשחקים האולימפיים לחורף. זו היתה הפעם הראשונה בה הופרדו משחקי החורף מהשנה בה נערכים משחקי הקיץ. גמר ההחלקה בהשתתפות טוניה הארדינג וננסי קריגן, חודשים ספורים אחרי ניסיון הסיכול הממוקד, היה ונשאר אירוע הספורט עם אחוז הרייטינג הגבוה ביותר בארצות הברית שאינו סופרבול.

הר ביג'י אזאדי - חלק שני
שבתרבות - בין דנמרק לשבדיה. על "הגשר"

10 Comments

Amir A 12 בפברואר 2016

קצת מפחיד, לא? תוך כמה זמן נתחיל לראות נערים ונערות מסוממים רק בשביל לפאר את המדינה ממנה הם מגיעים?

יואב דובינסקי 12 בפברואר 2016

זה בהחלט חשש ממשי.

karim the dream 12 בפברואר 2016

שתי שאלות יואב, עד כמה החשש שלי שבמדינות כמו סין ורוסיה מסממים את "ספורטאי העתיד" מגיל צעיר מוצדק? ובנוסף, מה לדעתך יהיה באולימפיאדה הקרובה עם האתלטים מרוסיה? ירשו להם להתחרות?

יואב דובינסקי 12 בפברואר 2016

ככל שפרשת הסימום באתלטיקה מתגלגלת יש יותר ויותר דמיון לסימום השיטתי שהיה במזרח גרמניה, ככה שבהחלט יכול להיות שזה קורה מגילאים צעירים מאוד ברוסיה. למיטב הבנתי בסין היתה נטייה "להחביא" ספורטאים. כלומר לסמם אותם עד שהם מגיעים לרמה מסוימת ורק אז לתת להכניס אותם לסבב התחרויות כשהם כביכול נקיים.

לגבי סיכויי ההשעיה של כל האתלטיקה הרוסית מהמשחקים בריו, אין להערכה שלי משמעות מקצועית. לרוסיה כמשלחת ייתנו להתחרות, השאלה היא ספציפית לגבי אתלטיקה ושם יותר בעייתי כי יש חשד לסימום שיטתי וזה לא רק אתלט כזה או אחר או מאמן סורר.

אלכס דוקורסקי 12 בפברואר 2016

אמנם לא נשאלתי, אבל חושב שהחששות והחשדות לא מנותקים מהמציאות.
אם נבחן חלק מהתוצאות מענפי האתלטיקה הקלה והכבדה, אותן ניתן למדוד בערכים כמותיים של זמן, גובה ומרחק ומשקלים (הערך האחרון מהאתלטיקה הכבדה), נגלה אתלטים צעירים, בגילי 16-17, שקובעים לעתים תוצאות יוצאות דופן. כך, למשל, ישנם תלמידי תיכון שמתקרבים לגבול 10 השניות במאה מטר וחבר'ה שעוד לא חגגו 20, אשר רצו בסביבות 2:04 מרתון. חלקם (אולי אפילו הגדול) עשו זאת באמצעים כשרים, שילוב של כשרון, גנטיקה ואימונים קשים ונכונים. עם זאת, אי אפשר לשלול, קל וחומר לאור הגילויים האחרונים (שכמה מהם היו בעצם ידועים לכל ופשוט בלתי מוכחים בצורה רשמית), כי חלק מהנערים והנערות השתמשו גם באמצעים כשרים מעט פחות.

אלכס דוקורסקי 12 בפברואר 2016

אולי יאפשרו לאתלטים הרוסים להתחרות, בסופו של דבר, אבל הדבר יקרה כנראה רק בתנאי שהרוסים יאפשרו פיקוח ישיר (עד כמה שניתן) של גורמים זרים, מטעם WADA, על העבודה של הסוכנות המקומית למלחמה בסמים.

איאן ראש 12 בפברואר 2016

החשש שאתם מעלים לא מובן לי. במה זה שונה ממונדיאל נוער כזה או אחר?

אלכס דוקורסקי 12 בפברואר 2016

לא בהכרח שונה. ניקח למשל את אליפות העולם לנוער באתלטיקה, שנערכה בברצלונה כחודש לפני המשחקים האולימפיים בלונדון. שלושה מהזוכים במדליות הזהב בבירה הקטלונית, קשורן וולקוט מטרינידד וטובגו (הטלת כידון), נייג'ל אמוס מבוצוואנה (800 מטר) ולוגולין סאנטוס מהרפובליקה הדומיניקנית (400 מטר) הצטיינו גם במשחקים בלונדון (זהב ושתי מדליות כסף, בהתאמה).
ייתכן שהפיכת המשחקים האולימפיים לנוער למסורת, תוך העלאת היוקרה של האירוע (למשל, באמצעות מתן אפשרות להשתתף במשחקים האולימפיים לבוגרים לזוכים במדליות) אכן עלולה להעמיק את השימוש באמצעים בלתי חוקיים (האמת שלא חשבתי כך, אבל הדברים שכתב יואב נראים הגיוניים למדי). צריך גם לזכור שמספר התחרויות במשחקים האולימפיים (וכתוצאה גם מספר המשתתפים) גדול יותר מכל מני אליפויות לענפים בודדים (אם כי כנראה לא ממונדיאל נוער, שם משתתפות 24 נבחרות, עם סגלים של 18 שחקנים, אם איני טועה).
עוד דבר שכדאי לציין הוא שהיקף השימוש בחומרים אסורים בכדורגל נמוך בכל זאת ביחס לחלק מהענפים האולימפיים האחרים כמו אתלטיקה, שחייה ורכיבה על אופניים, שם השפעתם גדולה יותר.

יואב דובינסקי 12 בפברואר 2016

אני לאו דווקא חושב שהמשחקים יהפכו לתחרות קריטריון, אבל חלק מהמטרה זה לתת לספורטאים מבטיחים התנסות בתחרות רב ענפית גדולה באווירה בינלאומית וחוויה של כפר אולימפי, כדי שכשיגיעו למשחקים האולימפיים השוק יהיה קטן יותר.

אלכס דוקורסקי 12 בפברואר 2016

ייתכן שזו גם סיבה אפשרית. אבל לעניות דעתי, עם כל החשיבות של משחקי הנוער, המשחקים האולימפיים של הבוגרים הם חוויה אחרת לחלוטין, ועבור ספורטאים רבים ההלם, לפחות בהתחלה, יהיה בלתי נמנע. מצד שני, כל אחד מתמודד עם העניינים האלה באופן שונה. חלק יתקשו להתאקלם ואחרים יסתגלו במהרה. מה גם, שרוב הספורטאים האולימפיים כבר לוקחים חלק באירועים בין-לאומיים שונים, גם אם קטנים יותר ממשחקי הנוער, עוד בטרם מגיעים לבמה האולימפית.

Comments closed