מחשבות לא קוהרנטיות על ספורט נשים

מסקנות סותרות מנסיעה לנאשוויל בעקבות אלופת העולם בכדורגל

נסעתי בסוף השבוע לנאשוויל לצפות בנבחרת הנשים של ארצות הברית בטורניר ידידות "She Believes Cup" בהשתתפות צרפת, אנגליה וגרמניה. מעל 25,000 צופים כמעט ומילאו את המפלס התחתון של ניסן סטדיום, המגרש הביתי של טנסי טייטנס. ים של ילדות ונערות, צבועות באדום-לבן-כחול, מלוות בהורים, באחים ובחברים, בחולצות של קרלי לויד, אלכס מורגן, הופ סולו וכמה שחקניות נוספות. אווירה שהיה לי הרבה יותר קל להתחבר אליה מאשר לאווירה ברוב המשחקים בספורט המקצועני. ממש נהניתי.

נבחרת הנשים האמריקנית מזכירה לי את האול בלאקס. לא עוקב אחרי הליגה (אפילו לא מתעניין), מכיר 3-4 שחקנים או שחקניות, למעשה עוקב רק מידי פעם אחרי הענף, אבל לנבחרת הלאומית יש משמעות שחורגת מספורט. לכל מגרש שהנבחרת האמריקנית מגיעה לשחק בו, מגיעים למעלה מעשרת אלפים צופים. הן מכניסות כסף. כל מה שהיה צריך זה קצת יותר מ40 שנה של מאבקים סביב טייטל 9, כמה ניסיונות כושלים לקיים ליגה, אינספור מאבקים משפטיים וזכייה במשחקים האולימפיים ובאליפות עולם.

עדיין, עם כל ההתלהבות, 25,000 צופים זה טוב ויפה והכל, אבל זה כלום ביחס לכדורגל גברים. אלה מספרים של ליגה בינונית באירופה או ליגה שניה במדינות הבכירות. הגרסה הנוכחית של ליגת הנשים בכדורגל בקושי מחזיקה את עצמה. גם בכדורסל, עם כל ההתקדמות וההתלהבות והחשיפה מאז שריל מילר וממשיכות דרכיה השונות, ליסה לסלי, קנדס פארקר או הלהיט העכשווי בריטני גריינר, כוכבות הWNBA נאלצות להשלים הכנסה בכל מיני חורים באירופה. ב2014 פורסo שיותר מ50 שחקני NBA שמרוויחים יותר מכל הרוסטר של ליגת הWNBA ביחד.

אז בארצות הברית, אחרי עשורים של טייטל 9, כשכל שנה אלפי שחקניות יוצאות מדיוויז'ן 1 ברמה הכי גבוהה בעולם, עם כל הזכיות באליפויות העולם ובמשחקים האולימפיים וכשספורטאיות מרוויחות ממש לא רע מחסויות ויש שידורים ישירים ואלפי אוהדים ושוק עצום, עדיין מתקשים לקיים ליגות מקצועניות רווחיות.

מה זה אומר על שאר העולם? אפשר לקחת את זה לשיח בלתי נגמר על הדרה או מנגד לתהות האם בכלל צריך ליגות מקצועניות לא רווחיות. אין לי שורה תחתונה, אלא בעיקר מחשבות סותרות.

הרכש של ג'ורדי בחלון ינואר כלל את קרלוס וטיבי מודל 2013
פייטון מנינג פרש

61 Comments

רפאל 8 במרץ 2016

בכל מקום יש להעצים את היתרונות.
ליגת כדורסל הנשים בארץ מציגה שחקניות WNBA, כלומר- הבכירות בעולם בתחומן.
ישנם גם סדרות פלייאוף כמו שצריך. היו שנים מאוד תחרותיות עם קבוצות שהיו מנצחות אחת את השנייה
במשחקים מהנים ומותחים.
גם כיף לפרגן לספורטאים וספורטאיות מקומיים.
אלא מה- אתה מרגיש שהליגות האלה הן המשך של הפוליטיקה הקטנה של מוסד האגודות.
לא עושים יותר מידי בשביל למתג את האווירה של התחרות, המגוון והייחודיות של הקבוצות והליגה.
ואז מצפים שאנשים יעשו טובה ויבואו לתמוך.

אין לנו זמן לעשות טובות.
תביאו ליגה מעניינת שעושה מאמץ להיות שונה מהכדורסל והכדורגל הבינוניים והמגעילים להחריד
ואנשים ייתנו צ'אנס למשהו חדש.
אז יש פוטנציאל, השאלה- כמו בענפים הגבריים המקבילים… אם למישהו בכלל אכפת.

יואב דובינסקי 8 במרץ 2016

אבל האם ליגה ישראלית צריכה להיות מקום שבו שחקניות WNBA באות להעביר בו זמן עד שתתחיל העונה או מקום שבו כמה שיותר ישראליות יוכלו לשחק כדורסל אחרי שהן עוברות את גיל הנוער?

רפאל 8 במרץ 2016

כמו כל דבר, איזון נכון באמצעות ניסוי וטעייה.
אי אפשר להתעלם מכך שהשוק מציע חלק מהשחקניות הבכירות בעולם.
אם לא יהיה בכלל עניין מקצועי- אז יוכל לשחק הנוער/ות אבל מאיפה תביא את השכר
ולך תשכנע מישהו ( כולל אותם ) שניתן להתחרות באירופה או לעניין מישהו מלכתחילה.

לא חסרים פתרונות ששומרים על האיזון.
לחייב קבוצות לשמור מקום בסגל למספר מסוים של שחקנים בגילאים כך וכך…
לפחות 2 ישראלים בהרכב נניח.
סוג של דראפט בין הקבוצות ( גם לשחקנים קיימים ) בשביל לשמור על האיזון בליגה.
לא חסרים לך מוחות מבריקים עם רעיונות מחוץ לקופסא לעודד תחרות ולמתג ליגה שתהיה מוצלחת, גם אם זו 'רק' ליגת הנשים.
כן חסרה ההבנה שזה משהו שרוצים לעשות.
ההרגשה היא שמבקשים ממך לעשות טובה ועד שמישהו מוכן לעשות זאת, הוא כמעט תמיד חוזר בהרגשה שכרגיל, יצא פראייר מול מערכת משומנת
של ציניות ובינוניות ללא חזון.

אודי 8 במרץ 2016

אני תמיד מרגיש כמו ניאנדרטל שאני אומר או רושם דברים כאלה, אבל כדורגל וכדורסל נשים פשוט לא מעניין (אותי). אני אף פעם לא מצליח להחזיק יותר משלוש-ארבע דקות מול משחקים של זה, אפילו של הרמות הכי גבוהות. יותר איטי, יותר הכול. לא יודע אם הרוב מרגישים כמוני, אבל בשבילי, יותר חשיפה לענפי ספורט האלה מצד ערוצי טלויזיה, עיתונות ואינטרנט וכו' ישנו משהו.

ר.בקצה 8 במרץ 2016

כיצד חשיפה תשנה זאת? הן ירוצו יותר מהר? יבעטו יותר חזק?

רפאל 8 במרץ 2016

כמו שחשיפה של קבוצות בליגה ליותר מטרות מדידות, חשובות ומעניינות בעיני עצמם והקהל
ישפר את האיכות והדינאמיקה התחרותית.
ברגע שדבר כלשהו נתפש כמוערך, נכון ורצוי ניתן להתניע באמצעות כך שרשרת של פעילויות חיוביות נוספות, כגון הקצאת משאבים נוספים,
עידוד יוזמות והשקעות בתחומים שצריך.

צריך להחליט מה רוצים, מי בכלל רוצה את זה וכמה זה חשוב להם.
ועם או בלי קשר- לא משנה כרגע מה המשאבים המחולקים- ברגע שהחליטו, יהיה נחמד גם שיישמו.

איציק 8 במרץ 2016

נראה לי שבקרב הצופים בספורט הנשי אחוז הגברים הרבה יותר גבוה מאחוז הנשים הצופות בספור גברי ואולי גבוה יותר מאחוז הנשים שצופות בספורט נשים. מה שאני מנסה לומר בזאת שכנראה גם הנשים לא כל-כך מתעניינות בספורט נשי ויתכן ובספורט בכלל. אז אם הן לא מתעניינות למה צריך בכלל לשאוף לשוויון? שיהייה זה בנישה שלהם עם תקציב נישתי. בטניס או באתלטיקה הצפייה בספורט הנשי גבוהה בהרבה (לא כמו בגברים אך עדיין גבוהה) ולכן מצדיקה השקעה בהתאם. זה לא נראה לי עיניין של ביצה ותרנגולת, כיוון שנראה לי שכדורגל נשי כדוגמה, באופן ינהרנטי הרבה פחות אטרקטיבי מכדורגל גברי (שגם הוא לא משהו) ולכן אין סיכוי להגיע לאחוזי צפייה סבירים, חסויות גבוהות ועוד. לכן גם אין הצדקה בהשקעה במשהו שהנשים עצמן די מדירות אותן. צריך להשקיע, אך במידה הרבה יותר נמוכה.

גיל 8 במרץ 2016

הבעייה המרכזית של ספורט הנשים לדעתי וזה קשור קשר הדוק לטייטל 9 הוא שיש יותר מדי ענפי ספורט והכישרון מתפזר מדי. פשוט אין מאגר גדול מדי של נשים שמתלהבות מספורט למרות שהן צריכות להיות שוות מבחינה אבסולוטית למספר הגברים בקולג'ים. יש גם בעייה שספורט נשים פחות אמוציונלי למעט כמה חריגים כמו כדורסל. אין בו דם רע כמו בגברים והוא סטרילי קצת מדי. עם זאת, נבחרת הכדורגל היא באמת משהו יוצא דופן למרות שהליגה לא ממש מצליחה.

עדי אבני 8 במרץ 2016

אולי הדעה שלי היא לא הכי פוליטקלי קורקט, אבל אני חושב שמדובר בשיח עקר, ושאנחנו לא קהל היעד. עד שנשים לא תשתכנענה לתמוך ולעסוק בספורט נשי (או גברי), לספורט הנשי לא תהיה תקומה, ללא קשר להקצאות ממשלתיות כאלה ואחרות. בעוד הדרישה לספורט גברי באה מלמטה, מהאוהדים ומשחקנים חובבנים או מקצועיים לשעבר, אצל הנשים זה מגיע כרגע top- down, ועד שזה לא ישתנה השיח ימשיך לעסוק ב"למה אין ספורט נשי", כשהשינוי צריך לקרות קודם כל אצל הנשים, היות והיום רוב אוהדי הספורט- נשי וגברי הם גברים

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

נשים הן בדיוק כמו גברים – אם הן אוהבות ספורט, הן אוהבות אותו איכותי. לכן אם נשים אוהבות ספורט, הן יעדיפו ספורט גברי ברוב המקרים, כי הוא פשוט מהנה יותר לצפיה. זה אמנם לא פוליטיקלי קורקט, כמו שאמרת, אבל מה לעשות – מרבית ענפי הספורט הנשיים הם פחות מהנים מאלו הגבריים. במקומות שבהם הם שווים אליהם כמו טניס, למשל, אז הם פופולריים במידה דומה. אני, למשל, מאוד אוהב ביאתלון וכשאני רואה את זה באמת לא מעניין אותי אם זה תחרות בין גברים לנשים כי ההבדלים לא ממש מורגשים. זה נכון גם לגבי אתלטיקה, למשל. נכון שתוצאות הנשים יותר איטיות, אבל זה לא ממש מפריע.

איציק 8 במרץ 2016

זה נכון חלקית. כשאתה בא למגרשי הספורט הגברי, לפי מה שכתבת חצי מהצופים צפוים להיות נשים (כלומר צופות) ולא כך היא ולא רק בגלל שהתנאים לא מתאימים. גם כשיש תנאים טובים כמו התעמלות גברים/נשים עדיין יש יותר גברים ביציע וכך גם בג'ודו. כלומר נשים פחות מתעניינות לרוב בספורט גם כצופות. אולי זה עיניין תרבותי, חנוכי או פשוט מובנה בהבדלים בין נשים לגברים אבל כעובדה זה המצב.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

על זה אני לא מתווכח, אבל לדעתי זה עניין תרבותי נטו. תלך לאירופה ותראה הרבה יותר נשים במגרשי כדורגל ובארה"ב בכלל יש מלא נשים במשחקים (אם כי בפוטבול יחסית מעט, אולי זה משחק אלים מדי בשבילן). מה שבטוח זה שאסור לקחת את ישראל בתור דוגמא.
בכל מקרה, אם נשים אוהבות ספורט, למה שיסתפקו בגרסה חיוורת שלו?

איציק 8 במרץ 2016

כתבתי על ענפי ספורט עמו התעמלות וג'ודו בעולם ולא בישראל. כנראה שבהתעמלות אומנותית המצב אחר.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

לא יצא לי אף פעם להיות באולם התעמלות או ג'ודו בחו"ל. אני יודע שכשיש אולימפיאדה אשתי יושבת איתי לראות את ההתעמלות, למשל, והיא בקושי מתעניינת בספורט. אני מניח שיש ענפי ספורט שמעניינים נשים יותר מאשר גברים. וזאת חלק מהבעיה – הניסיון לדחוף ספורט גברי לצד הנשי. במקום לממן כדורגל נשים או כדורסל נשים, צריך לממן ענפים נשיים שמעניינים נשים. אבל אני מרגיש קצת רע עם מה שקורה פה עכשיו – כאילו אני מנסה להגיד לנשים מה כדאי להן לראות ולעשות. זה צריך לבוא מהן

איציק 8 במרץ 2016

ועכשיו מי אלו הן, הספורטאיות או הצופות? כיוון שאם אלו הספורטאיות אז זה שוב יכול להפוך לספורט של צופים גברים (ברובם). אם מצד הצופות, מי הן שתכתיבנה לספורטאיות במה לעסוק. יש כאן בעיתיות שחלקה נבעה היסטורית מכך שהגברים היו אלו שעוסקים בספורט והנשים הצטרפו ולא יצרו (כמעט) ענפים חדשים המתאימים להן.

עדי אבני 8 במרץ 2016

אבל העניין הוא שספורט נשי לא צריך להישפט אל מול הגברי אבסלוטית אלא להבליט את היתרונות שלו, כמו שאגרוף במשקל קל או בינוני לא צריך להישפט אל מול המשקלים הכבדים. וכמו שמאני פקאיאו ומייוות'ר לימדו אותנו, הם יכולים לעניין הרבה יותר מהמקל הכבד גם אם האחרון ינצח אותם.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

אין שום בעיה, אבל כדורגל או כדורסל נשי יש בו רק חסרונות כשרואים אותו לעומת זה הגברי כל יום.
דרך אגב, גם משקל קל ובינוני הרבה פחות מעניין – העובדה היא שזה לא מגיע לרמת העניין של עלי או טייסון בשיאם. פשוט משקל כבד מת היום

shohat 8 במרץ 2016

ניקח כמודל את ענפי הספורט בהם העניין בספורט הנשי אינו פוחת מהעניין בספורט הגברי (או לפחות קרוב הרבה יותר): אתלטיקה קלה, שחייה, טניס. פערי הרמה/היכולת בענפים האלו הם מובהקים וזה לא פוגע בעניין. ניתן להעריך את המצוינות בספורט הנשי לא פחות מן המצוינות בספורט הגברי.

הסבר פערי הרמה נכשל גם מאחר והוא לא מפריע לאוהדים לעקוב באדיקות אחר קבוצות בליגות נחותות.

הלקח הוא שישנה השפעה רבה לרמת החשיפה, להרגלי צפייה, להתפתחות של מסורת. המודלים המצליחים נובעים במידה רבה מכך שתחרויות הנשים שלובות באותו event, מסוקרות באופן זהה, רמת הפרסים זהה (או דומה).

במצב הקיים נדרש "מאמץ מיוחד" מאוהדי ספורט "כלליים" להתעניין בספורט נשי לא מפותח, ורובנו לא מגיעים לכך. היכן שהספורט הנשי נגיש בצורה דומה, רמת העניין של חובבי הספורט בהחלט גבוהה.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

אוהדים עוקבים באדיקות אחרי קבוצות בליגות נחותות כשיש להם קשר רגשי אליהן. אבל ברור שיש הרבה פחות אוהדים שעוקבים אחרי מה שקורה בליגה א' או ליגה לאומית מאשר ליגת העל והרבה יותר שעוקבים אחרי מה שקורה בליגה האנגלית או הספרדית מאשר אחרי מה שקורה בליגה ההולנדית (סתם בתור דוגמא).
זה נכון שפערי הרמה בטניס או שחיה הוא גדול – אבל הוא לא מורגש על המגרש. כשאני רואה משחק טניס נשי או מירוץ נשים אני לא חושב לעצמי – איזה איטיות הן. אבל כשאני רואה כדורגל נשים ובמיוחד כדורסל נשים – אני בהחלט חושב את זה.

shohat 8 במרץ 2016

באופן אישי קשה לי רק עם כדורסל, אבל קשה לי באותה רמה עם הליגה הישראלית לגברים, אחרי צפייה באן.בי.איי. בכדורסל היכולות האתלטיות באמת מייצרות משחק אחר.

מונדיאל נשים אני יכול להתחבר בכיף, אני חושב שזה בעיקר עניין של הרגל. אין הבדל מהותי בין כדורסל לטניס בהיבט הזה: המהירות, הקצב, הכוח – ההבדלים בולטים באותה מידה. כשאתה צופה במשחק נשים עדיין ישנם כל האלמנטים של ספורט מעניין (למעט הבדלים ברורים בעומק התחרותי, בכדורגל). קח בחשבון גם שחובב ספורט כמוך גם "רווי". אתה עוקב באדיקות אחרי כל כך הרבה קבוצות וענפים, לא יודע אם נשאר מקום בעגלה, בטח אם "צריך" להתאמץ… סף הגירוי של ההתעניינות שלך – כמו רוב הקוראים כאן – הוא גבוה מאוד. הרגלי הצפייה לאורך עשרות שנים הם העניין המשמעותי ביותר – והמכשול העיקרי – לדעתי.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2016

האמת שכשגרתי בארה"ב לפני כמה שנים היה מונדיאל נשים ואפילו ישבתי לראות כמה משחקים. להגיד שהתחברתי לזה או שממש חיכיתי למשחקים? לא ממש. אבל כן, היתה שם רמה לא רעה ואפשר היה לראות את זה. בערך כמו שאני יושב מדי פעם לראות משחקי כדורגל בליגת העל הישראלית.
מקבל שקשה מאוד להכניס לעגלה עוד דברים. ושהרגלי צפיה יכולים לשנות דברים.

גיל 8 במרץ 2016

אני מסכים ולכן זו בעייה עם ספורט הנשים. אין כמעט יריבויות קלאסיות (למעט אולי יוקון טנסי עד שסאמיט חלתה). יותר מדי ליגות מתפרקות, ובטניס כבר אין את אברט-נברטילובה או גראף סלש. נשארה רק האתלטיקה והשחייה.

רטקסס 8 במרץ 2016

אני לא מבין איך אין עדיין ענפי ספורט בהם גברים ונשים מתמודדים *יחד*. זה דווקא יכול להיות מושך עניין רציני.
שחייה – למה שלא יעשו מקצי שליחים, 2 נשים ו2 גברים מכל מדינה?
זוגות מעורבים בטניס – להכניס את זה גם לדיוויס/אולימפיאדה. או בכלל, למה לא לאחד בין הדיוויס לפדרציה? שני מתמודדים זוגות נשים, שניים גברים, משחק אחד זוגות מעורבים.. מגניב, לא?

בגדול, אני מסכים עם רוב המגיבים פה בנוגע לחשיפה, שיווק ורמה.
נניח ותוקם עכשיו "ליגת אלופות" חדשה לנשים בכדורגל. הרמה שלה תהיה נמוכה ביחס לליגות הכדורגל הקיימות. הכוכבות פחות מפורסמות, היריבויות פחות היסטוריות וכו' וכו'. אוהד הכדורגל הממוצע לא יחליף את המוצר הקיים וקהלים חדשים (מצד הגברים) לא יתעניינו במוצר שנחשב פחות טוב.
האפשרות היחידה היא באמת לעניין קהל (נשי) חדש במוצר.
לפעמים אפשר ליצור את זה גם במקום שהעיסוק בספורט נמוך עד לא קיים: למשל, קהילות שאין בהן מסורת ספורט ו/או קבוצות מפורסמות, ספורט מכללות וכדומה.

אני, אגב, חושב שלא מן הנמנע שכבר איחרנו את הרכבת, ואולי כבר חבל על המאמץ. לכן פתחתי ואמרתי – אולי הדרך הנכונה היא לשלב נשים וגברים יחד.

עידו ג. 8 במרץ 2016

בביאתלון יש באופן קבוע בסבב, באליפות העולם ובאולימפיאדה מקצה מעורב של שליחים. יש בו לא פחות עניין ממקצי השליחים על טהרת מין אחד.

גיל 8 במרץ 2016

דווקא התחילו לעשות שליחים מעורבים של גברים ונשים.

איציק 8 במרץ 2016

שליחים מעורבים יש בשחיה ואפשר להוסיף גם באתלטיקה.
עכשיו בא ניקח את זה רחוק יותר, בכדורגל חצי קבוצה גברים חצי נשים ושוער מתחלף במחצית (מגבר לאישה או להפך). כדורסל מחצית 2 גברים שלוש נשים ולהפך במחצית השנייה (חוק רוסי למגדר). נראה לי מגניב.
בהמשך נרחיב זאת לאיגרוף. שני מתמודדים בזירה, חצי גברים, חצי נשים :-)

אסף the kop 8 במרץ 2016

בארה"ב יש כדורגל נשי משובח ובישראל יש לנו את בני ציפר.
תבלו.

שלו 8 במרץ 2016

סוף סוף יכול לעשות לך LIKE

אסף the kop 8 במרץ 2016

מה זה ?

-גיסנו- 8 במרץ 2016

צריך לקרוא לילד בשמו.
מבחן קצר – מי מושכת יותר מעריצים, סרינה וויליאמס או שראפובה? מי הספורטאית המוצלחת יותר?
לכמה טניסאיות היו יותר מעריצים מאנה קורניקובה? וכמה טניסאיות זכו ביותר טורנירים ממנה?

נבחרת ארה"ב לנשים משכה הכי הרבה כותרות, לפחות מחוץ לארה"ב, כשאחת השחקניות דיברה על זה שהיא בתולה (או משהו בסגנון, לא הצלחתי למצוא ציטוט מדויק).

אז את אלו שמתבאסים מהרמה והקצב ברוב ענפי הנשים אנחנו מכירים, תוסיפו את אלה שכל מה שמעניין אותם זה איך הספורטאיות נראות ומה הלבוש שלהן, ותקבלו למה כדורסל וכדורגל נשים לא מדברים אל רובם הגדול של אוהדי הספורט.

סורי על הניאנדרטליות. אני שייך לאלו שהרמה משעממת אותם בלא מעט ענפים, אבל לא להתייחס לעניין הסקס-אפיל זה להתעלם מהפיל וכו'…

איציק 8 במרץ 2016

אתה רומז בתגובתך שקהל המתעניינים בטניס הנשי מעדיף שחקניות רוסיות על-פני טניסאיות אחרות? נראה לי די מופרח.

תום 8 במרץ 2016

טייטל 9 צריך להופיע בהגדרה של הפתגם "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות". אני בטוח שאף אחד מהמחוקקים שהרימו את ידם בעד החוק הזה לא דימיינו שיום אחד, הממשל הפדרלי ישתמש בטייטל 9 כנשק לכפיית אג׳נדה חברתית ורעיונית תוך כדי צפצוף בוטה וגלוי על החוקה באמריקאית.

עוד פגם בטייטל 9 זה הצורך להשוות בין מלגות לנשים וגברים. בעוד שלפוטבול, ענף הספורט שיש לו הכי הרבה מלגות בהפרש עצום משאר הענפים, זה שברוב המכללות הגדולות מממן (ביחד עם כדורסל גברים) כמעט באופן מלא את שאר ענפי ספורט (או כפי שהם מוכרים – non revenue sports), אין שום מקבילה נשית.

גיל 9 במרץ 2016

איפה הוא בדיוק מפר את החוקה האמריקאית?

ואני לא רואה בעייה שאין לפוטבול מקבילה נשית. אם יש מספיק כסף מהפוטבול למה שלא יממן ענפים לא רווחיים?

Amir A 9 במרץ 2016

עזוב את הכל עכשיו. לפני 6 שעות נייט סילבר ניבא שלהילרי סיכוי של 99%+ לקחת את מישיגן. אחרי ספירת 45% מהקולות סנדרס מוביל עליה בהפרש של 5%. הייתי נותן הרבה כדי להיות זבוב על הקיר במשרד של נער הפלא עכשיו.

Amir A 9 במרץ 2016

כמובן שזה שביר מכיוון שבמחוז ווין ספרו רק 55% מהקולות וזה מחוז גדול עם נטיה חזקה לקלינטון (כבר יש לה שם יתרון של 25,000 קולות) אבל עדיין, אני לא חושב שהיו הרבה שראו את סנדרס מחזיק מעמד ככה.
במטה של קלינטון זה לא צריך לעניין יותר מדי כי בסופו של יום חלוקת המצביעים שם לועידה היא פרופורציונלית, מה שאומר שמהבחירות עצמן הם יצאו עם אותו מספר מצביעים ובנוסף לקלינטון יש ממישיגן בכיס 10 מתוך ה-17 סופרדלגטים של מישיגן כך שסביר להניח שהיא תגדיל קצת את הפער מסנדרס ולא משנה מה, אבל השאלה היא האם היא חטפה כאן סריטה שתתחיל לערער את מעמדה.

Amir A 9 במרץ 2016

ונער הפלא חוטף עכשיו מקהל המגיבים שלו בצורה שאני משוכנע שהוא לא רגיל לה. התשובה שלו מדוע המודל של 538 טעה (המודל ניבא 99% נצחון לקלינטון) מעוררת אי נוחות משהו, אותה התחושה שמרגישים אל מול מישהו שהשתן עלה לו קצת לראש ("אני רק רוצה להזכיר שבבוקר אמרתי שתחושת הבטן שלי היא שהמרוץ יהיה צמוד יותר". אם הייתי מעוניין בתחושות בטן הייתי הולך לאתר של אורי גלר, לא ל-538).

יואב דובינסקי 9 במרץ 2016

ניצחון מורלי חשוב במישיגן אחרי כמה הפסדים ותחושה שהמומנטום נעצר והקמפיין בורח.

גיל 9 במרץ 2016

ידחה קצת את הקץ.

אריאל גרייזס 9 במרץ 2016

גיל, אחרי שהמועמד הבטוח שלך רוביו נראה בדרך לכשלון טוטאלי, לא למדת כבר לא לעשות תחזיות בבחירות האלו? אף אחד לא יודע כלום

גיל 9 במרץ 2016

זה נכון שטעיתי לגבי רוביו. לא תארתי לעצמי עד כמה הוא מועמד חיוור. גם לא חשבתי שקרוז יהיה כזה חזק. מה שכן, צדקתי בזה שהמפלגה יוצאת נגד טראמפ אחרי הסופר טיוזדיי רק שהם עושים את זה בצורה עקומה ולא מועילה. נראה לי קרוז וטראמפ ילכו ראש בראש אחרי יום שלישי הבא. אולי קייסק ישאר אם יזכה באוהיו.

אריאל גרייזס 9 במרץ 2016

מה לעשות, נייט סילבר מסתמך על סקרים, אם הסקרים טועים, המודל שלו יטעה. והסקרים האחרונים ניבאו 20 נקודות הפרש להילארי. למה הסקרים טעו זה משהו שכדאי להבין. דבר ראשון ששמים לב זה ששחורים התחילו להצביע יותר לסאנדרס מאשר קודם. אם קודם הוא קיבל אולי 15% מהמצביעים השחורים, עכשיו הוא עומד (גם במיסיסיפי) על 30% ומעלה. לא יודע אם זה יכול להיות נקודת מפנה, אבל אוהיו שבוע הבא הופכת להיות הרבה הרבה יותר מעניינת

Amir A 9 במרץ 2016

במהלך הערב בדקתי באתר שלהם את האופן שבו הם הסתמכו על סקרים. המודל שלהם התבסס באופן כבד על סקרים ממכון מיטשל, שכולם היו בסביבות 30% להילארי. הם נתנו משקל מאוד מועט לסקר של מישיגן סטייט בגלל שהוא התחיל מוקדם, אבל התעלמו מהעובדה שהסקר נמשך עד השלישי למרץ ושם הוא כבר הראה שוויון.
אני מקווה שהגולם לא קם על יוצרו. שהם לא רעבים שם מספיק ולא עושים עבודת חריש עמוקה.

אריאל גרייזס 9 במרץ 2016

הם תמיד אומרים שלא כל הסקרים נולדו שווים. יש סקרים שהם נותנים להם משקל יותר מאחרים בזכות אמינות בעבר. בסופו של דבר זה מודל ומודלים יכולים להסתמך רק על מה שראינו בעבר. נראה אם הם יעדכנו את המודל שלהם עכשיו.
בסופו של דבר, הבחירות האלו זה באמת משהו שלא ראינו בעבר

Amir A 9 במרץ 2016

א. נכון, סקרים זה משהו בעייתי ומה לעשות ש- 538 הם לא סוקרים בעצמם.
ב. במהלך הערב סילבר העלה פוסטים מביכים מהבחינה של "תחושת הבטן שלי אמרה לי שזה מה שיקרה". אני לא נכנס ל-538 בשביל תחושת הבטן של סילבר.
ג. עושה רושם שמרכיב גדול במשקל ניתן לתאריך הסקר, דבר שהוא בעייתי בפני עצמו לדעתי.
ד. אם במקום סילבר היינו שמים את פוקס ניוז אני לא משוכנע שאנשים היו כל כך סלחניים.

אריאל גרייזס 9 במרץ 2016

לגבי ג', זה מאוד הגיוני, דברים הם מאוד דינמיים. למעשה, אם לא היה משקל גבוה לתאריך הסקר, הרי שמרבית ההערכות שלהם היו הרבה יותר לטובת קלינטון במרבית המדינות והם היו טועים הרבה יותר. כך שקל לקחת מקום שבו הם נפלו ולרדת על המודל שלהם אבל צריך להתייחס אליו בקנה המידה הראוי.
וכן, סילבר הרוויח את המוניטין שלו בצדק.

גיל 9 במרץ 2016

אל תשכח שיש להם גם הרבה סקרים עם הרבה מדינות להתמודד איתם. זה לא משהו פשוט.

בר שושני 9 במרץ 2016

538 קנה את עולמו כנביא של תוצאות בחירות, לא של פריימריס פנימיים. יכול להיות שהוא פשוט עזב את נקודת הנוחות שלו בבחירות האלה, ויכול להיות שבאמת המודל שלו לא טוב.

את זה נדע רק אחרי הבחירות.

המבנה של הפריימריס הפנימיים של ארה"ב הוא כל כך מסובך ומבולגן ותלוי נקודת זמן, שאני לא יודע איך אפשר לבנות לו מודל סטטיסטי. בחלק מהמקומות, למשל, הבוחרים יכולים לשלוח את ההחלטה לבד, בדואר, לפני שהקלפיות נפתחות. במקרה הזה, גם סחף בדעת הקהל לכיוון הפוך לא ישפיע על הקולות (שכאמור, כבר נבחרו). זו רק דוגמא אחת.

גיל 9 במרץ 2016

בר שושני, הוא הצליח לנבא באופן מושלם את כל המירוצים לסנאט בבחירות האחרונות. אז נכון שזה לא בחירות פנימיות אבל יש לא מעט ידע על הנעשה במדינות. בסך הכל יש לו ניבוי לא רע גם בבחירות הללו. אנשים מצפים לניבוי מושלם אבל מה לעשות שיש הפתעות ונראה שהמפלגה הרפובליקנית הולכת לקראת מפץ פוליטי.

בבחירות מקומיות אגב כמעט אף פעם אי אפשר להצביע מרחוק.

גיל 9 במרץ 2016

נכון, קורה, לא צריך לעשות מזה ביג דיל. כמו כל תחזית לפעמים הם טועים. הם גם אמרו שלגולדן סטייט היה 94% לנצח את הלייקרס.

גיל 9 במרץ 2016

הוא ניצח בקושי וזה ניצחון לא ממש משמעותי כי הם קיבלו כמעט אותם נציגים ובמיסיסיפי היא קרעה אותו.

סילבר חלש בבחירות הללו. הוא ניבא שלטראמפ יש 5% סיכוי לקחת את המועמדות. מן הסתם הרבה יותר קשה לנבא בחירות מקומיות שהן יותר תנודתיות אבל אולי צריך להרגע קצת עם כל הניבויים לכל דבר. מה שכן, טראמפ באמת מצליח בניגוד לכל הגיון שראינו בעבר ומודלים סטטיסטיים מסתמכים על העבר אז הטעויות שלו הגיוניות.

Amir A 9 במרץ 2016

הנצחון לא משמעותי מבחינת ההצבעה בועידה הדמוקרטית. הוא משמעותי מבחינת העובדה שפתאום הילרי נראית מאוד פגיעה.

גיל 9 במרץ 2016

פגיעה באיזה מובן בדיוק? אז הדמוקרטים מתלהבים מסאנדרס במידה מסוימת ויקח לך קצת יותר זמן להבטיח את המועמדות. אין לזה שום קשר לבחירות הכלליות שאם הם יעמידו את קרוז או טראמפ מולה אז הניצחון שלה מובטח כמעט בוודאות. גם בלומברג לא ירוץ כך שהפיצול היחידי האפשרי הוא אצל הרפובליקנים.

אריאל גרייזס 9 במרץ 2016

אתה לא לומד, הא?
אם הילארי הפסידה את מישיגן, היא מסוגלת בקלות להפסיד את אוהיו שבוע הבא ואז עשוי להתחיל סחף לכיוון סאנדרס.
ולגבי הבחירות הכלליות, להעריך עכשיו מה יהיה זה פשוט טעות. יש עוד הרבה דברים שיכולים לקרות. הילארי מעוררת המון אנטגוניזם

גיל 9 במרץ 2016

סחף זה משהו מאוד מוגבל בבחירות הללו. הדמוגרפיה פשוט נגדו. אז הוא הראה שיש לו אפיל קצת יותר גדול ממה שחשבו. בדרום הוא מקבל תבוסות קשות והניצחונות שלו הם בקושי.

Amir A 9 במרץ 2016

לא חושב שיש מישהו שמאמין שהילרי לא תיקח את המועמדות בסופו של דבר. השאלה הגדולה היא מה יקרה בכלליות והאם הדמוגרפיה חזקה מספיק בכדי להגן על הילרי מפני האנטגוניזם שהיא מעוררת ומפני העובדה שלחלק מהמצביעים יכולה להיות בעיה עם הצבעה לאישה (מה לעשות וזו המציאות של חלק מהמצביעים בין אם נרצה ובין אם לא).

גיל 9 במרץ 2016

אנטגוניזם מצד מי? מצביעי סאנדרס יצביעו ברובם עבורה ועם הירידה הצפויה בתמיכה במועמד הרפובליקני לא רואה איך היא תפסיד. הדיעות שלהם הן כמו של אובאמה. נכון, היא נתפסת כיותר פוליטית וקשורה לבעלי הון אבל בעימות עם כל רפובליקני, בטח אחד כמו טראמפ או קרוז היא תראה כמו מלאך.

Amir A 9 במרץ 2016

מקווה שאתה צודק. לא כל כך בגלל שאני אוהב אותה כמו שהעובדה שאחד כמו טראמפ או קרוז יישב בבית הלבן עושה לי רע על הנשמה.

יואב דובינסקי 9 במרץ 2016

יש המון אנטגוניזם כלפי הילרי קלינטון, גם במחנה הדמוקרטי. כמובן שההתמודדות מול סנדרס הרבה יותר נקייה מאשר הטינופת שהולכת בפריימריז הרפובליקני. אני לא זוכר שיח כל כך נמוך בבחירות ואם זה באמת ילך להתמודדות טראמפ-הילרי, השפל עוד לפנינו.

גיל 9 במרץ 2016

זה לא ממש אנטגוניזם אלא חוסר התלהבות. אבל זו גישה קצת ילדותית כי אנשים רוצים אקשן, רוצים מועמד שיעשה מהפיכות בלי קשר עד כמה הן יישומיות. סתם להמשיך במדיניות שפויה ולהחזיק בדיעות ליברליות זה לא כזה שוס. לא מפליא שהצעירים הולכים עם סאנדרס. כאמור, ברגע שהיא תעמוד מול המועמד הרפובליקני או אפילו לפני כן כשלא יהיה מועמד ברור, אז התמיכה בה תצמח.

תום 9 במרץ 2016

החוק עצמו לא מפר את החוקה, השימוש בו ע"י האונברסיטאות בהנחיית משרד המשפטים האמריקאי כן מפר את החוקה.

גיל 9 במרץ 2016

במה השימוש שלו מפר את החוקה?

Comments closed