גם לישראל יכולה להיות פאט סאמיט

נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית הפכה לנבחרת הבכירה של ישראל שכל שבוע מרימה דגל בפודיום בינלאומי. בדומה למכללות, שם ספורטאים עוזבים אחרי כל מחזור, המשכיות הצלחת התכנית תלויה בעיקר במאמנות

הפסל של פאט סאמיט ליד אולם הכדורסל של אוניברסיטת טנסי
הפסל של פאט סאמיט ליד אולם הכדורסל של אוניברסיטת טנסי

נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית כבשה בסוף השבוע עוד פודיום, הפעם מדליות כסף בתרגילי הסרט והקרב רב בגביע העולם בליסבון. תענוג לעקוב אחרי ההתקדמות של הענף בארץ, שקרה בזכותן של מאמנות שעלו מברית המועצות והביאו ידע מקצועי עצום ואפס טולרנטיות לפשרות, הנחות או תירוצים.

באתונה 2004 היתה זו קטיה פיסצקי שייצגה את ישראל, אבל זו היתה רק הסנונית. אולימפיאדת בייג'ין 2008 החלה את המפץ הגדול. אירה ריסנזון שהעפילה לגמר ונטע ריבקין הצעירה התחרו ביחידות ונבחרת ישראל הגיעה להישג השיא של נבחרת ישראלית במשחקים האולימפיים כשהעפילה לגמר וסיימה במקום השישי.

סביב אותה נבחרת ובכלל סביב הענף במחזור בייג'ין היו הרבה מאוד ויכוחים, חיכוכים ומאבקי כוח שהגיעו מכל כיוון, כולל ריבים בין ספורטאיות, מאמנות, מועדונים ומרכזים. אחד ההישגים הגדולים של הענף וכל מי שעובד סביבו, היה שאחרי בייג'ין ידעו להשקיט את רעשי הרקע, לעשות סולחות בין מי שצריך ולתת למאמנות לעבוד.

אם במחזור בייג'ין בקושי העפלנו למשחקים ועם הרבה מזל ישראל גירדה את ההעפלה לגמר (הנבחרת הפילה את הסרט בתרגיל הראשון), במחזור לונדון ישראל היתה מעפילה לגמר בכל טורניר שהתחרתה בו. ישראל היתה מבוססת מאוד בשמינייה הראשונה בכל תחרות, אבל היה צריך מזל והתעלות כדי לסיים על הפודיום כשהנבחרות הבכירות האחרות התחרו. התוצאה בלונדון היתה גמר אולימפי נוסף, אמנם מקום שמיני, אבל באק-טו-באק גמרים אולימפיים זה עוד הישג ששום נבחרת ישראלית לא עשתה לפניה.

במחזור ריו ההתקדמות הישראלית ניכרת בכל מישור. פוליטית, תענוג לקרוא שנבחרת רוסיה, הנבחרת הבכירה בעולם, מגיעה בכל חורף להתאמן בישראל. כן, הרבה מזה בזכות היחסים הטובים עם המאמנות הישראליות. מידי שנה ישראל היתה מארחת טורניר בינלאומי חשוב בחולון, אבל החל מהשנה תיערך תחרות נוספת באילת בספטמבר והשיא יגיע כמובן ביוני כשישראל תארח את אליפות אירופה באולם החדש.

המשמעות היא שבמחזור האולימפי הזה כבר שקטו הדיבורים על תקרת זכוכית פוליטית שמתעמלות ישראליות יכולות להגיע אליה. כמעט בכל סוף שבוע של תחרויות נבחרת ישראל מסיימת על הפודיום. נכון, רוסיה ברמה אחת מעל היתר, אבל כל מקום בין 2 ל-5 ריאלי עבור נבחרת ישראל. במשחקים האירופאים בבאקו ישראל זכתה במדליית הכסף בקרב רב (ענף אולימפי), בכסף בתרגיל החישוקים והאלות ובארד בתרגיל הסרט אותו שיפרה מאוד מאז. זה כמובן לא מבטיח מדליה אולימפית, אבל מבחינה מקצועית ישראל מבוססת מאוד בחמישייה הראשונה בעולם ובכל תחרות נתונה יש סיכוי לפודיום.

ביחידות, נטע ריבקין המופלאה שהגיעה להישג השיא של מתעמלת אמנותית ישראלית בלונדון עם המקום השביעי, הבטיחה את השתתפותה גם במשחקים בריו. ריבקין אמנם זכתה במדליה במשחקים האירופאים ולא פעם מסיימת על הפודיום בתחרויות בינלאומיות, אבל היא לא מועמדת למדליה אולימפית וגמר יהיה הישג נהדר. צריך לזכות שבמשחקים האולימפיים מחולקות מדליות רק לתרגיל הקרב רב. גם אחרי ריבקין אפשר להעריך שתהיה המשכיות, עם טורי פילנובסקי שתחרותית מאוד ולינוי אשרם הצעירה שסיימה במקום החמישי במשחקי הנוער בננג'ין.

עקבתי אחרי שביתת הכדורסלניות ולפחות מרחוק, נשארתי בתחושה שלצופים לא אכפת אם הן כן או לא משחקות כדורסל. השביתה דווקא כוסתה בכל כלי התקשורת, אבל לא הרגשתי שמעבר לשחקניות עצמן או למי שעוסקים באופן ישיר בענף, היה לחץ שיחזרו לשחק. קשה להגיד שהתחברתי לשביתה. אם כבר, במקום לעורר הזדהות הן בעיקר גרמו לפתיחת שיח על הצורך בליגה מקצוענית ששחקניות WNBA מגיעות להעביר בה את הזמן, במקום ליגה חובבנית עם יותר מקום לישראליות. כשהשיח עובר להיות לשיח על מסכנות וקורבנות ואפליה ומגיע לי בזמן שאין אוהדים שמוכנים לקנות כרטיסים, גופיות או אפילו לשבת מול הטלויזיה ולצפות, אני די מאבד עניין. גם לכדורעף חופים מגיע וגם לפאראלימפי מגיע ומה אני פראייר? גם לי מגיע.

כלומר, מכדורסל נשים, ששנים נחשב לספורט הנשים המוביל בישראל, לא תבוא הבשורה. גם פרויקט זלינגר לא הגיע רחוק מבחינת הפיכת ישראל למעצמה עולמית. ישראל צריכה נבחרת לאומית, שתרים דגל על כל פודיום. לארצות הברית יש את נבחרת כדורגל הנשים שילדות רודפות אחריה. לנורבגיה יש את נבחרת כדוריד הנשים שמביאה אלגנטיות למשחק שנתפס כאלים ואגרסיבי. לארגנטינה יש את "לביאות התשוקה" בהוקי שדה. לישראל יכולות להיות את מפלצות המדליות בהתעמלות אמנותית.

באווירת מארץ' מאדנס, העבודה של המאמנות של נבחרת ישראל מזכירה את מאמני המכללות בטורניר, שהם למעשה הקבוע היחיד בקבוצה שמשתנה כי הילדים גדלים ועוזבים. די בדומה, נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית מפורקת אחרי כל מחזור אולימפי ונבחרת חדשה קמה בעקבותיה. מה שמחזיק את המשכיות התכנית זה הצוות המקצועי. כמו קאוץ' קיי, איזו או קאליפרי, אירה ויגדורצ'יק, אלה סמופלוב ויתר המאמנות הלאומיות צריכות להיות מתוגמלות בהתאם כדי להבטיח את ההמשכיות. גם לישראל יכולה להיות פאט סאמיט.

נומרטור
עטרת גאון ותגר

11 Comments

Amir A 19 במרץ 2016

בלי טיפת ציניות, ביום שבו נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל תהפוך להיות גורם שמייצג את ישראל ולא איזה קוריוז למלא את פינה במבט לחדשות שניה לפני תחזית מזג האוויר אז נדע שישראל בדרך הנכונה.

(דרך אגב, עוד מישהו כאן זוכר שפעם כשהיו מראים את המעלות בסוף מבט לחדשות היו משמיעים ברקע את RAMBLE ON של לד זפלין? בקטע שבו היו רואים רכבת עוברת על פני גשר בדרום הארץ איפשהו?)

גיא זהר 20 במרץ 2016

לא רק. היו גם קטעים של פינק פלויד.

אלכס דוקורסקי 20 במרץ 2016

יואב, פוסט חשוב, תודה רבה. הרבה הצלחה לנבחרת.

יואב דובינסקי 20 במרץ 2016

גם אני חושב. מאז בייג'ין אני כותב ומדבר על התקדמות הענף, אבל זה פוסט שהתבשל הרבה זמן.

אלכס דוקורסקי 20 במרץ 2016

נגעת בדיוק בנקודה וניסחת את זה היטב. הצוות המקצועי הוא המשתנה הקבוע היחיד במערכת והוא שמחזיק את המשכיות התכנית.

גיל 20 במרץ 2016

מה מצבה של פאט סאמיט? מזה שלא שומעים ממנה כלום אני מניח שלא הכי טוב.

יואב דובינסקי 20 במרץ 2016

נדמה לי שהיתה לה הופעה פומבית במשחק לא מזמן, אבל מכבדים את פרטיותה.

איציק 20 במרץ 2016

ואני עדיין הרבה יותר מתחבר להתעמלות אומנותית של נבחרת הגברים. העוצמה הכח המתפרץ, השליטה באלות ובסרט אצל הגברים הרבה יותר מרשימה, שלא לדבר על השליטה בכדור והביצועים עם החישוק.

7even 20 במרץ 2016

התעמלות אומנותית זו באמת הגאווה של הספורט האולימפי פה, יחד עם הג'ודו.
עד כמה הסיכוי של ישראל לזכות בזהב באולימפיאדה בהנחה ועד אז אנחנו לא מוסרים את כל יהודה ושומרון, חיפה, שדרות, אשקלון, ב"ש, וכפר סבא לפלשתינים?

7even 20 במרץ 2016

מיותר לציין אגב, שזה עקב העובדה שבספורט הנ"ל המדליה לא ניתנת על מי שהגיע ראשון, אלא על שיקולי שופטים

יואב דובינסקי 20 במרץ 2016

אם אתה מכוון לזה שהשיפוט פוליטי, אז כפי שכתבתי ישראל שברה את תקרת הזכוכית הזאת. כמו כן, כפי שעוד כתבתי, רוסיה ברמה מקצועית גבוהה יותר מיתר הנבחרות, לכן זהב פחות ריאלי. מה שכן, למיטב הבנתי דרגת הקושי של ישראל באחד התרגילים גבוה יותר אפילו מהרוסיות.

Comments closed