קליבלנד רוקס

האוהדים למודי האכזבות נלחמו על הכבוד והגאווה המקומית. חוויות מגמר הNBA

הגנו על הלנד (צילום: יואב דובינסקי)
הגנו על הלנד (צילום: יואב דובינסקי)

אוהדי קליבלנד לא יושבים כל המשחק. כלומר, פה ושם בפסקי זמן, אבל חוץ מזה, כל הקוויקן לואנס ארנה על הרגליים. מעודדים, מרעידים, צועקים, מקללים. אווירה שלא חוויתי בשום אולם כדורסל בארצות הברית (לא שהייתי בהרבה, אבל עדיין). התבוסה במשחק השני והחשש מסוויפ ביתי וששוב קרי יריח את השמפניות בחדר ההלבשה, יצרה אווירה מלוכדת ומאוחדת.האוהדים באו להילחם על הכבוד שלהם. או כפי שנכתב בפלייר שקיבל כל מי שעבר את ביקורת הביטחון בכניסה: Defend the Land.

את כל השטיקים המארגנים שלפו כדי לחבר את הקהל. כמיטב המסורת היתה הצעת נישואין (אמרה כן) והיה את מפעיל הקהל שרוקד בצורה מוגזמת, כמה סלבס דרג ג', קליפ ממלחמת הכוכבים וכמובן הנצחת מוחמד עלי והקשר שהיה לו לאוהיו. כל התותחים הכבדים גויסו.

החיבור בין הקאבלירס לתושבי קליבלנד ממותג חזק מאוד. הסיסמא All In היא דו משמעית. מצד אחד המשמעות של הפוקר, שהולכים על כל הקופה, אבל גם המשמעות הפשוטה -שכולם בפנים. כולם מאחורי הקבוצה. שגולדן סטייט יביאו את סנטנה או כוכבים אחרי מקליפורניה לשיר את ההמנון. לפני המשחק השלישי, האוהדים שרו וזה היה מצמרר. גם שיחות לא קשורות שהיו לי עם אנשים, הסתיימו בפרידת "גו קאבס" מצידם.

למרות התסכול על הפוטש, קל להתחבר לאוהדים. יש בהם את הנאיביות הלוזריות הזו, שכל פעם שגולדן סטייט מורידה את היתרון לחד ספרתי, הם כבר מדמיינים את הקריסה. אפילו את לברון הם מקניטים ("לך לסל, טיפש"). יותר מיובל של אכזבות ידעה העיר וזה מחלחל בין דורות. יש גם הרבה חוש הומור למועדון. כדי לעודד שריקות בוז, הקאבס מקרינים על הקוביה תמונות של בן רות'לסברגר, של הסמל של אוניברסיטת מישיגן ושל להקת ניקלבק בבגדי גולדן סטייט.

כי בקליבלנד יש הרבה כבוד לרוקנרול. היכל התהילה של הרוקנרול נמצא בדאונטאון קליבלנד, מרחק 25 דקות הליכה מהמגרש. מקום נחמד להעביר בו שעה-שעתיים, אבל גם מרגיש כמו ארבע קומות של הארד רוק קפה. מה עוד שלא מצאתי זכר לכמה מהלהקות שעיצבו את עולם המוזיקה כמו הקרנבריז, נוער שוליים ואפילו לא אקווה האגדיים. כך שיש לי השגות כלפי המוזיאון. בכל אופן, בקליבלנד יש נרטיב ששדר רדיו מקומי היה זה שהמציא את הביטוי "רוקנרול", או לפחות הפך אותו לחלק לגיטימי מהשפה. יש גם גרסאות אחרות, אבל יש גאווה מקומית במורשת המוזיקלית של העיר ושל אוהיו.

זה היה משחק קרוב למושלם של קליבלנד (וגם רע מאוד של גולדן סטייט). קליבלנד התנפלה מהפתיחה, טיירון לו ניהל את המשחק בצורה יוצאת מהכלל וכל פעם שגולדן סטייט החלה ריצה ידע להגיב, קיירי היה מצוין והאלי-הופ ללברון הקפיץ את התקרה. הדבר היחיד שהיה יכול להפוך את הערב למושלם אפילו יותר עבור הקהל היה עבירה טכנית של גרין. כל תנועה של גרין לוותה בתקווה להרחקה מהמשחק הבא.

הלחימה עבדה, הכבוד העצמי שב, אין סוויפ, סדרת הגמר בחיים ואחרי שבעה הפסדים רצופים לווריורס, סופסוף שוב נוגן שיר הפתיחה מהמופע של דרו קרי בQ. שיר הניצחון, קליבלנד רוקס.

גמר NBA ראשון בחיים. הגשמת חלום ילדות.

חופשה בגבולות האפשרי
הפסד במשחק האליפות - אחרי.

17 Comments

Duncan 10 ביוני 2016

מה הבעיה עם אנשים שיושבים. אני בא לראות משחק ויותר נחמד לשבת. גם בקולנוע אני יושב.

יואב דובינסקי 10 ביוני 2016

גם אני.

רינוס מיכלס 10 ביוני 2016

Duncan ,
כשאתה צופה במשחק בתוך אולם או מגרש כלשהו , אתה אף פעם לא קם מהכסא כדי לעודד או מתוך התרגשות ?

ויואב , קבל ח"ח על הקרנבריז ☺

https://m.youtube.com/watch?v=Zz-DJr1Qs54

יואב דובינסקי 10 ביוני 2016

גם אותי זה הרגיז בהתחלה שלא יושבים. לאוהדים של אוניברסיטת טנסי יש מסורת שכולם עומדים עד הסל הראשון שהקבוצה קולעת ואחר כך מתיישבים פחות או יותר עד לדקות ההכרעה ברבע האחרון.

רינוס מיכלס 10 ביוני 2016

כן , העניין של לא לשבת עד הסל הראשון הוא מוכר בכדורסל האמריקאי , אפילו אוהדי הסושי של הלייקרס לא היו יושבים עד הסל הראשון ( בזמנים שעוד היה להם על מה לקום ☺ )

ואותי אישית זה לא מרגיז כל עניין הישיבה / עמידה כשלעצמו

פשוט תהיתי מתגובתו של Duncan ,
האם הוא יושב כל המשחק ולא קם אפילו פעם אחת מתוך התרגשות או כדי לעודד , או שהוא כן קם לפעמים ופשוט לא מרגיש בנוח עם אלו שעומדים כל הזמן …

אריאל גרייזס 10 ביוני 2016

זה בערך בכל מכללה בארה"ב הקטע עם לא לשבת עד הסל הראשון

duncan 10 ביוני 2016

לא. אולי אם הייתי יושב בשנייה האחרונה ונקלע סל נצחון על הבאזר. אבל אני נאלץ לקום במצבים כאלו בגלל שכולם קמים.
בוא נגיד שאני מתאר את עצמי "לא יכול לשבת" רק בשניות הסיום.

צור שפי 10 ביוני 2016

עברתי יחד עם חברים משער שבע לחמש כי ההרגל שלנו לראות את המשחק בעמידה התחיל להפריע לכל מיני אנשים ולמרות שהיינו יותר ותיקים מהם שמנו לב שאנחנו הופכים למיעוט וזזנו. זה עניין אינדיווידואלי ואין לי בעיה עם זה שיש אנשים שמעדיפים לראות משחק בישיבה. מבחינתי, כל זמן שאני מסוגל לסחוב משחק שלם על הרגליים (ולצבור כח בישיבה במחצית) אני מתכוון לעשות את זה. בדרך כלל גם העידוד יותר חזק באיזור שבו הקהל עומד וגם זה תורם לחוויה.

משה 10 ביוני 2016

הדוגמא הכי טובה שמצאת לאומן מקליפורניה זה סנטנה המקסיקני ? זו כמו ההופעה של האקים בנבחרת ארה"ב באטלנטה, כבשת הרש.

shohat 10 ביוני 2016

אחלה פוסט!

7even 10 ביוני 2016

פוסט יפה. כמה שאלות:

1. כמה עלה התענוג? נראה שישבת די למעלה אבל לא הכי למעלה, וגם אלכסונית למגרש זה מוזיל עוד קצת. מצד שני עדין סדרת גמר.

2. באיזה שעה קליבלנד נסגרת? יש בכלל מה לעשות בשעות הלילה בעיר?

3. מישהו שם עדיין מתגעגע לקווין לאב?

cookie-monster 10 ביוני 2016

הניו יורקי המופרע ג'י אר אממ שאין שם שום דבר לישות ובגלל זה הוא יכול להתרכז בכדורסל

cookie-monster 10 ביוני 2016

אמר* לעשות*

יואב דובינסקי 10 ביוני 2016

אחרי התבוסה לגולדן סטייט במשחק השני המחירים של כרטיסי יד שניה ירדו בעשרות אחוזים. עדיין עלה לא מעט, אבל בגבול הסביר. הNBA והקבוצות עובדות עם סוכנויות למכירת כרטיסים יד שניה, אז מצד אחד הם גוזרים עמלה גבוהה של כמעט 25% אבל זה גם מבטיח שהכרטיס לא מזוייף.

היתה המון תכונה סביב האצטדיון בלילה ויש מסעדות מסביב, אבל אני מעריך שגמר NBA לא מדגם מייצג.

קווין מי?

א ח 10 ביוני 2016

הכי מגניב שאתה מגשים חלום…

א ח 10 ביוני 2016

הכי מגניב שאתה מגשים חלומות…

cookie-monster 10 ביוני 2016

המופע של דרו קארי ? למה זה מצלצל משהו מוזר רק קשה לשים את האצבע על זה. בטח ראיתי פעם…

Comments closed