אימפריה

לברון הגשים את הייעוד שלו, רדמפשן לקליבלנד שהסירה את הקללה, היורו מצוין, הקופה משתפר, מפלצות המדליות נתנו בראש בחולון ואני חוזר לביקור מולדת ולהתכונן לריו. איזה כיף זה ספורט

איזו סדרה עצומה. 610:610 אחרי שישה משחקים, כשכולם מסתיימים בדו ספרתי בהפרש ממוצע של כמעט 20 (19.6) ואז משחק שביעי צמוד ומותח. שום פער דו ספרתי, מיני ריצות לכל קבוצה, יתרון שמחליף צד בערך 20 פעם ועוד איזה 10 שוויון, כולל דקה לסיום ואז קיירי תופר שלשה על הראש של קארי ולברון סוגר מהקו. איזה התפרקות של לברון בסיום, מרגש. איזה אלופה היסטורית ואיזה קאמבק מול קבוצה היסטורית.

אני אוהב סיפורי רדמפשן ובעיקר כשספורטאי מגשים את הייעוד שלו. הייתי חנוק מדמעות כשאנדי מארי זכה בווימבלדון. הייתי קרוב לזה עם לברון ג'ימס. חבל לי שזה לא עם דייויד בלאט, אבל אני שמח בשביל תושבי קליבלנד שהקללה מהם הוסרה ובשביל לברון ג'ימס. הוא באמת אימפריה.

הכעס על פיטוריי בלאט היה יותר מאשר תסכול על זה שהעזו לפגוע במישהו משלנו, אלא גם חשש אמיתי שהנה שוב אני עומד לאבד עניין בNBA. עונה שעברה היתה נפלאה. עליות, מורדות, פלייאוף, גמר אדיר. כמו בחטיבה ובתיכון, כשהייתי קם באמצע הלילה לשידורים של רונן גורביץ'. כשהתחלתי לעבוד כעיתונאי ספורט, אז ההתלהבות כהתה וככל שהתבגרתי וגיבורי הילדות פרשו, הניתוק נהיה ממשי. לאט לאט העניין פוחת. בהתחלה מתעניין בפיניקס, אחר כך רק מתעניין בפלייאוף, אחר כך רק מתעניין בגמר וגם רק אם צמוד. מה לי ולאיזה ילד מתלהב מאריזונה או דיוק שהרוויח השנה 10 מיליון דולר? ואז בלאט הגיע ושוב חזר הקשר הישיר והמעקב אחרי שחקני ספסל ויריבות וכו'. חששתי שזה שוב ייאבד, אבל דווקא הפיטורים הכניסו בי את האנטי לאהוד את היריבות וככל שהשיא של גולדן סטייט נהיה יותר ממשי, התחלתי לראות גם אותם יותר. בפלייאוף כבר צפיתי ברוב המשחקים וכמובן שבכל סדרת הגמר העצומה. עונה קסומה שלוותה ברכבת הרים רגשית.

איזה כיף זה ספורט. אין פורמט מושלם, אבל יורו 2016 מצוין בעיני. שבועיים של שניים-שלושה משחקים ביום, עכשיו כמה ימים של משחקים חופפים כשלפחות אחד מהם מאבק ישיר על סיכוי לעלות לשמינית הגמר ואז מתחיל הנוק-אאוט. גם הקופה השתפר עם שני חצאי גמר מצוינים, ארה"ב-ארגנטינה שמכוון לאמריקנים שמכירים רק מסי וצ'ילה-קולומביה שזה הארד-קור קופה אמריקה. ושלושה שבועות אחרי שהיורו נגמר, מתחילים המשחקים האולימפיים.

כמה חפרתי על נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. או בז'רגון שלי – מפלצות המדליות. במחזור בייג'ין הנבחרת גרדה גמרים, במחזור לונדון היא היתה מבוססת בגמרים ופה ושם גרדה מדליות ובמחזור הזה היא ביססה את עצמה בטופ העולמי. כל מקום בין 2 ל-5 ריאלי בכל תחרות וכפי שקרה בחולון, קורה שגם הרוסיות מפשלות. ישראל אימפריה בהתעמלות אמנותית ואחרי אליפות אירופה בחולון, הנבחרת מועמדת חזקה למדליה בריו.

מאוד חבל לי שפספסתי את האליפות הזאת. אני חושב שלצד הפיינל פור בתל אביב והמשחק של איאקס מול מכבי חיפה, זה האירוע הספורטיבי שהכי חבל לי שלא הייתי בו בישראל. בעיקר צורם, כי מחר אני מתחיל את המסע לארץ. אהיה בישראל עד לאמצע ליולי, גם ביקור מולדת וגם להתאפס קצת יותר על מה קורה עם המשלחת לריו.

השנה הזאת בטנסי היתה מצוינת. לא אשתמש במושגים של קאמבק או אימפריה מכה שנית, אבל מצאתי מוג'ו חדש. יואב של טנסי הוא יואב זקן וצנוע יותר. אני בוודאי לא מרגיש בלתי מנוצח כפי שהרגשתי לפני 10 שנים. דווקא מהמקום הזה, אני מצליח להריח את הורדים יותר. להעריך את השעות בכבישים, ליהנות מהחוויה יותר מאשר בקנדה למשל. אני גם מאוד נהנה ללמד. לא ידעתי איך אהיה כמרצה, אבל בינתיים זה מרגיש זורם וטבעי ונכון. אם רק אפשר בבקשה למגר את הטירוף הזה של הירי ההמוני ואת תרבות ההטרדות המיניות.

זה לא שאני לא מתגעגע לפעמים, אבל המרחק מישראל עושה לי טוב. אני לא כעוס, לא מתעצבן משטויות, עיני לא צרה והשלמתי עם זה שכולם חיים בטוב גם בלעדיי. הניתוק וההשלמה עם השקט גם הובילו לחזרה לכתיבה בדה באזר. הייתי צריך את הזמן והמרחק שדורפן ובני תמיד ידעו לתת לי ובמקביל להשאיר את הדלת פתוחה. זה קצת פוסט סיכום, כי מבחינתי הנסיעה הזו לישראל מסיימת את השנה הראשונה והחזרה ביולי תהיה עם ראייה קדימה לשנה השנייה בטנסי ולהרפתקאות החדשות בארצות הברית וכמובן לריו. איזה כיף זה ספורט.

או או או או או
דרמה קינג

98 Comments

יאיר אלון 20 ביוני 2016

תענוג לקרוא

7even 20 ביוני 2016

אני מציע שיצמידו שוטר לכל מי שקורא לעצמו אוהד מכבי ת"א כדורסל ל 24-48 שעות.
מקרי התאבדות עלולים להפוך לשכיחים בקרב אוהדי אלו לזמן זה

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

חס ושלום. תמכנו בקליבלנד שנה שעברה, עכשיו קוצרים את הפירות

פורד פרפקט 20 ביוני 2016

נקעתי את הרגל לפני שבועיים ושלחו אותי לצילום במיון בבית חולים. אני אוהד אדום ושמו לי שם (חס ושלום) סרט צהוב!!!!!!! כשביקשתי להחליף אותו לצבע נורמלי (לבן,כחול,אדום,ירוק) אמרו לי שאי אפשר. זה גם לא מתאים למצבי וגם אין תקציב מהמדינה לעשות את זה. כששאלתי מה אומר הסרט הצהוב שאני נאלץ לשאת על זרועי אמרו לי שאותו סרט צהוב!!! אומר עלי שאני לא יציב ונתון בסכנת נפילה. עכשיו תשליכו את אותו סרט צהוב ותהפכו אותו למכבי ת"א שאיבדה את דרכה ומאחל לה שתמשיך באותה דרך…

יהודה 20 ביוני 2016

קיירי סופרסטאר !!!!!

Shadow 20 ביוני 2016

כל הכבוד ללברון. אלוף אמיתי

אריק 20 ביוני 2016

היה מרגש. אפילו מאוד. רדמפשיין.

טל 12 20 ביוני 2016

היה מרגש לראות את לברון בראיון אחרי המשחק.

עונה היסטורית.שיא ניצחונות של גולדן סטייט בעונה הרגליה והחזרה של קליבלנד מפיגור 3-1 לניצחון 3-4 בסדרת הגמר.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

אחלה קטרזיס

AdamB 20 ביוני 2016

בתוך חצי שנה ראינו נצחון סופרבול של פייטון מאנינג, אליפות לקליבלנד.
ולסטר זוכה בפריימרליג.

שוקל להמר על אנגליה לזכייה ביורו.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

עונה מאוד מרגשת (למעט הזכייה הסתמית של ריאל מדריד בצ'מפיונס)

גיא זהר 20 ביוני 2016

הלו, ומה איתנו? תנו כבוד! ולגבי אנגליה, כשהגהינום יקפא

yaron 20 ביוני 2016

וב"ש אלופה אחרי 40 שנה :-)

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

אליפות רביעית ברציפות היתה מרגשת אותי יותר

מאנו 20 ביוני 2016

"הייתי חנוק מדמעות כשאנדי מארי זכה בווימבלדון". אוי ויי…

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

מת על הסיפור של אנדי מארי. כל התסכול המצטבר, האמא, ההפסדים לפדרר-נדאל-נובאק, בדיחות הסקוטי-בריטי, ההפסד בווימבלדון, הניצחון אחרי חודש על פדרר שם בגמר האולימפי, הגראנד סלאם הראשון מול דיוקוביץ' כעבור עוד כמה שבועות ואז הורדת הקוף עם ווימבלדון שנה אח"כ. סיפור מקסים בעיני.

no propaganda 20 ביוני 2016

מארי הוא שחקן שקשה לאהוד. מצד אחד לא מספיק טוב כדי לאהוד אותו כסופרסטאר ומצד שני לא מספיק חלש כדי לאהוד אותו כאנדרדוג.

מאנו 20 ביוני 2016

מבחינתי זה לא העניין של היכולת. הוא פשוט פוץ שעושה פרצופי סבל למצלמה. לא אוהב את האישיות שהוא מקרין על המרגש וברעיונות.

NoOne 20 ביוני 2016

לא מפתיע שקליבלנד ניצחו , יש להם את שני השחקנים הטובים בסדרה

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

לדעתי גרין היה השחקן השני הכי טוב בסדרה

NoOne 20 ביוני 2016

לברון ואירווינג היו ביי פאר שני השחקנים הכי טובים בסדרה.
משום מה אני לא זוכר מה עשה גרין במשחק מספר 5

רינוס מיכלס 20 ביוני 2016

איזה כיף לראות את לברון זוכה , כל כך מגיע לו

הבן אדם הזה , שנכנס לליגה בתקופת השיא ( ואף עד היום היא לא נעצרה , וסביר להניח שגם לא תיעצר בקרוב … ) של מכונת התעמולה של " נושא הלפיד " הסרטן והמחליא ביותר בכל דברי הימים של הספורט העולמי , מחליט החלטה עצמית יפייפיה בדמות יותר הכרה בחברי הקבוצה , ופחות מאמץ בשביל אך ורק התהילה האישית

ומה אם לא יותר מסמל מזה , משחק עם שלושה מדדים נתוניים דו ספרתיים , ע – ל ה – אוסקר רוברטסון

ברכות

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

באמת מגיע לו

רינוס מיכלס 20 ביוני 2016

תאמין לי יואב , לא סתם כתבתי שמגיע לו

( אני כמעט אף פעם לא מגיב בדה באזר על מאמרי NBA , כי כבר הרבה שנים שאני בכלל לא רואה את ליגת הקוקסינלים הזאת שאין בה הגנות ומשחק מסודר – והתודות לעורך דין היהודי … – ואין לי שום חיבור אליה )

הרגשתי צורך להגיב אחרי משחק החותם הזה , כי עשו ועושים ( וימשיכו לעשות ) עוול ללברון בכל הקשור להשחרת אישיותו בתשקורת הספורט בארץ הקודש ( עוד הרבה לפני שחבר שלהם הכל כך ישראלי … , פוטר ממשרת המאמן , ונחשפו כל מלתעותיהם של הנאציונאלסוציאליסטים האלו )

הבן אדם הזה היה יכול להגיע לממוצעים הרבה יותר גדולים מבחינת נקודות ( שהיו מביאים לו הרבה יותר תהילה אישית ) , לו רק היה מחליט ומעדיף את הדרך הזו ( שמחרבת קבוצה ואת סיכוייה להצלחה כלשהיא ) על פני הכרה בחבריו לקבוצה וחשיבותם להצלחת הקבוצה ,

ואם כבר הזכרתי את התשקורת ספורט הנאציונאלסוציאליסטית המחליאה והתעמולתית שבארץ הקודש , כמה טוב לדעת שהקבוצה " הנצחית והחקוקה " שלהם הפסידה …

כך שאת התהילה הראשית והאמיתית לקבוצה בעלת המשחק הכי יפה , מענג וקבוצתי מאז שנות ה – 80 של הפורום והבוסטון גארדן , תמשיך לקבל הקבוצה היחידה שמגיע לה בזכות , אמת ויושר – הלא היא סקרמנטו של ריק אדלמן ופיט קאריל עם התקפת פרינסטון וה – " דלת האחורית "

מאנו 20 ביוני 2016

קרי הזה נאציונאלסוציאליסט מחליא

אלעד 20 ביוני 2016

פלייאוף נוראי לאוהדי המקלדת. אין מספיק כובעים בעולם…
כולנו קברנו את אוקלהומה אחרי ההפסד הראשון לס"א, ואז קברנו את ג"ס בפיגור מול אוקלהומה, ואת קליבלנד בפיגור מול ג"ס. שלא לדבר על לברון שנע כמו מטוטלת בין "השחקן הטוב בעולם" ל"לוזר הגדול בהיסטוריה". לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הוא מחטיא את העונשין וג"ס משווה….

אריק 20 ביוני 2016

תלמדו מזה משהו?

אלעד 20 ביוני 2016

ברור שלא. תהיה מוכן למבול תגובות ה"קארי הוא אובר-רייטד", כאשר לפני שנייה הוא היה בדרך ל- אליפויות + MVP רצופים.

אריק 20 ביוני 2016

תראה עכשיו זה זמן לא רע לסכם. האם המרדף אחרי ה73 היה נכון? מי יצא לוזר או או ווינר (בעיני כולם ווינרים כי הם בגמר הנ.ב.א. קרי לא תפקד משהו לפעמים ולפעמים ניצח בודאי שהוא לא לוזר. אם כח המנטליות שלו לא היתה טובה היום)
לפני כן… ואחרי כל משחק, זה מפגר. עם כל הכבוד. יש לנו כל כל הרבה שנות צפייה. דברים משתנים ומתהפכים.

יריב 20 ביוני 2016

לסכם את העונה, אבל להגדיר שחקנים לפי משחק אחד, או אפילו 20, נשאר מטופש.
כמו כן, זה בעיקר צריך ללמד אותנו משהו על מה אנחנו יודעים. זה שקבוצה ניצחה אומר בדיוק את זה – ניצחה. לא אומר שום דבר על "מה היה קורה", אפילו לא ממש אומר שהיא יותר טובה, רק שהצליחה יותר במשחק הזה.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

אחד הפלייאופים המהנים. חוץ מקליבלנד, כל סדרה במזרח 6-7 משחקים, הרפטורס מורידים גורילה וגם נותנים סדרה נהדרת מול קליבלנד ובמערב סיבוב ראשון סולידי אבל חצאי גמר נהדרים, גמר מערב מלא תהפוכות וגמר NBA ללקק את האצבעות.

Amir A 20 ביוני 2016

כולם מדברים עכשיו על קליבלנד ולברון ואני שואל, מה לעזאזל קרה לג"ס בשלושת המשחקים האחרונים?

אלעד 20 ביוני 2016

זה קורה לא מעט לקבוצות שמתבססות על משחק קבוצתי (וג"ס היא כזו). לס"א זה גם קרה כמה פעמים בעבר. כשסדרת פלייאוף מתארכת והקבוצות מתחילות להכיר זו את זו, מתחילילם לנטוש את המשחק הקבוצתי וחוזרים לבסיס המוכר שדל כדורסל בידודים והירו-בול. ואז קבוצה כמו ג"ס מאבדת את היתרון היחסי שלה (אם בצד השני יש לברון וקיירי, או דוראנט ווסטברוק). ועדיין – הם כמעט לקחו את זה.

רועי 20 ביוני 2016

אדם סילבר.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

קיבל הרבה מאוד שריקות בוז בהענקת הגביע והMVP

רועי 20 ביוני 2016

ממש קשה להבין למה…

שמעון 20 ביוני 2016

מה אתה בוכה גולדן סטייט לקחו אליפות שהקאבס בלינקיירי ולאב אז מה אתה בוכה. תחשוב שקליי וגרין לא היו משחקים כל הסידרה. זה שווה ערך. אם לא גם שנה שעברה לא היה אליפות לגולדן. אז אתם בוכים שגרין לא היה משחק 1 בסידרה ובוגוט נפצע. אגב גרין בכלל היה צריך להיות מורחק מול אוק.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

אני חושב שזה קצת נבזה להרחיק שחקן בגמר, מצד שני באמת הגיע לגרין להיות מורחק מול הת'אנדר

ד"ר רזי הופמן 20 ביוני 2016

+1

ירוק 20 ביוני 2016

די נו. סילבר או לא, חד משמעית לא הגיע לווריורס לקחת את זה. משהו כבה אצלם בשלושת המשחקים האחרונים, פשוט לא היו מספיק טובים. קצת קרסו מנטלית גם לדעתי.

רועי 20 ביוני 2016

ברור שכבה, אני חושב שקשה לתפקד ברגע שאתה מבין שאתה חלק מתסריט כתוב מראש.

שמעון 20 ביוני 2016

זכיתם שנה שעברה באליפות רק בזכות הפציעה שלמקיירי די לבכות.

רן 20 ביוני 2016

כבר יש כאן אנשים שמדברים על גולדן סטייט וקליבלנד בגוף ראשון ושני…

רועי 20 ביוני 2016

לא זכיתי בכלום, אני לא אוהד של ג״ס.
צופה אובייקטיבי עם תחושה מאוד מוזרה מהרגע שהודיעו על ההרחקה ובמהלך שלושת המשחקים האחרונים.

אלעד 20 ביוני 2016

אוהד מכבי שמדבר על תסריט ידוע מראש…. המממ…..

רועי 20 ביוני 2016

אז לשיטתכם אני אמור להבין דבר או שניים בנושא, לא ?

אלעד 20 ביוני 2016

מאוד לא הוגן הרמיזות האלו. משחק 7 היה פתוח לכולם, והשחקנים ניצחו אותו, לא השופטים. היה 89-89 בערך שעה וחצי, והיה די ברור שמי שישבור את השוויון הזה ראשון ימשיך לניצחון. לג"ס היו ההזדמנויות שלה.

רועי 20 ביוני 2016

אני לא רומז כלום, אני אומר שאלה התחושות הלא נוחות שלי.
מעניין אותי מה אוהדי גולדן סטייס חושבים על הכל.

אלעד 20 ביוני 2016

אם ראית את משחק 7, מעניין אותי לשמוע מה גרם לך לתחושות האלו. לא ראיתי שום הטייה לטובת קליבלנד

רועי 20 ביוני 2016

ראיתי.
ראיתי את קליבלנד הולכים לקו פי שתיים. ואל תגיד לי שזה בגלל שהם הולכים יותר לסל, את ג"ס פוצצו כל מי שהתקרב לצבע.
ראיתי אותם מקבלים שריקות הזויות במאבק על ריבאונד אחרי שהחטיאו.
והתחושות הם על סמך שלושת המשחקים האחרונים, אותו דבר.

אלעד 20 ביוני 2016

(מרים ידיים בתנועת ייאוש)

גיא זהר 20 ביוני 2016

לא נראה לי שגילית כזו אמפטיה לטענות כנכד מנשה משיח והיד של בדש. ובצדק. מי שמפסיד שני משחקים בבית יכול לבוא בטענות רק לעצמו.

רועי 20 ביוני 2016

יש הבדל בין שיפוט לא טוב לסיפור מכור.

גיא זהר 20 ביוני 2016

חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. יכול להיות שהליגה רצתה משחק שביעי, אבל נראה לי שבסיכומו של דבר העדיפה שהקבוצה עם המאזן ההיסטורי והשוק הגדול יותר תיקח אליפות. אבל בתור לא מחובבי לברון, מגיע לו ולטעות ליד האגם. וההפסד כולו על גס

רועי 20 ביוני 2016

הליגה רצתה קליבלנד, עם כל הסיפור של העיר וקבוצות הספורט שלה, וחזרה מ 3-1. זה התסריט ההוליוודי, לכן בעיני הכל נראה לא אמין.
שלא תדבר על מה זה under armour לעומת נייקי…

רועי 20 ביוני 2016

שלא לדבר*

גיא זהר 20 ביוני 2016

עזוב, זו כניסה למקומות לא טובים, תרוצים זה ללוזרים. הכל על גס.

אלכס 20 ביוני 2016

אני די מתעב את שתי הקבוצות, או לפחות שונא במרץ את קליבלנד ודי לא אוהב את גולדן-סטייט, ועדיין, הסדרה היתה שלהם להפסיד והם הפסידו אותה במשחק 5, עם או בלי גרין (שהורחק בצדק, לפחות באופן המצטבר) הם שיחקו אפאטי, וקארי המשיך להיות פחות ממה שהוא היה בעונה הרגילה ובפליי-אוף. קליבלנד נהנו מתצוגות שיא של הכוכבים שלהם, בעיקר קיירי (שהוא בעצם ההבדל הגדול משנה שעברה, כי לברון נתן מספרים גם בגמר הקודם, והתעקש לשחק לבד וזה היה קל לג"ס) שהיה עצום ברוב סדרת הגמר.
כואב לי להגיד את זה, אבל לקליבלנד הגיע לקחת לפי שלושת המשחקים האחרונים, הם פשוט רצו יותר.
מצד שני, לג"ס לא הגיע להיות בכלל בגמר…אם הת'אנדר לא נחנקים בשש הדקות האחרונות של משחק 6, היינו רואים אליפות ראשונה לאוקלהומה.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

הם הפסידו את הסדרה במשחקים 5, 6 ו7. כל אחד מהם מסיבותיו הוא. לקליבלנד הגיע.

no propaganda 20 ביוני 2016

אל תשכח את משחק 3 :)

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

שאני אשכח? הייתי שם :-)

אלעד 20 ביוני 2016

הגיע למי שניצח. וזו קליבלנד.

גיא זהר 20 ביוני 2016

שלוש הערות: הייתי בחולון בשישי והייתה אחלה אווירה. המשותף לשלושת המשחקים האחרונים ולהפסד הסדרה הקודם של גס הוא העדרות של בוגוט. מרוב ההתלהבות מהסמול בול שכחו את המשמעות שלו גם בדקות המעטות ששיחק. ובאותו עניין שכחו את הדקות החשובות שנתן דיוויד לי בשנה שעברה

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

בהחלט לא היה ברור מאיפה באה ההתעקשות להכנסת כדורים לורז'או. זה לא היה קשור לכלום ויצר מומנטום לקליבלנד.

ק. 20 ביוני 2016

דווקא היום כל פעם שג"ס נטשו את הרכב הסמול בול (אזילי או ורז'או) קליבלנד סגרו את ההפרש או עשו בריחה קטנה. ל אברור לי למה קר התקבע על החמישייה שפתחה בתחילת הרבע השלישי במקום לתת למי שסיים את המחצית הראשונה עם הבריחה הקטנה להמשיך את המומנטום

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

אוי שכחתי לכתוב בפוסט משהו שרציתי להתייחס אליו.

ממליץ בחום על הסדרה הדוקומנטרית Made in America של ESPN על או. ג'י סימפסון. זאת סדרה של חמישה פרקים מבית היוצר של 30 על 30 על המשפט וגזענות בארצות הברית. עשויה טוב מאוד גם ומומלצת גם למי שזוכרים את כל פרטי המשפט וגם למי שלא היו בקיאים בפרטים לפני 20 שנה או למי שלאחרונה צפו במיני סדרה העלילתית עם קובה גודינג ג'וניור ורוצים להשוות אותה למציאות. מומלץ בחום.

קארל מרקס אנד ספנסר 20 ביוני 2016

זאת הופעת הגמר הכי גדולה שראיתי.יותר ממייקל כשמדברים על סדרה בודדת. החסימה שלו לקראת הסוף היא אפית. יותר ג'ורדנית מג'ורדן.

אלעד 20 ביוני 2016

מהלך מדהים. לפנתיאון. הוא היה על קשת השלוש כשאיגי כבר התחיל צעד וחצי בתוך הצבע.

אריק י. 20 ביוני 2016

מה שניצח לדעתי את הסדרה לקליבלנד והפסיד אותה לג"ס – אלה היו החדירות. אני שומע במשך השנים הרבה מאמנים ישראלים שאומרים ששלשות זה יום כן יום לא, יום למה לא. בסדרה הזאת קיבלנו תרגום מושלם לתזה הזאת. חדירות זה כסף בטוח (מקסימום במקרה הרע אתה הולך לקו).
הספלאש ברדרס נקלעו לסדרה איומה מחוץ לקשת ומנגד, לשניהם אין את הכדרור של 'הרחוב' או את הכוח, המהירות והפיזיות (כמו שיש ללברון) לסחוב מגן עד לסל.

אריאל גרייזס 20 ביוני 2016

מותר להיות האיש הרע ולהגיד שהתעמלות אומנתית זה לא ממש ספורט אלא תחרות ריקוד?

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

לא.

גיא זהר 20 ביוני 2016

ממש לא הקאפ אוף טי שלי ולראות 30 תרגילים של חישוקים וסרטים היה מעבר ליכולותיי (אשתי והבנות נהנו), אבל למרות שאני הדיוט גמור ניתן לראות ולהעריך מקצוענות והנבחרת שלנו לגמרי כזו, והאווירה באולם היפה בחולון היתה ממש סבבה.

אריאל גרייזס 20 ביוני 2016

אני מאוד מעריך את המקצועות והכל, אבל התחרויות האלו הן כאלו שאין שום קריטריון אמיתי להעריך מי ניצח (אם לא נפל הכדור). יותר מזה, כבר שנים אני רואה ושומע איך הניקוד שנבחרת מקבלת תלוי כמעט לחלוטין בדירוג שלה בעולם. גם אם נבחרת תיתן תרגיל מושלם, אם היא לא נחשבת אז היא לא תקבל ציון טוב. זה נכון גם לגבי החלקה על הקרח, דרך אגב, שגם היא לא ספורט פר אקסלנס בעיניי.
בנוסף, אני מתקשה לראות את ההבדל בין התחרות הזאת לבין תחרות ריקוד רגילה. האלמנטים הספורטיביים-אתלטיים פה הם כמעט זניחים (בניגוד להתעמלות רגילה, שגם היא נשפטת בצורה סוביקטיבית)

יריב 20 ביוני 2016

כל ספורט שנשפט על ידי אנשים (לא טניס) נשפט סובייקטיבית. בהתעמלות מכשירים שינו את צורת השיפוט כדי להקטין את הנטיות, ונראה שעשו עבודה טובה מאוד.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

גם בהתעמלות אמנותית. יש הרבה פחות מקום לסובייקטיביות, השיפוט זה יותר צ'ק ליסט לוודא שכל התרגילים שרשומים בתכנית התרגיל באמת בוצעו ברמת הקושי שנכתבה ואחר כך מורידים את שתי התוצאות הקיצוניות וגם אחר כך יש עוד וועדת ביקורת.

לא קשור לתגובה שלך, אבל העיקר שגברים צוחקים על נשים שלא מבינות מה זה נבדל, אבל לא עושים מינימום מאמץ להבין חוקים של ענפים אחרים.

תומר 20 ביוני 2016

גם אם נתעלם מה"הרבה פחות מקום לסובייקטיביות" שהוא עדיין רחוק מרחק רב מ"אובייקטיביות", ברור שהשיפוט הוא לא רק צ'ק ליסט של "מה עשו ומה לא עשו".
כשעושים (עושות) סלטות, המנקדים מתחשבים באם הגוף מתוח, אם הרגלים צמודות, אם הברכיים כפופות ועד כמה הידיים נשמרות בהמשך לגוף, אחרת זה באמת תחרות מעודדות. כל הדברים האלה נמדדים סובייקטיבית לגמרי, כלומר אם אפשר לקרוא ל'הערכה' בשם 'מדידה' ועובדה שיש פעמים רבות אי הסכמה בין שופטים על הניקוד הראוי.

גיא זהר 20 ביוני 2016

ברור שבניגוד למכשירים יש חשיבות לביגוד וכל החרטא הזה אבל אין מה להשוות את הגמישות והאתלטיות (אני לא מדבר על מחול מודרני אלא על תחרויות ריקוד).

אריאל גרייזס 20 ביוני 2016

כמה הן יותר גמישות ואתלטיות מאשר המעודדות של הלייקרס, נניח? האם גם תחרויות עידוד (יש כאלו לא מעט בארה"ב) הן ספורט? לא יודע, הקו הוא מאוד לא ברור פה לטעמי. זה מרגיש לי קצת כאילו ניסו להמציא תחרות ספורט לנשים. כל אמצעי הלוואי האלו של כדור וסרט לא עושים לי את זה

אלעד כץ 20 ביוני 2016

אתה לא יכול בין רמת הביצוע של התעמלות אומנותית לעומת מעודדות.
ממש לא באותה סקאלה.

אריאל גרייזס 20 ביוני 2016

אז אתה אומר שמה שמבדיל בין ספורט ללא ספורט זאת רמת הביצוע? כלומר, הן עושות דבר אבל בגלל שהמתעמלות האמנותיות טובות יותר אז זה פתאום ספורט?

אלעד כץ 20 ביוני 2016

אתה נעלבת מההשוואה בין הקפות לבייסבול ואתה משווה בין צ'ירלידרס להתעמלות אומנותית… מה ההבדל אם לא רמת הביצוע?
ובנוסף, אם אתה מגדיר ספורט בין היתר כחתירה לשלמות היכולות של הגוף, לדעתי שלמות היכולות האסטטיות של התנועה בהחלט נכלל בתחום.
וכמו שיואב ציין, בהחלט יש קריטריונים ספציפיים שעל פיהן מתקבלות החלטות השופטים. אני מאוד נהנה מקפיצות למים, ובהחלט ניתן לראות שההבדל בציונים בין השופטים, בד"כ, הוא קטן מאוד. ככה שיש רמה סבירה של אובייקטיביות בהחלטות.

אריק י. 20 ביוני 2016

השוואה מביכה גרייזס.

תומר 20 ביוני 2016

אני מסכים עם אריאל, אם אין קריטריון אובייקטיבי לשפוט את הביצוע זה לא באמת ספורט בעיניי
זה אגב תנאי הכרחי אבל לא מספיק (ולכן הקטע עם המטריה מהפוסט האחר הוא גם כן לא ספורט)

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

זה שצופים מבחוץ לא עושים את המאמץ ללמוד את הקריטריונים והניואנסין של ניקוד התחרות, לא מצביע על איכות השיפוט או דרך השיפוט, אלא על עצלות ובורות הצופים (ביניהם גם אני שלא מכיר מספיק). הספורטאים מתוגמלים על היכולת האתלטית שלהם בציון שנקבע על ידי אנשי מקצוע שנמצאים עשורים בתחום ומבוקרים על כך. כל הבדל בציון מתגמל קושי אתלטי. כמובן שאין הבדל עקרוני בין התעמלות אמנותית, התעמלות מכשירים, שחייה צורנית או קפיצות למים. תחרות יש חוקים ודרישות אתלטיות שהספורטאים אמורים לבצע תחת ארגון ממוסד. תחרות (להבדיל מקרקס), פעילות גופנית (להבדיל משחמט) וארגון ממוסד (להבדיל מ3 על 3 בספורטק) הם הקריטריונים הבינלאומיים המקובלים להגדרת ספורט.

לגבי טעויות שיפוט או פרשנות החוק, האם הגג של לברון לאיגי חוקי? האם הוצאת החוץ של ווסטברוק חוקית? האם השער של ראמוס בגמר הצ'מפיונס מול אתלטיקו חוקי? האם יש משחק פוטבול שאין בו פרשנות לגבי מגע של ההגנה?

גיא זהר 20 ביוני 2016

מצוין יואב. ממי שאוהב ענף מורכב שהשיפוט שלו כל כך שנוי במחלןקת כמו פוטבול הייתי מצפה לתת קצת יותר כבוד לנבחרת הספורט הטובה והמשקיעה בארץ.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

ווייטרס כמובן, לא ווסטברוק, אבל הנקודה ברורה.

תומר 21 ביוני 2016

נובמת, איזה קשר יש בין קריטריוני שיפוט סובייקטיביים לבין מחלוקות שיפוט שנסבות סביב עובדות? אני יכול בהחלט לחשוב על טכנולוגיה שתסייע לנו להחליט אם הייתה חסימה חוקית או לא (בין בכדורסל או בפוטבול), אם היה נבדל או לא, בעצם כבר יש טכנולוגיה כזו וקל לחשוב על התפתחות שלה צעד אחד קדימה.
לעומת זאת, אפילו ברמה הקונספטואלית אין טכנולוגיה שתסייע לנקד מתעמלים, קופצים למים או שוחים צורנית, השיפוט שם הוא סובייקטיבי בהגדרה עם כל הכבוד לעשורים שאנשי המקצוע נמצאים בתחום ולזה שלא קראתי בקפידה את קריטריוני השיפוט.
אם יש מחלוקת שיפוטית בפוטבול, ברור ברמת ההגדרה שלפחות אחד השופטים שגה, בהתעמלות למיניה יכולה להיות מחלוקת שיפוטית שנובעת חד וחלק מפרשנויות שונות לקריטריוני השיפוט.

אה, והקריטריונים הבינלאומיים המקובלים לספורט לא רלוונטיים שאם לא כן לא היינו טורחים לקיים את הדיון מעל דפי דבאזר אלא פשוט פונים לוועד האולימפי הבינלאומי, נכון?

אלעד כץ 20 ביוני 2016

וקפיצות למים?

גיא פ 20 ביוני 2016

Big game James

אורי 20 ביוני 2016

איבדת אותי ב"היורו מצוין"
מצוין לפלטיני, איום ונורא לכל השאר

אריק י. 20 ביוני 2016

+1000

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

יורו נפלא. מוקדמות אדירות שעד דרג 5 כולן נאבקו עם סיכוי לעלות והיו מעט משחקים של קבוצה שצריכה נקודות מול קבוצה שאיבדה סיכוי ומשחקת לפרוטוקול ושלב בתים בו לכל משחק יש משמעות ולכל קבוצה יש סיכוי לעלות.

קפטן קוקי 20 ביוני 2016

גם אני ממש נהנה מהיורו.
הציפיה לראות דברים דומים מהליגות הגדולות באירופה או מהמפעלים היבשתיים היא מופרכת, ואין לזה קשר לריבוי הנבחרות.
מדובר בקבוצות פחות מאומנות בהגדרה, לא נראה פה ביצוע מושלם של שיטת משחק או טקטיקה עילאית.
מה שיפה פה זה שהנבחרות מפצות על זה בהרבה לב, אנרגיות משוגעות ובעיקר חיבור אמיתי של לא מעט נבחרות לקהל שלהם ולייצוג של המדינה. אלה דברים חשובים לא פחות מ"כדורגל מענג" או קרבות סטייל מוריניו נגד פפ.
גם היו כמה גולים יפים.

יואב דובינסקי 20 ביוני 2016

בבוקר שאחרי יש כמה נרטיבים:
א. המלך חזר הביתה, הביא את האליפות לנתינים ושבר את הקללה
ב. מאיפה המוטיבציה של לברון? כנראה כדי להוכיח לבכיר במיאמי שאמר לו שהעזיבה לקליבלנד תהיה הטעות הכי גדולה של הקריירה. כנראה פט ריילי.
ג. מקומו ההיסטורי? הסכמה די גורפת שלברון נכנס לדיון הטופ 5, אחרי ג'ורדן, ראסל, מג'יק-קארים.
ד. האם לברון יעזוב את קליבלנד? כנראה שלא, אבל עולה ספקולציית לייקרס.
ה. מקומם ההיסטורי של גולדן סטייט? כמו של ניו אינגלנד עם ה0-16 שהפסידה לג'איינטס וזכתה כמה שנים אח"כ.

ויש עוד כל מיני סיפורי משנה כמו מי יישארו בקליבלנד (כנראה שג'י אר ולאב בדרך החוצה) ובגולדן סטייט (לא עפים על בארנס). השיח על לו-בלאט מאוד בשוליים. פה ושם עולה כשרואים סינקים של לו, אבל לרוב עם מס שפתיים שבלאט עשה עבודה טובה אבל השחקנים יותר התחברו ללו.

גיאקו 21 ביוני 2016

כתבת יפה במיוחד

הארכיון 21 ביוני 2016

הדבר שהכי נהניתי מהאליפות הזאת:
שונאי לברון איבדו את זה לחלוטין.
רושמים משפטים שהקשר ביניהם לבין המציאות מקרי לחלוטין.
ניתן להשוות מועדון ה"ללל" לשמאלנים דוגמת גרבוז או לשונאי רונלדו באשר מהם.
כל דבר שהם רושמים נשמע כל כך בכייני שזה כבר נשמע "אוי יוי יוי" ולא כתיבה עם לוגיקה.

תומר 21 ביוני 2016

צודק!
איך הצלחת לזקק בקלות כזו את מה שחשוב בספורט, לא הביצועים, לא התוצאות, לא האסתטיקה או השיאים, לא ולא!
יותר מכל דבר אחר אנחנו נהנים מדברים שאיזושהי קבוצה מדומיינת של "שונאי לברון" רושמים כביכול.

יואב דובינסקי 21 ביוני 2016

פה אני עם תומר. איזה עיסוק קנטרני ומיותר.

Comments closed