מחשבות מהליכות בחוף גורדון

קנדה שוב אנדר-אצ'יברית, היורו נמרח, אבל אין על כדורגל נבחרות וחנה מיננקו בספירה אחרת מיתר האתלטיקה הישראלית

חם. צילום: יואב דובינסקי
חם. צילום: יואב דובינסקי

ימים אחרונים לביקור בישראל, שבשיאם יהיו סביב ההכנות של המשלחת והגיבושון לריו. כפי שכתבתי בעבר, בטנסי התגעגעתי מאוד להליכות על חוף הים, אז ניצלתי את השבועיים כאן כדי להשלים פערים, לתהות על העולם, ליהנות מהחול בין הרגליים, לקטר על החום והלחות ולנעוץ מבטים כעוסים על הטרמפיסטים באופניים חשמליים (גילוי נאות, לא כל המסקנות התקבלו במהלך ההליכות על החוף). השקיעה הכי יפה בעולם.

צרפת, סרביה וקרואטיה העפילו לריו דרך הטורניר הקדם אולימפי. לגבי סרביה זה היה צפוי, קרואטיה יש יאמרו הפתיעה את איטליה שארחה בית וצרפת הראתה לקנדה שעם כל הכבוד לקוף שטורונטו ראפטורס הורידו מהגב, כדורסל קנדי יישאר כדורסל קנדי. למרות המון כישרון ואתלטיות, נבחרת קנדה בכדורסל ממשיכה להיות אנדר-אצ'יברית ברמה הבינלאומית.

הזכייה של אנדי מארי בווימבלדון הרבה פחות מרגשת מאשר לפני שלוש שנים. מה שכן, היא סוגרת מחזור אולימפי מושלם עבור הסקוטי הגראמפי. מדליית הזהב בלונדון, שהגיעה כחודש אחרי הפסד בגמר ווימבלדון לפדרר, פרצה את הסכר עבור מארי ומאז החלו גם הגראנד סלאמים להגיע והזכיות בלבן. עתיד הישארותה של סקוטלנד כחלק מהממלכה המאוחדת יקבע אם כשיפרוש יכרע ברך ויקום סר אנדרו.

למרות שאני תומך ביורו 24 נבחרות, הטורניר קצת נמרח לי. את הגמר סיימתי עם עיניים חצי עצומות ולא עם התחושה של "וואו, עכשיו צריך לחכות 4 שנים עד ליורו הבא". מה שכן, בעיני אין על כדורגל נבחרות. הרבה יותר מרגש אותי מהמפגש ה200 בין באיירן לריאל או בין ברצלונה לאתלטיקו. הזכייה הסטרילית של ריאל מדריד עומדת בניגוד מוחלט לזכייה האמוציונאלית של פורטוגל. גם אם הכדורגל היה די משעמם וברוב המשחקים קיוויתי בעיקר שלא יהיו הארכות.

אני פחות מתחבר להשוואות בין המונדיאל למשחקים האולימפיים, כי באליפות העולם בכדורגל משתתפות פחות מחמישית ממדינות העולם, רק גברים ורובם מיליונרים במדינות שלהם. יחד עם זאת, אני כן רואה דמיון מסוים בחשיבות. לפחות בעיני, לא משנה מה נעשה בטורניר טאשקנט או כמה כסף מקבלים על סבב גביע העולם בבאקו או מה עשית בגמר ליגת האלופות, כשהאורות נדלקים במונדיאל או במשחקים האולימפיים, שם המקום להיכנס להיסטוריה. מול קהל הרבה יותר גדול ומגוון שצופה ועם אמוציות לאומיות. בהצלחה לויקינגים ולדרקונים.

אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה באמסטרדם על ציר ברזיל, הראתה שוב עד כמה חנה קנייזבה מיננקו נמצאת בספירה אחרת מיתר האתלטיקה הישראלית. בלי סיפורי סבתא, סיפורי נעליים או סיפורי איסוף מזוודות. מאז גל פרידמן לא זכור לי ספורטאי שכל כך פרח באור הזרקורים. היא ממשיכה להראות שיפור של לפחות 25 ס"מ בכל תחרות מאז אליפות ישראל ובקצב הזה היא תגיע לריו בכושר בו היתה בשנה שעברה כשזכתה במדליית כסף באליפות העולם. כושר שכבר מדגדג מדליה אולימפית.

תודה טימי.

למה אני לא אוהב את כתבות המודל
היהודי שהמציא את הטיקי טקה - שרון לוינסון

11 Comments

אסף the kop 11 ביולי 2016

לא הבנתי מה כל כך מרגש בכדורגל נבחרות.
אולי אם הנבחרת של המדינה שלך משחקת בו זה מעניין, אבל תכלס הרמה של כדורגל נבחרות לא משהו ובטח בטורנירים מורחבים בו יש מעט מאוד מפגשים בין נבחרות גדולות.
בטורניר הזה אין שום משחק לזכור הלאה.
היה משעמם טיחו.

יואב דובינסקי 11 ביולי 2016

רגשות לאומיים

matipool 12 ביולי 2016

מסכים עם אסף לגבי השעמום היחסי של הטורניר .
המשחק שאני אזכור הוא וויילס – בלגיה . לאחר הדחת אנגליה , וויילס הפכה לפייבוריטית שלי .
המשחק שלה נגד בלגיה עם החזרה מהפיגור וההצגה שנתנה , היה המשחק שהכי ריתק אותי והתלהבתי ממנו בטורניר .
דרך אגב – שאפו לוועדה המארגנת שבחרה בג'ו אלן לנבחרת של הטורניר . לא טריוויאלי לבחור שחקן כזה ( לא כריזמטי , שקט , עושה עבודה שחורה , לא כבש שערים ) אבל למעט המשחק נגד פורטוגל , הוא נתן טורניר מעולה .

yaron 11 ביולי 2016

מה הקשר בין טורונטו לכדורסל קנדי?

גיסנו 12 ביולי 2016

קנייזבה מיננקו עברה לישראל רק לפני כ 3 שנים, זה כנראה מסביר לא מעט מההצלחה

מאנו 12 ביולי 2016

מסכים איתך לחלוטין לגבי כדורגל נבחרות – נשאר דבר טהור ויפה, שעדיין לא זוהם משמעותית ע"י הכסף. מקום שבו אגדות קורות.
לגבי קנדה – ראיתי את המשחק נגד צרפת. היא נבחרת בינונית מאוד שהפסידה בקלות לצרפת, ששיחקה בהילוך ראשון. לא אנדראצ'יברית, אלא פשוט חלשה.

יואב דובינסקי 12 ביולי 2016

זהו, שיש לקנדה חומר שחקנים טוב אבל היא משחקת רע.

פאקו 12 ביולי 2016

להפסיד לצרפת ממש לא מראה על אנדר אצ'יבריות, אלא במקרה שכאן על זה שלצרפת יש נבחרת טובה (גם כשמגיעה בחצי הרכב).

מאנו 12 ביולי 2016

לא קרוב אבל לאיכות של הצרפתים. אני מסכים איתך אבל שזה מוזר שקנדה כל כך חלשה, בעיקר כי יש להם קבוצה באנ.בי.איי, ומולדת הכדורסל, בכל זאת.

ד"ר רזי הופמן 12 ביולי 2016

חנה מיננקו

היא יכולה להביא מדליה ומצד שני יכולה גם להתרסק.
מי שלא עושה מספיק חשבון לקרש צריך מידי פעם מכות בטוסיק!
קפיצה אחת מחושבת מספיקה מתוך 6. לדעתי היא לא נתנה את זה בתחרות כך שבמזל היא לא פסלה גם את הקפיצה שהביאה כסף.

יואב דובינסקי 12 ביולי 2016

היה הרבה מזל בקפיצה הזו. היא בדרך כלל פוסלת הרבה, אז זה באמת מסוכן. יחד עם זאת, לקפוץ רחוק היא יודעת. צריך קודם כל שלא תפסול במוקדמות ושתייצר קפיצה אחת מצוינת בגמר.

Comments closed