"מול שריל ורג'י? אני הולכת איתנו"

שליח דה באזר נסע לאטלנטה לראות WNBA, ניחס את הספארקס וברר עם יקירת הבלוג קנדס מי לדעתה ינצחו: הפארקרים או המילרים

יקירת הבלוג קנדס פארקר זורקת עונשין (צילום: יואב דובינסקי)
יקירת הבלוג קנדס פארקר זורקת עונשין (צילום: יואב דובינסקי)

מאוד רציתי לתפוס משחק WNBA בארצות הברית העונה. זו העונה ה20 של הליגה וניסו לייצר סביבה הייפ חגיגי, עסקתי הרבה ב"ליידי וולס", קבוצת כדורסל המכללות של אוניברסיטת טנסי, בנבחרת הנשים של ארצות הברית בכדורסל ובכדורגל ובכלל אני אוהב ללכת לכל ספורט אם הוא ברמה גבוהה. באופן כללי, קצת קשה לי לתכנן נסיעה למשחק בודד (גם בNBA), כי הקבוצה הכי קרובה לנוקסוויל משחקת באטלנטה, שנמצאת במרחק 3 שעות נסיעה לכל כיוון. ככה שפחות או יותר, ההזדמנות היחידה לעשות טיול של יום זה רק בסופי שבוע אם יש משחק צהריים ב13:00 או 15:00 וזה קורה רק פעם בכמה חודשים.

רצה הגורל ויממה אחרי שחזרתי לטנסי, אטלנטה דרים ארחה משחק צהריים בראשון. ולא סתם משחק צהריים בראשון אלא את לוס אנג'לס ספארקס של קנדס פארקר, יקירת הבלוג (אחות של ובוגרת טנסי). ולא סתם משחק מול פארקר, אלא משחק שאליו הקבוצה שלה מגיעה במאזן 1:20 השווה למאזן פתיחת העונה הטוב בהיסטוריה של הליגה וניצחון ישכתב את ההיסטוריה.

אז נסעתי וכמובן שניחסתי. ברבע השלישי אטלנטה פתחה יתרון דו ספרתי שממנו הספארקס לא הצליחו לחזור. חבל, קיוויתי לראות את קנדס עושה היסטוריה.

מצד אחד עונה 20 חגיגית, יש כמה כוכבות מפורסמות בליגה שגם מי שלא עוקבים אחרי כדורסל נשים מכיר, פה ושם כמה נשים הטביעו, יש מאגר גדול של שחקניות שמגיעות מהדראפט כל שנה ובאופן כללי הWNBA ממותגת כליגת הנשים המקצוענית הבכירה בעולם. יחד עם זאת, הכדורסל לא להיט. גם האולם רחוק מלהיות מלא – 7,551 צופים על פי דו"ח הסטטיסטיקה למשחק, שזה בערך הממוצע בליגה בעשור האחרון. דווקא בעשור הראשון של הליגה היו עונות שבהן הממוצעים עמדו על יותר מ10,000 צופים למשחק, אבל בשנים האחרונות יש ירידה ובעונה האחרונה הליגה הגיעה לשפל עם 7,318.

מנסים לעשות פעילויות, הגיעו אורחים נכבדים כמו הרכש החדש של ההוקס דוויט האווארד, אלופים אולימפיים ממשחקי אטלנטה 1996 שהגיעו לעיר לציון 20 שנה למשחקים, להקת מעודדות בגיל ממוצע של 67 שנקראת "דרים סופרים", אבל ביציעים יש יותר קרחות משיער.

קשה להגיד שהתרשמתי מהמשחק, אבל התרכזתי בפארקר. בכל זאת, מעט פעמים יוצא לראות את יקירת הבלוג משחקת. זו עונה לא פשוטה עבורה, אחרי שבהחלטה שערורייתית לא זומנה לסגל נבחרת ארצות הברית לריו והיא גם לקחה קשה את המוות של פאט סאמיט, המאמנת שלה בטנסי. כל כמה ימים היא מצייצת לזכרה ולאחרונה גם התקשטה בקעקוע חדש שאומר "רגל ימין, לנשום, רגל שמאל" וכתבה פוסט מרגש נוסף לזכרה על ההתמודדות כשקשה. יש לה המון גאווה גם בקואוץ' סאמיט וגם בתקופה בטנסי. שאלתי אותה אחרי המשחק אם יש משמעות עבורה לנסוע למשחקי חוץ ולראות אוהדים בחולצות של הליידי וולס, דווקא בעונה כזאת. "מאוד", היא ענתה בהתרגשות, "מגניב להסתכל על הקהל ולראות כתום".

כיף לראות את פארקר משחקת. יש רגעים שהיא נראית כמו מבוגר במשחק של ילדות. התנועה שלה זורמת, כמו איילה, קולעת, נכנסת לסל, מוסרת. היא מאוד מעורבת, מדברת (דו שיח בלתי נגמר עם השופטים), מחייכת, צוחקת, לוקחת את כולן להאדל. יש לה נוכחות. היא סיימה עם 20 נק' ו-9 ריב', אבל כשמדברים איתה על סטטיסטיקה היא עונה שהדבר היחיד שמעניין אותה זה לנצח ולזכות באליפות. יש לפארקר הרבה הישגים שיובילו אותה להיכל התהילה (אליפויות מכללות, הטבעות, סטטיסטיקות, מדליות אולימפיות, תארים באירופה), אבל לא אליפות WNBA. זה הקוף על הגב שלה והיא כבר בת 30, לא צעירה. לפעמים גם זה מורגש. יש לה את הדקות שהיא עולה להתקפה במין ריצה איטית בסגנון לבן מרסר (ולפעמים זורקת עונשין כמוהו).

לא היתה בספארקס אכזבה גדולה מידי על ההפסד שמנע את הפתיחה הטובה בהיסטוריה של הליגה. שתי הקבוצות האחרות שפתחו ב2:20 סיימו את העונה באליפות וזאת המטרה. כמו בNBA, לראות את הטייפ, ללמוד מטעויות ויאללה למשחק הבא. הן עכשיו במסע של משחקי חוץ שבסיומו תצא הליגה לפגרה בגלל המשחקים האולימפיים. אבל לפני שנפרדים, יש עוד משהו שצריך לברר.

קנדס, שאלה אחרונה, את ואנתוני נגד שריל ורג'י, מי מנצחים?
"מול שריל ורג'י? אני כמובן משוחדת, אבל יש לנו יתרון בגיל. אנחנו הרבה יותר צעירים אז אני חייבת ללכת איתנו".

סופרסטארים זה לחלשים
העתודה של בלאט, גם העתיד שלו

22 Comments

D! פה ועכשיו 18 ביולי 2016

משחק ששווה להמציא
אולי באולסטאר הנשים?

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

גם אני בעד

D! פה ועכשיו 18 ביולי 2016

מקווה שהצעת

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

לא להגזים. שמחתי שהיא זרמה איתי לשאלה התאורטית על משחק אחים-אחיות, אבל להפוך את זה להצעה קונקרטית היה לא במקום.

ד"ר רזי הופמן 18 ביולי 2016

חחחחח, קנדיס ואנתוני פארקר.
מה הסיכוי שלה לקחת אליפות השנה?

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

פתחו טוב, אבל יש שם שתי שחקניות מאוד דומיננטיות והיתר הרבה פחות. יש עוד כישרונות בליגה ונראה אחרי הפגרה האולימפית לאן זה הולך.

ד"ר רזי הופמן 18 ביולי 2016

נקווה שלא תבייש את הפירמה. תאר לעצמך שפארקר היה משחק השנה בקליוולנד. לדעתי אין עדיין שחקן שלקח גביע אירופה ואליפות אן בי איי. אני טועה? כן אני טועה! טוני קוקוץ בבולס, מי עוד?

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

אהבתי את התיקון העצמי תוך כדי התגובה

פאקו 18 ביולי 2016

ג'ינובילי.

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

יפה. בהתחלה חשבתי גם סשה קאון, אבל הוא בדיוק פספס את הזכיות. ויש כמובן את מיודענו ז'אן טבק

ד"ר רזי הופמן 18 ביולי 2016

זהו, טבק ברח לי והתבלבל עם דינו רג'ה שלא זכה. ובוב האיום מקדו עשה את הדרך הפוך, מהאן בי איי למילאנו

גיא זהר 18 ביולי 2016

ג'ינובילי לקח בעונה המפוצלת, לעומת זאת יש לו מדליית זהב אולימפית.

אריאל גרייזס 18 ביולי 2016

בוב מקאדו!

שניר 18 ביולי 2016

ראשו נסטרוביץ' זכה עם הספרס ועם בולוניה

shohat 19 ביולי 2016

לארי רייט הכוכב של בנקו רומא.

אלעד 18 ביולי 2016

דיוויד ת'רדקיל – אליפות עם בוסטון, גביע ישראלי עם הפועל…

ק. 19 ביולי 2016

היית חייב להזכיר את טרגדיית משחק 1 באוסישקין בסדרה מול גליל?

אלעד 19 ביולי 2016

זה אצלי בדם…

ק. 19 ביולי 2016

איזו קבוצה, איזה פספוס…

bhr 18 ביולי 2016

לדעתי יש טעות בסיסית בכדורסל נשים. בכדורעף נשים שהוא לא פחות אטרקטיבי מזה הגברי גובה הרשת הוא כמו גובה במשחקי ילדים.
(בוגרים 243 ס"מ, נוער – 240 ס"מ, נערים – 235 ס"מ, בוגרות – נשים: 224 ס"מ) אם הכדורסל יותאם לממדי גוף הנשי נקבל משחק לא פחות אתלטי ולא את גירסת הדרדלה.

יואב דובינסקי 18 ביולי 2016

הורדת גובה הסל למשל זה דיון שעלה השנה מספר פעמים בתקשורת.

bhr 19 ביולי 2016

וגם הקטנת גודל הכדור

Comments closed