
כשתומאס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, פתח את מסיבת העיתונאים לסיכום משחקי ריו 2016, הוא הגדיר אותם כאייקונים. הוא התכוון לספורטאים אייקונים, למקומות תיירות אייקונים כמו חופי קובקבאנה ולמתקנים אייקונים. אין מתקן ספורט אייקוני יותר בברזיל (ואולי בעולם) מאצטדיון המרקנה. גם אם טורניר כדורגל הגברים הוא סוג של ייצור היברידי שהוא לא בדיוק טורניר צעירים ולא בדיוק טורניר בוגרים ולא ממש ברור מה המעמד שלו, להיות במשחק במרקנה זו חוויה.
חלוקת התפקידים והמעמד של האצטדיונים במשחקים האלה די מוזר. בדרך כלל האצטדיון האולימפי מארח את טקסי הפתיחה והסיום ובו גם נמצא הלפיד האולימפי עם האש האולימפית הבוערת. בריו 2016 החליטו להמציא את הגלגל מחדש. לקיים את טקסי הפתיחה והסיום במרקנה, שם הודלק הלפיד האולימפי, אבל לקיים בו רק מספר מצומצם של תחרויות כדורגל לקראת סיום המשחקים, כך שאין טעם להשאיר שם אש בוערת שתהווה סכנה בטיחותית. באצטדיון האולימפי, שם מתחרים ספורטאים מכמעט כל המשלחות ושנקבעו בו כמה רגעים בלתי נשכחים כמו הטריפל-טריפל של יוסיין בולט או מדליית הזהב החמישית של אליסון פליקס, אין לפיד עם האש האולימפית הבוערת. אולי אחד האייקונים המזוהים ביותר במשחקים.
האש האולימפית, יש האומרים, נמצאת אי שם במרכז העיר, בוערת על דגם של לפיד מוקטן. ככה שהספורטאים לא ממש חשופים אליה. עדיין, למרות שטקסי הפתיחה והסיום נערכו במרקאנה שם כל המשלחות צעדו והאש הודלקה שם ובאצטדיון בו נערכו תחרויות האתלטיקה לא הוצב לפיד בוער, אצטדיון האתלטיקה נקרא האצטדיון האולימפי.
ההדחה המוקדמת והמצטערת של נטע ריבקין, פתרה דילמה לא פשוטה לגבי הליכה לגמר כדורגל הגברים, שהתקיים במקביל לתחרות הגמר בהתעמלות אומנותית יחידות. יחד עם זאת, כל עוד היה סיכוי שריבקין תהיה בגמר, מחשש לפספס מדליה ישראלית וכדי להבטיח שאהיה לפחות בגמר אחד במראקנה ויתרתי על שני התרגילים האחרונים במוקדמות של המתעמלת הישראלית אותה ראיתי בשלושה משחקים אולימפיים והלכתי לגמר הנשים בין שבדיה לגרמניה. חשבתי שבעקבות ההדחות של ברזיל וארצות הברית האצטדיון יהיה כמעט ריק, או לפחות שהקהל ייבלע בו, טעות חמורה. אמנם לא היה מפוצץ עד אפס מקום, אבל על פי המארגנים היו 52,432 צופים במשחק והם הורגשו מאוד ויצרו אווירה מיוחדת. היה גם משחק טוב, בו ניצחו הגרמניות 1:2 בצדק מוחלט. ברזיל, ששיחקה מצוין בשלב הבתים, הפסידה לשבדיה בחצי הגמר בפנדלים ולקנדה בקרב על הארד, כך שהמארחות סיימו את המשחקים בידיים ריקות.
כמובן שהאווירה בגמר הנשים לא משתווה לאווירה בגמר הגברים, בו משחקת ברזיל על מדליית זהב היסטורית מול היריבה גרמניה שהשפילה אותה במונדיאל והניפה במרקנה את הגביע העולמי. גם בגמר הנשים הקהל המקומי היה עם השבדיות, זכר למיניירסו, אז בגברים בכלל אווירה לוחמנית. רק שבאותו חצי גמר ידוע לשמצה לא היה את ניימאר, שחקן שבאמת סוחב את הנבחרת ואת המדינה על הגב ושלא שיחק בהשפלה ההיא. "עולה, עולה, עולה, עולה! ניימאר! ניימאר!", שר הקהל בכל פעם שהוא נוגע בכדור ובדקה ה28 הקפטן העיף כדור חופשי לחיבורים של הגרמנים והקפיץ את המרקנה. הפעם לפחות יש לברזילאים הצדקה להיות קהל של כדורגל ופה הם ממש לא אכזבו.
רק שהברזילאים למודי אכזבות בשנים האחרונות כשאחרי ההשפלה בחצי גמר המונדיאל הגיעו שני טורנירים חלשים בקופה אמריקה ובקופה סנטנאריו ובצד השני בכל זאת יש גרמנים. פעמיים הגרמנים נישקו את המשקוף במחצית הראשונה והיו להם עוד כמה הזדמנויות וחצאי מצבים. בעוד לגרמנים יש שחקני בונדסליגה, לברזיל יש רק את ניימאר. לא מפתיע שאת הטורניר הם פתחו בשתי תוצאות תיקו 0:0. יש שם מעט מאוד כישרון ויצירתיות.
מרקנה מלא באוהדי כדורגל של נבחרת ברזיל זאת כמובן לא התמונה שהתקבלה במהלך רוב המשחקים האולימפיים. יחד עם זאת, צריך לומר ביושר שטורניר הכדורגל היה ברקע ולא במוקד בשבועיים האחרונים. דיווחו על מה קורה ועל תוצאות וכנראה שהוא קיבל יותר חשיפה מרוב הענפים, אבל עדיין עד לגמר היתה יותר התרגשות והתלהבות סביב המדליה של רפאלה דה סילבה בג'ודו ובכלל סביב נבחרת הכדורעף וטורניר כדורעף החופים, שבעיני היה ההברקה של המשחקים. משחקי חצות בקופקבנה בכדורעף חופים היו אירועים משגעים, גם באיכות, גם באווירה וגם ביופי.
חבטו בדימוי הברזילאי לא מעט בשנתיים האחרונות. בפוליטיקה שלהם, בכלכלה שלהם, בכלל באורח החיים. כולל כותב שורות אלה שבכל פוסט שני קיטר על הוועדה המארגנת ועל התושבים המקומיים וחוסר היכולת שלהם לתקשר באנגלית. עלילות ראיין לוכטה בכלל השאירו טעם רע אצל הרשויות שבתגובה השפילו אותו ואת חבריו השחיינים. גם במסיבת העיתונאים לסיכום המשחקים, בה בדרך כלל נשיא הוועד האולימפי רק שופך מחמאות על המארחת, באך הודה שהיו בעיות אבטחה במשחקים כחלק מהמציאות החברתית בריו ובברזיל.
הגמר האולימפי בכדורגל היה המקום להראות בעיקר לעם הברזילאי שהנה ברזיל כאן והיא שמחה וצוהלת וגאה ושוברת מנחוס באצטדיון הביתי וזוכה במדליית זהב אולימפית ראשונה בכדורגל במשחקים האולימפיים אותם היא מארחת. אחרי מחצית עם גולאסו של ניימאר, התסריט הזה הרגיש קרוב. הנה האופיום עושה את דרכו להמונים. כמובן שהיה חייב לבוא טוויסט. דקה 59, הקפטן הגרמני מקסימיליאן מאייר משתיק את המרקנה ושוב הפוביות חוזרות. שוב הפלאשבקים לטראומה ההיא. ברזיל תוקפת, גל אחרי גל, אבל החלטות לא טובות, עוד נגיעות מיותרות בכדור ובעיטות חלשות, מונעות מהם להחזיר את היתרון והמשחק הולך להארכה.
גם לקראת סיום 90 הדקות וגם במהלך ההארכה הכרוז חוזר על זה שבמהלך טקס המדליות לא יימכרו אוכל ושתייה במזנונים. כלומר, במקום לעשות קופה ולתת לאנשים להוציא כסף מבלי לפספס חלקים מהמשחק, מעדיפים ללכת הביתה מוקדם. גם בטקס הפתיחה שנערך במרקנה המזנונים לא בדיוק תפקדו, כשלאורך רוב הטקס רוב תפריט האוכל שהציעו על הנייר לא באמת היה בנמצא והיה צריך להסתפק בשקית ראפלס או פופקורן קר.
גם בהארכה ברזיל הרבה יותר טובה ומגיעה להזדמנויות, אבל חוסר יכולת ליד השער מונעת יתרון מוצדק. ניימאר מאכיל את השחקנים שלצידו כדורים נפלאים. רק תעשו פעולה טובה ותבעטו לשער, אבל יוק. אז המשחק הלך לפנדלים ושם, מול גרמנים, זה נראה אבוד מראש. הנה הכותרות על איך גרמניה כובשת את המרקנה פעם נוספת ושוב ברזיל נותרת שבורת לב. אחרי ארבע בעיטות מוצלחות לכל נבחרת, כשהשוער הברזילאי קרוב לשלוש מהן, הוא עוצר את החמישית. ניימאר ניגש, מתכונן, בוחן, מחליף זווית ריצה, מתחיל בריצה קלה, בועט… והמרקנה משתגע. זה לא 1-7, אלא ניצחון על גרמניה בפנדלים. לא הרבה פחות נדיר. דמעות של אושר על הדשא, חיבוקים ביציעים. ניימאר ממרר בבכי ומחבק את כולם. מגיע לברזילאים לחגוג.
66 Comments
מתקן הספורט האייקוני ביותר בעולם הוא המדיסון סקוור גארדן הייתי אומר למרות שגם לוומבלי יש מה לאמר בעניין
הייתי אומר שזה תלוי תרבות.
אין סיכוי שהמדיסון הוא אייקון תרבות יותר מהמראקנה לעיניים לא אמריקאיות. גדלנו עליו כילדים יחד עם עוד עשרות מיליונים מסביב לעולם
לגמרי תרבותי. ובכל מקרה אני בטוח שבשביל הרבה אוהדי כדורגל אולד טראפורד וקאמפ נואו הם הרבה יותר ״ אייקוניים״ כלומר יש להם הילה מעבר להיותם איצטדיונים. בארהב הרוז בול וגם יאנקי סטדיום בוודאי ברשימה.
אני אישית הכי אוהב את המגרש המרכזי בווימבלדון.
ה MSG היה אייקוני. מאז קרו בו אירועים לא פחות גדולים במקומות אחרים.
היה משחק טוב יחסית לגמרים.
רגע כדורגל נפלא לניימר. לא מאוהדי ברזיל/ברצלונה/ניימר אבל ההתמודדות שלו היום עם המשקולות על הגב- ממש נהדר. שמחתי בשבילו.
גם אני. הוא היה מאוד מרגש היום.
+1
אם היה צריך הוכחה ש"כדורגל אולימפי" לא קשור – לא לאולימפיאדה ולא לכדורגל – בא "המשחק" הזה, ו"ההפסד" של "גרמניה" ב"פנדלים".
עתידות: ברזיל לא תעפיל למונדיאל 2018, ואולי עדיף. אלא אם כן יסדרו לשופטי "הגמר" קביעות.
אני חושב שזאת יצאה שנה קצת מיוחדת בגלל הקופה סנטנריו שלקח את כל הכישרונות מצפון ומרכז אמריקה לטורניר קיקיוני אחר. לרוב דווקא מגיעים כוכבים לנבחרות הלא אירופאיות
אחרי שהברזילאים הוציאו את זה מהמערכת אפשר סופסוף לבטל את הטורניר הזה ?
לרוב מנצח מי שלוקח את הטורניר ברצינות (הונדורס ???). ההבדל בהתייחסות הוא פער הרמה בין ניימאר ל"חיזוק" של גרמניה בדמות האחים בנדר…
מה שקורה עם קסטר סמניה זה פשוט בדיחה חולנית על פוליטיקלי קורקט.
בריטני ריס נראית גבר לא פחות קסטר סמניה.
ת'כלס, לא רואה הרבה הבדל מהאתלטיות המזרח גרמניות של שנות ה80.
מי למשל?
Search for "East German Athletes Steroids" In google images
וריס היא אישה, תקשיב לקול שלה ולקול של סמניה.
גם מריה מוטולה.
בגדול אני מסכים איתך.
אגב מה הסיבה שסמניה לא ניפסלה?
אגב מריה מוטולה היתה המאמנת של קסטר סמניה תקופה מסויימת.
באיזו תחרות היא כן יכולה להשתתף? הרי אין פה רמייה
כמו שמבוגר לא יכול להתחרות עם נוער (למרות שהוא לא מרמה) גם היא לא יכולה להתחרות עם נשים.
היא לא טרנסית, אלא סוג של אנדרוגינוס לפי הבנתי (לפי ההצהרה נמצאו בה "סממנים גבריים"). כנראה יותר קרובה לאישה מאשר לגבר, בטח מבחינת תוצאות. האם רמת הטוסטסטרון אצלה גבוהה מאשר אצל נשים רגילות? לא בטוח. העניין לא פשוט, ולפעמים פוליטילי קורקט לא מילה גסה.
מבוגר שמתחרה עם נוער כן מרמה, הוא מזייף את הגיל.
היא לא יכולה להתחרות עם גברים.
כמובן שיש אלטרנטיבה לאולימפיאדת אנדרוגינוס, אבל במצב הנוכחי הבחירה היא בין זכר לנקבה. היא רצה טוב כי היא כשרונית בראש ובראשונה, לא כל האנדרוגינוס יכולים לזכות במדליה אולימפית, גם אצל נשים. אז הפיתרון שאתה מציע לא הוגן עבורה.
כן אבל מה הסיבה שמבוגר לא יכול מלכתחילה להתחרות עם נוער זה בגלל שאין לו את אותם הנתונים, אותו הדבר לגביי סמניה.
והפתרון שהיא תתחרה עם הנשים הוא לא הוגן כלפיי שאר המתחרות וכלפיי אוהדיי הספורט הנשי.
זה עניין שנבדק ונמצא כשר. היות ואני לא מומחה אין אלא לקבל את ההחלטות שהתקבלו, היות והיא כן הושעתה בעבר. ההבדל שלה משאר השדה לא כזה חד משמעי והיא גם לא שוברת שיאי עולם. היא כנראה קודם כל רצה מוכשרת, ורק אח"כ עם רמת טסטוסטרון גבוהה.
א. היא לא נראית מתאמצת בכלל.
ב. לגביי המשפט האחרון שלך, זה ברור הרי לרוב הגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה ועדיין אין לו סיכוי לנצח בתחרות הנשים.
ג. לפי מה שהיא שהבנתי מדובר באדם (בדגש על אדם) נפלאה שפשוט נקלעה למצב לא נעים, ועדיין אני מבין את אלה שמתנגדים לשיתופה.
לפי ויקיפדיה בעברית זה לא נראה 'כשר'. במקום שאין שקיפות אני חשדן, אלא אם התפרסמו נתונים אחרים שאינני מודע להם
מתוך ויקיפדיה:
בשל התקדמותה המהירה באופן חריג ובשל מבנה גופה הגברי. מאוחר יותר עברה סמניה בדיקות לווידוא המין הביולוגי, אך תוצאותיהן נותרו חסויות. שר הספורט של דרום אפריקה אמר כי אם תילקח ממנה מדליית הזהב, תהייה על כך "מלחמת עולם שלישית", כלשונו. ביולי 2010 הודיעה התאחדות האתלטיקה העולמית, כי ההשעייה הזמנית מתחרויות רשמיות בטלה והיא יכולה לשוב להתחרות באופן מיידי. כמו כן, תוצאות הבדיקות שהיא עברה יישארו חסויות. סמניה הגיבה: "אני מאושרת לחזור למסלול שוב. אני מצפה להשאיר את כל הנושא מאחוריי ולהתרכז בתחרויות הקרובות".
אני חושב שהמידע המלא פורסם במלאו. מתוך כתבה בווינט השבוע:
"סמניה בת ה-25 היא המועמדת המובילה לזכות במדליית הזהב, ודרום אפריקה כולה נמצאת מאחוריה. אבל בעולם יש מי שסבור שיש לה יתרון לא הוגן על מתחרותיה. בבדיקות מגדר מיוחדות שנערכו לה לאחר שזכתה באליפות העולם כבר בגיל 18 והובילו להשעייתה הזמנית נמצא כי יש לה רמות טסטוסטרון גבוהות בהרבה מהממוצע לנשים – אין לה רחם ושחלות, ועקב חריגוּת כרומוזומלית יש לה מעין אשכים פנימיים."
"ב-2012 זכתה סמניה במדליית הכסף לאחר שנדרשה לקחת חומרים מדכאים כדי להפחית את רמת הטסטוסטרון – הורמון המין הזכרי – שבגופה. אבל בשנה שעברה אתלטית הודית ערערה על הדרישה, ניצחה במאבק המשפטי – ולכן ריו 2016 היא האולימפיאדה הראשונה שבה סמניה תתמודד ללא לקיחת חומרים שכאלו. בתחרויות האחרונות, כשבגופה רמת טסטוסטרון הגבוהה פי 3 מהממוצע אצל נשים, סמניה קבעה תוצאות מעולות, הטובות ביותר בעולם. גם במוקדמות היא ניצחה בקלילות."
אכן נשמע בעייתי משהו.
בעידן של היום ברור שאיפה שאין שקיפות צריך לחשוד. אנחנו ציניים מדי.
אבל ברור לך שהמקום של חוסר השקיפות פה נובע מצנעת הפרט. לא מדובר כאן במישהי שלקחה סמים או רימתה באיזשהו אופן. גם לא נראה לי שדרא"פ וסמניה ומאמנה הם כאלו כח עולמי שיש להם השפעה על מאחורי הקלעים. אני בוחר להיות נאיבי ולתמוך בהחלטת ההתאחדות.
לא ברור לי ככ מה הביג דיל עם האש האולימפית ואיפה היא בוערת.. זה כזה עקרוני?
ניימאר שיחק אותה. שיחקו דיי משעמם ברזיל. אבל שברו נאחס
"כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן".
אם הברזילאים חושבים שניצחון באולימפיאדה בפנדלים על גרמניה היא סגירת מעגל, הכדורגל שלהם ימשיך להראות כמו אותו אחד שהם קוראים לו משום מה גבי גול
לגמרי
אני רואה איך עוד שש שנים שוב נפגשות שתי הנבחרות האלו עם אותם השחקנים, מבוגרים יותר, הפעם במונדיאל, והתוצאה דומה יותר למשחק מ 2014 מאשר לזה של אתמול.
הברזילאים בעצמם יודעים שאין פה שום נקמה על המונדיאל.
אבל בסופו של דבר יש תחרות שמתקיימת, ולנצח זה תמיד עדיף על להפסיד. ברזיל ספגה שער אחד בכל הטורניר ושלטה בכל המשחקים, גם באלו שהסתיימו בתיקו. והכל עם המשקולות שתמיד נמצאות על כתפי כל נבחרת ברזילאית, בעיקר כשהם משחקים בבית.
אז כן שאפו, וכאוהד אני בהחלט שמח.
לעניין הכדורגל באולימפיאדה – באמת שכבר אין טעם. בטח כשרואים בהשוואה את רמת התחרות בשאר ענפי הכדור.
זה רק אני או שהברזילאים הם היחידים שאשכרה אכפת להם מטורניר הכדורגל האולימפי?
ראה תגובה מתחתיך. מסתבר שיש אוהדי גרמניה שממש התבאסו אתמול.
אוהדי גרמניה ישראלים זה אחד הדברים הכי מגעילים בעולם.
תדון אותם לכף זכות הם אנשים עם זיכרון קצר.
מטומטמים, אין מילה אחרת.
לא מסכים.
ניר, קמת במצב רוח קצת תוקפני הבוקר.
אבל לעניין – כן, יש עוד כאלו שמעניין אותם הכדורגל האולימפי חוץ מהברזילאים. ובכל מקרה, אם הם לא היו זוכים הם היו חוטפים כזאת אש צולבת, כך שההקלה ודמעות האושר לגמרי מובנות.
ממש שמחתי בשבילם. "תחרות לא חשובה" מי שישמע, כאילו מונדיאל זה "חשוב" באמת, אין חשיבות לספורט יותר ממה שאנחנו נותנים לו, ואם הברזילאים הקנו לטורניר הזה חשיבות – הוא חשוב.
כן זו הבעייה….לנצח רק כדי לא לחטוף אש צולבת. מכביסטי משהו לא?
או כמו שאמר מוטי דניאל – 'לקחת תואר במכבי זו הקלה, לא שמחה'
זה ממש לא מכביסטי. זה ברמת הנבחרות ולא קבוצות. כמו שראינו במונדיאל, זה לחץ שאפשר לקרוס ממנו.
לא ראיתי מישהו שקרס מהלחץ במונדיאל.
טוב, תגובה חסרת פשר.
אם נראה לך שסתם ככה חוטפים חמישייה תוך חמש דקות. הם שיחקו עם בטון על הרגליים, לא צריך להיות פסיכולוג ספורט כדי לראות את זה.
בעיני זה היה התפרקות ספורטיבית של נבחרת עם הגנה בינונית ומטה מול נבחרת שניצלה מאה אחוז מהמצבים שלה.
זה שגרמניה הייתה יותר טובה אין ויכוח. אבל ההתפרקות היא מנטאלית לחלוטין. גם ראו את זה ככל שהטורניר התקדם בכל אספקט של המשחק הברזילאי, החל בשירת ההמנון וההתפרקות לאחר נצחונות. הגרמנים לא "ניצלו מצבים", הם טיילו בתוך הרחבה מול שחקנים עם בטון על הרגליים.
אני לא שמתי לב להתפרקות לאחר ניצחונות ובשירת ההמנון יכול להיות שאתה צודק.
לי המשחק הזכיר את ההתפרקות הספורטיבית (יש שיגידו מנטלית) של נבחרות אנגליה וארגנטינה מול אותה גרמניה ב-2010 (4-0,4-1).
איזו תוצאה מבאסת. פשלה של גרמניה
+1
+2
+ 7:1
יש רגעים שצריך לשים את הציניות בצד. זה הטורניר האולימפי (לא השחקנים הכי טובים, לא כולם לוקחים ברצינות, כנראה שלא מסמל מגמת התאוששות לברזיל), שתי קבוצות מול איצטדיון מלא והרבה רצון לנצח. והבכי בסוף, השחרור האדיר. זה ספורט. איזה כיף!!
עד כמה עלובה הייתה ריצת ה1500 אתמול שבה ניצח מתיו קנטרוביץ' האמריקאי (3:50:00)?
1. התוצאה הגרועה ביותר מאז ברלין 1936. כל המנצחים הקודמים רצו מהר יותר.
2. בארבעים השנים האחרונות כל מנצח קודם היה מנצח את התחרות היום ביותר מ 10 שניות למעט הספרדי פרמין קאצ'ו ב1992 (הוא היה מנצח ב9.88 שניות…).
3. השיא הישראלי של יוסף גוצו מהיר ב9 שניות מזמנו של האמריקאי שניצח אתמול.
4. שיאנית העולם לנשים גנזבה דיבאבה הייתה זוכה עם זמנה במדליית הכסף (7 מאיות איטית יותר מהמנצח).
אחרי עוד כתבה בעוד ערוץ על עוד פאבלות בריו החליט להימאס לי.
מנצל את השרשור שלך כי קשור במאראקנה וברזיל.
האם בלוס אנג'לס 1984 מישהו עש/ה כתבות על הררי שכונות העוני שיש שם?
למישהו היה איכפת בלונדון מכל הצד המוזנח בשיכונים?
למה רק הפאבלות בברזיל ולמה רק דיבור על כמה לא משקיעים בהם וכו'. כי זה אקזוטי? כי זה רחוק? כי זה שונה?
כי אלו הפנים האמיתיות של ריו בשונה מהפנים האמיתיות של לונדון.
תגובה לרטקסס
רק חבל שבאותו ערב של האצטדיון השמח והמפוצץ בכדורגל, באצטדיון האתלטיקה הסמוך הקהל המקומי אפילו לא טרח לחכות לחלוקת המדליות כדי לתת כבוד מינימלי לספורטאים ונטש בהמוניו מוקדם, כי אם זה לא מדליה לברזיל זה לא מעניין.
לא הייתי אתמול באתלטיקה, אבל הבנתי שבאופן כללי היה יותר ריק מהרגיל. הזכרתי גם בפוסט הזה וגם בפוסטים קודמים שלדעתי האתלטיקה נדחקה קצת במשחקים האלה. האצטדיון עצמו היה פיזית מבודד מהפארק האולימפי ובכלל ממתקנים מסביב, ככה שבמקום שהאתלטיקה תהיה במוקד המשחקים ואירועים גדולים ייערכו מסביב, הוא היה קצת מנותק. גם היעדר הלפיד האולימפי הבוער פגע בהילה שלו. למעט ברזילאים ובולט, די התאכזבתי מהאווירה שם.
נחמד שבלאנקה הגיעה לפודיום. רק חבל שלא עם זהב
יואב, יש מצב שזה קשור למחירים גבוהים, או שאני טועה?
מן הסתם לברזילאי הממוצע קשה לשלם מחירים כאלו, והתיירות נפגעה מכל עניין הזיקה והציפיות הנמוכות בתקשורת לפני המשחקים. עם זאת, בלונדון היו בהתחלה מלא כסאות ריקים ורף הלמידה היה מהיר והם אוישו בהמשך. חלקו אותם, תנו חינם, העיקר למלא מקומות. הבעיה הנוספת – חוסר כבוד (והעניין) של הקהל המקומי לספורטאים שאינם מקומיים. היתה נטישה מאסיבית בלא מעט תחרויות ברגע שהמתחרים המקומיים לא הגיעו גבוה, שריקות בוז ליריבים, סיום תחרויות האתלטיקה אתמול עם טקסי מדליות מול אצטדיון ריק לגמרי.
מה שמצחיק הוא שעצרו מישהו מהוועד האולימפי על ספסרות בכרטיסים. ספסרות! כי ממש היה עודף ביקוש מטורף!
"בעוד לגרמנים יש שחקני בונדסליגה, לברזיל יש רק את ניימאר. לא מפתיע שאת הטורניר הם פתחו בשתי תוצאות תיקו 0:0. יש שם מעט מאוד כישרון ויצירתיות."
זה ממש לא נכון. הסגל הברזילאי לטורניר הספציפי הזה טוב בהרבה. מרקיניוס וניימאר הם שני שחקנים ברמות הגבוהות ביותר, מה שלא היה בסגל הגרמני. שאר השחקנים הם שחקנים צעירים מצויינים, שחלקם כבר נרכשו ע"י הקבוצות הגדולות באירופה, והשאר משחקים בקבוצות גדולות בברזיל.
רוב הסגל הגרמני היה בנוי משחקנים מקבוצות מהליגה השנייה ומתחתית הבונדוסליגה. לא בדיוק עילויים. גם שחקנים כמו סרז' גאנרי לא ממש משדרגים את הסגל הגרמני, וראו אתמול את השליטה הברזילאית.