ריו היתה טובה לישראל

שתי מדליות, אבל פחות גמרים מהמצופה ושיפור היחסים עם הוועד האולימפי הבינלאומי

אבן הפינה מאולימפיה שהוצבה בכפר האולימפי לזכרם של ספורטאים שנהרגו במשחקים האולימפיים (צילום: יואב דובינסקי)
אבן הפינה מאולימפיה שהוצבה בכפר האולימפי לזכרם של ספורטאים שנהרגו במשחקים האולימפיים (צילום: יואב דובינסקי)

עבור ישראל יש לא מעט צדדים חיוביים במשחקי ריו 2016. דבר ראשון כמובן שתי המדליות. אחרי האכזבה בלונדון 2012, ישראל חזרה לעמוד על הפודיום. פעם ראשונה מאז אתונה 2004 שישראל זוכה בשתי מדליות, פעם ראשונה מאז ברצלונה 1992 שישראל זוכה בשתי מדליות באותו ענף, פעם ראשונה מאז ברצלונה 1992 שספורטאית זוכה במדליה. אלה דברים חיוביים שצריך לקחת ולבנות עליהם.

שיטת הנבחרות בג'ודו עובדת. ישראל שלחה נבחרות תחרותיות בגברים ובנשים וכשיש מספר ספורטאים שמסתובבים סביב רבעי הגמר, אז חלק גם יזכו במדליות. ירדן ג'רבי סומנה כבר מ2013 כפוטנציאל ועמדה בציפיות בגדול. אורי ששון היה מהספורטאים שסימנו כמי שיכולים להפתיע, אבל לא כמועמד ראשי. שגיא מוקי נתן תחרות מצוינת, גם לינדה בונדר היתה טובה מאוד. חבל על גולן פולק וגילי כהן, להם היתה הזדמנות ללכת רחוק.

הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי סימנו מטרות של 8-10 גמרים ומדליה. אז ישראל זכתה בשתי מדליות אבל הגיעה רק לשישה גמרים או קרבות על מדליה: נבחרת ההתעמלות אומנותית, חנה קנייזבה מיננקו, מעיין דוידוביץ', שגיא מוקי וכמובן ג'רבי וששון. היו לא מעט ספורטאים שבנו עליהם שיעפילו לגמר ולא היו מספיק חדים, ביניהם אלכס שטילוב, שחר צוברי, נטע ריבקין, סרגיי ריכטר ויעקב טומרקין. בכלל משלחת השחייה אכזבה ביחס לשיאים האישיים של השחיינים והשחייניות. גם רון אטיאס בטקוואנדו שהובס בסיבוב הראשון ואילנה קרטיש, שהיתה פוטנציאל ללכת רחוק, סיימו תחרות מאכזבת.

יש כמובן קצת חלב שנשפך ותחושה שאולי אם מוקי לא היה עובר פציעה, אם לא היה משבר סביב מפלצות המדליות, אם קנייזבה לא היתה נפצעת וששני מחזורים אולימפיים ברציפות ישראלית מגיעה לשיוט המדליות כשהיא תלויה בעצמה ונותנת שיוט לא טוב… אולי היה אפשר לגרד מדליה שלישית ושריו תהיה האולימפיאדה המוצלחת מכולן עבור ישראל. אבל אין אם בספורט.

מעבר לספורטאים, יש שינוי ביחסי הוועד האולימפי הבינלאומי וישראל. ההנצחה המכובדת של ספורטאים שנהרגו במשחקים האולימפיים שנערכה בכפר האולימפי על ידי אבן זיכרון שתעבור בין הערים המארחות, מכפר אולימפי לכפר אולימפי,כל ארבע שנים, זה פתרון דיפלומטי מכובד מאוד להנצחה. תומאס באך ידע לנטרל יפה את המוקש הפוליטי הזה וישראל על רבדיה השונים (ממשלה, ועד אולימפי, משפחות הי"א) ידעה להוקיר לו תודה.

לישראל נוח יותר עם באך, אלוף אולימפי גרמני ובן טיפוחיו של חואן אנטוניו סמראנש, מאשר היה עם ז'ק רוג. בלונדון היתה אווירה מאוד לא נעימה בטקס ההנצחה שקיימו הישראלים ופה בריו האווירה היתה מאוד חיובית, של זיכרון אבל גם של שיתוף פעולה ומבט קדימה לעתיד. מצד שני, היה את האוטובוס הלבנוני שכנראה נופח מעבר לפרופורציות ולוחמת ג'ודו מערב הסעודית שנאלצה לפרוש פן תפגוש את גילי כהן ואי לחיצת היד של ספורטאי מצרי, כך שיש אירועים פוליטיים נקודתיים והוועד האולימפי הבינלאומי עדיין לא יודע איך לפתור את זה. ישראל, בצדק מבחינתה, מתחרה מול כל אחד ומניפה את הדגל בגאווה.

אם במבט לעתיד עסקינן, יש בדק בית לעשות בלא מעט תחומים. צריך לשמר ולשפר את הג'ודו, אבל לבדוק מה קרה בשחייה וגם באתלטיקה שם חוץ מחנה קנייזבה מיננקו ישראל לא תחרותית במיוחד. גם את כל הפלונטר בהתעמלות אומנותית צריך לפרום מבעוד מועד אחת ולתמיד. לגבי השייט, ישראל עדיין מצליחה לייצר ספורטאי/ת תחרותי/ת אחד לפחות שיתחרה על מדליות במשחקים, אבל זה לא היה מחזור אולימפי טוב.

מצד אחד, מאוד אהבתי את הכנות והפתיחות של ראשי הוועד האולימפי במשחקים האלה ואת העזרה והטיפול המאוד מסור של הדוברת ברוריה ביגמן. מצד שני, היתה אווירה קצת מתוחה מידי במשלחת הזו. היו חסרים ספורטאים כמו אנדי רם ויוני ארליך, לי קורזיץ או נבחרת ההתעמלות האומנותית של 2008 שלצד הופעות תחרותיות גם יוסיפו מהכריזמה האישית הכובשת שלהם. לא שאני חושב שצריך ליצנים במשלחת, אבל בסופו של דבר משחקים אולימפיים הם חגיגה שאמורה להיות גם כיף.

1, 10, 100 - עודד דינר
נגמר

69 Comments

7even 21 באוגוסט 2016

כמה כאב לי על המתעמלות היום….הזלתי איתן דמעה.
בכלל…ילדות בגילאים כאלו(מכל המדינות ) שמתחרות ברמות כאלו של שלמות….יש לזה אח ורע?

בני תבורי 22 באוגוסט 2016

ממש לא כאב לי, נפעמתי מההופעה שלהן, הן היו אדירות והעובדה שלא זכו במדליה מאוד משנית בעיני. את שיטת הניקוד אני לא מבין אבל הן מקום שישי בעולם! שאפו להן.

cookie-monster 22 באוגוסט 2016

לגמרי

איציק 22 באוגוסט 2016

מסכים עם כל מילה. לא מגיע להן בעיטה. יופי של הופעה, הלואי מקום שישי בעוד כמה ענפים.

אריאל גרייזס 21 באוגוסט 2016

לא ממש מסכים. אם תשים את הג'ודו (הצלחה אדירה, באמת) בצד אז תישאר עם מעט מאוד. בשחיה הלכנו שני צעדים אחורה, באתלטיקה, עם כל הכבוד לחנה מיננקו שההישג שלה אדיר בעיניי – אבל הוא בטח לא הישג של הספורט הישראלי – אנחנו לא קיימים בכלל. ובאופן כללי יש תחושה של הרבה מאוד ספורטאים אולימפיים שהגיעו לאירוע השיא שלהם לא מוכנים. אין לי תלונות לספורטאים הישראלים, כשהפירמידה צרה כל כך אז אין למה לצפות להצלחות אדירות. מה שראינו באולימפיאדה הזאת זה בסך הכל שיקוף של מצב הספורט הישראלי. כל העולם הלך קדימה ואנחנו נשארנו במקום. במקרה הטוב. אם רוצים לחזור לימים של העיקר ההשתתפות, אז סבבה, אפשר להיות מרוצים ממרתוניסטית שמסיימת 90 או רוכבת אופניים שמצליחה לסיים את המסלול (שוב, לא מזלזל בהישג שלהם שהוא להגיע לאולימפיאדה ולעמוד בקריטריון האולימפי) אבל חוץ מאשר הג'ודו באמת שאין לנו מה להציג לראווה. המדליות האלו בג'ודו זה לדעתי הדבר הכי גרוע שקרה לספורט האולימפי בישראל, הן יעזרו לכסות את הערווה שיש פה ואף אחד לא יצטרך לקחת אחריות ואף אחד לא יחשוב שצריך לשנות משהו.
ושיהיה ברור, זה בכלל לא קשור בתקציבים או בעסקנות. זה ספורט נטו. אימון לא טוב, ספורטאים שמגיעים לא מוכנים, חוסר בסיס במקצועות הבסיסים ביותר שיש כמו התעמלות או אתלטיקה (וגם השחיה שהיתה עלה התאנה שלנו כבר לא קיימת)

אלון 21 באוגוסט 2016

+1
חוץ מהגודו שמגיע להם שאפו ענק כל שאר הענפים הלכנו אחורה (שחייה,התעמלות קליעה וכו') אתלטיקה לא היה מאיפה ללכת אחורה כי ההישג של חנה(העצום יש לציין) לא קשור לאתלטיקה הישראלית.

נקודה חיובית זה דריסת רגל בענפים חדשים והופעות מכובדות של הגולפאית, טריאתלון והאופניים למינהם.

צביקה 21 באוגוסט 2016

דווקקא ההצלחה של בג'ודו חשובה כדי שישקיעו בג'ודו ויהפכו אותו לספורט מוביל.

יואב דובינסקי 21 באוגוסט 2016

למה להוציא את הג'ודו? בלונדון הענף לא נראה כמו שום דבר ובריו נתנו יופי של תחרויות. מגיע להם קרדיט כחלק מהמשלחת. הכל ביחס למה שהיינו קודם. זה לא שירדנו מ10 מדליות ל2, היו לנו 0 בקודם כשרק קורזיץ היתה קרובה ו1 בזה שלפניו ועכשיו 2 עם עוד כמה כמעטים. בשייט עשינו פחות או יותר אותו דבר כמו לונדון, בשחייה נפלנו, באתלטיקה הבאנו חנה עליכם, בהתעמלות אומנותית לצערי לא פרצנו את מחסום המדליות אבל ההופעה שלהן ממשיכה לבסס את נבחרת ישראל כמעצמה עולמית. בהחלט היו כמה ספורטאים בכירים שציפו מהם לגמרים והם לא היו בשיאם (שטילוב, ריבקין, ריכטר, טומרקין) ועוד כמה שנפצעו בשנה האחרונה ולא היו בכושר שהיו בו בנקודת הזמן הזו ב2015 (מוקי, מיננקו) ואולי היו יכולים להביא עוד הישג. יש גם בדק בית לעשות בנוגע לסיפור המאמנות באומנותית, כל סיפור דורוז'ון והאתלטיקה לא ברור, מה קרה לשחייה ועוד. גם נושא האימון, גם ההגעה המוקדמת של כמה מהספורטאים, גם הפרויקט המנטלי, כולם צריכים לעבור ביקורת.

no propaganda 22 באוגוסט 2016

1. אני לא רואה סיבה להוציא את הג'יודו, זה לא שאנחנו סין בטניס שולחן. הייתה עבודה טובה (כנראה עם אינון נכון) שהביאה מדליות ועכשי6 תרחיב את הפירמידה.
2. בהתעמלות אומנותית יש הצלחה גדולה וזה יעזור להגדיל את בסיס הפירמידה עוד יותר.
3. הלכנו שני צעדים אחורה בשחיה? מאיפה? מזה שטומקין הבריק בלונדון? אנחנו פחות או יותר איפה שהיינו תמיד, גם ביחס לעולם.
4. כשלנו בקליעה??? לא זוכר שאי פעם הגענו לגמר. התוצאה של ריכטר היא סנדרטית לגמרי
5. התמעמלות, היאבקות נשים, בדמינטון, טריאטלון, אופניים – אלה ענפים שהספורטאים שייצגו את ישראל הם הראשונים לעשות זאת במקצוע שלהם. בחלק מהמקרים כמו למשל שטילוב זה כנראה ראשון ואחרון אבל במקרה של אופניים למשל, אני לגמרי רואה איך זה יגדיל את בסיס הפירמידה ובעתיד יהיו ספורטאים נוספים שיביאו תוצאות טובות יותר.
6. באתלטיקה, לא ממש הצלחנו לייצר ספוראים, תמיד עסקנו ביבוא. מה שכן אנחנו לא לבד. כשאתה אומר שרב העולם הולך קדימה כשאנחנו דורכים במקום, אני לא רואה על מה אתה מתבסס. בגדןל יש עכשיו עוד מדינות שעוסקות ביבוא. חוץ מזה לא רואה הרבה מדינות שהשתפרו באתלטיקה.

austaldo 22 באוגוסט 2016

בשחייה נשארנו במקום ובמידה מסויימת זה הרבה יותר גרוע מללכת אחורה.
כשאתה רואה שחיינים בגיל של טומרקין, שלפני 4 או 6 שנים הוא נתן להם בראש ועכשיו הם מגיעים לגמר ואפילו עולים לפודיום אתה מבין כמה הכשלון של השחייה הישראלית גדול. זה לא השניה יותר מהשיא האישי שלו שהוא שחה בריו, אלא השנייה וחצי שהוא לא שיפר ב 4 שנים כמו שעשו היריבים שלו, ולמען הסר ספק, זה בכלל לא קשור ספציפית אליו אלא כשלון מערכתי שקורה שוב ושוב. לא יתכן שבמשך 20 שנה גדלים פה כמה כשרונות שמגיעים לצמרת העולמית בגיל 15-16 – לא הרבה אבל יש כמה – ואפילו אחד לא מצליח לעשות את ההתקדמות לצמרת העולמית

גיא זהר 22 באוגוסט 2016

+1. והבעיה עם תומרקין, בניגוד לאחרים, שהשנה האחרונה שלו היתה לא רעה בכלל. מישהו פישל במיקוד שלו ביג טיים.

no propaganda 22 באוגוסט 2016

אבל מתי זה היה שונה?
אני מסכים שלא התקדמנו בשחיה, כן התקדמנו בהתעמלות אומנותית ובאופניים, במידה מסוימת גם בג'ודו.

הייתי שמח אם היינו מתקדמים גם בשחיה, לא עשינו את זה אבל כן התקדמנו במקצועות אחרים

vfd 21 באוגוסט 2016

היסטוריון, היסטוריון, אבל מה לגבי ההווה? "ליזה ברלינדר"?? מי זה "גרשוני"?? "קארביטיש"??

מתי 22 באוגוסט 2016

האם "גרשוני" הוא שם הצופן של זיו קלונטרוב במוסד?

היסטוריון של ספורט 22 באוגוסט 2016

צודק זה שילוב קטלני של חוסר שעות שינה שלי ושל הסטמרטפון

צביקה 21 באוגוסט 2016

טוב מאוד :-)

אלכס דוקורסקי 21 באוגוסט 2016

יואב, תודה רבה על הסיקור והבלוגים.
היה מעניין מאוד לקרוא.

ויכסלפיש 21 באוגוסט 2016

איך לדעתך הטקס הזה ואבן הזיכרון לזכר הרוגי האולימפיאדות, שמכניס לאותה חבילה את רצח הספורטאים במינכן ואת הרוגי הטרור באטלנטה וספורטאי שמת בתאונת אימונים – מועילים לספורט הישראלי? האם להערכתך הטבח במינכן נשכח/מוכחש/מסולף במהלך השנים בקרב הספורטאים והצופים ברחבי העולם?

יואב דובינסקי 21 באוגוסט 2016

אני חושב שעצם זה שמתייחסים לזה בכפר האולימפי ומזכירים לכל הספורטאים שלא היו בתכנון בזמן הטבח שהיו ספורטאים שנרצחו בכפר, תורם מאוד להנצחה שלהם ובצורה לא פוליטית.

איתמר 22 באוגוסט 2016

את עיקר מפעל ההנצחה צריך לקיים בישראל.
כמה איצטדיונים, אולמות ומרכזי ספורט נקראו בישראל על שמם של חללי מינכן (כבודדים ולא כקבוצה) ?
כמה אליפויות ישראל ותחרויות בענפים השונים נושאות את שמם (כבודדים ולא כקבוצה) ?
תמיד חשבתי שמשפחות החללים מנהלות את מאבקן להנצחה במקומות הלא נכונים.

יואב דובינסקי 22 באוגוסט 2016

עיקר ההנצחה באמת קיים בישראל ויש מתקני ספורט, רחובות, כיכרות ותחרויות על שמם. מידי שנה יש בספטמבר טקס לזכרם בכיכר הי"א בת"א ומידי מחזור אולימפי כל המשלחת מגיעה בגיבושון לאנדרטה לחלוק כבוד.

אורן השני 22 באוגוסט 2016

הייתה אולימפיאדה מוצלחת בסה"כ לישראלים ביחס למיקומם בעולם, קשה לבוא בטענות.

תודה יואב על הסיקור השוטף והזויות המעניינות. מקווה שיהיו סיכומים נוספים.

יואב דובינסקי 22 באוגוסט 2016

תודה, היה לי לעונג. יהיה סיכום נוסף לאחר טקס הסיום. או במהלך הלילה או מחר בבוקר. תלוי מתי אחזור מהמרקנה, כי לא ברור בדיוק מה קורה פה מבחינת ההסעות ויש סערה בחוץ וצפוי ברדק.

בני תבורי 22 באוגוסט 2016

אתה לא אמור ליהנות שם… :)

מאנו 22 באוגוסט 2016

יואב, היית גדול. סיקור מעניין, אישי אך רלוונטי. היה מצויין
תודה

yaron 22 באוגוסט 2016

מצטרף, שיחקת אותה :-)

ישרון 22 באוגוסט 2016

א. תודה יואב על סיקור מועלה נהנתי לקרוא.
ב. המשלחת הישראלית בסך הכל עמדה בציפיות לא פחות ולצערנו לא יותר.
ג. לעוד מישהו הייתה הרגשה שהברזילאים מתנהגים כמו אוהדי כדורגל ולא כמו אוהדי אולימפידה?

צביקה 22 באוגוסט 2016

ג. השאלה היא הפוכה אם למישהו הייתה הרגשה שהברזילאים לא מתנהגים כמו אוהדי כדורגל.

יואב דובינסקי 22 באוגוסט 2016

מאוד. ציינתי את זה בעבר ואני די בטוח שאני לא היחיד

ישרון 22 באוגוסט 2016

אוקיי אז אני לא היחיד, עוד שאלה מה יש להם נגד האמריקאים? הם שרקו בוז להם במיוחד

ר.בקצה 22 באוגוסט 2016

לא אוהבים אמריקאים באמריקה הלטינית. למעשה, גם הבעלות שלקחו האמריקאים על הכינוי "אמריקאים" מקפיץ לשאר תושבי אמריקה את הפיוז.

תומאס נוימן 22 באוגוסט 2016

קנאה ורגשי נחיתות בעיקר

עמי ג 22 באוגוסט 2016

בהרבה מקומות בעולם לא אוהבים את האמריקאים. מקנאים בהם ומעריצים אותם.

מאנו 23 באוגוסט 2016

זה הרבה יותר מורכב מזה. ספציפית באולימפיאדה הזאת זה קשור גם לזיקה ולכל מיני אמירות של ספורטאים אמריקאים שפחדו להגיע, למשל מקרה הופ סולו.
מעבר לכך, תקרא קצת על "מבצע קונדור", לדוגמא, ותבין שזה הרבה יותר מקנאה – אלא כעס על היסטוריה בעייתית מאוד. וזה רק חלק קטן מהעניין.

ברלה 22 באוגוסט 2016

יואב, תודה על הסיקור של האולימפיאדה. אתה ורונן הפכתם את האולימפיאדה הזאת לאחת המעניינות שזכורות לי למרות שזאת כנראה אחת מהאולימפיאדות שצפיתי בהן הכי מעט

no propaganda 22 באוגוסט 2016

תודה, על הסיקור המעולה

עומרי (ירוק) 22 באוגוסט 2016

יואב – תודה על הסיקור, היה מעולה ומעשיר. מקווה שלפני הסוף יהיה לך זמן לשבת באיזו מסעדת בשרים אכל-כפי-יכולתך :)

תומאס נוימן 22 באוגוסט 2016

רק אני חושב שההישג של מיננקו מרשים יותר מההישגים של ששון וג'רבי?
עם כל הכבוד, מקום חמישי במקצוע יחיד כלשהו (לא מקצה שליחים) במלכת הספורט חשוב יותר ממדליות ארד בספורט זניח יחסית כמו ג'ודו, בקטגוריית משקל מסויימת, כאשר מחלקים שתי מדליות ארד בכל קטגוריה.
מיננקו היא הגיבורה הישראלית האמיתית של המשחקים.

אלון 22 באוגוסט 2016

לא צריך להגיד שהגודו זניח.
אבל אני בהחלט מסכים איתך. בעיקר שהיא הייתה רחוקה 10 סנטיממטר בלבד משיא אישי בשנה של אחרי ניתוח ו6 סנטימטר ממדליה בתחרות עם רמה גבוהה מאוד. תחרות נפלאה שלה.
חבל שאין לנו שום התחלה של תשתית אפילו למנף אותה בשביל לשפר את האתלטיקה הלא קיימת פה.

איציק 22 באוגוסט 2016

מזה אין תשתית, היא ממשיכת דרכו של רוגל נחום, זו כבר שושלת.

אלון 22 באוגוסט 2016

תצחק, אבל לפני 15 שנה היה קצת אתלטיקה, ממש לא אימפריה או בהישגים משמעותיים, אבל היו קצת אצנים, רצים למרחקים ארוכים שהופיעו באליפויות אירופה ועולם ועשו הישגים פה ושם נחמדים.

ב6-7 שנים אחרונות אין כלום, סנפורד וחנה(ששניהם ראויים להערכה מאוד, אבל ממש לא קשורים למערכת אתלטיקה של ישראל) ומעבר להם פשוט כלום. דימה קרויטר בכל מדינה אירופאית אחרת היה כבר טופ 10 בקפיצה לגובה היום.

צביקה 22 באוגוסט 2016

אלכס אברבוך:
א.אירופה 2 זהב
א.עולם כסף וארד.

Ivan Pedroso 22 באוגוסט 2016

אחד הדברים שאני הכי אוהב להיזכר בהם בהקשר של האתלטיקה הישראלית (אחרי אברבוך שהוא בסקאלה משלו) זה רביעיית השליחים 4*100 בסביליה 99.

באמת היו אז אצנים אדירים בישראל.

38.81 שניות! ופספוס של הגמר במקום אחד בלבד…

austaldo 22 באוגוסט 2016

לא. אני חושב שמקום חמישי באתלטיקה , איפה שאין שופטים וכולם מתחרים בכולם וזו הבמה המרכזית – זה הישג ספורטיבי יותר ממדליית ארד בג׳ודו, מבלי לזלזל בכלל בג׳ודו

צביקה 22 באוגוסט 2016

אתה צודק אבל מה לעשות שדורשים מהספורטאים להביא מדליה, וככה זה נמדד גם בעולם הרי בריטניה עקפה את סין במספר מדליות הזהב לא בתוצאות של כלל הספורטאים וחבל שזה כך.

צור שפי 22 באוגוסט 2016

ההשג שלה ראוי לכל שבח אבל היא תוצר מוגמר שקיבלנו במתנה מאוקראינה ואין לאף אחד במערכת שלנו זכות להתהדר בהשג שלה.

מאיר (חדש בשכונה) 22 באוגוסט 2016

הצלחנו לא לקלקל אותה….

דורון (אחר) 22 באוגוסט 2016

יואב, תודה על הסיקור המעניין ועל הזוית האולימפית. ישר כוח

ארז 22 באוגוסט 2016

יואב, מצטרף לכל התודות וההוקרות כאן. תודה רבה לך.

זינק 22 באוגוסט 2016

נהניתי לעקוב אחרי הטורים שלך. תודה.

הג׳ודו אכן היה אושר, חנה הייתה נהדרת, אבל מבחינתי ההתעמלות האומנותית היה השיא. לא שאני מבין משהו בתחום הזה, אבל לראות קבוצה ישראלית כל כך מאומנת ובטופ העולמי, מראה שכשעובדים נכון אפשר גם כאן.
עכשיו לקחת את ויגדורצ׳יק לכמה חודשים לנבחרת הכדורגל ואולי יצא מהבטטות שם משהו.

איציק 22 באוגוסט 2016

היא כבר תלמד אותם לבעוט ;)

ישי 22 באוגוסט 2016

לא מסכים לגבי קרטיש ופולק. אין ספק שהם נכשלו, אבל במקצועות האלה זה יכול לקרות. זה לא שהם נראו לא קשורים כמו אטיאס. קרטיש גם אולי הייתה אמורה לנצח עם שיפוט ניטרלי.

אדם 22 באוגוסט 2016

במקרה של פולק זה היה כשלון במיוחד בגלל הצורה, חוסר ריכוז (אם זה היה כדורגלן הייתי אומר זלזול) מתסכל.

בק 22 באוגוסט 2016

סיקרת יפה וגם סיכמת יפה

אכן ריו היתה טובה לישראל למרות שלא הצגנו רמה מעוררת התפעלות (מצד שני גם פשלות גדולות לא היו ואפילו את המקום הכמעט אחרון של שני בלוך הצליחו בתקשורת למכור לנו כהישג ענק).
גם לא צריך להתבייש בהישגים השראלים בתחום הארגון והפוליטיקה הפנימית…. לפעמים זה חשוב לא פחות. יש כאלה שיגידו חשוב הרבה יותר.

קשה להעריך כמה טריאתלטים חדשים גייסנו בעקבות החשיפה לענף וההצלחה היחסית של רון דרמון. כנ"ל לגבי הענפים העלומים האחרים אבל ברור שהחשיפה החיובית עושה בכל זאת משהו.

סה"כ הופעה אולימפית נאותה.
מה שאי אפשר להגיד על ערוץ הספורט שבעיני נתן את הסיקור האולימפי הכי מביש מזה עשורים רבים.
יוחזר לאלתר ניסים קיוויתי !!

איציק 22 באוגוסט 2016

תודה רבה, היה אחלה, עכשיו יש לך 4 שנים לכתוב כתבות צבע לקראת טוקיו. מחכים כבר…

ק. 22 באוגוסט 2016

יואב, תודה על הסיקור ועל השיתוף בזווית האישית

עמי ג 22 באוגוסט 2016

בעיני ההישג של רון דרמון בטריאתלון לא מקרי.
טריאתלון הוא ענף שתפס מאוד חזק בארץ. יש אלפי משתתפים חובבים ועשרות חוגי ילדים. הרבה ילדים נחשפים לענף שבמובן מסויים קרוב לאתלטיקה ולשחייה. יש המון תחרויות בישראל והרבה נוסעים להתחרות בחו"ל. זה גם ספורט שמצטלם נהדר.
בקיצור – יש בסיס מספיק רחב כדי לבנות עליו פירמידה. (כל זה היה נכון גם אם דרמון היה מסיים מתחת למקום ה-40).
אנחנו לא צריכים להיום טובים בהכל אלא לחפש יתרון יחסי. עם מזג אויר וים כמו שיש בישראל – טריאתלון יכול להיות ענף מוביל. הבעיה היא שאין כמעט סיקור לענף הזה בתקשורת המסורתית ששבויה בלופ האינסופי של כדורגל-כדורגל אירופי-נציגינו בכדורגל העולמי-ומכבי ת"א בכדורסל.
בלי סיקור ועניין ציבורי קשה מאוד לקדם תרבות ספורט וענפי ספורט של יחידים.

איציק 22 באוגוסט 2016

אני רוצה להוסיף שבמובן מסויים הוא קרוב גם לאופנים.

איתמר 22 באוגוסט 2016

בישראל, כל ענפי החוף והים צריכים להיות ענפים מובילים.

איציק 22 באוגוסט 2016

שש-בש, מנגל, על הסכין, ארטיק ארטיק. אנחנו אכן מובילים בכול אלא, עכשיו רק צריך לנקות את החופים.

צביקה 22 באוגוסט 2016

גם זה ספורט.

איציק 22 באוגוסט 2016

לרגע לא חשבתי אחרת.

מאיר (חדש בשכונה) 22 באוגוסט 2016

ובגלל זה אנחנו גרועים בזה….

Guss 22 באוגוסט 2016

אני חושב שאחד הדברים שעשו את ההבדל בג'ודו היה המאמנים – שני הרשקו ואורן סמדג'ה. ואני לא מקטין מההישג הנהדר של הרשקו עם ג'רבי, אבל היא היתה בטופ של המשקל שלה בכל מקרה, ומדליית ארד היא עמידה בציפייה. סמדג'ה לעומת זאת, הצליח להוציא מ-2 ג'ודוקאים הרבה יותר מהפוטנציאל התיאורטי. שגיא מוקי אולי בטופ של המשקל שלו, אבל כשהוא פצוע מאוד, ההתעלות וההגעה לקרב על המדליה היא הרבה מעבר לציפיות הריאליות בתחילת היום. גם אורי ששון הצליח להפתיע מעבר לציפיות. סמדג'ה הוא כנראה מאמן מוכשר ביותר, אך מעבר לכך אני חושב שלאישיות של סמדג'ה, כמו גם לניסיון שלו באולימפיאדה כמתחרה מצליח, יש חשיבות קריטית.
הייתי רוצה לראות את גל פרידמן, לי קורזיץ ונמרוד משיח מעורבים בצוות הליווי של השייטים. גם אם לא כמאמנים ראשיים, אז כיועצים מיוחדים. הייתי רוצה לראות את הספורטאים המצליחים מהעבר, גם אלו ללא מדליות, מצטרפים למשלחת. אז זה יעלה קצת יותר כסף. אבל תוספת הניסיון, החוכמה, המקצועיות וההשראה, יכולות להוות ערך מוסף אדיר

מאיר (חדש בשכונה) 22 באוגוסט 2016

כן, נמרוד משיח יכול היה לסייע מאוד לצוברי☺

שרון לוינסון 22 באוגוסט 2016

סיכמת יפה.
גם שלומי חיימי אתמול נתן את הופעת חייו, אבל התקלות הרסו לו.
אני יוצא מאוד אופטימי מהאולימפיאדה הזו לעתיד, קודם כל, כי יש פה אפשרות למנף חלק מהדברים להכנסות נוספות מחסויות ולשפר כך עוד יותר את מצב הספורט האולימפי, וגם כי נראה שיש פה פוטנציאל להצלחות בעתיד. נבחרות הג'ודו לטעמי הראו קמצוץ מהפוטנציאל שלהם, והן יכולות להגיע הרבה יותר רחוק באולימפיאדה הבאה {לטעמי, מוקי וג'רבי כושר טוב באולימפיאדה הבאה זה זהב, ואם ששון יפגוש את רינר רק בגמר, אז כסף בשבילו, שזה כמעט כמו זהב בשבילו}, שלומי חיימי היה מצויין, מארו טפרי היה מצוין, רון דרמון, נבחרת ההתעמלות ומעיין דוידוביץ'.
יש קצת פוטנציאל לקראת האולימפיאדה הבאה {במיוחד אם כרמי יכניס עוד אנשים כיעל ארד לוועד האולימפי במקום אנשים כרענן ורשביאק}.

Comments closed