מסקנות מהליכה בנמל צ'רלסטון

פורט סאמטר (צילום: יואב דובינסקי)
פורט סאמטר (צילום: יואב דובינסקי)

מה עושה מכביסט שבחר בצד שהפסיד? קונה את הצד המנצח או מצטרף אליו. כאלה אנחנו, קהל של ניצחונות. לכן בעקבות הניצחון של טראמפ, יצאתי לבדוק מה זה הקטע הזה של הקונפדרציה ולגשש אם בכל זאת אפשר להתחבר לעניין. או יותר ברצינות, אחרי סמסטר ארוך ומייגע שבו בקושי יצא לי לצאת מנוקסוויל נסעתי לצ'רלסטון דרום קרוליינה, הבירה הקלאסית של הדרום שבה פרצה מלחמת האזרחים.

ההיסטוריה של צ'רלסטון עשירה אבל מאוד מורכבת. היה לה תפקיד מרכזי במרד בבריטים, ארבעה חברים חתמו על הכרזת העצמאות וחבר נוסף חתם על החוקה. מצד שני, כפי שציינתי מלחמת האזרחים פרצה כשצבא הקונפדרציה תקף את מבצר סאמטר שלחופי צ'רלסטון ודרום קרוליינה היתה הראשונה לפרוש מהאיחוד.

גזענות היתה ונשארה בעיר ובמדינה. כשמסתובבים בעיר העתיקה יש שלטים על המקום בו היו סוחרים בעבדים במאות ה18 וה19. בשלב מסוים הבינו שם שזה כנראה לא כל כך מכובד לקנות ולמכור בני אדם באמצע הרחוב לעיני כל, אז העבירו את השוק למקום מקורה, שהיום הפך למוזיאון.

כמה רחובות משם, בבית המשפט שנמצא ברובע ההיסטורי, נערך בימים אלו המשפט של דילן רוף, שהודה כי ביצע את הטבח הנורא בכנסייה עמנואל המתודיסטית-אפיסקופלית-אפריקנית בצ'רלסטון שם נרצחו תשעה אנשים וטען שהKKK והסקינהדס רק מדברים. אחד הרגעים המכוננים של הנשיא אובמה היה כשהספיד את הכומר הנרצח והחל לשיר אמייזינג גרייס. זה משפט מאוד מתוקשר, יש צוותי שידור מחוץ לבית המשפט והשאלה המרכזית היא האם יקבל עונש מוות.

לא היה לי הרבה זמן בעיר, אז לקחתי כמה סיורים: סיור בעקבות הסיפורים האבודים של הקהילה השחורה, סיור טעימות אוכל של הדרום והפלגה של שעה וחצי סביב החופים שלוותה בעוד שיעור היסטוריה. שמעתי על צ'רלסטון רבות, אבל דמיינתי את צ'רלסטון קצת אחרת.

דמיינתי אותה אירופאית יותר ועם סקרלט ואשלי וכסף ישן והמון פרחים ולפחות מרכז העיר לא כזה. הוא עתיק יותר והבנייה לא גבוהה ודואגים לשמר שם הכל. יש שם סוללת וילות יוקרתיות ולכל מיני סלבס כמו סטיבן קולבר יש שם בית. מעבר למרד בבריטים ולכל נושא העבדות יש כמובן היסטוריה בעייתית עם אינדיאנים ובניינים שבהם היו תולים פיראטים. מצד שני, יש בצ'רלסטון גם תסכול רב על היחס השיפוטי. העיר הוחרבה כמעט כליל במלחמת האזרחים ועד שהצליחה להתאושש, ב1989 שוב נפגעה קשה, הפעם מהוריקן הוגו. גם החורף הנוכחי לא היה קל עבורה, עם הוריקן מתיו, שבסופו של דבר עשה פחות נזק מהמצופה.

אני רחוק מלהיות מומחה לעיר, הייתי שם יומיים וחצי שגם הם הוקדשו יותר לנסיעות ארוכות ולבדיקת מבחנים מאשר לטיולים. מה שכן, את הבוקר שלפני החזרה לטנסי ביליתי על נושאת המטוסים USS יורקטאון, שלקחה חלק במלחמת העולם השנייה ובמלחמות וייטנאם וקוריאה והיום משמשת כמוזיאון. גם עבור מי שלא ממש מתלהב ממכונות מלחמה, להיות על נושאת מטוסים זאת חוויה מגניבה.

הרבה שעות העברתי במכונית. תקופת כריסמטס, אז בין תחנת קאנטרי לתחנת מוזיקה/דרשות דתיות יש הרבה ג'ינגלבלז ופה-ראם-פאם-פאם-פאם. בכלל, עצי אשוח בכל מקום. בגדול, מתחילים להיגמר לי המקומות במרחקים הקרובים (טיול של יום, קרי עד שלוש שעות נסיעה לכל כיוון) ובמרחקי הביניים (טיול של לילה או שניים) שלא ביקרתי בהם. עוד לא הייתי במזקקת ג'ק דניאלס שהבנתי שזה מאסט ויחסית היא לא מאוד רחוקה מנוקסוויל וגם מתישהו אני צריך לעשות רוד טריפ לניו אורלינס (8-9 שעות נסיעה). אבל הם כנראה יחכו ל2017, אחרי שאחזור מביקור מולדת בישראל.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

12 תגובות ל “מסקנות מהליכה בנמל צ'רלסטון”

  1. תומרג (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:28)

    אם אתה רוצה עיר ש(לכאורה, כן?) משמרת את רוח הימים הטובים של רט וסקארלט, נסה את סוואנה ג'ורג'יה. יש שם רחוב שלם משומר ליד הנהר, תיירותי למדי אבל מגניב למדי גם כן.

    וטייפו קטן – בפיסקה השניה מהסוף – כליל במקום קליל

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:36)

      לגבי סוואנה, היא השלישית מבין ערי החוף שרציתי לבקר בהן אחרי מירטל ביץ' וצ'רלסטון. אם היה לי עוד לילה, הייתי משלב גם ביקור בסוואנה ואז נוסע משם בחזרה לנוקסוויל.

      להגיב
  2. austaldo (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:35)

    אני חייב תיקון קטן: נושאת המטוסים יורקטאון שהשתתפה במלחמת העולם השניה הוטבעה בקרב מידוויי. נושאת המטוסים שהיית עליה נבנתה אחר כך וקיבלה את אותו שם

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:44)

      אתה צודק חלקית. יורקטאון לא היה השם המקורי שלה, אבל היא השתתפה במלחמה (הפכה למבצעית ב1943) ונקראה על שם נושאת המטוסים שהוטבעה.

      להגיב
      • יואב דובינסקי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:45)

        ביורקטאון הכוונה היא לקרב במלחמת העצמאות, אבל שינוי השם היה אחרי שנושאת המטוסים המקורית שנקראה יורקטאון הוטבעה.

        להגיב
  3. אמיתי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 11:57)

    מת על נושאות מטוסים. הייתי על שלוש ואחת גם מבצעית בחיפה האייזנהאור. עיר צפה.
    סוואנה חמודה מאד לא יותר..

    להגיב
  4. ניינר / ווריור (פורסם: 11-12-2016 בשעה 15:51)

    צרלסטון זה אחד המקומות הכי כיפיים שהייתי בו. עיר יפהפה, טונות של היסטוריה, וייב מעולה, אחלה בארים וסי פוד מעולה. מת על העיר הזו.
    ממליץ לך על גיחה לאשוויל ולהרים מסביב.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 16:39)

      הייתי באשוויל לפני כחודש. התחושה שלי מאשוויל ומצ'רלסטון היתה די דומה, שההייפ סביבן קצת מוגזם. אבל אולי את צ'רלסטון עשיתי קצת מהר מידי ואולי אם הייתי נותן לה יותר זמן, ישן במרכז ומטייל בה יותר אולי הייתי נחשף לקסם שלה יותר. היא גם נסגרת מאוד מוקדם.

      להגיב
      • אופיר (פורסם: 11-12-2016 בשעה 16:48)

        בכל מה שקשור לסטייל או לאסתטיקה, צפון אמריקה בנחיתות כל כך גדולה לעומת אירופה, שכל מקום עם חצי בניין ישן וחצי סטריפ מול פחות מהרגיל זוכה לתיאורים משתפכים.

        להגיב
        • קירקגור (פורסם: 12-12-2016 בשעה 14:13)

          אפילו ברמה הסובייקטיבית נראה לי שזה די מכליל לקבוע את זה לגבי סטייל או אסתטיקה של שתי יבשות…

          להגיב
          • אופיר (פורסם: 12-12-2016 בשעה 16:25)

            מתי אי פעם אנחנו אומרים או כותבים משהו שאין בו הכללה? ממש לא מרגיש צורך להוסיף הסתייגות לגבי איזה חור ברומניה מול פנינה ארכיטקטונית במסצ'וסטס.

            להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 11-12-2016 בשעה 17:34)

        למיטב זיכרוני הבארים של הרד נקס עבדו עד מאוחר בלילה. וגם באר הצדפות הפסיכי על הנהר בצד השני של העיר. אקשן לא חסר בצרלסטון

        להגיב

מה דעתך?