סנטניאל פלקונס

סוף שבוע מרטין לותר קינג הוציא מאטלנטה את המיטב

אל תספידו את הג'ורג'יה דום (צילום: יואב דובינסקי)
אל תספידו את הג'ורג'יה דום (צילום: יואב דובינסקי)

כשכתבתי שהמכביזם לא מת, התייחסתי גם לביקורים קודמים באטלנטה כשבפיליפס ארנה תלוי באנר על כל עונה שבה ההוקס סיימו בראש הבית לעומת באנר ביד אליהו שמציין 50 אליפויות, באנר שמציין 40+ גביעים ובאנר אחד על כל גביע אירופאי. אפילו על הפסדים בגמר אין באנרים ביד אליהו, בעוד באטלנטה על כל חצי ניצחון תולים דגל. זה לא שונה במיוחד בג'ורג'יה דום אצל הפלקונס, שם יש כמה באנרים על התקרה למרות הופעה בודדת ולא מוצלחת במיוחד בסופרבול.

יחד עם זאת, החוויה ביום שבת בג'ורג'יה דום היתה נהדרת. אמנם הוא לא נחשב לאחד האצטדיונים הביתיים בNFL, אבל למעלה מ71,000 צופים הגיעו לתמוך בפלקונס במה שעשוי היה להיות המשחק האחרון באצטדיון שארח את הקבוצה ברבע המאה האחרונה. בסיום העונה הפלקונס יעברו למרצדס-בנץ ארנה הסמוך והדום ייהרס. הודות לשיטת הספורט האמריקני, רק למחרת המשחק האוהדים באטלנטה גילו שהניצחון על סיאטל בעצם היה המתאבן להדרן האמיתי ולפרידה הסופית – משחק פלייאוף עם גרין ביי על עלייה לסופרבול.

הקהל היה נהדר מול הסיהוקס. כל מהלך מוצלח של הקווטרבאק מאט ראיין לווה בשאגות MVP של האוהדים. כנראה שזה לא יקרה, אבל האווירה היתה מיוחדת. גם המאמן של הפלקונס דן קווין אמר שהאווירה היתה מחשמלת ושמקצועית הוא לא יודע אם עדיפים הקאובויז או הפאקרס, אבל לקהל מגיע עוד משחק בדום, מול גרין ביי.

הג'ורג'יה דום נמצא במרכז העיר, לצד האולימפיק סנטניאל פארק והפיליפס ארנה, שם ההוקס משחקים. ביום ראשון בצהריים ההוקס ארחו את מילווקי באקס, אותה מאמן גיבור הילדות של כותב הבלוג ג'יסון קיד. למרות ראיון העומק שהבלוג ערך עם המאמן (ש: "קואוץ', בשלב הזה של העונה כמה אתם מתמקדים במקום שלכם בטבלה במזרח?". ת: "זה עדיין קצת מוקדם, כי מעבר לארבע הראשונות המזרח מאוד דינמי וכל ניצחון יכול להזניק אותך למעלה וכל הפסד להוציא מהטופ 8"), המשחק עמד בסימן סופ"ש מרטין לותר קינג ג'וניור, יליד אטלנטה.

דווייט הווארד, אחרי שנים שבהם ספג ביקורות מכל כיוון על זה שלא הפך להיות שחקן שהוא לא, עשה מעשה לברון ג'ימס ודוויין ווייד והלך לאטלנטה, העיר בה נולד ושמקבלת אותו כמו שהוא. לפני המשחק הוא פנה לקהל ודיבר על המורשת של קינג שאהבה מנצחת שנאה. המשחק עצמו לווה בהרבה קליפים של קינג והצגת השחקנים נעשה על ידי מקהלת כנסייה, כמחווה לכומר. בסיום דיברתי גם עם קואוץ' מייק בודנהולצר וגם עם הווארד על משמעות המשחק לעיר אטלנטה ובכלל. אחרי ההפסד הדרמטי לסלטיקס, יריבה במאבקי המיקום בפלייאוף, הניצחון הדי משכנע על מילווקי והיווני הענק שלה גם תרם לאווירה הטובה. יחד עם זאת, הקהל לא במיוחד פקד בהמוניו משחק של ראשון אחר צהריים.

לקינג היתה השפעה גדולה מאוד על דור האתלטים-אקטיביסטים של שנות ה60, נוצרים ומוסלמים כאחד והמורשת שלו רלוונטית מאוד לספורט האמריקני כיום. העונה הנוכחית טעונה פוליטית מהרבה מאוד סיבות והביטוי המרכזי היה כמובן המחאות בהמנון אותם הוביל קולין קופרניק. יום מרטין לותר קינג ג'וניור נערך ביום שני. הנשיא ברק אובמה פינה זמן ביום הזה וקיבל בבית הלבן את שיקגו קאבס. מלבד לא מעט בדיחות עם תיאו אפשטיין, אובמה גם דיבר יפה על הקשר בין קינג, בייסבול והמצב באמריקה: "יש קו ישיר בין ג'קי רובינסון לבין זה שאני עומד פה היום".

התיקו במנצ'סטר
האח קולם או'קונל - סנדק הריצה הקנייתית

9 Comments

yair 16 בינואר 2017

כנראה שמאט ריאן לא יזכה בMVP? החברה בוגאס לא כל כך מסכימים איך. היחס על הזכייה שלו היום הוא מינוס 1000. משמע בשביל לזכות ב100 דולר צריך להמר על 1000.
מכיוון שאתה מומחה כזה גדול, אולי תתן איזה טיפ של אלופים? כדאי לשים כסף על פייטון מאנינג?

יואב דובינסקי 16 בינואר 2017

יש מומחי פוטבול גדולים ממני בדה באזר, לכן אמליץ לך לשאול אותם אם להמר על שחקן שפרש.

ניינר/ווריור 17 בינואר 2017

ולא התייחסת כמעט למשחק עצמו. בשביל זה שלחנו אותך?

אורי 17 בינואר 2017

עזוב אחרי שהסתכל על בחורות בקופאקבנה במקום לסקר אלימפיאדה זה פינטאס

יואב דובינסקי 17 בינואר 2017

באופן יחסי ספורט מקצועני באמריקה או לפחות בדרום, מתקשה לרגש כמו משחקים אולימפיים. אני מסייג מקצועני, כי המשחק של טנסי נגד פלורידה היה מהמיוחדים שהייתי בהם. האווירה בג'ורג'יה דום ביום שבת היתה אווירה נהדרת, גם כי היה סיכוי גבוה שזה המשחק האחרון באצטדיון הזה (אם אטלנטה היתה מפסידה או דאלאס מנצחת). האווירה במשחקים של אטלנטה הוקס די גנרית בדרך כלל.

יואב דובינסקי 17 בינואר 2017

לקחתי בחשבון שהפוסט נכתב יומיים אח"כ וכבר ראיתם אותו ושיש משחק אחר להתלהב ממנו.
ובכל זאת, הרבע הראשון היה מיוחד עם שני דרייבים בסך הכל. דרייב ראשון ארוך שבו סיאטל נכנסה לאנדזון ודרייב ארוך של אטלנטה שהגיעה לרדזון של הסיהוקס כשהרבע הסתיים והומר לטאצ'דאון בפתיחת הרבע השני. ברבע השני חשבתי שההגנה של אטלנטה לא תחזיק מעמד ושכל דרייב סיאטל תבקיע או טאצ'דאון או שער שדה, אבל הסייפטי ברבע השני לדעתי שינה לחלוטין את המומנטום. משם אטלנטה די השתלטה על המשחק גם התקפית וגם הגנתית ולמעט כמה מסירות יפות של ווילסון הסיהוקס די קיבלו בראש. זה הפתיע אותי כי חשבתי שסיאטל תנצח יחסית בקלות (עד כמה שאפשר כשמדובר במשחק חוץ).

Yavor 17 בינואר 2017

קודם כל תודה על הפוסט.
רציתי להציע לך, ובלי שתיקח את זה למחוזות שליליים, לנסות קצת להחיות ולתבל את הפוסטים שלך. המסמך הזה נחמד ומעניין, אבל כלל לא מלהיב וקצת נותן את התחושה (כמו גם הפוסט הקודם על הכדורסל) שקיבלת עונש להגיע למשחקים האלו ולכתוב עליהם. הרי רובנו פה רק חולמים להגיע למשחקים כאלו, ולך היו שניים בהפרש של יומיים בערך.
לא יודע אם יש לך מה לעשות עם זה, אבל אם כן – כולנו נרוויח.

תודה בכל מקרה.

יואב דובינסקי 17 בינואר 2017

קיבלתי. ההערה במקום.

שי אורן 18 בינואר 2017

באנר על כל אליפות בית וקונפרנס תלוי בכל איצטדיון ספורט מיקצועי בארה״ב

Comments closed