ניצחנו את קליפארי

רגעים קטנים של ריגוש, בתקופה ספורטיבית קצת יבשה

עמדנו בלחץ (צילום: יואב דובינסקי)
עמדנו בלחץ (צילום: יואב דובינסקי)

קצת תחושת ריק עכשיו בספורט האמריקני. כלומר, הכל קורה, אבל זה לא באמת מעניין ודי על אוטומט. פלייאוף הNFL היה מאכזב מאוד ולפחות בטנסי אין את הבאז הזה של השבוע שלפני הסופרבול. נכון שלא הוגן להשוות לבאז של שנה שעברה, עם הגיבור המקומי פייטון מנינג וקאם ניוטון שגם אהוד מאוד וגם משחק בצפון קרוליינה, מדינה שכנה עם לא מעט אוהדים בטנסי.

השנה די אנטי-קליימקס. זה מעניין, כי זה סופרבול והפקה והכל, אבל במידה. טום בריידי כמובן לא אהוד פה במיוחד, אבל הפלקונס, לא נעים לומר, קצת פרווה. כלומר הם קבוצה טובה ומאט ראיין אולי שווה MVP ודווקא נהניתי מאוד בג'ורג'יה דום מול סיאטל, אבל חסרה מסורת, חסרה יריבות וחסר אבק כוכבים שהיה הופך את המשחק הזה למרגש יותר לאוהד כורסא שלא אוהב את ניו אינלנד ולא אכפת לו במיוחד מאטלנטה.

הNBA גם בתקופה כזו שהכל כבר ידוע מראש ואפשר לעשות פאסט-פורוורד לגמרים האיזוריים. זאת התקופה בשנה שללברון משעמם אז הוא מקבל את הג'ננה ודורש מההנהלות לעשות משהו. במזרח אין שום דבר שאפילו מתקרב למאיים. גם במערב, גולדן סטייט נותנת גולדן שאוור למי שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה. לפני שבועיים זו היתה קליבלנד, השבוע קליפרס וכשלקארי יש קצת בטן רגישה, אז גם בלעדיו מסתדרים בפורטלנד.

גם העונה הסדירה של כדורסל מכללות לא מאוד מעניינת אותי. פה ושם אני הולך למשחקים כשיוצא לי בלו"ז, אבל להגיד שאני עוקב בתדירות שעקבתי אחרי קבוצת הפוטבול לא ישקף את המציאות. מה שכן, ולא משנה באיזה ספורט, כשיש לי סטודנטים או סטודנטיות שמתחרים בקבוצות האוניברסיטה אני משתדל ללכת לראות אותם לפחות פעם אחת בעונה.

יש משחקים עם אווירה מאוד מיוחדת ולפעמים אנחנו אפילו מנצחים אותם. כך למשל היה שנה שעברה כשבן סימונס וLSU הגיעו לנוקסוויל וקיבלו מאיתנו בראש. לואיזיאנה היתה זו שצחקה אחרונה כשהדיחה אותנו מטורניר הSEC ובכך השאירה אותנו מחוץ למארץ' מאדנס, אבל שירת "אוברייטד" מהקהל שעשעה אותי מאוד.

עם כל הכבוד לפצוע האוסטרלי או לכישרון כזה או אחר, כשהלו"ז מתפרסם המשחק הראשון שכולם מסמנים ביומן זה קנטאקי בבית. שנה שעברה יצאתי דביל כשעזבתי בפיגור 18 במחצית ופספסתי את הקאמבק ואת הניצחון הכי גדול שלנו. השנה הגיע התיקון. מעבר לניצחון (הובלנו לאורך רוב המשחק, קנטאקי צימקה לקראת הסיום, אבל שמרנו על היתרון ובהפתעה ניצחנו), מיוחד לראות את ג'ון קליפארי על הקווים. כמובן שהוא מושך אש, אבל הוא כריזמטי מאוד וכמעט לכל אורך המחצית השנייה הוא צרח על השחקנים שלו ועל השופטים כשהוא עומד בתוך חצי המגרש של טנסי.

זאת לא היתה האווירה בניצחון העצום על פלורידה בפוטבול בתחילת העונה, אבל זה היה משחק כדורסל המכללות שהכי נהניתי ממנו באמריקה ובחדשות המקומיות אפילו מדברים על סיכוי להגיע לריקוד הגדול. בתקופה כזה, גם זה משהו.

וייק אן זה: סו זוכה
קבוצה יש, ביום שבת צריך לדאוג שגם העונה תהיה בחיים

7 Comments

אריאל גרייזס 31 בינואר 2017

הכיף בעיניי השנה ב-NBA זה לא שתי הגדולות, שלכולם ברור כבר שיהיו בגמר, אלא כל האלו שמסביב. ווסטברוק והארדן, דרוזן ואיזייה תומאס. אמביד והגריק פריק. יש מלא סיפורים מעולים בליגה השנה אם לא מתרכזים רק בשורה התחתונה

יואב דובינסקי 31 בינואר 2017

אני לא חושב שתחרות זו השורה התחתונה, אלא המהות. הסיפורים מסביב הם אנקדוטות בדרך.

אריאל גרייזס 1 בפברואר 2017

כשהעונה נמשכת שישה חודשים והפלייאוף חודשיים – אז נכון שהתחרות חשובה, אבל הדרך חשובה לא פחות. מי שאוהב בייסבול מבין את זה, נראה לי

אמיתי 31 בינואר 2017

גולדן שאוור מגולדן סטייט..אהבתי

אהוד 31 בינואר 2017

לטנסי יש כמה הפסדים רעים מאוד השנה. בלי לפחות עוד 8 נצחונות ב-SEC לא חושב שנכנסים. כמובן יש את הטורניר של הליגה, אולי שם.

יואב דובינסקי 1 בפברואר 2017

גם לדעתי יהיה קשה, למרות שהם נושקים בדירוג לאמצע השלושים, ככה שזה לא חסר סיכוי לחלוטין. כמובן שטורניר SEC טוב יכול מאוד לעזור.

NoOne 1 בפברואר 2017

בעוד חודש וחצי אתה תפרסם פוסט שראית בטלוויזיה את הפצוע האוסטרלי משחק בקולג' והוא היה אפילו באיזור החיוג שלך

Comments closed