משמעות הפרישה של בודפשט

הביד לאירוח המשחקים האולימפיים ב2024 הפך לסיוט עבור הוועד האולימפי הבינלאומי, כי הם באמת ניסו לתת אופציות ולראות אם אפשר גם אחרת. רפורמת אג'נדה 2020 הציעה אלטרנטיבות וגמישות בדרך ההצעה. התנועה האולימפית ספגה הרבה מאוד ביקורת בעקבות הביד לאירוח משחקי החורף ב2022, כשכל המתמודדות מהמדינות הדמוקרטיות פרשו באמצע עד שרק בייג'ין הסינית ואלמטי הקזחית נותרו. התייחסתי בעבר מספר פעמים לסיבות שבגללן המאוורר התלכלך בביד הקודם, שבסופו בייג'ין הבזבזנית והבעייתית הפכה לעיר הראשונה שתארח משחקי קיץ וחורף.

הביד ל2024 אמור היה להפיק לקחים ולהיות אחרת. הוא אמור היה לפנות למדינות הדמוקרטיות ולמדינות מתפתחות ולאפשר גמישות בדרך ההצבעה. רק שהעם הגרמני שהצביע נגד אירוח משחקי החורף במינכן, הצביע גם נגד האירוח בהמבורג, ככה ששוב תומאס באך קיבל אצבע משולשת מאנשיו. רומא שהתמודדה בחרה לראשונה אישה לראשות העיר, שבין היתר היתה ממובילות מאבק ההתנגדות לביד. מה שהוביל גם לפרישה שלה מההתמודדות.

בשבוע האחרון הגיעה הפרישה השלישית, שלמעשה שוב השאירה את ההכרעה בין שתי מתמודדות. בודפשט שרצה על הטיקט של רפורמה 2020 וביד חסכוני כשהיא מתבססת על מסורת ספורטיבית ומתקנים שיארחו תחרויות בינלאומיות בשנים הקרובות, נכנעה ללחץ התושבים. למעלה מרבע מיליון חתימות הושגו כדי לקיים משאל עם לגבי אירוח המשחקים בעיר. ממשלת הונגריה, העירייה והוועדה המארגנת הבינו שזה סוף הסיפור ושאין טעם ללכת בכוח נגד התושבים.

הביד של בודפשט היה ביד מאוד מעניין, אבל גם אם היו ממשיכים הם עדיין היו הסוס השחור מול לוס אנג'לס ופאריז, שתי ערים שכבר ארחו את המשחקים האולימפיים פעמיים. למרות שמדובר בשתי ערים דמוקרטיות עם מסורת ספורטיבית אדירה ומתקנים לתפארת, הפרישה של בודפשט היא מכה קשה מאוד עבור הוועד האולימפי הבינלאומי.

את הסחרור בביד של 2022 עוד אפשר היה להסביר בגלל תהליך ספירלי שהחל בפרישה של מינכן. בברדק של ריו 2016 אפשר להאשים את הברזילאים. הפרישות מהביד לאירוח המשחקים ב2024 מצביעים על זה שגם הרפורמות שהתנועה מנסה לעשות לא עובדות. ההכרעה לגבי המארחת תתקבל בספטמבר 2017 ובשבועות האחרונים אפילו עלתה הספקולציה על החלטה תקדימית לבחור כבר באותו כנס במארחות משחקי הקיץ של 2024 ו2028. זאת החלטה שחורגת ממסורת ארוכת שנים של ביד שמתקיים 7 שנים לפני המשחקים ובעיקר מזכיר את המחטף שקרה בפיפ"א כשרוסיה וקטאר קיבלו את משחקי 2018 ו2022 בהפרש של כשעה.

גם בלוס אנג'לס ובפאריז יש בעיות. לוס אנג'לס לא היתה הבחירה הראשונה של הוועד האולימפי האמריקני, שבכלל בחר להריץ את בוסטון. רק שתושבי מסצ'וסטס התרעמו, פתחו קמפיינים ברשתות חברתיות, הביעו התנגדות בכל סקר אפשרי והוועד האולימפי האמריקני התקפל, חזר למעבדה ובחר להריץ את לוס אנג'לס כמי שתנסה להחזיר את משחקי הקיץ לארצות הברית. ברקע כמובן יש את החשש מטרור, מיחסים מאוד עכורים בין המשטרה לאוכלוסייה השחורה ועכשיו כמובן עם הבחירה בדונאלד טראמפ והגבלות התנועה לאנשים ממדינות מוסלמיות מסוימות. פאריז גם כן מתמודדת עם טרור, איסלמופוביה ולה פן.

התושבים בעולם אומרים לגופי ספורט בינלאומיים שילכו לחפש מי ינענע אותם שאת אירועי הענק לא יעשו על חשבון משלמי המיסים. המסר הסוציאלי הוא מסר חשוב, אבל האם התינוק לא עומד להישפך עם המים? הפרישה של בודפשט מדאיגה, כי היא משאירה פתח או לערים הכי מפותחות במדינות הכי דמוקרטיות או למדינות שלא צריכות לתת שום דין וחשבון לתושבים. אופציה נוספת שכרגע הוועד האולימפי לא פתוח אליו, זה רעיון האי האולימפי, מקום אחד שבו יערכו המשחקים מידי ארבע שנים. זה בהנחה שרוצים לקיים אירוע ספורט בו ישתתפו משלחות מכל מדינות העולם ויותר. כי משמעות עולם בלי משחקים אולימפיים, היא שספורט יעבוד על בסיס כלכלי גרידא, שענפי ספורט קטנים יותר יימחקו, שספורט נשים יהיו שולי עוד יותר ושלא תהיה חגיגה גלובלית שבה משתתפות כל מדינות העולם.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

43 תגובות ל “משמעות הפרישה של בודפשט”

  1. אסף the kop (פורסם: 25-2-2017 בשעה 21:40)

    האי האולימפי זה רעיון נהדר.
    שיישתמשו בו גם למונדיאל.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 21:48)

      אפשר לארח מונדיאל גם בלי לחייב לבנות אצטדיונים באמצע הג'ונגל. לא יקרה שום דבר אם יתקיימו משחקים גם באצטדיונים של 20,000 מקומות.

      להגיב
    • red sox (פורסם: 25-2-2017 בשעה 21:49)

      רעיון נהדר אם אתה בצד הנכון של הכדור.

      להגיב
      • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 21:55)

        זה רעיון אמיתי, לקחת את אחד האיים ביוון ולהפוך אותו למקום קבוע שיארח משחקים אולימפיים כל 4 שנים.

        להגיב
        • איציק (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:08)

          ומי יתחזק את הכל, את המתקנים בכל התקופה הזו, את הארגון, הביורוקרטיה? הועד האולימפי, מיקור חוץ, יוון?

          להגיב
          • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:28)

            נסמוך על היוונים ועל הכלכלה שלהם.

            להגיב
            • איציק (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:34)

              אהבתי את ההומור שלך.

            • עמי ג (פורסם: 26-2-2017 בשעה 15:11)

              אני בעד האי היווני.
              המימון זה שטויות. שינפיקו אג"ח. כל זב חוטם עושה את זה היום ומקבל כסף בחינם.
              אני מסתכל רק על היתרונות – אולימפיאדה במרחק של 70 דקות טיסה מתל אביב. מקסים.

  2. מיקו G (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:00)

    מי ישמור על האבטחה באי?
    אם הבנייה שלו תעבוד לפי הסטנדרטים של הועד האולימפי זה כנראה לא יוקם לעולם.
    לא נורא אם המשחקים ייערכו באותם מקומות כל הזמן, זה המחיר שצריך לשלם כדי לערוך אותם כנראה.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:31)

      זה רעיון שעולה כל כמה זמן, בעיקר באקדמיה, אבל שהוועד האולימפי הבינלאומי כרגע לא פתוח אליו. יש בו יתרון של חסכון בעלויות, אבל אז זה אומר שהמשחקים לא נערכים בכל העולם, שיש יבשות שהם בכלל לא יגיעו אליהם, פחות אנשים שיכולים להגיע למשחקים ועוד. כמו כן, אי יווני אומר שזה שעות שידור לא נוחות לרשתות האמריקניות שמשלמות את רוב הכסף.

      להגיב
      • אלון (פורסם: 26-2-2017 בשעה 06:07)

        האולימפיאדה הגיעה לדרום אמריקה והאצטדיונים היו ריקים. יש מקומות ואנשים בעולם שהאולימפידה לא תגיע אליהם זה משפט שלא צריך לעניין אף אחד, בשביל זה יש טלוויזיה.

        להגיב
  3. איציק (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:15)

    הוועד האולימפי צריך להחליט האם הוא רוצה אולימפיאדה מושקעת (מילה שמנסה לכבס את המושג ראוותני), ואז אלו יהיו מדינות לא דמוקרטיות כמו קטר, סין, אולי אפילו צפון קוריאה, או משחקים צנועים וידידותיים לסביבה ואז גם מדינות אחרות יוכלו להצטרף ולהזדהות עם הפרויקט. אני לא יודע מה הגישה הנוכחית, אבל לפי התגובות, הועד רוצה משהו לא מאד ידידותי. משחקים אזוריים שכמה מדינות יארחו להבנתי גם נוגד את גישת הועד. בקיצור, קשה להם לותר על הקוקטיילים והראוותנות, ולהשאיר רק את הספורט כחגיגה האמתית.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 22:27)

      אני לא יודע אם אפשר לדבר על משחקים אולימפיים כצנועים. זו הפקה עצומה, השאלה היא כמה עצומה. לא חובה קטאר או סין, אבל ריו השאירה טעם רע מאוד מבחינה ארגונית למי שהיו שם. להבדיל ממונדיאל שאין באמת אינטרקציה בין הספורטאים והמשחקים נערכים על פני מדינות בגודל של חצי יבשת, הייחוד של המשחקים האולימפיים זה שהכל מתרחש באותה עיר. הניסיון לשמר את הכפר האולימפי על שלל מרכיביו, מגביל את היכולת לקיים משחקים במספר ערים ומדינות ומחייב מחשבה יצירתית.

      להגיב
  4. אסף THE KOP (פורסם: 25-2-2017 בשעה 23:08)

    אי יווני רשום על שם שרון בטאבו.

    להגיב
  5. רטקסס (פורסם: 25-2-2017 בשעה 23:19)

    ואולי הפתרון הוא שהועד יפסיק עם החזירות ויעביר כספים משמעותיים יותר מהספונסרים והטלויזיה לעיר המארחת.
    יש מספיק הכנסות לחגיגה הזו ובטוח יהיו גם בעתיד, ספורט זה בין הדברים האחרונים שאנשים עוד רואים לייב. לקוקה קולה יש מספיק כסף לשלם חסות. זה שווה להם. שיכנס לכיס של העיר המארחת..

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 25-2-2017 בשעה 23:27)

      הבעיה בזה שחברות פרטיות מכסות את המשחקים, זה שאז הספונסרים גם משפיעים על החיים בעיר, איפה מותר ואסור לפתוח חנויות ולמכור סחורה שמתחרה בספונסרים, בתי עסק קטנים שנסגרים/ צריכים לעבור/ צריכים לשנות שם וכו'.
      לגבי הוועד האולימפי, כן, לא יהרוג את החבר'ה בלוזאן לישון גם במלונות 3 כוכבים ולא שישה כוכבים, אבל הראוותנות הזו היא פיצ'פקס לעומת העלויות של משחקים אולימפיים. מרבית הכסף שהתנועה מכניסה עובר בחזרה לוועדים האולימפיים המקומיים. למי בסוף הכסף באמת מגיע, זאת שאלה טובה.

      להגיב
  6. ליצ'לופ (פורסם: 26-2-2017 בשעה 01:04)

    למה שלא יקבעו מדינות מארחות במקום ערים מארחות, ובכך ימנעו את הטירוף ושפיכת הכספים? במקום למשל שהאוליפיאדה כולה תיהיה ברומא, אז האתלטיקה והשחייה ברומא, הכדורסל והכדורגל במילאנו, הג'ודו והאופניים בפירנצה, וכו'.
    יותר זול, יותר הגיוני ועדיף על המצב כיום.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 26-2-2017 בשעה 01:42)

      זה אמנם הגיוני, אבל אז אתה מאבד את הכפר האולימפי, שכולם* גרים באותו מקום ויוצר מספר כפרים אולימפיים.

      * לא כולל השייטים, הכדורגלנים, ספורטאים עשירים שמעדיפים לגור לבד, ספורטאים שביום התחרות לוקחים מלון במיוחד

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 26-2-2017 בשעה 07:17)

        שזה אומר פגיעה קשה בחברות כמו דורקס

        להגיב
      • אוריה (פורסם: 26-2-2017 בשעה 09:52)

        אתה זוכר איפה לברון, סטף והחברים שהו במהלך האולימפיאדה האחרונה, כן?

        להגיב
        • עמי ג (פורסם: 26-2-2017 בשעה 15:17)

          הכפר האולימפי הוא אוברייטד.
          הוא נועד ללוזרים שאצלם ההשתתפות (וארוחת צהריים במרחק יריקה מרפא נדאל) היא העיקר :)
          בכל מקרה – לא בשביל זה עושים אולימפיאדה.

          להגיב
  7. S&M (פורסם: 26-2-2017 בשעה 07:36)

    הכיוון שייאלצו ללכת בו הוא כמו בכל תחום – הפרטה. קרי, משחקים במדינות לא דמוקרטיות בהן האזרחים לא משפיעים, ע"י תאגידי ענק שיממנו הכל וירוויחו כסף מהמשחקים. למשל – אפריקה.

    להגיב
  8. austaldo (פורסם: 26-2-2017 בשעה 07:57)

    אני לא מבין למה צריכים להפיל את זה דווקא על איזשהי עיר – שיחליטו על סבב של מדינות שתמיד רוצות לארח אולימפיאדות (נגיד: ארה״ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת, יפן, דרום קוריאה ואולי עוד כמה) וכל מדינה כזו תדע להערך לזה במקום שהמוסדות שם יבחרו בלי שכל העול נופל רק על התושבים של עיר ספציפית, כשהכל מתוכנן מראש 10 שנים קדימה.
    אם מדינה נוספת תרצה מדי פעם לארח יבחנו את זה ואם יחליטו שכן אז אותה מדינה תיכנס לסבב הזה באופן חד פעמי.

    כן, אני יודע – מה עם השיוויון ועם אולימפיאדה באפריקה ושזה יהיה מועדון מצומצם וכו׳ וכו׳. הכל נכון. אבל זו המציאות, אז עדיף לסדר את זה פעם אחת ולתמיד ולהפסיק את הטקס המביך הזה של מי משחד את הגוף הבוחר יותר כדי שהביד שלו יבחר ומי נורא רוצה אבל מסיר את ההצעה בסוף בגלל התנגדות של התושבים.
    זה כמובן בנוסף למה שכבר אמרו לפני על אירוע יותר צנוע ומתקנים שממשיכים להשתמש בהם.

    אם יום אחד המצב ישתנה ופתאום הרבה מדינות ירצו לארח אולימפיאדה, יתכבד וישב הוועד האולימפי ויחליט על סדר חדש, לא קרה שום דבר.

    להגיב
    • מיקיג' (פורסם: 26-2-2017 בשעה 08:18)

      הרעיון הזה יכול לפעול במדינות כמו סין ורוסיה, אולי אפילו ארה"ב, אני בספק אם יש מדינה באירופה שבה החלטה על השתתפות קבועה בסבב תקבל לגיטימציה ציבורית.

      זו דעתי הצנועה – אין לי אחת כזו, כי אני לא בקי מספיק. אני כן חושב שצריך ממש לעשות עבודה כדי להבין את הבעיה, לא להסתפק ברעיונות תיאורטיים או כותרות בעיתונים. ללכת לעיר כמו המבורג בתור התחלה, או לרומא, לבוסטון. למובילי ההתנגדות, בפוליטיקה ובתקשורת, ובמקביל לבדוק בסקרי עומק מול התושבים עצמם. להבין באמת מה דפוק כל כך בשיטה הקיימת. ואז לגשת לכל העניין מחדש, עם שיטה חדדשה

      ולצורך כל העבודה הזו, להודיע שאחרי ההחלטה על 2024 תהיה הקפאה של 6 שנים עד הפעם הבאה, שהחל מ-2030 מתחילים מחדש, ואחרת לגמרי.

      להגיב
  9. no propaganda (פורסם: 26-2-2017 בשעה 09:12)

    הועד באולימםי מתנגד לאח אולימפי כי זה יפגע משמעותית בכוחו הפוליטי אז לא נראה לי שיש סיכוי שזה יקרה.
    אין בעיה למצוא ערים מארחות לאירועי ספורט גדולים חוץ מהאולימפיאדה כי הכל מרוכז במקום אחד וההשקעה עצומה. לדעתי הפתרון צריך להיות אירוח תמורת תשתיות. כלומר הועד האולימפי צריך לממן תשתיות במלואן ובתמורה העיר המארחת צריכה לספק איצטדיונים

    להגיב
  10. גל ד (פורסם: 26-2-2017 בשעה 11:01)

    שיעבירו את המשחקים לאיי הפלסטיק שהצטברו באוקיינוסים.

    להגיב
  11. תום (פורסם: 26-2-2017 בשעה 11:42)

    הם צריכים לקחת דוגמה מהסופרבול. כל 5-10 שנים בערך הם תמיד חוזרים למיאמי, פיניקס וניו אורלינס (ובעבר ללוס אנג׳לס וסן דייגו) ובשאר הזמן הם זורקים שאריות לערים כמו ג׳קסונוויל ואינדיאנפוליס.

    להגיב
  12. א.ב (פורסם: 26-2-2017 בשעה 14:53)

    חשבתם אולי שהגיע הזמן לוותר על השטות הזאת שנקראית אולימפיאדה?
    המקצוענים היחידים הם שחקני הכדורסל מחלק מהמקומות.
    כל השאר זה בעצם אליפות קיקיונית בענפים זניחים..
    ולגבי ענפים שיפשטו רגל וספורט נשי שיפשוט רגל, זה עדיין עדיף על ערים ומדינות שלמות שנאלצות לפשוט רגל….

    להגיב
  13. Amir A (פורסם: 26-2-2017 בשעה 15:38)

    קראתי עכשיו בוואינט שקופץ לרוחק רוסי בשם מקסים קולסניקוב החליט לעשות עליה ולהתחרות תחת דגל ישראל. השיא האישי שלו טוב יותר מהשיא הישראלי והיה מספיק לגמר אולימפי. שלושה דברים עולים לראש:
    1. שאף אחד בעולם הספורט הישראלי לא יעיז לזלזל בנבחרת הכדוריד של קטאר.
    2. מה צריך לחשוב ספורטאי ישראלי שמתאמן כבר שנים במתקנים מסריחים עם תמיכה אפסית של מוסדות הספורט כאשר הוא רואה דבר כזה?
    3. מה בדיוק המטרה של פרנסי הספורט בישראל? איך הם רואים את השליחות שלהם?

    להגיב
    • איציק (פורסם: 26-2-2017 בשעה 15:43)

      למה קטאר? לי דווקא השם מרלין אוטי עולה בראש.
      בן כמה הוא? אם הוא בא לסיים קריירה, לדעתי צריך לתת לו לסיים קריירה אבל לא לייצג את ישראל. מצד שני, אם הוא בחור צעיר, זה משהו אחר, וצריך למנף זאת לקידום כל הענף. רק שזה לא יקרה כמו שלא קרה עם אחרים. למה על חנה מיננקו קנייזיבה לא התלוננו ועליו כן. אני חושב שהתלונה שלך מוגזמת. לא עושים פה מסע רכש כדי להפוך לאימפריה.

      להגיב
    • no propaganda (פורסם: 26-2-2017 בשעה 16:01)

      לא הבנתי, יש לך משהו נגד עליה?
      או שאתה טוען שמי שעולה לא יכול להתחרות תחת דגל ישראל?

      להגיב
      • Amir A (פורסם: 26-2-2017 בשעה 16:05)

        נו, באמת. לכולם ברור מה הסיפור אז בוא לא נתמם.

        להגיב
        • אביאל (פורסם: 26-2-2017 בשעה 18:56)

          אמיר – בכל זאת יש כאן את הנקודה היהודית, קרה מקרה ש״איזרחו״ ספורטאי שאינו בעל זכות מתוקף חוק השבות או איחוד משפחות ? אני חושב שלא.

          להגיב
          • Amir A (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:02)

            Haven't the Jewish people suffered enough?

            להגיב
    • Ljos (פורסם: 26-2-2017 בשעה 16:08)

      להתפרנס מהספורט.

      להגיב
    • אופיר (פורסם: 26-2-2017 בשעה 18:10)

      אמיר, אתייחס רק לנקודה 2 שלך: ספורטאי כזה יקנא (באופן טבעי), ויקבל את זה שלא כולם נבראו שווים, בדיוק כמו מהנדס ותיק בחברת תוכנה שהנחיתו על השולחן לידו "כוכב" בשכר כפול. תמיד יש דג גדול יותר במים, ומוזר לי שדווקא אתה, שחי כבר שנים ארוכות בחברה מריטוקרטית, מוצא בזה טעם לפגם.

      להגיב
      • Amir A (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:01)

        אופיר, השאלה היא מה הגדרת המטרה שלך. בחברה המטרה לרוב היא עשיית רווח למשקיעים ובסיטואציה כזו אפשר להצדיק הבאת כוכבים בשכר כפול (למרות שלכולנו ברור שהערך השולי של כוכב כזה על פני עובד וותיק בחברה הוא לרוב אפס).
        בדומה, אם אתה מגדיר את מטרת הספורט בישראל בהגדלת מספר המדליות שאפשר לנופף בהן אז אין כאן שום בעיה. השאלה היחידה היא האם זו באמת צריכה להיות הגדרת המטרה של התנועה האולימפית בישראל.

        להגיב
        • איציק (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:10)

          אני שמעתי על המקרה ממך. אפשר לינק (אם המערכת לא תזהה אותו כספאם)?

          להגיב
          • Amir A (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:27)

            http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4927661,00.html

            להגיב
            • איציק (פורסם: 26-2-2017 בשעה 21:28)

              טוב, קראתי, תודה.
              זה ספורטאי צעיר שכל עתידו לפניו. כמו שקלטנו את דני קרסנוב, אלכס אברבוך, חנה מיננקו קנייזיבה ועוד, אין שום בעיה אתו. יש לו לאן להתקדם ואם הוא יעשה זאת כאן, מה טוב. אם כל אלו שישנם כעט יזיזו משהו בשיטות אימון, גישה וכמות, עשינו הרבה (בדיוק כמו רצי המרתון שדי גרמו לעליה בפופולריות שלו). תוסיף לכך שהבחור הישראלי לא קרוב לקריטריון כדי להיכנס לתחרויות גדולות, אז הוא די לא דוחק אותו.

        • אופיר (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:38)

          אמיר, מבחינתי (ואני טוען את זה בכל הזדמנות) אפשר לייבש לגמרי את הספורט המקצועני בחסות המדינה (כמובן שגולדהאר רשאי להשקיע מכספו) ולהפנות את כל המשאבים לספורט עממי. לכן ציינתי שאני מתייחס רק לנקודה 2.

          להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 26-2-2017 בשעה 19:25)

      אולי באמת אתייחס לזה בפוסט לקראת אולימפיאדת החורף בעוד שנה, שם בכלל צריך הרבה יצירתיות לפעמים כדי למצוא קשר בין הספורטאים שמתחרים למדינות שהם מייצגים.

      להגיב
  14. השום של בז׳ה (פורסם: 27-2-2017 בשעה 15:59)

    המשמעות היא שלאנשים נמאס לשלם מלא כסף במיסים בשביל אירוע שלא מעניין אותם.

    להגיב

מה דעתך?