זהירות פדופילים

כתבתי מספר פעמים בעבר על הטרדות מיניות במערכות החינוך האמריקניות בהקשרים ספורטיביים. לצערי, לא חסרות דוגמאות, לא בתיכונים, לא באוניברסיטאות ולא בענפי הספורט. אבל זה לא רק באוניברסיטאות ואלה לא רק ספורטאים צעירים שתויים, אלא גם פדופילים שמגיעים לתפקידי מרות בספורט ומנצלים את המעמד שלהם.

פעם זה סנדסקי, פעם זה בשחייה האמריקנית והפעם, על פי החשד, זה בהתעמלות. בקיץ האינדיאנפוליס סטאר חשף פרשת ניצול מיני בנבחרת ההתעמלות האמריקנית. מאז הFBI נכנס לעניינים ובשבוע שעבר גם תכנית התחקירים "60 דקות" התעמקה בפרשת ההטרדות המיניות בנבחרת התעמלות הנשים של ארצות הברית. על פי החשד, לארי נאסאר, רופא שעבד באוניברסיטת מישיגן סטייט ובנבחרת האמריקנית קרוב ל20 שנה היה מנצל מינית את הבנות בטענה שהיה מבצע בדיקות רפואיות.

על פי החשד, היו כ150 קורבנות, מקטינות ועד למדליסטיות אולימפיות. יש הרבה אצבעות מאשימות גם לעבר ההתאחדות האמריקנית, אוניברסיטת מישיגן ואפילו אל עבר הקארולים איך לאורך תקופה כל כך ארוכה לא ראו או אפילו העלימו עין.

לפני כמה חודשים נחשפה פרשת התעללות מינית בכדורגל האנגלי. המספרים על פי הגארדיאן מזעזעים, נכון לינואר 2017 מדובר בלמעלה מ1,000 תלונות, 184 חשודים וכ500 קורבנות פוטנציאליים מגילאי 4 עד 20.

הספורט או המדינה אולי שונים, אבל הסיפורים והעדויות דומים בצורה מפחידה. זה לא האיש המוזר שמסתתר בסמטה אפלה וכופה את עצמו בכוח, אלא האיש הכי נחמד במערכת. איש מקצוע כריזמטי ורגיש. האיש שהילדים סומכים עליו, שהכי קרוב אליהם, שמצליח ליצור יחסי תלות ולבנות להם בראש את הפנטזיה.

זאת לא התעללות פיזית סובייטית מאחורי מסך ברזל או סימום מערכתי, אלא הפרשות הללו קורות במדינות הכי דמוקרטיות בעולם ובענפי הספורט הכי פופולריים בעולם. כביכול, במקומות הכי פתוחים, שקופים ומקצועיים, עם מאמנים ומנהלים מוערכים שלאורך שנים בנו תכניות מנצחות.

הרי באים בטענות להורים שמעורבים מידי או שצועקים על המאמן לתת לילד לשחק ואז יוצרים חיץ בין ההורה לקבוצה. אבל אם אין השגחה מספקת, החיץ הזה יכול להפוך לפרצה מסוכנת מאוד.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

32 תגובות ל “זהירות פדופילים”

  1. אסף the kop (פורסם: 5-3-2017 בשעה 06:05)

    הבעיה היא בעיקר קשר השתיקה או יותר נכון קשר ההשתקה.
    פדופיליה לא תעלם והיא כאן להישאר. פדופילים ינסו להתברג דווקא בסוגי עבודה הכוללים מגע עם ילדים ונוער.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 5-3-2017 בשעה 06:11)

      לא נתפס בעיני שרופא יכול לעבוד כ20 שנה במערכת מבלי שיש עליו השגחה.

      להגיב
      • ר.בקצה (פורסם: 5-3-2017 בשעה 06:16)

        במערכת ה״אזרחית״ מטופל יכול להיכנס לטיפול עם בן-לוויה, ובדר״כ עושה זאת. אולי זו התשובה

        להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:15)

        זה בדיוק העניין, שהוא נמצא כל כך הרבה זמן במערכת שאף אחד בכלל לא חושד

        להגיב
    • ולאדק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 21:32)

      אסף אתה רוצה לספר לנו איך אתה יודע שהם מנסים לעבוד דווקא עם ילדים? זה כמו להגיד שהטרוסקסואלים עובדים עם נשים.
      אתה קשקשן

      להגיב
      • אסף the kop (פורסם: 6-3-2017 בשעה 02:49)

        תעבוד על הבנת הנקרא שלך
        נודניק

        להגיב
  2. איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:10)

    מזוויע, אבל אני תוהה האם ארה"ב היא החריג בתחום זה או שאצלה זה יצא לאור. יש לי הרגשה שאם נבדוק נראה את זה גם באנגליה, גרמניה, ספרד, אוסטרליה,…, ישראל. אישהו מוזרה לי ההנחה שזה מתאפשר רק במסגרת האירגונית של ארה"ב.

    להגיב
    • אריאל גרייזס (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:14)

      לדעתי בארהב המודעות פשוט הרבה יותר גבוהה. אני רואה בארץ עד כמה המודעות לדברים מהסוג הזה נמוכה

      להגיב
      • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:26)

        כלומר החשש שלי מוצדק.

        להגיב
        • אריאל גרייזס (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:34)

          אני חושש שכן

          להגיב
          • אריאל גרייזס (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:37)

            ממליץ לראות את הסרט ספוטלייט, אמנם על התעללות מינית של כמרים אבל העקרון דומה. רק אז אתה מבין עד כמה התופעה נרחבת (ומה אנשים יעשו כדי להסתיר אותה, אפילו במחיר פגיעה בילדים)

            להגיב
            • יואב דובינסקי (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:41)

              באמת חשבתי על ההתעללויות בכנסיות ועל ספוטלייט כשכתבתי את הפוסט.

    • יואב דובינסקי (פורסם: 5-3-2017 בשעה 08:39)

      אני לא חושב שזה קורה רק בארצות הברית, אבל אני רוצה להאמין שזה לא קורה בספורט הישראלי ובטח לא בסדרי הגודל האלה.

      להגיב
      • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:10)

        בניגוד לדעתם של איציק ואריאל, אני חושב שבספורט הישראלי מקרים כאלה קיימים בתדירות ובהישנות נמוכה יותר, ובצורה ספורדית יותר ושיטתית פחות, ולו בגלל התרבות השונה לחלוטין של מעורבות הורית צמודה ולוחצת, ובגלל הנטייה הישראלית 'לדחוף את האף' ולדעת הכל על כולם.. אולי יש יתרונות מסוימים לפרובנציאליות.

        להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:21)

      איציק, היה עוזר מאמן בבוגרת של באר-שבע סל שהורשע בפדופליה. ויש עוד לפחות שלושה סיפורים נוספים שיצאו החוצה. מי שחושב שאצלנו המצב טוב יותר טומן את ראשו בחול.

      להגיב
      • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:30)

        אתה אומר במפורש את מה שאמרתי ברמיזה. רק אני רומז שזה קיים בכל העולם.
        להבדיל אופיר מ. מאמין שאנחנו שונים.אני לא חולק איתו אופטימיות זו.

        להגיב
        • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:34)

          סחטיין איציק, הלוואי עלי חוסר המורכבות הזה, להבין מתוך התשובה שלי שחור ולבן. אמרתי שהאופי האחר של החברה הישראלית מאפשר הישנות פחותה של מקרים כאלו במערכות הספורט (חוגי הילדים, קבוצות הנערים וכו'). לא אמרתי שמקרים כאלו לא קיימים, כי לצערי זה לא משהו שאפשר פשוט לומר

          להגיב
          • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:38)

            לא אמרתי שאמרת לא קיימים. הטענה שלך על פחותים לא מקובלת עלי. אני חושב שאתה אופטימי. אצלנו יש פחות כי יש לנו כמה מיליונים פחות אנשים. לנו יש הרבה פחות פעילות ספורט של ילדים באופן יחסי אני מניח. אך אני לא מאמין שיש לנו אחוז מופחת של התרדות.

            להגיב
            • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 09:44)

              טוב שכנעת אותי שכדאי לבדוק את זה באופן יחסי ולא באופן כמותי טהור, לא הייתי עולה על זה לבד.. בכל אופן, מהסיבות שמניתי (ומניתי כמה) אני מוצא יסוד סביר להאמין שהמקרים היחסים פחותים. (כמי שעוסק בחינוך כבר לא מעט שנים, ופוגש את הילדים והנוער גם במסגרות ספורטיביות אני מסוגל להעריך ולחוות דעה). אגב, זה לא גורע מהצורך ליצור עוד ועוד מנגנוני פיקוח, בקרה ודיווח לטובת הילדים והנוער, להעלות את המודעות לנושא וכדו'

            • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 10:04)

              את כל זה הבנתי ומאד מסכים עם הסייפה, רק אני פחות אופטימי. מותר לי, אני אופסימיסט.

            • גיא זהר (פורסם: 5-3-2017 בשעה 10:05)

              אופיר אתה שוכח שאצלנו יש לא מעט אוכלוסיה שמרנית (או להבדיל קהילות סגורות כמו קיבוצים) ואז הדברים נסגרים בפנים. בתור אחד שגם מכיר קצת את הדברים (מכיוונים אחרים), ההנחה שהפדופליה בארץ פחותה ממקומות אחרים בעיניי מופרכת.

            • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 10:18)

              כמי שעובד כרגע מול המערכת הקיבוצית אני מכיר את הנטייה לסגור דברים בפנים (וכמו שאמרת – גם בקרב אוכלוסיות שמרניות). שמע, תימכתי את דעתי בטענה מסוימת, מקובלת עליך או לא, זו טענה.. אני לא ראש בקיר, בוא תציג את הדברים מהכיוון שלך, אדרבא, ארחיב אופקים. לבוא להגיד ככה סתם שזו טענה מופרכת זה קל, אבל אין מאחורי זה ממש. ישראל היא אמנם מדינה מערבית כרגע בבריאות ובחולי מה שנקרא, ואני לא טוען שאנחנו בריאים יותר.. אני אומר שדווקא בגלל שמערכות הספורט פחות שיטתיות, שיש נוכחות ומעורבות הורית גבוהה יותר -לפחות בגילאי הילדים- האפשרות של פדופיל להוציא את זממו לפועל היא ספורדית יותר ושיטתית פחות. שוב, אני מדבר רק על מערכות הספורט לילדים. אני לא מדבר על מקרי פדופיליה במקרו, על פדופילים שחושפים את עצמם בפני ילדים ברחוב או בחדרי מדרגות וכו'.

            • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 10:22)

              אני רק לא מבין למה אתה טוען שבארץ מעורבות הורים גדולה יותר. לי נראה שבארה"ב וממה שראיתי בשווץ ששם המעורבות לא פחותה, רק פחות צעקנית.

            • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 13:41)

              תאמין לי איציק גם אני לפעמים לא מבין למה אתה לא מבין… בכל מקרה פה בארץ המרחקים הגיאוגרפים הקטנים יוצרים שוני גדול. האקדמיות פה ברובן המובהק הן לא על בסיס פנימיה, מה שמייצר פחות אפשרות (שעדיין קיימת כמובן) לפגיעה ההורים פיזית נמצאים קרוב יותר למערכת, הסמכות והמעורבות ההורית חזקה מאוד מול הצוות המקצועי (בניגוד לארה"ב כמו שכתב יוסי למטה). אני שוב אומר, זה לא שחור ולבן. היו מקרים ולצערי כניראה יתגלו גם בעתיד מקרים של פדופילים במערכות הספורט, יש ילדים וילדות שנפגעים, אני לא מקטין ראש בזה וחושב שבאופן כללי חינוך ובקרה לצורך מניעה פגיעה בילדים ובחסרי ישע הוא נושא שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות החינוכי הלאומי. רק אומר שלדעתי התנאים בארץ – למזלנו – פחות מאפשרים זאת במערכות הספורט לילדים.

            • איציק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 13:44)

              לא נותר לי אלה לקוות שאתה צודק ולפחות בזה המצב שלנו טוב יותר, הגם שמהסיבות הלא נכונות.

            • אופיר מ (פורסם: 5-3-2017 בשעה 14:01)

              רק חשוב לי להבהיר שאני מבין את הדאגה שלך – דעות כאלו יכולות להביא לא פעם למנוחה על זרי דפנה ולתחושה ש'הכל מתקתק' ושלא צריך לפעול בנושא. זה ממש לא הכיוון שלי. מה גם שאני חושב שבאופן כללי במערכות החינוך האינטרניות (פנימיות, מוסדות נוער וכו') יש מקרים לא מעטים של הטרדות או העלמות עין מצד צוותי חינוך, נחשפתי למקרים מסוימים, ויש המון עבודה בנושא. התייחסתי ממש לספורט הילדים ברמת המיקרו.

  3. ערן (המקורי) (פורסם: 5-3-2017 בשעה 10:37)

    נושא מפחיד מאד להורים.
    לדעתי הטובה ביותר להתמודד הינה הגברת מודעות של הורים וילדים לסכנות. על ידי חשיפה של ארועים והצגת סימני אזהרה. יראת הכבוד להם זוכים מאמנים ובעלי תפקידים שיש להם השפעה רבה על חיי ואף עתידו המקצועי של הילד (ממורים לאמנות דרך רופאים ועד כמרים/רבנים) וההערכה הרבה לה הם זוכים מעצם הכשרתם ותאריהם, גרמו להורים לתת אמון עיוור במקרים רבים. בעיניי הצפת הנושא ותשומת לב הורית הינם חסרי תחליף.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 5-3-2017 בשעה 18:12)

      אני גם חושב שזה נושא שחשוב להעלות. אני חושב שזה נושא מאוד כואב שלא מדברים עליו מספיק, בטח לא בישראל.

      להגיב
  4. S&M (פורסם: 5-3-2017 בשעה 11:26)

    אם היה לי ילד במקצועות ספורט שמחייבים הרבה מגע גופני (התעמלות, ג'ודו), לא הייתי מפקיר אותם בלי השגחה. ענף התעמלות בנות נולד, קיים ומשומר כאילו במיוחד עבור פדופילים. לא הייתי נותן לגבר לאמן ילד/ה שלי בלי מצלמה או נוכחות פיזית.

    להגיב
    • זינק (פורסם: 5-3-2017 בשעה 14:33)

      אם הילד מתאמן ברמה מקצוענית זה כמעט בלתי אפשרי להיות סביבו כל הזמן.
      אם תקח את ענף ההתעמלות שהוזכר מדובר על כשמונה שעות אימון ביום, שבעה ימים בשבוע. צריך לקרות באמת משהו יוצא דופן כדי שיהיה לילד ליווי קבוע.
      אל תשכח שבמקרים רבים מדובר באנשים שכבר נוצרה איתם מערכת אמון מסויימת, מצד הילד והמשפחה.

      להגיב
  5. יוסי מהאבטיחים (פורסם: 5-3-2017 בשעה 12:11)

    יש גם את העניין של "מעמד הסמכות".
    בארה"ב המאמן נחשב כגורם סמכות פר סה, והמתאמנים אצלו רוחשים לו המון המון כבוד.
    ככל שאתה עולה ברמה זה יותר קיצוני (תחשבו פן סטייט), ואנשים מפחדים להתלונן.

    להגיב
  6. יניר (פורסם: 5-3-2017 בשעה 15:04)

    בכל מקום היררכי עם משמעת גבוהה והערצה לגורם בעל סמכות יש חשש להטרדה מינית. ראו את הכתבה על גרי בילו וההטרדות של סטודנטים למשחק בבית צבי.
    השילוב של גורם בעל עצמה ואנשים צעירים עם רצון עז להצליח שתלויים באותו גורם – נוסחה קטלנית.

    כמו שזה קיים בקבוצות ספורט זה קיים בבתי ספר למשחק

    להגיב

מה דעתך?