דוליווד (צילום: יואב דובינסקי)

דוליווד (צילום: יואב דובינסקי)

בדצמבר האחרון אסון פקד את מזרח טנסי כששריפה שפרצה בהרי הסמוקי מאונטז הובילה למותם של 14 אנשים, מעל 120 נפצעו ולמעלה מ2000 בתים הרוסים באזורי התיירות פיג'ן פורג' וגטלינבורג, שתי עיירות מאוד משמעותיות לכלכלת המדינה. הגיבורה המקומית דולי פארטון היתה אחת הראשונות שנרתמו לעזור כשהקימה קרן עזרה למשפחות שאיבדו את בתיהם.

פארטון, ילידת העיירה המקומית סווירוויל, מאוד מחוברת למזרח טנסי ומזרח טנסי מאוד מחוברת אליה. היא אמנם מוכרת ברחבי העולם כאחת מזמרות הקאנטרי הגדולות עם ג'ולין ו9טו5, אבל כאן היא ממסד. היא הקימה את פארק השעשועים דוליווד, פארק מים, מלון עצום, רשת מסעדות עם הופעות ושלל עסקים נוספים, שמייצרים עבודה ותורמים לכלכלה המקומית. הרי הסמוקי הם הפארק הלאומי שאליו מגיעים הכי הרבה מבקרים באמריקה (אפילו יותר מהגראנד קניון ויוסמיטי) והעסקים של פארטון תורמים לכלכלה של העיירות מסביב, שנשענות על תיירות.

החיבור המקומי שלה, התרומה לכלכלה והדיבור בגובה העיניים מאוד מעורכים כאן בדרום. כשאני נוהג אני מאוד אוהב להקשיב לתחנות הקאנטרי המקומיות, עם השירים על הפיק-אפ טראק והמונשיין. בחצי מהשירים בערך כבר מתחילת השורה אפשר לנחש את החרוז בסיומה, אבל יש בזה המון חן. לא מתוחכם מידי, לא מנסה להיות משהו שהוא לא. אלה חלק מהערכים שמכובדים כאן.

לכן עם כל היריבויות הפנימיות, יש גם אהדה הדדית וגאווה מקומית, בעיקר כשזה מגיע לSEC. זה לא בדיוק שאנשים בטנסי הזילו דמעה כשאלבמה הפסידה לקלמזון בגמר הפוטבול או כשקנטאקי הודחה מהביג דאנס, אבל באופן עקרוני אם הוולז לא בתמונה, אנשים כאן בעד הקבוצות מהSEC, בעיקר כשמתמודדים מול כל מה שקורה צפונה מקו מייסון דיקסון.

הSEC והדרום נתנו בראש בטורנירי הNCAA. כמובן שההפתעה המרעישה היתה בנשים, כשמיסיסיפי סטייט הדיחה את קונטיקט בסל בשנייה האחרונה של ההארכה וקטעה רצף של 111 ניצחונות של ההאסקיז. לא הפתעה בסדר גודל של לסטר, אבל משהו בסגנון ההפסד של נדאל לסודרלינג בפאריז. שנה שעברה קונטיקט הביסה את מיסיסיפי ב60 הפרש.

הגמר היה כולו על טהרת הSEC, בו ניצחה אוניברסיטת דרום קרוליינה. שתי המדינות לא בדיוק מזוהות עם היסטוריה ליברלית, אבל ההצלחה של תכניות הנשים בSEC (שכמובן החלה עם פאט סאמיט בטנסי), שוברת מגדרים וגזע. דון סטיילי, כוכבת עבר בWNBA שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות, הפכה למאמנת האפרו-אמריקנית השנייה בהיסטוריה שמובילה אוניברסיטה לזכייה בNCAA. לאחרונה היא גם מונתה להחליף את ג'ינו אוריימה כמאמנת הראשית של נבחרת הנשים של ארצות הברית. ככה שהיא מקבלת הרבה מאוד פרגון כאן.

בגברים הSEC אמנם לא הביא קבוצה לגמר, אבל שלוש קבוצות ייצגו את המחוז בעלית-8, כולל קוטלת הענקים דרום קרוליינה שהדיחה את דיוק, ביילור ופלורידה (שניצחה את וויסקונסין משלשה מטורפת עם הבאזר) . למרות שנעצרו בפיינל פור על ידי גונזאגה, הגיימקוקס הראו לב כשחזרו מפיגור דו ספרתי וכפו משחק צמוד מול הבולדוגז העדיפים.

הגמר עצמו לא תמיד היה יפה לצפייה, אבל היה מותח מאוד. כל המחצית השנייה היתה מטוטלת בהובלה, עד שגונזאגה התפרקה ב20 השניות האחרונות. אחרי שהפסידו בשנה שעברה משלשה עם הבאזר, ברכות לצפון קרוליינה על רדמפשן ראוי (שבדרך כלל גם סל ניצחון עם הבאזר על קנטאקי של קליפארי).

לצערי חוסר האמון שלי באורגון עלה לי בסיכוי לזכות, אבל את הדה-בראקט סיימתי במקום הרביעי. ארד מהרפסאז' זה הכי ישראלי שיש.

באך בברוך
רגעים קטנים של נחת