כל החששות שלי מהמשחק התגשמו. איאקס נראתה כפי שהיא נראית יותר מידי פעמים בעשור האחרון. כקבוצה רכה, חסרת תכלית וחסרת יצירתיות. כן אוטובוס, לא אוטובוס, מוריניו בא לנצח ובוס אפילו לא גרם לו לחשוב. שחמט קל מידי. איאקס לא ייצרה שום דבר מעניין. גם יונייטד לא ממש, אבל מול הגנה כל כך רכה שכבר מהדקה הראשונה שידרה חוסר ביטחון, זה הספיק.

כבר מהעלייה למגרש כשראיתי את פטר בוס מסתחבק עם זלטן וקלייברט היה לי דז'ה וו איום ונורא לאותו אחר צהריים מסויט באנפילד. בצד אחד מאמן מתחנחן שמתרפק על ההיסטוריה ויותר מידי מסנוור מהמעמד ומנגד מאמן ציניקן, שלא מעניינת אותו רומנטיקה. הפעם הגול המוזר שספגנו במחצית הראשונה לא הגיע מהחלקה של הקפטן, אלא מאיבוד כדור חוץ קרוב לשער, בעיטה שפוגעת במגן הכי טוב בקבוצה ולמרות שהכדור הלך למרכז השער, השוער באינסטינקטים של פיל בחנות חרסינה, לא הצליח לעצור. כמו באותו סיוט באנפילד, שער נוסף במחצית השנייה סגר עניין.

מסתמן שגמר הליגה האירופית הופך לשברון לב שנתי. מוריניו גם למד את הלקח שליברפול חוותה שנה שעברה. ליברפול הובילה 0:1 סולידי ובטוח במחצית, אבל חזרה מההפסקה בהלם ספגה שלישייה תוך חמש דקות. אז יונייטד ירדה למחצית עם 0:1 סולידי ובטוח, וחמש דקות מפתיחת המחצית השנייה גמרה את המשחק עם עוד שער רך מידי שהגנה צריכה להרחיק וששוער עם אינסטינקטים סבירים מעיף מעל המשקוף.

די מהר אחרי הפיגוע במנצ'סטר, וסליחה על ערבוב משחק כדורגל עם פיגוע טרור רצחני, היה ברור שהסיפור סביב הגמר של מנצ'סטר יונייטד יקבל נרטיב אחר לגמרי מאשר רק הדרך לליגת האלופות. זה לא המשחק בין הרומנטיקה והילדים והתקציב המוגבל מול וולסטריט. מכביזם זה גם לזהות את מנטרת "שימחנו מדינה שלמה".

עם כל האכזבה לראות את מנצ'סטר יונייטד חוגגת, ברור שיש לי פינה חמה לדיילי בלינד, שמפתח קריירה יוצאת מהכלל. אם כשעלה לאיאקס היו תהיות אם זה בגלל שם המשפחה, אז הוא היה שותף מלא ברצף האליפויות, אבן יסוד במונדיאל המוצלח של הולנד וגם בתקופת שפל של מנצ'סטר יונייטד הוא שחקן הרכב בגמר אליפות אירופה. נחמד גם עבור זלטן.

קשה לעכל, כי היו חלומות. ציפיתי מדייבי קלאסן ליותר ויהיה לי חבל כשיעזוב. אחרי כל ההייפ סביב סגירת המעגל של הקלייברטים, ג'סטין אפילו לא קיבל הזדמנות לשחק. עוד החלטה מבריקה של הבוס. מראש ניסיתי להרגיע את ההתלהבות מהצעירים, כי שוב, שלוש שנים ברציפות בלי אליפות זאת לא מחמאה גדולה מידי. גם לספוג שלישיות ורביעיות ברוסיה, גרמניה וצרפת או להפסיד בדנמרק לא בדיוק מלמדים על דומיננטיות.

איאקס חייבת יותר ניסיון. אם יש הבנה שכבר אי אפשר להחזיק את הילדים עד גיל 24 אלא כנראה רק עד גיל 21-22, אז חייבים לצידם לפחות שני שחקני עבר מנוסים. ווסלי סניידר וואן דר וארט הם כמובן האידיאלים, אבל אם לזלטן מתחשק להשתקם אצלנו לא נגרש אותו.

אני לא מצטרף לאידיאליזציה של הקבוצה הנוכחית, להפך. בין אם יישארו לעוד כמה שנים או יעזבו בקיץ, לא אתפלא אם ייקחו עוד 20 שנה עד ששוב נגיע לגמר אירופי. אולי כשלקלייברט יהיו נכדים.

אין אמצע
כדורגל מקצועני בדרום מזרח ארה"ב