כדורגל מקצועני בדרום מזרח ארה"ב

אטלנטה יונייטד אף סי נגד ניו יורק סיטי אף סי (צילום: יואב דובינסקי)
אטלנטה יונייטד אף סי נגד ניו יורק סיטי אף סי (צילום: יואב דובינסקי)

לא אשקר, שבוע שעבר לא ענה על הציפיות. ההופעה האנמית של איאקס, האכזבה לראות את מנצ'סטר יונייטד מניפה על הראש שלנו גביע אירופי, מכבי תל אביב שוב מפסידה בגמר הגביע וכדי לסובב את הסכין המאמן עוד מוציא את דור מיכה כדי להכניס את מי שיחמיץ את מה שאמור היה להיות פנדל הניצחון. כדי להתאושש מהיממה הטראומתית ההיא, ניצלתי משחק של אחר צהריים כדי לנסוע לאטלנטה, לראות את המצטרפת החדשה לMLS אטלנטה יונייטד אף סי נגד היאנקים הנובורישים ניו יורק סיטי אף סי.

להבדיל מהחוויה הדי מעיקה בלוס אנג'לס, הפעם דווקא מאוד נהניתי. להבדיל מהגלאקסי שמשחקים במגרש שנמצא במרחק של כמעט שעה מהעיר ואין אליו תחבורה ציבורית נורמלית וצריך לחזור בנסיעה לא נעימה דרך קומפטון, אטלנטה משחקת במגרש הפוטבול של ג'ורג'יה טק שנמצא בחלק מרכזי בעיר. בדאונטאון של אטלנטה ליד הסנטניאל פארק, עולם קוקה קולה ומגדל CNN נמצאים הפיליפס ארנה של ההוקס והמרצדס בנץ סטדיום שיחליף את הג'ורג'יה דום הסמוך. ג'ורג'יה טק נמצאת כשני קילומטרים משם ומגרש הפוטבול שלה שנמצא במתחם הקמפוס משמש בזמן הפגרה את קבוצת הכדורגל החדשה. היות ובקיץ הפיליפס ארנה עובר מתיחת פנים, אולם הכדורסל של ג'ורג'יה טק משמש את אטלנטה דרים מהWNBA. רוצה לומר, זה לא איזה חור שצריך לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע אליו, אלא חלק מהלב הפועם של אטלנטה וחלק מהDNA של העיר.

אני ביקורתי מאוד כלפי כדורגל הגברים בארצות הברית שבעיני כבר שני עשורים לא מתרומם להיות תחרותי מספיק וכשקבוצה חדשה מצטרפת לאזור הדרום-מזרחי, למדינת פוטבול מכללות כמו ג'ורג'יה ומשחקת באצטדיון של פוטבול מכללות, היו לי ספקות אם הסיפור יצליח. אטלנטה יונייטד אף סי מנסה למתג את עצמה לא רק כקבוצה של העיר אלא של כל האזור הדרום מזרחי. יש עוד קבוצות בדרום, כולל אורלנדו של קאקא בפלורידה, אבל המיקום של אטלנטה מרכזי יותר.

ההליכה ממגרש החנייה לאצטדיון היתה נעימה מאוד, לצד משפחות עטופות בדגלים של ATL. בדרך יש משפחות עם אוהלי הטיילגייט, מסורת של משחקי פוטבול שכוללת שתיית בירה ומשחק מטופש של זריקת שק לתוך ארגז עם חורים. כך שתרבות אהדת הפוטבול משתלבת עם אוהדי כדורגל. הגעתי למגרש בדיוק כשהגרעין של אוהדי אטלנטה הגיע למתחם. אלפים מילאו את הרחוב המוביל למגרש ונעצרו כמה עשרות מטרים לפני האצטדיון כדי להפגין חלק מרפטואר השירים, הקפיצות, הצבעים והתופים. הרבה מאוד נשים ונערות ביניהם ומסביב האוהדים המזדמנים מצטרפים בשירה ומצלמים.

חוויה מאוד נעימה ולא מלחיצה. בלי התלהמות, בלי הקבוצה הגזענית של המדינה, בלי יד ושם, רק תופים ומחולות. הם לא יפסיקו לעודד לאורך כל המשחק. באצטדיון העידוד יכלול גם כרזות, דגלים ושלט תמיכה בנפגעי הטרור במנצ'סטר. כמעט 45,000 צופים הגיעו למשחק, כשבפעם החמישית ברציפות כל הכרטיסים נמכרו.

כדי להכניס את הצופים לחוויה, לפני פתיחת המשחק מקרינים על המסך הענק את תקציר המשחק הקודם, כולל השערים וכולל שילוב ילד בן 16 שגדל שעלה מקבוצת הנוער וקיבל דקות בכורה. המודל של הMLS מאוד ייחודי. יש בו גם דראפט וליגה סגורה ללא עליות וירידות ושיטת פרנצ'ייז, גם את המודל הקלאסי של קבוצת כדורגל אירופאית עם קבוצות נוער, גם יש את הסיפור הזה של החתמת מספר כוכבים שאיתם אפשר לחרוג מתקרת השכר וגם הקבוצות משתתפות במפעלים נוספים במקביל (תחרויות יבשתיות או אליפות קנדה).

ההשפעות הלטיניות ניכרות מאוד בMLS ובכדורגל הגברים האמריקני. במשחקי הקופה סנטנריו שהייתי בהם בפילדלפיה כמובן שספרדית תהיה דומיננטית בגלל כמות המשתתפות מדרום אמריקה וגם בקליפורניה התרבות ההיספנית מאוד דומיננטית והשתקפה גם במשחק של הגלאקסי. לא זכור לי יותר מידי ספרדית במשחק הידידות של נבחרת ארצות הברית מול ג'אמייקה שהייתי בו בצ'טנוגה, אבל באטלנטה, ההשפעה הלטינית ניכרת מאוד בזהות השחקנים, זהות המאמן, בקהל ובעיתונאים.

הכדורגל עצמו לא היה ברמה גבוהה במיוחד, אבל המשחק ענה על הציפיות. ניו יורק סיטי אף סי, ללא אנדראה פירלו, אבל עם הקפטן דויד וייה והמאמן ופטריק ויירה, התפרקו לחלוטין במחצית הראשונה. שלושה שערים ב23 דקות (שניים בגלל טעויות מביכות בהגנה), הכריעו את המשחק מאוד מוקדם. ניו יורק צימקה לקראת הסיום, אבל לא הרבה מעבר. אחרי ה0:0 המאכזב שראיתי בלוס אנג'לס, 1:3 זו תוצאה נהדרת והמשחק עצמו שיפר את הרושם שיש לי לגבי הכדורגל המקומי.

המשחק התקיים בסוף שבוע יום הזיכרון, אז כמובן שתהיה הצדעה לחיילים, כולל קצין שיקבל כבוד ותזמורת צבאית שתנגן את ההמנון בזמן שחיילים יפרשו דגל ענק. בסיום, המשחק, כשהחיילים התקבצו מחוץ לאצטדיון כדי להתארגן לעזוב בצורה מסודרת את המתחם, אוהדים עברו לידם, לחצו להם יד והודו להם על שירות המדינה. נוהג שראיתי לא פעם אצלנו בדרום מזרח ארצות הברית.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

37 תגובות ל “כדורגל מקצועני בדרום מזרח ארה"ב”

  1. yaron (פורסם: 29-5-2017 בשעה 17:44)

    תודה יואב,
    45,000 צופים, לא נתפס…

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:05)

      גם אותי זה הפתיע. בהחלט חוויה מהנה.

      להגיב
  2. Amir A (פורסם: 29-5-2017 בשעה 17:52)

    המשחק עם זריקת השק לתוך הארגז עם החורים הוא נחמד, והולך ומשתפר ככל שכמות הבירה שאתה מערה אל תוכך עולה.

    להגיב
    • Amir A (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:01)

      ואם כבר ספורט אמריקאי, איזו טרגדיה הוא טייגר וודס.

      להגיב
      • Amir A (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:04)

        למי שלא מכיר:
        https://www.youtube.com/watch?v=0ZcpbsoeDZ0

        להגיב
        • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:09)

          את מה שהוא נתן לגולף ואת מה שהוא עשה לענף אף אחד לא ייקח ממנו. גם אם נאף כמה פעמים וגם אם לא יתאושש מהפציעות.

          להגיב
          • Amir A (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:17)

            הנאף לא מעניין אותי, זה בינו לבין עצמו. רק ששניה לפני שהוא חלף על פני ג'ק ניקלאוס, ארנולד פאלמר ושאר הגדולים של הגולף הגיעה ההתרסקות. וגם אם 2013 נראתה כשנת קאמבק, נראה שזו בסך הכל היתה שירת הברבור. תגיד לי שבסיכומו של דבר אנשים לא ירגישו שהיתה כאן החמצה קטנה.

            להגיב
            • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:20)

              אני לא מומחה גולף כדי להביע את דעתי איפה הוא לעומת יתר הגדולים שציינת, אבל ללא ספק אני מסכים שעל אף גדולתו, תהיה גם תחושת החמצה לגביו וייזכרו לו את שנות הדשדוש.

          • אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:18)

            מה הוא נתן לגולף? הוא נתן רגעים גדולים בפני עצמו אבל האם היתה לו תרומה מעבר לתארים שלו? כמה שחקני גולף שחורים יש? כמה תרומה היתה לו למאמץ לשיוויון אם בסוף הוא נתפס בוגד סדרתי ומתקרב לסטטוס של מייק טייסון?

            להגיב
            • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:23)

              הפך את המשחק לקול ופתח אותו לקהל הרבה יותר רחב. גם אם זה בינתיים לא מתבטא בעוד שחקנים שחורים או תאילנדים.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 19:40)

              הוא הפך את המשחק לקול לעשר שנים בערך ועכשיו הוא חזר בדיוק לאיפה שהוא היה קודם. אולי אפילו פחות. בראיה היסטורית הוא לא עשה שום שינוי אמיתי

            • אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 19:41)

              אני לא עוקב אחרי הליגה של צ'ילה אבל מהמשחקים שאני ראיתי הרמה היא נמוכה מאוד. לא ליגה ישראלית אבל באמת לא רחוק משם

            • דנידין (פורסם: 29-5-2017 בשעה 23:30)

              הלכת רחוק מדי, לא מספיק טוב אבל עדיין רחוק מאוד מהליגה הישראלית. הליגה הצ'יליאנית סבירה, יותר מהירה מהישראלית וגם יש יותר אקשן בשיטה של שתי עונות בשנה.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 30-5-2017 בשעה 09:17)

              דיברתי על הליגה האמריקאית שהיא ברמה הישראלית

            • דנידין (פורסם: 30-5-2017 בשעה 14:46)

              גם אני, היא לא עד כדי כך חלשה.

  3. צור שפי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:07)

    האם לדעתך מספר הצופים המרשים הוא בגלל החידוש שבעניין או שככה זה הולך להיות?

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:18)

      אני לא יודע אם זה עניין של שנה ראשונה או שזה משהו שיימשך, אבל נראה שיש שם גרעין גדול של אוהדים. אטלנטה גם שוק גדול ונמצאת במקום מרכזי מאוד, כשאין עוד קבוצות MLS בסביבה (לפחות עד שתקום קבוצה בנאשוויל). גם צריך לראות איך העסק יעבוד במהלך ספטמבר-אוקטובר, כשעונת הפוטבול תתחיל.

      להגיב
  4. אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:19)

    בסופו של דבר, הבעיה של הכדורגל בארה"ב מתנקזת לדבר אחד – הרמה. כל עוד היא תישאר נמוכה אני לא רואה סיבה שזה יתפוס מעבר לערים נקודתיות.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 18:26)

      אני מסכים. הרמה לא משתפרת משמעותית לעומת אירופה.

      להגיב
    • צור שפי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 19:01)

      אריאל תגדיר נמוכה. האם הליגה הזו פחות טובה מזו של מדינות כדורגל באמל״ט כמו מכסיקו וצ׳ילה? (מניח שבברזיל ובארגנטינה הרמה גבוהה יותר)

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 19:42)

        אופס, יצאה לי תגובה במקום הלא נכון. בקיצור, רמה נמוכה מאוד. אולי טיפה יותר טובה מהליגה הישראלית. יצא לי לראות משחק באיצטדיון כשהנרי עוד שיחק שם, הוא פשוט עמד בין הרחבה לעיגול האמצע ולא זז. ועדיין היה יותר טוב מכל מי שהיה על המגרש

        להגיב
        • יואב דובינסקי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 19:55)

          גם כאן אני שותף לדעה של אריאל.

          להגיב
          • צור שפי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 20:10)

            יש לזה איזה הסבר סביר? הרי המשאבים בסדר גודל אחר לגמרי מזה של ישראל.

            להגיב
            • אריאל גרייזס (פורסם: 29-5-2017 בשעה 20:35)

              סוגי הספורט האחרים מושכים את כל הכשרון. יש כל כך הרבה סוגי ספורט באמריקה עם יותר כסף שמעטים נמשכים לכדורגל. תחשוב שבגיל תיכון יש לילד אופציה לשחק פוטבול וכדורסל ובייסבול – כדורגל אחרון בסולם העדיפויות. זאת הסיבה, דרך אגב, שכדורגל נשים הוא הצלחה גדולה בארהב – כמות האופציות לבנות הרבה יותר קטנה – כדורסל וקצת סופטבול ורק בראשון יש קצת כסף – אז הן ממשיכות לשחק בזה.
              חוץ מזה, למרות כל הדיבורים על הליגה הגדולה, כמויות הכסף בה לא כאלו גדולות. למעשה, זאת ליגה שמבחינה תקציבית מתקיימת רק בזכות סוג של הונאת פונזי – כל קבוצה חדשה בליגה צריכה לשלם סכום מאוד גדול לליגה וזה בעצם מה שמביא לה איזון תקציבי. בלי זה היא מדממת כסף

            • צור שפי (פורסם: 29-5-2017 בשעה 20:44)

              תודה אריאל. בסך הכל זה בסדר מבחינתי שהכדורגל עדיין לא הפך לעוד גולגולת/קרקפת על חגורת השגי הספורט של האמריקאים.

            • מיקו G (פורסם: 29-5-2017 בשעה 21:29)

              האמריקאים שואבים את הכדורגל שלהם בעיקר מהאנגלים, תראה איפה האנגלים נמצאים עם תקציבים בלתי מוגבלים ועכשיו תצמצם את זה בעשרות אחוזים.

      • גילעד (פורסם: 30-5-2017 בשעה 10:52)

        הרמה בהתקפה לא רעה, אבל ההגנות שם נחותות מהרמה בישראל וזה אומר הרבה. טקטית, אין להם מושג.יכול להיות שזה קשור למושג הביזארי ההוא, מסורת.

        להגיב
      • גילעד (פורסם: 30-5-2017 בשעה 10:52)

        אגב, הליגה במקסיקו הרבה הרבה הרבה יותר טובה.

        להגיב
  5. דורון (אחר) (פורסם: 30-5-2017 בשעה 12:41)

    אטלנטה יונייטד היא התוספת האחרונה לקבוצות האהודות עלי.
    גם אטלנטה, עיר בה יש לי משפחה אהובה (למרות שעוד לא ביקרתי), גם יונייטד, גם אדומים, וגם כדורגל. אבל הרמה בינתיים מהמשחקים שראיתי היתה באמת די עלובה (אם כי לא עלובה יותר מהרמה של הקבוצה שאני אוהד בארץ – הפועל חיפה).
    ובנוגע למספר הצופים, סביר להניח שהוא לפחות לא ירד בעונה הבאה בה יעברו לשחק במרצדס סטדיום החדש.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-5-2017 בשעה 19:44)

      העניין זה לא כמות המושבים. הם מכרו את כל הכרטיסים למשחק, אבל היציעים העליונים של האצטדיון של ג'ורג'יה טק בכלל לא נפתחו. למעשה הקבוצה תעבור לשחק במרצדס בנץ סטדיום כבר בעונה הנוכחית, כשעונת פוטבול המכללות תיפתח. וחוץ מזה, אטלנטה אחלה עיר.

      להגיב
      • דורון (אחר) (פורסם: 30-5-2017 בשעה 22:42)

        התכוונתי לכך שהמרצדס סטדיום הוא אטרקציה בפני עצמו

        להגיב
  6. duncan (פורסם: 30-5-2017 בשעה 20:47)

    גם אם הרמה תעלה, לאנשים לא אכפת מהענף הזה באמריקה.

    להגיב
  7. קאז (פורסם: 30-5-2017 בשעה 21:14)

    שבאתם אלינו לינקיז סטודיום נתנו לכם 3:1 לפני כחודש. הפרויקט של אטלטנה הוא מעניין , כי הם הביאו את טטה מרטיננו שהוא מצידו לא הביא אף כוכב מזדקן (בכלל, העונה הזאת אין כמעט החתמות של פנסיונרים, מה שמראה או על סוג של התבגרות של האם-אל-אס או על זה שכולם מחכים להצעות מסין..).
    בקרב האוהדים בעלי המנוי של NYCFC יש חתך מאוד גדול של אנגלים וארופאים , לא צעירים, שריגלים לאהוד קבוצה וללכת למגרש כבילוי סופ שבוע וזה חסר להם רחוק מהבית. נסיעה ליאנקיז סטדיום (לא חוויה הכי כפית לצפיה, אבל עדיף מהקופסא או אצטדיון רמתגן) בתחבורה ציבורית היא קלה למדי וסך הכל , תמורת 20-40 דולר, זה בילוי כיפי ובטוח לצהרי שבת.
    הרמה אומנם לא גבוהה אבל המשחקים הרבה יותר מענינים ומהירים מאלו שבליגת העל הישראלית. גם התחושה היא שלחשקנים יש מחוייבות יותר גדולה למשחק עצמו, לקולגות שלהם ולקהל מאשר בארץ. דויד וייה במרום שנותיו הוא בכמה רמות מעל שאר השחקנים , אם לא ביכולות אז לפחות בהבנה שלו של המשחק.
    האמריקאים יתענינו בספורט הזה יותר אם הם יצליחו בו יותר . זה קצת ביצה ותרנוגולת – אבל ככה קרה בישראל עם גודו או באמריקה עם האבקות. העובדה שאין ליגות מקומיות חצי מקצועיות משאירה פער גדול מידי בין קבוצות ילדים המאומנות על ידי הורים לאם-אל-אס (ווליגה השניה הזאת עם הקוסמוס שכחתי את שמה ואין לי כוח לגלגל). עדיין – מדובר באצטדיונים מלאים ומשחקים כייפים, למי אכפת כמה אנשים רואים את זה בטלוויזיה?

    להגיב
  8. איתן (פורסם: 31-5-2017 בשעה 20:39)

    שלום יואב, יש לך נק' מבט מעניינת על ליגת ה MLS

    כמה תהיות או מחשבות שעלו לי ואציתי לשאול.

    כיצד אתה מדרג את הMLS לעומת הליגה בישראל-2 רמות מעליה? האם היא שווה ביכולת שלה לליגה הטורקית\הולנדית.

    לא מבין מה המתח בליגה ללא יורדות,אם רק ישנו מתח של מי תיקח אליפות,ולכאורה יכול להיות שקבוצה תיקח אליפות כבר בינואר לכאורה כמו צ'ילסי העונה.

    לא ברור כיצד הMLS לא מתרוממת,אתלטים לא חסר,מתקנים גם לא,אנשי מקצוע ושחקני עבר קיימים,אך בפועל אנו רואים תוצר של שחקנים אמריקאים שבא לידי ביטוי רק בליגות האירופיות: ג'ון ברוקס, פוליסיץ

    אני מאוד מתרשם לטובה מהסיקור המקצועי של הכדורגל האירופי בNBC עדיין יש המון חשיפה והייפ- גם בקהאם בזמנו… לליגה אך אין תוצר שהליגה הזאת מייצרת, בעבר דיברו על פרדי אדו כפוטנציאל ושהתברר שהוא לא מספיק טוב

    להגיב
    • קאז (פורסם: 31-5-2017 בשעה 22:24)

      אני חושב שבהולנד יש יותר כשרון מאשר באם-אל-אס. האם-אל-אס מבחינת רמה היא רמה מעל הליגה הישראלית ועוד שתי רמות מבחינת המחוייבות של השחקנים, ההנאה מהמשחק והמהירות.
      האלופה נקבעת בפלייאוף (דומה לאן בי איי קצת) ועל כן לא יודעים את זהות האלופה עד הסוף. מצד שני, זה גם גורם לחוסר עניין בקרב האוהדים של הקבוצות אשר לא משתתפות או לא מתקדמות בפלייאופ. באופן גורף הייתי אומר שאין דיבור
      הסיבה שאין אמרקאיים ברמה גבוהה היא כיוון שאין עמותות ,קבוצותו וליגות מקומיות לנוער ושלאתלטים ברמת הקולג יש אפשרויות ספורט רבות לבחור בהן אם פרוספקט כלכלי יותר מוצלח כרגע מכדורגל. כדורגל באמריקה הוא ספורט לילדים לבנים שדורש התחייבות כלכלית מההורים וכאשר הילדים מתבגרים, הכדורגל נותר כתבחביב ורובם הולכים ללמוד מקצועות אמיתיים) . זאת הסיבה שיש כל כך מעט (יחסית לגודל האוכלסיה) שחקנים מקומיים

      להגיב
      • Dr.van nostrand (פורסם: 1-6-2017 בשעה 09:02)

        לגבי ה mls,
        לטעמי העניין שאין יורדות או איזה פגיעה משמעותית בקבוצות שמסיימות בתחתית באמת מוציא הרבה מהחשק.
        גם העובדה שהפלייאוף לא מספיק נותן יתרון לקבוצות שהשיגו לאורך העונה מאזנים טובים יותר.
        לכן, אם אני הקומישינר- אני מניע כמה דברים בסיסיים:

        א. נותן עדיפות להישגים בעונה הסדירה לגבי התברגות במפעלים בינלאומיים ( כמובן שעל הדרך עושה מאמצים שתחרויות אלו יהיו ברמה גבוהה ויוקרתית כמה שניתן ), כאשר תהיה מכאניקה פשוטה ומובנת בה קבוצות שיעפילו לגמר או יזכו באליפות יוכלו להתקדם מעבר לדירוג שלהם בכניסה לפלייאוף ואי לכך תהיה זכאות לכרטיס עבור המפעל הבינלאומי.

        ב. את הפלייאוף הייתי מאריך למינימום הטוב מ 3 עם יתרון נקודה נניח בתחילת הסדרה למדורגת הגבוהה יותר. בענף כמו הכדורגל זה חשוב.

        ג. בודק את האפשרות להוסיף את מכאניקת הקיזוז ( הידועה לשמצה שלא באופן מוצדק כי רובנו ניזונים מתעמולה והיסטריה ולא בוחנים את המקרה עצמו ) בשלב ביניים לפני תחילת הסדרות הישירות. זה מוסיף הרבה עניין תחרותי ועושה שיהיה טוב לליגה בכל שלב של העונה. התוספת הזו גרמה לפריחה עצומה בתחרותיות בליגות שמשתמשים בה באירופה.

        ד. הולך להיות מאבריק ואוואנגרד בכל הנוגע לשיטת הניקוד והכרעת המשחקים. גם אם זה ייקח כמה עונות עד שיוחלט על מתווה מקובל.
        הייתי מכניס יותר ווריאציות של ניקוד ע"פ תוצאות שונות, ע"מ לעודד קבוצות לחפש יותר את השער בעונה הסדירה, גם במחיר של דלדול ההגנה ביתרון מינימלי.
        אם מצאנו דרך ללמד את ההומוסאפיינס להשתמש באפליקציות מתוחכמות ולא לעשות מזה עניין, אפשר גם ללמד אותו להכיר בטבלה מתקדמת לניקוד.

        בהמשך לכך, הייתי מתעקש שתשוחק הארכה בת 10-15 דקות במקרה של שוויון בתום התשעים. כחלק מהרפורמה בניקוד לא הייתי מעניק נקודות לאף קבוצה על תיקו נטול שערים ( בתום ההארכה כמובן ).

        ה. לגבי הקבוצות שלא נכנסות לפלייאוף- הן ימשיכו בקונסטלציה כלשהי כאשר מספר הנקודות יחולק לחצי ( כלומר- שיש חשיבות גדולה למיקום, הניקוד וההפרש מקבוצות אחרות במהלך העונה ) ובסופה יתוגמלו 2 הראשונות באופן משמעותי ו 2 האחרונות אולי לא יירדו ליגה אך לא יוכלו גם לקבל בחירת דראפט גבוהה ויקבלו נתח נמוך יותר מההכנסות לעומת הקבוצות האחרות.

        כמו כן, הייתי שוקל ברצינות לשלב את הקווים הכלליים בבלגיה, שם ישנה התמודדות מכריעה על כרטיס לאירופה ליג בין מנצחת בית הלא מדורגות לפלייאוף לבין המקום הרביעי בבית העליון.
        גם הרעיון של שילוב 2-3 קבוצות מליגת משנה בשלב השני של העונה ( לאחר החלוקה לבתים ) הוא אופצייה שכדאי מאוד לבדוק.
        כך פותחים אפיקים רבים ומגוונים: גם אפשרות ריאלית לעליה וירידת ליגה ואי לכך עניין רב, תחרות אדירה ומתח גדול.
        וגם- הרחבת השוק וה'אפיל' שיש למשחק בשווקים וקהילות חדשות. נותנים תקוות אמיתיות וברות השגה לעשרות יישובים ואזורים.
        ברור שזה בהתנייה של בקרה והתחייבויות כספיות רציניות אם רוצים להצטרף לליגה הבכירה, אך עם רצון ויצירתיות ישנם פתרונות המרחיבים את הקופסא ועל ידי כך את הרווח והתועלת לכולם.

        להגיב
  9. Dr.van nostrand (פורסם: 1-6-2017 בשעה 08:03)

    זוכרים שהיו פעם שידורים בערוץ הספורט על ליגת כדורגל באולמות בתוך מבנה סגור כמו בהוקי?
    לא היה דבר כזה כדור יוצא לחוץ, משתמשים בקיר לטכניקה וכל רגע יש הברקות ובעיטות לשער.
    אקשן במיטבו.

    להגיב

מה דעתך?