סוגיית הסטודנטים-אתלטים

מייק ששבסקי הציע לחייב בוגרי תיכון ללכת ישירות לדראפט או להתחייב לשנתיים לאוניברסיטה כדי למנוע וואן-אנד-דאן

טנסי מול קנטאקי. קליפרי לקח את הוואן-אנד-דאן לקיצוניות (צילום: יואב דובינסקי)

טנסי מול קנטאקי. קליפרי לקח את הוואן-אנד-דאן לקיצוניות (צילום: יואב דובינסקי)

אוניברסיטת טנסי משחקת בדיויז'ן 1 של המכללות, בקונפרנס הSEC – אחד מחמשת הקונפרנסים החזקים. בקצרה, הספורט האוניברסיטאי באמריקה מחולק לשלושה דיויז'נס. דיויז'ן 1 הוא המרכזי שבו הקונפרנסים המרכזיים ושם מחולקות המלגות. בדיויז'ן 3 אין בכלל מלגות לסטודנטים-אתלטים. בדיויז'ן 2 השיטה מורכבת יותר. בכל מקרה, מה שלא קורה ב350 האוניברסיטאות המתחרות בדיויז'ן 1, פחות תחרותי.

סוגיית הסטודנטים-אתלטים מעסיקה מאוד את הספורט האמריקני. כמובן שהדראפט זו הזדמנות טובה להציף את הבעייתיות שוב. מייק ששבסקי אמר שלדעתו בסיום התיכון שחקנים צריכים לבחור או ללכת ישירות לדראפט או להתחייב לשנתיים למכללות. בכך הוא למעשה יוצא נגד שיטת הוואן-אנד-דאן, שחקנים שבאים לשנה לאוניברסיטה ומייד יוצאים לדראפט. ESPN עשו סרט על ג'ון קליפרי שלקח את השיטה לרמות קיצוניות ובכך הפך את קנטאקי לפס ייצור לשחקני NBA פוטנציאליים כשההישגים האקדמיים של הכדורסלנים בכלל לא רלוונטיים.

בכל מקרה, בפוטבול טנסי בין 5 הקבוצות הטובות בSEC אבל הרחק אחרי אלבמה, בכדורסל נשים התכנית פחות מצליחה מאז פרישת פט סאמיט אבל עדיין מכניסה כסף (אחת משתי קבוצות הנשים היחידות באוניברסיטאות בארצות הברית שרווחיות אחרי קונטיקט) ומעפילה כל שנה למארץ' מאדנס ובגברים אנחנו מרכז טבלה בSEC. גם בענפי הספורט האחרים אנחנו לא רעים, אבל מתקשים להגיע להישגים לאומיים. אני חושב שהשנה השיאים היו של רץ ל100 מ' שזכה במדליית זהב באליפות המכללות ושל קופץ למים שסיים במקום גבוה.

בשנתיים האחרונות יצא לי ללמד מספר סטודנטים אתלטים. היו לי מספר שחקני פוטבול (שאחד מהם חתם על חוזה מקצועני בNFL בעונה הבאה), שחקנית כדורסל, סופטבול, כמה שחייניות וחותרת. אני לא יודע על איזה מלגה כל אחד ואחת מהם היו, אם בכלל ואין לי גם כוונה לדון באף אחד מהם באופן אישי.

הבעיה המרכזית בשיטת המכללות, בעיקר בפוטבול ובכדורסל, זה שמדובר בענפי ספורט שמכניסים הרבה מאוד כסף דרך זכויות שידור, כרטיסים ומרצ'נדייס והספורטאים לא מקבלים משכורת. הבכירים מקבלים מלגות לימודים מלאות, כולל לינה במעונות (או שווה ערך), ארוחות בחינם, שיעורי תגבור ואולי קצת כסף לדלק. בחישובים שונים זה יכול להיות שווה ערך גם מעל ל100 אלף דולרים לשנה. תלוי איפה ולמה ואיך.

הסיפורים של ספורטאים שהולכים לישון רעבים בקמפוס זה מאוד קיצוני. לא הייתי נדבק לזה כנורמה (אני לא מתכוון לספורטאים שגדלו בבית עני והמשפחות צריכות כסף), אלא לספורטאים שצריכים לקיים את עצמם במהלך הלימודים רק מהמלגות. יחד עם זאת, אין ספק שהחלק היחסי שלהם בהכנסת הכסף דרך הפוטבול לא מגיע אליהם. גם המלגות שהם מקבלים הם בדרך כלל שנתיות. קרי, מחדשים אותם כל שנה. מה שאומר, שהספורטאים נמצאים במרחק תיקול אחד לא טוב מפציעה משביתת קריירה שעשויה גם לדפוק להם את הלימודים. שלא לדבר על נזק לטווח ארוך וזעזועי מוח. אוניברסיטאות רציניות מכבדות את הספורטאים במקרי פציעות ומאפשרות להם לסיים את הלימודים, אבל זה לא תמיד כך.

מה עוד שהסיכויים להגיע למקצוענים נע על סביבות 1-3% וגם שם אורך של קריירה ממוצעות לא עולה על כמה שנים בודדות.

הצד השני זה שענפי ספורט שלא מכניסים כסף כמו פוטבול וכדורסל זוכים לתנאים טובים, אצטדיונים, מאמנים, פיזיותרפיה, נסיעות וכו'. כמובן שההצלחה של טייטל 9, חקיקה שמחייבת שוויוניות במלגות ובתנאים בין גברים לנשים במערכות החינוך, מתאפשר כתוצאה מההכנסות של הפוטבול. ככה שהספורט האמריקני מרוויח דומיננטיות בבריכה, בכדורגל ובכדורסל הנשים ושולט במשחקים האולימפיים. גם חלק מהמחקר ממומן על ידי הכסף שנכנס דרך מחלקת הספורט.

למרות שהספורטאים-אתלטים לא מרוויחים כסף, הם כן נהנים ממעמד מיוחד. מרבית הסטודנטים משלמים אלפי דולרים אם לא עשרות אלפי דולרים כדי לשבת בכיתה ואותם לא משדרים בטלויזיה מידי שבוע.

יש לפרסום הזה ולתלות של כלכלת האוניברסיטה בילדים בני 20 שזורקים כדור לסל מחיר חברתי. לא סתם כמעט מידי חודש יש איזה התפתחות של פרשייה על הטרדות מיניות שלא פעם קשורה לספורטאים שחושבים שהם מעל החוק והמערכת ולא חסרים מקרים שבהם האוניברסיטה לא פעלה מספיק מהר או מספיק בתקיפות, אם בכלל.

כמו כן, עולה הסטיגמה על ספורטאים שלוקחים קורסי רפאים ולא באמת לומדים משהו ובאוניברסיטה מעלימים עין. אני יכול להעיד לגבי מה שאני נחשפתי אליו, שיש כללים מאוד ברורים לגבי סטודנטים-אתלטים. ההקלה היחידה שהם מקבלים זה שבתחילת הסמסטר הם צריכים להביא מכתב ממנהל הקבוצה לגבי התאריכים שהם לא יהיו בשיעור בגלל משחקי חוץ ואז ההיעדרות שלהם לא נחשבת לחיסור, כשמחובתם להשלים את החומר. אני לא יכול להעיד על כל מקום, אבל הסטיגמה של לימודי סווהילית וציוני עובר מבלי להגיע לכיתה או לעמוד במחויבויות האקדמיות מאוד לא הוגנת.

כמובן שחלק סטודנטים יותר טובים, חלק פחות, חלק בוחנים אותך ומנסים לראות מה הגבולות שאתה מאפשר, אבל זה נכון לגבי כל סטודנט. בגדול, כמה מהסטודנטים המוצלחים ביותר שלי היו אתלטים ואתלטיות. בדרך כלל מדובר בחבר'ה טובים, עם ביטחון עצמי שמוסיפים צד פרקטי לדיונים שאני מנהל בכיתה.
יש בעייתיות לשלם לסטודנטים-אתלטים מחיר שוק ויש בעייתיות שלא לשלם. יהיה לי מוזר ללמד סטודנט שהאוניברסיטה משלמת לו פי כמה ממני כי הוא מכניס כסף ממכירת כרטיסים וחולצות. מצד שני, קצת מגוחך שהסטודנט-אתלט שמכניס כסף ממכירת חולצות, לא יכול להרוויח כסף, אבל הסטודנט שיושב לידו יכול לקבל משכורת כעובד בחנות האוניברסיטה שמוכרת חולצות.

ההפקה של אירועי הספורט מאוד מקצוענית, הרבה בזכות תרבות ההתנדבות והאינטרשיפ. בעיקר אצלנו במחלקה לניהול ספורט, אלה הפלטפורמות המועדפות ליצירת קשרים ולביסוס קורות חיים. כל התנדבות בניקיון הפרקט או בזריקת חולצות לקהל או בחלוקת פליירים בכניסה למגרש מובילה להיכרות עם עוד אנשים וככה מקבלים התמחויות יותר מעניינות ובתקווה בסוף גם הצעת עבודה. זה רובד בעייתי נוסף בתרבות ספורט המכללות האמריקנית.

אני לא חד משמעי בנוגע לסוגייה. אני נוטה להסכים עם ששבסקי ששיטת הוואן-אנד-דאן זה מראש לעשות צחוק מהמערכת. אני גם לא רואה בשיטה האירופאית המקובלת יותר, של ילדים שעולים לבוגרים דרך מחלקות נוער, כשיטה עדיפה, כי היא מראש מדירה לימודים. אני מאמין גדול שמוביליות חברתית עוברת דרך מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. אני מסכים שספורט מאפשר מוביליות לאוכלוסיה שאין לה אמצעים לשלם, אבל שורש הבעיה לדעתי זה שכר הלימוד הגבוה שמראש מקשה מאוד על אוכלוסיות חלשות להשתלב במערכת ולהתקדם בחברה.

*

ברכות לטי ג'י ליף, בקרוב הישראלי השלישי בNBA.

מורשת בלאט
אלף ואחת אמריקות

תגובות

  • אנונימוס

    התרבות הזאת של התנדבות תמורת שורות בקורות חיים ונטוורקינג...לא יודע. מצד אחד מתנדבים, מצד שני זה כ"כ עקום

    • יואב דובינסקי

      איט איז ווט איט איז.

      • W

        ציינת שתרבות ההתנדבות ואינטרנשיפס בעייתית, תוכל להרחיב מדוע?

    • מיקו גוטליב אהלן סבבה

      בתור אדם שחיפש עבודה ראשונה לא מזמן, הייתי שמח שיהיו לי עוד כמה שורות כאלו בקורות החיים.

  • juliano

    מעניין מאוד יואב, תודה!

  • זינק

    בהצעה של ששבסקי, מה קורה עם שחקן שנרשם לדראפט ולא נבחר? האם עדיין יכול ללכת למסלול המכללות או שיצטרך להמתין שנה?

    • יואב דובינסקי

      לא יודע, יש הרבה בעיות בהצעה של ששבסקי, אבל הרעיון זה היציאה נגד הוואן-אנד-דאן. אגב גם ששבסקי ודיוק חלק מהשיטה הזו, למשל עם קיירי איירווינג.

  • אריאל גרייזס

    הצגת יפה את העניין - יש נטיה מאוד לשטח את הבעיה ולהגיד רק את החלק הראשון (איך זה שהאוניברסיטה מרוויחה מיליונים והשחקנים לא רואים מזה כלום) ולשכוח את החלק השני שהוא מאוד חשוב - שמרביתם המוחלטת של הסטודנטים-אתלטים לא יהפכו למקצוענים ובזכות השיטה הזאת הם זוכים להשכלה. כך שהספורט הוא כלי חשוב מאוד בסגירת פערים חברתיים. גם יש עוד אלמנט שלא מדברים עליו הרבה - אבל בזכות הספורט, אוניברסטיאות זוכות למימון של מיליונים מספונסרים שהולכים לצרכים אוניברסיטאיים אחרים כמו מילגות, בניינים, מעבדות, תקציבי מחקר וכו.
    אני לא חושב שיש לבעיה הזאת פתרון חד משמעי (בלי קשר לבעיית ה"וואן אנד דאן" שאתה מציג בהתחלה ולטעמי היא קצת מטופשת. צריך לאפשר לאנשים לעשות את מה שטוב בשבילם ושהם יחליטו) פשוט כי יש בעיה בכל פתרון שתמצא. לדעתי הדבר ההגיוני הוא כן לאפשר לסטודנטים-אתלטים לעבוד עד שכר מסוים (אם תרשה להם לעבוד בכל שכר אז זה ישמש כלי לריקרוטינג. אין בוסטר של אוניברסיטה שלא ישמח להעניק שכר שמן מאוד בתור מעסיק לפרוספקט גדול) שיאפשר להם להתקיים בכבוד.

    • גיא זהר

      בהקשר הזה, גם למי שמקבל מלגה בארץ מותר לעבוד עד שליש משרה (ולפעמים אפשר לקבל לא מעט כסף גם מהעבודה הצדדית)

  • גיא זהר

    מעניין. שתי הערות. ששבסקי כרגיל פוסח על שני הסעיפים. לא מוצא חן בעינייך עניין השנה, תגייס רק כאלו שמתחייבים לשנתיים פלוס (חוקית אני מעריך שאי אפשר אבל אם מישהו התחייב ואח"כ הפר הסכם, הצהרה על כך בטוח תוציא אותו מאוד רע), ואל תגיד שאתה נגד ותגייס לשנה. הערה שנייה: ליף לא הישראלי השלישי ששיחק באן.בי.איי, היו עוד ישראלים כמו ארל ויליאמס, ניל וולק, ועוד (נכון שהם קיבלו את האזרחות הישראלית אחרי הקריירה שם, אבל ליף, למרות שנולד בארץ, לא יחיה כאן אפילו לא יום ולכן ישראלי כמו שאריאל מקדונלד סלובני).

    • זינק

      לא הבנתי מה הבעיה בכך ששבסקי יוצא נגד השיטה, וכרגע מגייס גם שחקנים שצפויים לשחק שנה.
      בסט החוקים הקיים לצפות ממנו לוותר על הכשרונות הגדולים זה הזוי.

      בנוגע לליף, סיטואציה שונה לחלוטין מהדוגמאות שנתת.
      הבחור נולד פה ולהוריו יש קשר עמוק עם המדינה.
      מה גם שבאינטרס הצר שלנו תעודת ישראלי, יכולה לעזור מאוד ברמת הנבחרת.
      בהערכה יותר מסבירה הסיכוי שלו לשחק בנבחרת האמריקאית שואף לאפס, ויש סיכוי טוב שנוכל לראות אותו בעתיד אצלנו.

      • גיא זהר

        בעיניי מה שששבסקי אומר זו צביעות. העניין של השנה הוא חלק ממכלול ואי אפשר לנתק אותו מזה. לדבר רק על זה פשטני בדיוק כמו הפיינל פור בארץ. לגבי ליף, אולי נולדפה אבל האזרחות של אבא שלו הושגה ברמייה. אין לי בעייה שישחק בנבחרת על טיקט המקדונלד אבל להתגאות ב"ישראליות" שלו זה קצת מצחיק. גם לדרק שארפ יש קשר עמוק למדינה, הוא באמת ישראלי?

        • השום של בז׳ה

          +1

          • משיח

            למה האזרחות של אבא ליף הושגה ברמיה?

  • שמעון

    העלית נקודות יפות אבל כמו שנאמר מעליי בכל פתרון שתמצא יהיה אפשר למצוא בעיות. אני לא חושב שצריך להגביל את השחקנים וכל אחד יצא מתי שבא לו. ל-90% מהם זה סיכוי להרוויח כסף גדול מידי מהחוזה הראשוני גם אם אחרי זה יפצע יגמור קריירה או יהיה סתם שחקן גרוע. תאר לך גרג אודן היה מחכה עוד שנה, היה עובד במקדונלדס בגרושים, בגלל שנבחר בדראפט ונפצע הבחור מיליונר ומסודר לכל החיים.
    אגב יש פרשנויות לדראפט והימורים? לא רואה שום כתבה שעלתה בנושא יאללה מי שעוקב מקרוב אחרי המכללות תנו ניחושים מי גדול ומי פלופ.
    תחושה אישית יש לי לגבי לונזו בול שהולך להיות פלופ גדול. בכלל בחירות 2 למעט קווין דוראנט בד"כ פלופים גדולים.
    אגב מיניסוטה מאד התחזקה ואני חושב שאם היא לא נכנסת השנה לפחות לטופ 5 במערב זה יהיה כישלון גדול של תיבודו.
    וויגינס בטלר וטאונס זה כישרון אדיר, עתידי ועם פוטנציאל גם להיות קבוצת הגנה רצחנית.

    • שמעון

      אגב החל משנת 1980 בשום דראפט 2 המקומות שנבחרו ראשון לא היו כוכבים יחד, תמיד אחד מהם פלופ או שניהם פלופ (למעט דראפט 1992
      שנבחרו בו שאקיל ומורנינג.

      • עמית הלבבי

        אני עוד מחזיק אצבעות לדראפט 2015 (טאונס וד'אנג'לו ראסל).

        ב The ringer קראתי סטטיסטיקה מטורפת שבעוד הסיכוי של בחירה ראשונה בדראפט להיות אול-סטאר (לפחות פעמיים) הוא 60%, הסיכוי של בחירות 2-5 הוא רק 30%, ומקום 5-10 הוא רק 15%.

        • שמעון

          דיאנגלו חשבתי יהיה שחקן תותח אבל אכזבה בינתיים.

          • NoONE

            לא מפתיע , יש לך הרבה תשוקה למשחק אבל הערכת כשרון השחקנים שלך לוקה בחסר וזה אנדרסטיימנט

      • red sox

        שמע שמעון, להגדיר שחקנים כמו מארק אגווייר, סטיב פרנסיס, ביג-דוג רובינסון ודריק קולמן כ'באסט' זה שיפוט מחמיר ביותר שנובע כנראה מציפיה מופרכת שבחירת טופ-2 אמורה בהכרח להיות יריית הפתיחה של קריירת HOF.
        לומר את זה על ג'יי וויליאמס ולן ביאס זו כבר סתם רשעות.

  • Gal

    באופן כללי מסכים עם הרוב.
    העלו פה הצעה בתגובות שנראית די הגיונית שהיא לאפשר לתת שכר לאתלטים ספורטאים ,אבל להגביל אותו לסכום הגיוני (המקביל בעצם של ספורטאי-חייל בארץ).
    על נקודה אחת יש לי הרבה מאד השגות, וזה ההתייחסות שלך לשיטה האירופאית ובעיקר הטענה שהיא מדירה מלימודים.
    לדעתי הגישה שקיימת היום בארץ וגם באמריקה, להבנתי, שכל אחד צריך ללמוד בלימודים גבוהים היא שגויה ומצערת. האקדמיה איננה מתאימה לכל אחד, ומעבר באקדמיה לא צריך להיות חלק ממסלול חיים קבוע כמו תיכון. יש מגוון מקצועות מכניסים ומצויינים גם בתחום הספורט ובכלל שאין שום צורך בלימודים גבוהים בשבילם. והעובדה שכיום לימודים באוניברסיטה משמשים מאין תעודת שווי חברתי, גורמים לביזוי והכפשה של המקצועות האלה

  • אמוץ כהן-פז

    כמה בוגרי תוכניות כדורסל אמריקאיות יוצאים לשוק החופשי בשנה? בערך.

    • אריאל גרייזס

      תכפיל 330 מכללות בבערך 3-4 שחקנים. אז בערך אלף. כמה נבחרים בדראפט? 60

  • a question (to those of you who are still alive to answer) to the American "royal" ancestry

    Dick Van vile insect Dyck
    Jerry Van fat turd Dyck
    Tim Van human garbage Patten
    Dick Van former monster Patten
    Joyce Van current old hag Patten

    WHAT IS SO ILLUMINATED ABOUT A BUNCH OF SLIMEY COCKROACHES?

  • MOBY

    ליף אולי שחקן שיותר אתעניין בו בגלל הייחוס המשפחתי.
    לקרוא לו ישראלי השלישי.... בלי לדבר על הבחירה ה-12 בדרפט 65 או על השחקן הישראלי הראשון ב A.B.A בארי הגדול? בכלל, אם ליף נכנס למאגר אז אנחנו ספקים לא רעים של שחקנים עוד מהימים שאירופה לא סיפקה שחקנים לנבא.

  • AdamB

    שאלה קצת מתחכמת - אם נניח קובי ברייאנט שמעולם לא שיחק במכללה הולך לללמוד בucla על חשבונו-
    ומתקבל לקבוצת הכדורסל כסטודנט מהמניין - מותר לו לשחק ? יש משהו שמונע ממנו ?

    • אריאל גרייזס

      אסור לו לשחק. ברגע שהיית מקצוען אתה לא יכול לחזור אחורה. היו מספר שחקנים ישראלים שרצו לשחק במכללות ולא יכלו מהסיבה הזאת

      • AdamB

        ידעתי שאסור לו לקבל מלגה, אבל אם הוא סטודנט מהמניין - אסור לו לקחת חלק בשום דרך בנבחרת של המכללה ?
        וזה עובר משפטית . מעניין.

  • Amir A

    כמה נקודות בלי איזה קשר קוהרנטי ביניהן:
    1. אפשר לקבוע רמות שכר קבועות. כמו שה- NIH מחליט מה המשכורות של פוסט דוקטורנטים כאשר המשכורת עולה קצת כל שנה, ככה ה- NCAA יכול לקבוע משכורות של ספורטאים אתלטים.
    2. לגבי הוואן אנד דאן, קצת מטרידה אותי הגישה שמאפשרת למערכת למנוע מאדם בוגר לעשות מה שהוא רוצה. לא ברור לי איך זה יכול לעבור את בית המשפט, אבל אולי אם יש כאן משפטנים הם יוכלו להסביר את זה יותר.
    3. סטודנטים שהולכים לישון רעבים נשמע כמו אגדה אורבנית. הרי בכל אוניברסיטה יש כמה חדרי אוכל שהסטודנטים אוכלים בהם בחינם. אולי איזו קבוצה חזרה פעם ממשחק מאוחר אחרי שחדרי האוכל נסגרו ולאיזה שחקן לא היו $10 למקדולנדס בכיס. אבל התדמית של אתלטים מזי רעב שהולכים ברחבי אוניברסיטאות נשמעת לי מופרכת.
    4. כמו שאתה מדבר על השתתפות אמיתית בקורסים אני שמעתי מחברים שמלמדים באוניברסיטאות שונות על כל מיני קורסים ב- PARK & RECREATION. אני מניח שהאמת היא באמצע איפשהו, כשההקלות הן יותר לכיוון של ענפים שמכניסים יותר כסף.
    5. הקולג' בארה"ב הוא מה שהצבא בישראל. גם אחרי 50 שנה אנשים מדברים על הקולג' שלהם עם עיניים בורקות כמו שבישראל מדברים על גדוד 932 ממחזור פ"ז בנח"ל ולספורט יש חלק גדול מאוד בתחושת השייכות הזו. כנראה שלא הכל מקולקל בעולם הזה.

    • יואב דובינסקי

      ההצעה של ששבסקי בעייתית מהסיבה שהזכרת. יחד עם זאת, הוואן-אנד-דאן יוצר מצב של השתנה מהמקפצה. שלא צריך בכלל להשקיע בקורסים כי במילא הם לא יהיו שם אחרי אפריל.
      אני רק יכול לספר על ההקלות המערכתיות שאני נחשפתי אליהן ואלה הקלות שמקבלים ומקבלות כל מי שנמנים עם צוותי העידוד, התזמורת אם היא יוצאת למשחק חוץ או בכלל מי שמייצג את האוניברסיטה באירוע רשמי (כמו כנס או משהו בסגנון). לפציעה מתייחסים כמו מחלה של כל סטודנט אחר. פתק מרופא מצדיק היעדרות. אם המשמעות הוא פספוס עבודה או מבחן, מקסימום זה נותן איזה מרווח מסוים למצוא מועד חלופי להגשת עבודה או מבחן אם צריך.
      מעבר לזה, גם אם שחקן או שחקנית כדורסל שלי בטנסי סיימו משחק חוץ ב23:00 בלילה בדרום קרוליינה, הם עדיין מחוייבים להתייצב למחרת לשיעור ב8:00 בבוקר.

  • W

    מעניין. משפטית ,למנוע מאדם אפשרות לעבוד למחייתו זו הפרה זכויות בסיסית, והמונח סטונדט-אתלט הומצא בדיוק ע"מ לעקוף את זה.
    תביעות ייצוגיות שנמצאות בבתי משפט עוד ישמטו בעתידאת הקרקע תחת ה ncaa , שממשיכה להרוויח כסף על הקניין הרוחני של אותם אתלטים שנים רבות אחרי שכבר אינם סטודנטים תחת מלגה (התקופה בה אסור להם להרוויח). תביעות ייצוגיות אחדות כבר זכו להסדר מחוץ לביהמ"ש ( הncaa שילמו המון) , אבל עוד תגיע האחת שתעשה צדק, אני מקווה.

    תרבות הריקרוטינג, במסגרתה אוניברסיטאות משלימות עצמן לרגלי נערים משכונות קשות, לרוב אפרו-אמריקאים, שאלמלא כשרונם לא היו מקבלים יריקה לכיוונם מצד הגברים הלבנים סהנהגה, היא דוחה ומלאה בכשלים מוסריים.

    לסיום, ההאדרה של ענפי ספורט ואינדיבידואלים מוכשרים בארה"ב היא אם חטאים רבים, והדוגמה הטובה ביותר היא בפנ סטייט. פרשה שהדגימה היטב כיצד הערצה ספורטיבית מסייעת להמונים להעלים עין גם מהפשע הגרוע מכל.
    תודה כל הפוסט

    • W

      *משליכות *שבהנהגה *על

  • Duncan

    טור יפה

Comments are closed.