אלף ואחת אמריקות

בסוף השבוע אמריא לישראל למספר שבועות לטובת מחקר על המכבייה ה20. רגע לפני הספקתי לעשות עוד נסיעה של יום למקום שלא הייתי בו עדיין – שמורת האינדיאנים צ'רוקי, בצפון קרוליינה.

צ'רוקי אחד השבטים האינדיאנים המוכרים על ידי הממשל הפדרלי בארצות הברית. כדי לשמר את המורשת, שבטים אינדיאנים מסויימים נהנים מחוקים פדרליים מיוחדים ואוטונומיה מסוימת. חלק גדול מהשבט גורש מהקרוליינות ומדרום מזרח ארצות הברית מערבה לכיוון אוקלהומה כחלק משביל הדמעות (גירוש שבטיח אינדיאנים בעיקר ממדינות הדרום למערבה מנהר המיסיסיפי במחצית הראשונה של המאה ה19), אבל בצפון קרוליינה נותרה מושבה שלצד התפתחות טכנולוגית משמרת חלקים מהמסורת האינדיאנית של השבט.

בין היתר נמצא הכפר האינדיאני Oconlauftee שם אפשר לראות את התפתחות השבט, צורות בנייה שונות וצורות ריקוד ובעיירה עצמה יש מוזיאון מושקע מאוד, שמלמד על ההיסטוריה של השבט. יש כמה מסעדות שמגישות אוכל מקומי, אבל אחת האטרקציות הגדולות ומכניסות הכסף לאזור זה הקזינו, אבל דווקא בו לא ביקרתי.

העיירה נמצאת למרגלות הרי הסמוקי, שמצידם האחד נמצאת טנסי ומצידם השני צפון קרוליינה. הדרך יפיפייה כי חוצים את כל ההרים, אבל הנסיעה עצמה גם יכולה לעצבן, כי יש רק נתיב אחד לכל כיוון, הגבלת מהירות, הרבה עיקולים ומכוניות מעיקות שמחליטות לנסוע לאט מאוד מצד אחד, או להידבק אליך מאחור מצד שני.

לאינדיאנים תרומה גדולה למורשת הספורט האמריקנית. ג'ים ת'ורפ נחשב לאחד הספורטאים הגדולים של המחצית הראשונה של המאה ה20. ת'ורפ זכה במדליות הזהב בקרב 5 וקרב 10 באולימפיאדת שטוקהולם 1912 והוגדר על ידי מלך שבדיה כספורטאי הטוב בעולם. רק שת'ורפ שיחק גם בייסבול חצי מקצועני ומאחר וקיבל כמה פרוטות המדליות נשללו ממנו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי מכיוון שלטענתם לא היה חובבן. אחת ההחלטות האומללות של הוועד האולימפי, אותה הוא תיקן מאוחר מידי, כשהחזיר למשפחת ת'ורפ את המדליות רק אחרי מותו. אחרי המשחקים ת'ורפ שיחק גם בייסבול ופוטבול והיה לנשיא הראשון של ליגת הפוטבול המקצוענית.

כמו כן, משחק הלקרוס פותח על ידי שבטים אינדיאנים. בצ'רוקי המשחק המקומי נקרא סטיקבול, ויש בו הרבה מרכיבים שיש בלקרוס, כולל מחבט עם רשת וכדור קטן. משחק פיזי מאוד שהמטרה להבנתי לא היתה להבקיע לשער, אלא להיכנס עם הכדור לשער. הראשונים להגיע ל12 נקודות הוכרזו כמנצחים.

לקרוס קצת בשוליים של הספורט וגם מספר הספורטאים ממוצא אינדיאני בליגות המקצועניות די מצומצם. מה שכן, הויכוח לגבי השימוש בקמעות אינדיאנים הוא ויכוח ער וחי. בעשור הקודם הNCAA העביר הנחייה לאוניברסיטאות עם קמעות המתקשרים למורשת אינדיאנית לשנות את השם. חלק קיבלו אישור משבטים מקומיים להמשיך עם המסורת והקמעות (למשל פלורידה סטייט סמינולס), חלק שינו את השם וחלק התעלמו. כמובן ששיא המחלוקת היא לגבי וושינגטון רדסקינס. הפרנצ'ייז יכול להציג איזה מספרי תמיכה שהוא רוצה, אבל השם עצמו מתקשר לציד הראשים ולהיסטוריה של את טבח האינדיאנים (הצבע האדום כדם על הקרקפת של האינדיאנים שהובאה כהוכחה לצורך קבלת הפרס).

בדרך חזרה מצ'רוקי, עצרתי בדיקסי סטמפיד שבעיירה פיג'ן פורג' למרגלות הסמוקיז, הפעם בצד של טנסי. בסוף השנה שעברה שריפה גדולה שפרצה בהרי הסמוקיז התפשטה לעיירות הקרובות ומעבר לקורבנות, פגעה באופן ניכר בכלכלה המקומית. אז ראיתי חשיבות לתרום את חלקי, בארוחה והופעה באחת האטרקציות המוכרות מבית היוצר של הגיבורה המקומית דולי פרטון. אטרקציות של הופעה וארוחה די מקובלות באזור. הפעם הסיפור כלל את ההתפתחות של אמריקה, לצד שירי עם, תחרויות רכיבה על סוסים, שילוב של באפלו, בקר לונגהורן ועוד. סיפור הרקע זה תחרות בין הצד של הצפון מול הצד של הדרום ובסוף כמובן כולם שמחים תחת אמריקה מאוחדת ודגלי ארצות הברית בכל מקום.

אמריקה רחוקה מלהיות מאוחדת. לפחות במדינות שהסתובבתי בהן בחודשים האחרונים אני מרגיש פער גדול בין איך שהתקשורת מציגה את הכאוס סביב דונאלד טראמפ לבין היחס אליו ברחוב. בתקשורת התחושה היא סקנדל רודף סקנדל, רוסיה מושכת בחוטים, שום מדיניות לא עובדת, מינוי שערורייתי רודף מינוי הזוי, ריבים יומיים עם התקשורת ואוי ואבוי איך בחרנו כזה נשיא חוצפן שכל שבוע מצייץ משהו אחר שמבייש את הבית הלבן.

מי שמפריעות לי במיוחד הן תכניות האינפוטיינמנט שמאוד אהבתי. בין אם זה טרבור נואה, ג'ון אוליבר או ביל מאהר, הם ממשיכים עם הקו המזלזל והמגמד. את הקו שמתייחס למספר הקולות הפופולרים ושמדבר בעיקר לאוזניים בקליפורניה וניו יורק. הביטול הזה של יתר אמריקה, שם טראמפ הביס את הילרי קלינטון ללא תנאי, ממשיך את יחס ה"דפלורבלס". לא שאין לביקורות אחיזה במציאות, אבל בין אם האמריקני הממוצע מאוכזב מטראמפ או לא, או שהרפובליקני מרגיש נבגד שהנשיא לא מייצג קונסרבטיביות, שלא יהיו אשליות שמצביעי טראמפ במדינות הדרום ומידל אמריקה מורידים ראש וממלמלים "למה לא הצבעתי הילרי?".

בין אם זה דת או גזע או דעה פוליטית או מגדר, אמריקה שסועה והנטייה להיעלב הפכה כמעט לאוטומטית. דווקא מהמקום הזה הייתי מאוד שמח אם גולדן סטייט (אגב, גם הכינוי ווריורס מתקשר למורשת אינדיאנית), כארגון וכאינדיבידואלים שמגיעים מהעיר הכי שמאלנית במדינה הכי כחולה ודעתם הפוליטית הליברלית ידועה לכל, יעשו ב4 ביולי מהלך אמיץ ויביעו רצון לקרב לבבות ויודיע שהם ישמחו לבוא לקבלת פנים בבית הלבן.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

44 תגובות ל “אלף ואחת אמריקות”

  1. 7even (פורסם: 30-6-2017 בשעה 07:05)

    אני עובד מדי יום עם אנשים בארה"ב.
    בצפון קרוליינה…מסצ'וסטס…קליפורניה…ועוד.
    עם כל מי שיצא לי להגיע לנושאים שהם מעבר לעבודה…משפחה וכו…שמעתי בעיקר הרבה מאד אהדה לדונאלד טראמפ.

    ולמה שלא תהיה בעצם?
    הנשיא השחור הראשון, הצליח ב 8 שנותיו להעמיק בצורה חסרת תקדים את הקרע בין שחורים ללבנים…
    להראות שהמעצמה גדולה בעולם היא פחדנית גדולה..
    לפחד לומר את האמת (טרור איסלאמי) כשהאמת נזרקת לך בפרצוף בבוסטון…באורלנדו…בניויורק, פריז…כל מערב אירופה וכל העולם כמעט
    ועוד ועוד…

    אנשים הם לא ישות חסרת מחשבה, כמו שאוהבים לצייר בערוץ 2…cnn…ניו יורק טיימס ועוד
    נמאס להם שכל הזמן מנסים לחשוב בשבילם.
    ובעיקר נמאס להן מ cowards שרק מצטלמים טוב…בשביל זה סרטים ותאטראות.

    יש פה עולם לנהל… עולם שטרף cowards כמו אובאמה בקלות מביכה.

    להגיב
    • רועי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 07:23)

      יפה.
      הזוי מי שעדיין צורך את החדשות שלו מה"תקשורת" הזו.

      להגיב
    • איתמר (פורסם: 30-6-2017 בשעה 10:44)

      כל יום בנשיאות של חלאה כמו טראמפ רק מעצים את נשיאותו של אובמה.
      לא מפתיע שרק בישראל (וברוסיה) האהדה לטראמפ גדולה מהאהדה לאובמה.
      אובמה ייזכר כאחד הנשיאים הגדולים שהיו לארצות הברית וטראמפ ייזכר כאחד הגרועים והעלובים שבהם.
      רק שוטים יכולים לראות בכאוס ששורר בממשל טראמפ (בכל התחומים) איזו תוכנית גאונית שמיטיבה עם אמריקה.
      אגב, המתיחות ביחסי לבנים שחורים בתקופת אובמה היתה תוצאה ישירה של התפתחויות טכנולוגיות שאיפשרו לאזרחים לצלם ולהפיץ במהירות מעשים נפשעים של שוטרים כנגד שחורים, מה שפעם היה נדיר ביותר ומצוי בתחום יכולתן שלרשתות הטלוויזיה בלבד.
      ובאשר למלחמה בטרור המוסלמי : כל מי שעקב אחרי הפעילות הצבאית האמריקנית ברחבי העולם בשמונה שנות הכהונה של אובמה יודע מה נעשה בתחום הזה. נתניהו דיבר גבוהה גבוהה במהלך כהונת אובמה על מלחמה בטרור אבל זה היה אובמה שביצע את המלחמה הזו בפועל. לא במקרה האשימו אותו בשמאל האמריקני בהפעלת כוח מופרז (בעיקר מהאוויר ובאמצעות כטב״מים).
      בניגוד לטראמפ, אובמה ויתר על תקיפות ראווה חסרות משמעות והחליט בצדק לא לסבך את ארצות הברית על הקרקע בסוריה.
      אובמה לא היה נשיא מושלם והוא עשה טעויות לא מעטות אבל איפה הוא ואיפה הזבל שיושב עכשיו בבית הלבן.
      מזלנו ומזלו של העולם שהסכם הגרעין עם איראן (הסכם טוב לישראל) נחתם בטרם נכנס טראמפ לבית הלבן.

      להגיב
      • היסטוריה לעניים (פורסם: 30-6-2017 בשעה 12:22)

        אובמה יחשב בינוני ותוא לא.
        ברמה של מדיניות חוץ הוא כבר נחשב כשלון אדיר. ולוא רק בגלל
        העובדה הבלתי נתפסת שהוא נתן ברפיסות למעצמה אחרת להתערב בבחירות אמריקאיות. זה לא נתפס.

        טראמפ- יבנו לו קטגוריה משלו. דיי ברור שעדיף שהוא ישאר היחיד בה.

        להגיב
      • 7even (פורסם: 30-6-2017 בשעה 14:14)

        לאיפה לשלוח את הקלטות איתמר ?
        לאמסטרדם או קולורדו?

        להגיב
      • אביאל (פורסם: 30-6-2017 בשעה 16:50)

        איתמר – עבודת החיסול של הרפובליקנים למורשת של אובמה רק מראה כמה מעט הוא עשה בשמונה שנות הכהונה, תרמה לכך בעיקר הפעילות בבתי הנבחרים בשנתיים הראשונות שלו וסביב אובמה קר, כל מי שלמד חמש דקות פוליטיקה אמריקאית יודע שבשתי המפלגות יש טווח כל כך רחב של דעות שבהרבה נקודות הן יש אחידות דעים, הניצים בדמוקרטים דומים מאוד למתונים בקרב הרפובליקנים וכו׳, אין בבתי הנבחרים משמעת קואליציות ורוב החקיקה היא ברירות אד-הוק בהתאם לאג׳נדה של סאנטורים וחברי קונגרס והאינטרסים המקומיים של המדינות אותן הם מייצגים, מספיק היה לראות את ההתנהגות של אובמה סביב אובמה-קר, הוא היה בטוח שהולך להיות לו רוב בשני הבתים לאורך הכהונה, ככה שהוא פשוט לא התחשב בשום צורה ברפובליקנים, אף רפובליקני לא הצביע בעד אובמה קר (וזה לפני שהיה נציג אחד של תנועת מסיבת התה בבתי הנבחרים), למה ? כי אובמה אמר חד וחלק שהוא לא צריך אותם ושהוא עושה רק מה שהוא רוצה (והוא חטף על זה בתוך המפלגה שלו), עד לחקיקה הזאת שום חקיקה משמעותית (סדרי גודל תקציביים, אג׳נדה לאומית וכו׳) לא עברה בלי שיתוף פעולה של שני הצדדים, זו המורשת של אובמה, הקיטוב. האירוניה היתה שבשש השנים האחרונות שלו הוא איבד את הרוב בשני הבתים (קודם בסנאט ואחרי זה בקונגרס) ונשאר תקוע.
        מייחסים לו את עניין הזכויות לחד מיניים, בולשיט אחד גדול, בית המשפט העליון עשה הכל ולאובמה בכלל לא היתה אפשרות לעשות כלום בנידון.
        ככה שמרבית העבודה שלו (במצב בו אין לו רוב) היתה ביחסי חוץ, שם הוא בעיקר בגד בבני הברית הותיקים של ארה״ב, נתן לרצח עם להתחולל במשמרת שלו, קבע קו אדום שנחצה כמה פעמים ובלי שום תגובה (מעולם לא קרה דבר כזה בארה״ב) ומעמדה של ארה״ב התרסק. אוהבים לדבר על טראמפ כמי שרוצה להוציא את ארה״ב מהמשחק העולמי, אובמה עשה את זה הרבה יותר.

        להגיב
        • 7even (פורסם: 30-6-2017 בשעה 17:54)

          ששש שלא ישמעו

          להגיב
  2. רועי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 07:42)

    שאלה מהקהל –
    אני קורא את הפוסטים שלך על טיולי היום-יומיים שךך למה שנקרא "אמריקה האמיתית" (או אמריקה האחרת), אותי זה מסקרן.
    האם היית ממליץ להגיע למקומות האלה גם למי שלא גר במקום ומגיע לטיול של שבועיים-שלושה פעם בכמה שנים ?

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:03)

      אני ממש לא מגדיר אותה כאמריקה האמיתית או אמריקה האחרת, אלא כעוד צדדים. נכון שבניו יורק בקושי הייתי בשנתיים האחרונות מעבר לדרינק עם חברים במהלך היורו ולא מעט קונקשנים. אני גם לא עושה טיולים יומיים. פעם בכמה שבועות מנסה לעשות משהו.
      לגבי מזרח טנסי, נאשוויל מלאת היסטוריה ומוזיקה ומאוד מומלצת. נוקסוויל עצמה (שם אני גר) עיר לא מלהיבה במיוחד שתלויה באוניברסיטה, אבל יש מה לעשות מסביב. הרי הסמוקיז הם הפארק הלאומי שאליו מגיעים הכי הרבה מטיילים בארה"ב, יותר מיוסמיטי (המפלים שם יותר יפים) והגראנד קניון (לא הייתי), אז לחובבי נוף והליכות מומלץ.
      את אטלנטה אני מאוד אוהב. בצפון קרוליינה יש הרבה פנינים. דרום קרוליינה הפתיעה אותי מאוד לטובה. למרות שכביכול היא לא סקסית, יש הרבה מקומות לבקר שם גם על הים וגם עם היסטוריה. ניו אורלינס מהממת. את קנטאקי לא חקרתי מספיק, אבל הייתי בכמה מקומות ונהניתי. אם באים בראש לא שיפוטי (כי יש המון היסטוריה בעייתית בדרום), אז יש אוכל טוב ומוזיקה מגוונת והמון ספורט (בעיקר לחובבי מכללות), אז יש הרבה מה לחבב בדרום מזרח ארצות הברית.

      להגיב
      • רועי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:11)

        סליחה, זו היתה ההגדרה שלי :)
        תודה על התשובה המפורטת.

        להגיב
        • ניינר / ווריור (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:43)

          הקרוליינות שתיהן נהדרות ומרתקות וצרלסטון זה היהלום שבכתר. אחת הערים הכי מגניבות שהייתי בהן. וגם הסמוקי מאונטיינס יפהפיים. קיצר, סע!

          להגיב
  3. איברה (פורסם: 30-6-2017 בשעה 07:44)

    מה עם רוברט פאריש? זה נכון שהוא אינדיאני?

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:00)

      לא סתם, ציף!!

      להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:42)

      יש לו גם שורשים אינדיינים.

      להגיב
  4. NoOne (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:28)

    אז מה שאתה אומר שאתה מבקש משחקני ומאמני גולדן סטייט ללכת להיפגש עם אדם שמתעב אותם , גזען שונא שחורים , בן אדם שמדי יום מאשים בערך 60 אחוז מתושבי קליפורניה בהיותם אנסים ופושעים מסוכנים , וללכת להוריד את הראש ונגד כל מה שהם מאמינים בו בשביל המשוגע הזה?
    יש לי 8 עובדים מקסיקנים,2 מאל סלבדור , 1 מארגנטינה ועוד אחד מקולומביה.
    כולם אנשים ישרים שעובדים קשה , משלמים מיסים ולא גונבים מאף אחד לעומת הנשיא הגנב,שקרן ,רמאי,פושט רגל סדרתי,מושחת

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:03)

      אני מתחיל לחבב את הפרוסס

      להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:11)

      דווקא מהסיבה שכל ליברל בשקל מחרים את טראמפ או יוצר איזה פרובוקציה אחרת נגדו, אם קבוצה כמו גולדן סטייט ווריורס שברור שהיא מתנגדת למדיניות הנשיא ולאופי שלו, תבוא ותגיד שהיא מכבדת את המסורת ורואה חשיבות וכבוד בלבוא לביקור בבית הלבן כאלופת המדינה, זה יישלח מסר מאחד.

      להגיב
      • NoOne (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:40)

        אין שום כבוד לפגוש את טראמפ ולא משנה איפה הוא נמצא או איפה הוא ישן
        על איזה איחוד אתה מדבר?
        אף אחד בקליפורניה לא רוצה להתאחד עם אף אחד.
        אני מאחל למצביעי טראמפ באלבמה,טנסי,אוהיו ומונטנה לקבל בדיוק את מה שמגיע להם מטראמפ.

        להגיב
  5. היסטוריה לעניים (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:45)

    אני מצטער . קשה לישב טקסטים כמו שלך. אני לא מוצא בהם הגיון. אם 'לביקורת יש אחיזה במציאות' אז על מה אתה מתרעם?

    טראמפ הוא דמות מקטבת. אוהב אותו או לא, הוא בחר בידיעה לקטב. מהמאקרו למיקרו.

    לשחק אותה אנין טעם כמו שאתה מנסה, זה יותר גרוע וצבוע בעיני הן מגישת אוהביו והן מגישת שונאיו.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:49)

      לא כולם חייבים לאהוב אותי ואני בסדר גמור עם זה.

      להגיב
  6. מיקו g (פורסם: 30-6-2017 בשעה 08:52)

    אנשים בוחרים להיעלב. בטוח שאם ינסו מספיק אז גם הניקס והסלטיקס יכולים לפגוע באנשים מסויימים.

    והלייקרס במדינה שסובלת מבצורת, זה לא יכול לפגוע?

    להגיב
    • NoOne (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:03)

      עשרות שנים שהניקס פוגעים באוהדים שלהם….

      להגיב
  7. רן הנרגן (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:12)

    סטיב קר בראיון לטים קווקאמי בשבוע שעבר אמר, לא בצורה נחרצת של כן או לא, שלדעתו ראויו לשקול בכובד ראש את המשמעות של הזמנה לבית הלבן ומה היא מסמלת ואת ההזדמנות להשמיע שם את דעתם. בכל מקרה כפי שטראמפ מתנהל רוב הסיכויים שהדאבס כלל לא יוזמנו.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:16)

      כמו שזה נראה כרגע אני נוטה להסכים איתך, שהבית הלבן יחסוך מעצמו את המבוכה של להזמין ולהיענות בשלילה. יחד עם זאת, אם הבעלים של הווריורס, סטיב קר ואחד הכוכבים יגידו שהם ישמחו לבוא, אני מעריך שהם יוזמנו.

      להגיב
  8. קירקגור (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:49)

    וואו איזה שיר ואיזה קליפ… כאילו לקוח היישר מפארודיה של טים אמריקה…

    להגיב
  9. אריאל גרייזס (פורסם: 30-6-2017 בשעה 09:50)

    הנטיה להעלב היא לא רק באמריקה, היא בכל מקום, כתבתי על זה טור לפני שבועיים או שלושה. ואתה יודע מי מת על לקרוס, כן? (רמז – noone מלמעלה חולה עליו)

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 19:33)

      אוי ואבוי, מקנרו אמר שאם סרנה היתה משחקת בסבב הגברים היא היתה מדורגת 700. זה סיפק 3-4 ימים של היעלבות מדומה מכל המי ומי.

      להגיב
  10. עמית הלבבי (פורסם: 30-6-2017 בשעה 12:52)

    אוקלנד היא העיר הכי שמאלנית בארה"ב? :)

    להגיב
    • רן הנרגן (פורסם: 30-6-2017 בשעה 13:17)

      לא ממש. אוקלנד היא הבת ים של אזור המפרץ. שכונות מצוקה, נמל, עיר של צוורון כחול וכו. ברקלי השכנה שבה יושבת אוניברסיטה שהיא מעוזי השמאל הכלכלי בעולם האקדמי האמריקאי הרבה יותר ליבראלית ממנה / היפית ממנה. סאן פרנציסקו ליבראלית פורצת דרך במובן של זכויות אזרח, כולל גם זכויות כלכליות (דיור בר השגה וכ) אבל תמיד היתה בה אוכלוסיה עשירה ומאז שנות התשעים מושכת גדודים של עובדי היטק ונחשבת לאחת הערים היקרות ביותר למגורים בארהב. 3 הערים האלו הן הלב של אזור המפרץ.

      להגיב
  11. Amir A (פורסם: 30-6-2017 בשעה 13:51)

    בתגובה שכתבתי איפשהו לפני כמה ימים התייחסתי לפסיקה של בית המשפט העליון כאן בנוגע לתביעה של להקת רוק לאפשר להם לרשום בתור טריידמרק את שם הלהקה, שם שמתייחס למוצא האסייתי שלהם (המילה יכולה להתפס כמילת גנאי לאסיאתים, מה שאיפשר למשרד הפטנטים לסרב לרישומה). בית המשפט פסק לטובת הלהקה וציינתי שהמשמעות הגדולה של הפסיקה הזו תהיה בנוגע לויכוח המשפטי על רישום השם "רדסקינס" כטריידמרק, רישום שבוטל לפני כמה שנים בגלל המשמעות השלילית של המילה. ובכן, מאבק הערעור של הקבוצה הסתיים בניצחונה, עם מכתב של משרד המשפטים שהגיע לבית המשפט לערעורים (היכן שהתיק נמצא כרגע) ובו בקשה לבטל את הקייס כשפסיקת בית המשפט העליון האמורה מהווה את הסיבה לבקשה.

    להגיב
    • austaldo (פורסם: 1-7-2017 בשעה 17:59)

      בכל פעם שעולה הנושא הזה אני ניזכר איך סי.בי.אס פסלו לחבר את שם הקבוצה שהוא נתן באתר של ליגת הפנטזי שלנו :)

      להגיב
  12. אלון (פורסם: 30-6-2017 בשעה 13:59)

    הייתי באותה שמורה. זה היה ממש מביך להיות שם, אינדיאנים שמנים רוקדים במעגל מנסים למכור שטויות. מזל שהילדים היו קטנים ולא קלטו את זה. בחרנו משם מהר, האיזור עצמו מדהים.

    להגיב
  13. משה (פורסם: 30-6-2017 בשעה 15:00)

    א. לגבי תורפ, זה החצי הראשון של המאה ה 20, לא של המאה ה 19.
    ב. שביעות הרצון מטראמפ תואמת את איזורי ההצבעה שלו. אני עובד עם אנשים מטקסס ועם אנשים מבוסטון, אין צורך להסביר מי מהם חושב מה.
    ג. אין שום סיבה לאוליבר או מאהר לתת לו אהדה, הוא חסר כבוד כלפי חלקים גדולים מהאוכלוסיה ולכן גם לא ראוי לכבוד.

    להגיב
    • NoONE (פורסם: 30-6-2017 בשעה 18:17)

      הסכסוך של מאהר עם טראמפ הוא ארוך שנים עוד לפני שטראמפ חשב אפילו לרוץ לנשיאות , טראמפ אפילו תבע אותו למשפט(והפסיד כרגיל)

      להגיב
  14. איציק מהקיבוץ (פורסם: 1-7-2017 בשעה 22:34)

    במידה וטראמפ הצליח להביא אותנו לדעון על איכות שלטונו הוא כבר מהצח.
    הוא לא ראוי והרסני חדמורטיה ולו מהסיבה הפשוטה שהוא עבריו מין (לא מורשע), שובניסט, בז לכללי דמוקרטיה ואחריות חברתית ומוכן לרמוס ולחסל כל התנגדות אליו במקום להתמודד איתה.

    להגיב
  15. איציק מהקיבוץ (פורסם: 1-7-2017 בשעה 22:35)

    לדיון…
    הוא כבר הצליח…
    לדמוקרטיה…

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 1-7-2017 בשעה 22:52)

      הוא נבחר בדרך דמוקרטית. הכה שוק על ירך את יתר הרפובליקנים והביס את הילרי קלינטון. זה שהדמוקרטים מתבכיינים על זה שהיה להם הפרש שערים יותר טוב, לא מערער את הלגיטימיות שלו כנשיא.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 2-7-2017 בשעה 07:25)

        זו לא הסיבה העיקרית שמערערים על הלגטימיות. יותר סיבות שוליות כמו האופי הבעייתי שלו הפה הגדול וחוסר הניסיון

        להגיב
  16. דוד (פורסם: 2-7-2017 בשעה 13:12)

    תודה יואב
    אני מאוד מתחבר למבט המרענן שלך על ה"אמריקאיות" והשקפות פוליטיות. הסתכלות מתוך היכרות עם העם האמריקאי, ה"מיין סובג'קט" בכבודו ובעצמו שנשכח בתוך כל הדיבורים על פוליטיקה ומדיניות וכל מיני ערכים שלומדים בכנסייה או באוניברסיטה.
    אני חושב שמאוד חסרה לנו הגישה הזו גם כאן בארץ. אני יודע שיש אנשים טובים שמנסים לעורר שיח בין קבוצות אוכלוסייה באמצעות פאנלים באוניברסיטה וכדומה, אבל זו פלטפורמה קצת מלאכותית בעיניי.

    להגיב
  17. Duncan (פורסם: 2-7-2017 בשעה 17:10)

    השמאל הפשיסטי מתפוצץ. איך נשיא מגיב לשקרני חדשות?
    רוב אמריקה אוהבת אותו. השמאלנים לא. השמאלנים שולטים בתקשורת וחיים בחופים.

    להגיב
  18. איציק מהקיבוץ (פורסם: 3-7-2017 בשעה 06:16)

    טראמפ נבחר בבחירות דמוקרטיות. נכון!
    ועדיין הוא לא רק מבזה נשיםמ ביחס אליהן הוא הצהיר שפגע בהן מינית ושלח אליהן ידיים.
    אין עיתון שלא מוטה לכיוון זה או אחר – גם בישראל וגם בארה"ב. הבעיה העמוקה עם טראמפ שבמקום להתמודד עם ביקורת הוא מאיים על העיתונאים. הוא מתסיס מדורות איבה ושנאה. זו דרך ידועה של דמגוגים. ביקורת עיתונאית, לטובת זה או אחר זה ללק מהמשחק הדמוקרטי.
    היועץ המרכזי של טראמפ, בנון, ניהל אתר שנתן פלטפורמה לגופי ימין קיצוני שהם אנטי שחורים. טראמפ לא גינה את זה… הוא מינה אותו ליועץ מרכזי שלו.
    הבעיה הגדולה עם טראמפ היא הסכנה שהוא מהווה לדמורטיה !
    ונכון שמי שטוען שאובאמה לא היה מושלם צודק!

    להגיב

מה דעתך?