הצלחה מפוספסת

נבחרת הכדוריד של ארגנטינה למכביה בכותל (צילום: יואב דובינסקי)
נבחרת הכדוריד של ארגנטינה למכביה בכותל (צילום: יואב דובינסקי)

בשבועיים האחרונים כמעט כל יום עסקתי בענייני מכביה לטובת מחקר על השפעת המכביה ה20 על הדיפלומטיה הישראלית, כחלק מהעניין המחקרי שלי בדיפלומטיה הספורטיבית של ישראל ובשימוש של ישראל בספורט לצרכי מיתוג ודיפלומטיה. בשבועיים האחרונים הסתובבתי ברחבי הארץ, בלא מעט מגרשים, טקסי פתיחה וסיום, אזכרה לאוסטרלים, ערב מינגלינג עם יקירי מכבי, אירועים פתוחים כמו קבלת שבת בנמל תל אביב או ערב של בילויים ביפו העתיקה, ריצת לילה בירושלים וביומיים האחרונים הצטרפתי לשני סיורים שנעשו לבאי המכביה: אחד לגליל ואחד לירושלים העתיקה.

את ההכנות למחקר הספציפי הזה התחלתי לפני כשנה וחצי וכפי שכתבתי בעבר, הוא לא מומן על ידי המכביה בשום אופן. אני מודה במיוחד לרואי הסינג על העזרה בגישה לאירועים, בקישורים למי שצריך ובכלל בטיפול המסור בבקשות שלי. את הממצאים למחקר אנתח בחודשים הקרובים ואני מניח שאציג בכנסים בצפון אמריקה ואנסה לפרסם בז'ורנלים אקדמיים, אבל את הפוסט הזה אקדיש לסיכום המכביה כפי שחוויתי אותה בעיניים ישראליות, כקהל וכתקשורת.

אתחיל בדברים הטובים ואומר שהמכביה רלוונטית מתמיד. היא מכניסה מאות מיליוני שקלים דרך המשתתפים ובני משפחותיהם ומשאירה אותם עם טעם טוב לגבי ישראל וכשגרירים טובים של המדינה.

דיברתי עם משתתפים וחברי משלחות מלא מעט מדינות והסכומים שהם משלמים עבור חוויה של שבועיים בישראלים גבוהים מאוד. הסכום שהם משלמים מאוד תלוי במדינה המשתתפת (יש הנחות למדינות עולם שלישי), במצב הכלכלי של המשתתף (משתתפים במצב סוציו-אקונומי נמוך לא פעם מקבלים עזרה או סבסוד מסוים), במשלחות מסוימות ספורטאים מצטיינים גם מקבלים סבסוד כדי להעלות את הרמה של התחרות וכן תחרות המאסטרס לא פעם עולה יותר מאשר תחרויות האופן והג'וניור. ללא סבסוד, משתתפי מדינות כמו אירופאיות מערביות נפרדים מאזור של 4,000-5,000 אירו, בצפון אמריקה מכ8,000 דולר ובאוסטרליה אפילו צפונה מחמש ספרות. אלה סכומים הרבה יותר גבוהים ממה שחשבתי לפני המשחקים.

לא אומר שיש בקרב המשתתפים תחושה שעוקצים אותם או שעושים עליהם סיבוב, אבל בהחלט הביעו דאגה מעלות ההשתתפות. יחד עם זאת, לא רק שהמחירים לא מרתיעים, המשתתפים חוזרים מידי ארבע שנים במספרים גדולים יותר, כולל המשלחות הגדולות ביותר שיצאו מארצות הברית (מעל 1,100), אוסטרליה (מעל 500) וגרמניה (מעל 200) ומיותר מדינות (מעל 70). בשורה התחתונה, כמעט כל מי שדיברתי איתו או איתה אמרו לי שהם נהנו מאוד מהחוויה בישראל.

כמובן שהיו גם לא מעט קיטורים. המשלחות פזורות במלונות ברחבי הארץ, בהתאם לענפי הספורט ומיקום התחרויות. זה אולי נוח מבחינת הסעות, אבל אין חוויה של כפר אולימפי שכולם באותו מקום. תחרות הנוער היא היוצאת מהכלל, שם היה יותר ריכוז של המשתתפים כשכמעט כל התחרויות נערכו בחיפה. מצד אחד היו חברי משלחות שקיטרו על זה שלא יוצא להם לפגוש את חבריהם למשלחת המשתתפים בענפים אחרים. מנגד היו ספורטאי מאסטר שדווקא שמחו על זה שיש הפרדה בינם לבין הנוער, היות ופער הגילאים גדול מידי ויש תחומי עניין אחרים. טענות נוספות ששמעתי היו לגבי מחסור במתקני אימונים ליד המלונות, עומס ספורטיבי שלא אפשר יותר מידי זמן לצאת לטיולים בארץ ולבילויים, טענות על היעדר הסיקור התקשורתי של המשחקים בישראל ובאופן כללי קיטורים על בלגן ישראלי בארגון.

למיטב הבנתי, המכביה עברה בשלום ובלי נפגעים בנפש וזה לא דבר של מה בכך כשחמסין בחוץ ויש סכנה ממשית להתייבשות ולמכות חום. דבר נוסף שחששתי ממנו היה הטרדות מיניות או אונס וגם לגבי זה מהמארגנים אמרו לי שלא קיבלו תלונות . שוב, בשורה התחתונה, כמעט כל מי שדיברתי איתו סיפרו על חוויה מאוד חיובית גם בתחרויות וגם לגבי הרושם מישראל, כשחלק גם הביעו מחשבות על עליה.

קיים בעייני פער גדול בין איך שהמשתתפים מחו"ל חוו את המכביה לאיך שישראלים חוו אותה. או במילים אחרות, המכביה פספסה את הישראלים והישראלים פספסו את המכביה. כי למרות שהרמה לא גבוהה במיוחד, ברוב אירועי הספורט שהייתי בהם, היתה אחלה אווירה. בריכת השחייה החדשה בוינגייט היתה מלאה כשבאתי וכך גם האולם בהדר יוסף בתחרויות ההתעמלות וההתעמלות האומנותית. גם בתחרויות קטנות יותר ראיתי עשרות צופים, ביניהם ישראלים – בעיר הורים שהגיעו עם ילדים קטנים לראות חוויה ספורטיבית לא מאיימת. בעיני זה היה מקסים.

יחד עם זאת, לתחושתי הרבה יותר אנשים רצו לבוא ולחוות את המשחקים או היו רוצים לעשות זאת, אבל ויתרו בגלל היעדר אינפורמציה. השיווק בישראל לא היה מספיק אגרסיבי, אתר התחרויות לא היה נוח למשתמש והפעילות של המכביה ברשתות החברתיות לא היתה אינטראקטיבית מספיק כדי לענות מספיק מהר לשאלות פרטניות וגם האפליקציה לסלולרי לא נתנה את הפתרונות הדרושים. כמו כן שיתוף הפעולה בין מחלקת התקשורת של המכביה לתקשורת הישראלית לא היה נוח במיוחד בלשון המעטה, מה שהוביל לסיקור תקשורתי מועט, כמעט ולא היו שידורים ישירים בטלויזיה למעט הגמרים, בעיתונות הכתובה ובאינטרנט היה סיקור ציני ועוקצני לפעמים אפילו על גבול הבורות וכתבות הצבע היה קצרות מאוד או התמקדו בסיקור מאוד שטחי וסטריאוטיפי על תגלית ומפעל שידוכים ליהודים. לתחושתי, גם לא היתה מספיק אינטראקציה בין ישראלים לבין משתתפי המכביה. בין אם במכוון או לא, כל זה יצר נתק בין הקהל הישראלי לבין המכביה.

רוצה לומר, המכביה ה20 היתה אחת המכביות המוצלחות שתרמה מאוד לכלכלה הישראלית, השאירה רושם טוב, יצרה שגרירים חדשים ולגבי תרומתה הספורטיבית עדיין מוקדם לדעת. אולם, אצל הקהל הישראלי מכביה 2017 התקבלה בעיקר באדישות או השאירה תחושת פספוס ואפילו חמיצות מסוימת.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

49 תגובות ל “הצלחה מפוספסת”

  1. S&M (פורסם: 18-7-2017 בשעה 12:55)

    לא יודע למה אין שיווק של המכבייה באגודות ספורט בארץ. הרי ברור שלא יבוא קהל רוכשי כרטיסים "מהרחוב". זה לא אירוע ספורט מעניין כשלעצמו. לכן היו צריכים לתת כרטיסים לבני נוער שעוסקים בספורט – אגודות כדורסל, ג'ודו, כדורגל וכד'. זה היה יכול להיות הקהל.
    מעניין כמה חתונות יהודיות ייצאו מהעובדה ששמו את כל הנוער ביחד בחיפה. ;-)

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 13:01)

      לא היה צורך בכרטיסים, הכניסה לתחרויות היתה בחינם.

      להגיב
    • דנידין (פורסם: 18-7-2017 בשעה 15:19)

      נכון, חופשת קיץ, מועדון ג'ודו בנימינה צריך לראות תחרויות ג'ודו וכדומה

      להגיב
    • ירושלמי (פורסם: 19-7-2017 בשעה 10:42)

      פחות חתונות, יותר הפלות

      להגיב
  2. Amir A (פורסם: 18-7-2017 בשעה 12:57)

    איפה משרד התרבות והספורט בסיפור הזה?

    להגיב
    • איציק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 13:17)

      לא הייתה תחרות זמר ים תיכוני, למה שמשרד התרבות והספורט יתערב בזה?

      להגיב
      • רומן (פורסם: 18-7-2017 בשעה 20:43)

        יש לך את זה ביותר מתנשא?

        להגיב
        • איציק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 20:59)

          לא

          להגיב
          • צור שפי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 21:55)

            כן. לא היה פודיום לקפוץ עליו.

            להגיב
  3. בלייק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 13:11)

    הזכרת הכנסה של מאות מיליוני ש"ח, ואני מניח שזה כולל את כל ההוצאות של המשלחות והמלווים בארץ.
    אתה יודע מה מכבי עושה עם ההכנסות הישירות שלה? זה נשאר בארץ (לקידום ספורט, בניית מתקנים וכו)? זה "נעלם" במנגנון?

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 13:20)

      ההכנסות סביב המכביה מגיעות לא רק מהמשתתפים, אלא גם מקרובי משפחה וחברים שמצטרפים. חלק מהכסף הולך לספקים, כסף נכנס לתיירות, בתי מלון, קניות, הסעות, טיולים, מסעדות וכו' וכפועל יוצא משפר את הכלכלה ומיסים נכנסים לקופת המדינה. אלה דברים מאוד חשובים. אני לא יודע מה האחוז שהולך לתפעול השוטף של מכבי עולמי וארגון המכביה או ישירות למשרד הספורט או לקרן המתקנים.

      להגיב
      • בלייק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 13:29)

        תודה.

        להגיב
  4. יואב מקטמון (פורסם: 18-7-2017 בשעה 14:11)

    פגרה, קיץ, משעמם…
    מתכון אידיאלי לבילוי משפחתי, ודווקא באירועי ספורט פחות פופולריים.
    שלחתי את הילדים למחשב, שיבדקו באתר של המכביה – מתי ואיפה יש משחקים מעניינים.
    האתר – אך ורק באנגלית. למה?
    נראה כאילו לא רצו להביא צופים שלא קשורים ישירות למשחקים.
    בסוף הלכנו לארנה שהתחפשה לאולם החלקה על הקרח – היה נחמד.
    ולגמר הכדורסל במלחה שאורגן ונראה כאליפות המתנסים המקומית…
    בטקס חלוקת המדליות עלו ונדחקו על הבמה כעשרה עסקנים זוטרים פחות או יותר, ביניהם טל ברודי הבלתי נמנע.
    רצינו ללכת גם לאתלטיקה בגבעת רם, אבל היה חם נורא ולא ברור היה מה שעות הגמרים…
    בכל מקרה, הארגון נראה לא מספיק מקצועני, אפילו למי שרגיל לסטנדרטים הנמוכים של אירועי מנהלת הליגה.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 15:47)

      אני מסכים עם רוב טענותיך, אבל יחד עם זאת צריך גם להתאים ציפיות. בסופו של דבר מדובר בתחרויות של חובבנים הפתוחות לציבור והארגון תלוי מאוד במתנדבים. גם לי הפריעה התעלקות לא מידתית של עסקנים על הפודיומים.

      להגיב
      • יואב מקטמון (פורסם: 18-7-2017 בשעה 17:06)

        אפרופו חובבנים…
        יש לך מושג לגבי שחקני הכדורסל של ארה"ב וצרפת?
        הם משחקים באיזושהי מסגרת, או שאלו חבר'ה שמשחקים בשכונה בשישי אחה"צ?

        להגיב
        • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 21:15)

          האמריקנים ברובם שחקני מכללות, חלק גם דויז'ן 1. ככה שהם מתאמנים ומשחקים בצורה מסודרת.

          להגיב
  5. יאיר (פורסם: 18-7-2017 בשעה 15:23)

    בתור ירולשמי שהלך לכמה תחרויות (אתלטיקה והוקי קרח), אני יכול לומר שאתר האינטרנט היה נ-ו-ר-א-י
    לא ניתן היה למצוא את התחרויות.
    הכל היה על סמך שמועות מאנשים…
    חבל
    והזוי.. לא לתפעל אתר אינ טרנט שניתן לדלות ממנו אינפורמציה? חזרנו לשנות התשעים

    להגיב
  6. שי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 17:18)

    אני הלכתי לערב אחד של האתלטיקה ודווקא הסתדרתי עם האתר. לא היה מושלם, אבל לו"ז סביר של התחרויות.
    הבעיה הייתה כשנכנסתי אחרי כמה ימים, לראות מה הייתה התוצאה בגמר מאה מטר גברים. היא ורוב תוצאות האתלטיקה פשוט לא הופיעו. על סקירות יומיות בכלל לא היה על מה לדבר.

    במצב כזה, בעידן הנוכחי בו המון מהתוכן בתקשורת נשאב מהרשת או נשלח ישירות למייל של הכתב, נראה שבמכביה לא עשו את המינימום ההכרחי.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 20:16)

      בתור מי שעבד מול לא מעט מחלקות תקשורת של ועדות מארגנת, לרבות משחקים אולימפיים, גמר NBA, קופה סנטנריו וכמעט כל ליגה בכירה באמריקה ועם ניסיון של למעלה מעשור של עבודה מול דוברי הספורט הבכירים והמקצועיים בישראל שאני מאוד מעריך, לפחות בעבודה מול תקשורת ישראלית מחלקת התקשורת של המכביה לא עמדה בסטנדרטים המקצועיים שאני רגיל אליהם.

      להגיב
  7. אריאל גרייזס (פורסם: 18-7-2017 בשעה 17:19)

    לטעמי הסכומים שנדרשים מהמשתתפים הם השערורייה האמיתית. ראיתי את הפירוט ששמת בטוויטר – זה נורא בעיניי. מישהו פה גוזר קופון על יהודי התפוצות ומכניס לכיס של עסקנים וכל מיני ארגונים הרבה מאוד כסף. מכביה לא צריך להיות ארגון רווחי. זה נחמד שיש רווח משני לבעלי עסקים למינהם אבל החוויה צריכה להיות ביקור בישראל. לא לעשות קופה על יהודים אמריקאים עם כסף.
    לעשות את המכביה בחום של יולי גם מוציא לא מעט מהתוכן הספורטיבי הקטן שעוד נשאר לה. על המעורבות של הישראלים כבר דיברת.
    אם הייתי קצת יותר ציני הייתי תוהה האם למארגנים באמת אכפת מהספורט או אפילו מהציונות מעבר לרווח הכספי שלהם

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 17:39)

      הביקורת שלך לאורך המשחקים הוגנת מאוד והתכתבנו על כמה מהנושאים, אז הפעם אענה לחלק האחרון – כן, בהחלט, מאוד אכפת. אתה רואה את זה גם מהמתדבים הצעירים והוותיקים שמסיימים את השבועיים האלה עם דמעות ועצב שנגמר ועד לבכירים ביותר בערבי המינגלינג עם נשיאי ומנכ"לי אגודות מכבי ברחבי העולם. אין לי שמץ של ספק שמארגני המכביה מאמינים במפעל.

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 18-7-2017 בשעה 17:45)

        אני לא מדבר על המתנדבים כמובן אלא על העסקנים

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 18:02)

          וואלה אריאל צודק בגדול. זה הרבה מאד כסף. לפחות זה נישמע ככה מהצד. צריך להשוות את זה לאירועים דומים ולראות.
          מצד שני אין הכרח שזה נובע משחיתות. יכול להיות סתם ניהול גרוע ופזרני.
          האם מדינת ישראל בכוביעה הרבים תומכת במכבייה תקציבית או אחרת?

          להגיב
          • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:18)

            אענה לשניכם.
            מרבית העסקנים מתנדבים, זו שיטת הספורט בארץ ואם כל החולאים. אני לחלוטין משוכנע שהמעורבים בארגון, לרבות דרג העסקנות, מאמינים בערכיו הציונים והספורטיבים של המכביה, איש איש בדרכו או בדרכה. אני לא אגיד את המילה שחיתות כי אין לי מושג על מישהו שגוזר קופון שלא כדין, אבל אין בזה לומר שהמוח היהודי לא מנסה לעשות קומבינות ולנצל את האירוע לצרכיו. אני גם לא יודע לפרט לאן ואיך בדיוק מגיע הכסף. לגבי פזרנות, מדובר באירועים שמאורגנים בצורה חובבנית ודי צנועה יש לומר. גם הטקסים היו יכולים להיות מושקעים יותר עם אנשי בידור ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת ולמרות שאין הרוגים, לא הייתי מהלל את היעילות הארגונית הישראלית ואני חושב שלצאת להשתלמויות באירועי ספורט גדולים אחרים וללמוד מארגוני ספורט יעילים יותר יעזור למשחקים בטווח הארוך. מנהל הספורט מקצה כמה עשרות מיליונים לתקצוב המכביה, שמכניסה למדינת ישראל מאות מיליונים.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:34)

              תנקס. נישמע הגיוני בסהכ.
              בקשר לעלות אם יש לך למה להשוות זה יהיה מעניין. מתחרה שמגיע ואולי מלווה בבני משפחה זה ניגמר בהוצאה שוות ערך לבית בטנסי..מצד אחד גורם לך להעריך את המתחרים מצד שני דאם זה המון דינרוס

            • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:50)

              אני לא כל כך יודע למה להשוות את המכביה. כי באירוע ספורט אחרים (אולימפיאדה, אוניברסיאדה, פאן-אמריקה וכו'), הספורטאים מקבלים כסף או לכל הפחות האיגודים/המדינות/המארגנים משלמים על הנסיעות והשהות. גם פרויקט תגלית ממומן על ידי כל מיני גופים יהודים, אז גם זה לא בר השוואה.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 18-7-2017 בשעה 20:11)

              במקום שאין שקיפות, יש שחיתות. אם אתה מכיר את כל מה שקורה שם ואין לך מושג לאן הכסף הולך אז אני בטוח שמעט מאוד כן יודעים

  8. צור שפי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 18:07)

    מעניין יהיה להתעדכן בתוצאות המחקר שלך. לתחושתי למכביה אין קשר לדיפלומטיה הישראלית. אם בעבר מטרתה היתה להראות שיש גם ספורטאים יהודיים (במסגרת בניית דימוי ״היהודי החדש״ כחלק מהאתוס הציוני) הרי שעם עבור השנים מוקד הארוע עבר בהדרגה לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות וישראל (קצת כמו ״תגלית״) ובינם לבין עצמם. יהודי התפוצות, במיוחד בארה״ב, נתפסים ככח מסייע למאמץ הדיפלומטי (ואף מילה על הכותל והגיור כרגע) אבל, כאמור, לא נראה לי שהמכביה משתלבת במאמץ הזה ותורמת לו. לדעתי זה בסדר גמור ככה.

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 18:15)

      בוודאי שיש, זה כלי הסברתי חזק מאוד.

      להגיב
      • צור שפי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 21:55)

        מיהו ציבור היעד? זה נראה כמו שכנוע המשוכנעים, preaching to the choir. זה נחמד, nice to have, אבל בהבנה שלי זה מועיל לכל היותר בשוליים של המאמץ העיקרי מול קהלים ליברלים כשבהקשר של ארה״ב זה אומר ניסיון לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית שזה אינטרס ישראלי אסטרטגי.

        להגיב
        • יואב דובינסקי (פורסם: 19-7-2017 בשעה 10:57)

          אני מסכים, בהחלט מטיפים למקהלה, אבל צריך את המקהלה הזאת והמכביה מאחדת שורות.

          להגיב
  9. אנונימוס (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:06)

    8000-10000 דולר?! אני לא רוצה לצעוק שחיתות, אבל זה נשמע מאד לא טוב ולא הגיוני

    להגיב
    • איציק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:08)

      לדעתי 8-10 אלף דולר זה סכום סביר ביותר ואף נמוך, במיוחד אם המשתתף רפורמי.

      להגיב
      • אמיתי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:40)

        אם הוא להטבי בכלל יצא בזול

        להגיב
        • איציק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:57)

          ואם גם אחד שנתנו לו לאמץ… אז בכלל זה יותר זול משני במתנה.

          להגיב
          • אמיתי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 19:59)

            ואם הוא רונאלדו וזה הילד מספר אנלאיודע כמה..

            להגיב
  10. דודיק (פורסם: 18-7-2017 בשעה 21:49)

    יואב, כמי שבקי באתלטיקה העולמית, אנסה להאיר את עיניך בתחום זה, שבכל משחקים רב-ענפיים בעולם נחשב לאירוע המוקד, וכאן נדחק לשוליים – לא רק באשמת המארגנים. מאז ומתמיד היתה המשלחת מארה"ב אחראית עיקרית לאיכות בענף האתלטיקה, אך בשתי המכביות האחרונות חלה נסיגה ממשית, ומשלחת האתלטים שהגיעה הפעם היתה מתחת לכל ביקורת. בארה"ב דווקא יש גם כיום אתלטים יהודיים ברמה בין-לאומית (וכמי שמלמד כיום שם, אני מניח שתוכל בנקל לגלות מספר שמות כאלה), אלא שלא עולה בדעת רובם הגדול לשלם 8000 דולר ומעלה עבור שהות של מספר ימים בירושלים. בנוסף, בשיחה עם אחד מראשי משלחת האתלטיקה האמריקנית, הוא הודה בפני כי מי שהופקד על הרכבת המשלחת עשה עבודה מחורבנת…

    להגיב
    • יואב דובינסקי (פורסם: 18-7-2017 בשעה 22:12)

      תחרות האתלטיקה נערכה השנה בגבעת רם בירושלים ולא בהדר יוסף כפי שבדרך כלל ולהבדיל ממכביות קודמות לא הייתי בתחרות. הבנתי שהרמה לא היתה גבוהה במיוחד אבל שהיתה אתלטית קנדית שהרשימה. אני חושב שלפחות בשתי המכביות האחרונות המיקוד המרכזי היה דווקא בבריכה שם התחרו גם כמה אגדות אמריקניות וגם שחיינים ושחייניות אמריקנים ואמריקניות שעשו תוצאות שלכל הפחות עומדות בקריטריון B אולימפי ולא אופתע אם מי מהם ייצגו בעתיד את ישראל.

      להגיב
  11. גדי (פורסם: 19-7-2017 בשעה 09:16)

    הגעתי מאוסטרליה. זה עלה לי 10000 דולר כדי לשחק קריקט.

    איך מתחלקות ההוצאות ולמי זה הולך?
    נניח 2000 דולר טיסות.
    דמי השתתפות? מה מחיר הלינה?

    להגיב
  12. יאיר אלון (פורסם: 19-7-2017 בשעה 15:14)

    תודה דובינסקי היה מאוד מעניין, כתמיד אתה מכניס משהו שונה לדה באזר

    לתחושתי המכביה לא מעניינת את רב הישראלים. לא עוקבים אחרי תוצאות,לא מגיעים בהמוניהם לתחרויות ובכללי לא מתרשמים שמדובר באירוע ספורטיבי בעל חשיבות.
    נראה שהמטרה היא לחבר את ה"חוצניקים" לישראל ולמדינת היהודים ולא מעבר לכך.
    כלומר הקשר הוא יותר בין יהודי התפוצות למקום, מאשר בין תושבי המקום למתחרים.

    להגיב
    • תומרג (פורסם: 19-7-2017 בשעה 15:17)

      אירוע בעל חשיבות? כנראה שכן
      ספורטיבי? לא באמת, גם אם התיירים החביבים מהתפוצות עוסקים פה ושם בפעילות מאומצת.
      למעט מספר מקצועות, הרמה לא באמת התעלתה מעבר ליום ספורט.

      להגיב
      • יואב דובינסקי (פורסם: 19-7-2017 בשעה 15:50)

        אני לא חושב שיש חולקים לגבי הרמה הספורטיבית של התחרויות, לרבות המארגנים והגורמים המקצועיים. לגבי רמת העניין, אני ממשיך לקבל את התחושה שהאירוע לא שווק כהלכה לקהל הישראלי. היות והגעתי רק יומיים לפני המכביה, לא יצא לי לראות מה היה הבילד-אפ למשחקים, אבל אני מקבל הרבה תלונות מישראלים, כולל בדרגים מקצועיים בכירים בספורט, שלא ידעו מתי ואיפה התחרויות או לא הרגישו שותפים. הביקורת הזו מאוד לגיטימית בעיני.

        להגיב
        • יאיר אלון (פורסם: 19-7-2017 בשעה 16:00)

          זה לא רק עניין של רמה… כלומר בטח שיש חשיבות אם מתחרה איזה ספורטאי בעל שיעור קומה בענף מסוים
          אבל פשוט לא היה עם מה להזדהות.. אפילו לא נותנים לך את ההרגשה שאלה היהודים הכי טובים במקצועות הספורט אליהם נרשמו אלא סתם חבר'ה שהיה להם מספיק כסף לשלם ולבוא לטייל בישראל
          ככה שגם שיווק אגרסיבי יותר לא בטוח שהיה עובד פה

          להגיב
          • יואב דובינסקי (פורסם: 19-7-2017 בשעה 17:48)

            זה אחלה בילוי להורים עם ילדים קטנים. ממה שראיתי, מאוד נהנו. חוץ מזה, אולם ההתעמלות (התחרויות היו גם אליפות ישראל ) והבריכה (היו גם אגדות וגם שחיינים ראויים מהמכללות ) היו מפוצצים. ויכסלפיש מספר שגם גמר הקטרגל היה מלא. בשידור של גמר ההוקי קרח אמרו שהיו מעל 7000 צופים. ככה שהיה רצון לבוא לתחרויות והיה פוטנציאל להביא קהל ישראלי, ואני מסכים שזה די ופספס.

            להגיב
  13. ויכסלפיש (פורסם: 19-7-2017 בשעה 17:16)

    אני עקבתי אחרי הפוטסל ברמת גן. ביקרתי פעמיים באולמות ובגמר נשארתי בחוץ. הנה הסיכום שלי

    http://www.davar1.co.il/76928/

    להגיב
  14. 7even (פורסם: 20-7-2017 בשעה 11:34)

    טור מעניין ומאיר עיניים.
    תודה יואב.

    יש טנסיה בקרוב בממפיס? :)

    להגיב
  15. ערן (המקורי) (פורסם: 20-7-2017 בשעה 20:12)

    לי מרגיש, בהסתמך על מה שקראתי כאן, כמו צירוף של חוליים ישראליים ידועים:
    – שיווק עלוב (תכלס לא קיים לקהל הישראלי)
    – מחיר גבוה עד שערורייתי למשתתפים
    – ארגון מגוחך בשיטת ה״סמוך״ (אין אתר בעברית?!)
    – הרבה רצון טוב של מתנדבים אכפתיים שלא יפצה על מחלות של עסקנות, רשלנות ותאוות בצע

    להגיב
  16. יואב בורוביץ' (פורסם: 22-7-2017 בשעה 00:25)

    בשנות ילדותי נהניתי מאוד מהמכביה. גרתי ליד האוניברסיטה בתל אביב והייתי מגיע מדי יום מהבוקר עד הלילה לצפיה בתחרויות הקטרגל, כדורגל, שחיה וכדורמים. פגשתי המוני מתחרים ומלווים וזה היה כיף חיים. באותן שנים גם היה סיקור תקשורתי נכבד למכביה וזה בהחלט היה חלק מסדר היום של חובבי הספורט המושבע. היום- נראה לי שנאדה. ואני בספק כמה ילדים ישראלים, כמוני אז, נהנים מהמפעל המקסים הזה.

    להגיב

מה דעתך?