הכןכב של טראמפ בשדרת הכוכבים בהוליווד (צילום: יואב דובינסקי)

הכןכב של טראמפ בשדרת הכוכבים בהוליווד (צילום: יואב דובינסקי)

"לכו בעקבות השמש", זו הסיסמא שהובילה את הביד למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס. ביד שכוון כלפי 2024, אבל אתמול עיריית לוס אנג'לס והוועד האולימפי הבינלאומי הודיעו באופן רשמי שהגיעו להסכמה שהמשחקים האולימפיים ב2028 יגיעו לדרום קליפורניה. המשמעות כמובן, היא שפאריז תארח את משחקי 2024. ראש עיריית לוס אנג'לס אריק גרקטי שנראה מאוד נשיאותי בהובלת המהלך וראשי הביד הציגו את ההחלטה כניצחון גדול. לא רק שהמשחקים חוזרים ללוס אנג'לס, אלא שיקבלו הטבות מהוועד האולימפי בשווי של למעלה מ2 מיליארד דולרים (הוועד האולימפי הודיע על תמיכה ב1.8 מיליארד דולרים בוועדה המארגנת).

לוס אנג'לס מציגה את ההחלטה כניצחון, כהחזרת המשחקים לאחת הבירות של התנועה האולימפית. לוס אנג'לס אף פעם לא אנדרדוג, אבל תמונות הניצחון אינה דבר של מה בכך בהתחשב שהעיר בכלל לא אמורה להיות שם. הוועד האולימפי האמריקני כזכור בכלל בחר להריץ את בוסטון. רק אחרי התנגדות תושבי מסצ'וסטס עשו שם חישוב מחדש. החגיגות על החזרת המשחקים האולימפיים לארצות הברית, משכיחות את ההשפלה שעבר הוועד האולימפי האמריקני.

מצד שני, למרות שהביד של לוס אנג'לס היה מהטובים שידעה התנועה האולימפית ואינו מצריך בניית מתקנים חדשים, פאריז היא זו שתקבל את אירוח המשחקים ב2024. הוועד האולימפי הבינלאומי, פאריז ולוס אנג'לס רוצים לשדר תמונות של ווין-ווין-ווין. הביד של פאריז קומפקטי וחסכוני, יש את הפיקנטריה של 100 שנים לפאריז 1924 והצרפתים הודיעו לאורך כל הדרך שהם מכוונים ל2024 ושהמחויבויות שהם מציגים לאו דווקא יתפסו ל2028. אולם לדעתי מה שהפך את פאריז לפייבוריטית ברורה היה הבחירה של צרפת בעמנואל מאקרון. מארין לה פן היתה הסיכוי היחיד של לוס אנג'לס אחרי בחירת דונאלד טראמפ.

ניחא אם זה רק היה קמפיין מפלג או קלטת וידאו מלפני יותר מעשור, אבל כל יום שערורייה חדשה. חצי שנה לניצחון סנסציוני בבחירות והבית הלבן מזכיר לי את הימים העליזים שאחרי מחנה האימונים של האלופה הסנסציונית דאז מכבי תל אביב, עם לוני, קלינגר, נמני ובנין. גם התוצאות בהתאם.

כל עוד בודפשט היתה במרוץ, לוס אנג'לס לא היתה יכולה להודיע רשמית שהיא מוכנה להתפשר על 2028, אבל היא גם לא אמרה על 2024 "עכשיו או לעולם לא". ברגע שההונגרים פרשו הרוח נשבה לכיוון הענקה כפולה של המשחקים כשהשאלה היתה מי קודם. ברגע שמאקרון נבחר, הפור נפל. מה עוד שחודש אחר כך טראמפ גם הודיע שארצות הברית פורשת מהסכם פאריז, מה שדי חיסל את השברירים האחרונים של הסיכוי האמריקני ל2024. אז במקום להגיע להצבעה בספטמבר שתסתיים בהפסד ובטעם חמוץ משהו, הם הגיעו להסכמות על 2028, הוועד האולימפי הבינלאומי יתמוך ובלוס אנג'לס משדרים תמונות ניצחון על הישג של החזרת המשחקים לאמריקה בלי שהיה ביד בכלל.

*

אפרופו בודפשט, בשבוע האחרון צפיתי באליפות העולם בשחייה והשדרים האמריקנים לא הפסיקו לפרגן למתקן, לעיר ולקהל התומך. לפני כמה שבועות הוועד האולימפי האמריקני השיק ערוץ אולימפי שבין היתר שידר את אליפות העולם בשחייה. בבקרים הערוץ שידור את המוקדמות ואחר הצהריים תחרויות כדורמים. את סשן חצאי הגמרים והגמרים שידר NBC ספורט.

נהניתי מאוד מתחרויות השחייה. העומק של האמריקנים בבריכה מרשים ביותר. בלי מייקל פלפס וריאן לוכטה ועדיין אין שום מדינה שאפילו מתקרבת אליהם. את קיילב דרסל וצ'ייס קאליש ראיתי מתחרים אצלנו בנוקסוויל בתחרות הSEC לפני כמה חודשים. כמות הכישרון שיש במכללות בלתי נתפסת. כשבדקתי איפה השיא הישראלי החדש של אנדי מורז ב100 מ' חופשי היה מעמיד אותה בטריילס האמריקני לריו (10 בחצי גמר), ראיתי שרק במשחה הזה יש לא פחות מ41 שחייניות שעושות קריטריון B במוקדמות. היות ורק שתי שחייניות יכולות לייצג את ארצות הברית בכל משחה זה אומר שיש 39 שחייניות שמספיק טובות לייצג את רוב המדינות בעולם, לא יתחרו במשחקים האולימפיים ב100 מ' חופשי נשים. כמו כן, אם יש אפקט מסוים לפרישה של פלפס זה שבאליפות העולם תחרויות הנשים היו עם הרבה יותר סטאר-פאוור מתחרויות הגברים.

מה שהוציא אותי מדעתי היה שבסוף השבוע בNBC ספורט שידרו בלייב נאסקאר, כך שהגמרים של השחייה שודרו בשידור מוקלט בNBC. מיליארד ערוצי ספורט יש לאמריקנים ואיכשהו תמיד הם מצליחים לסבך שידורי תחרויות שאני רוצה לראות. אם עדיין אהיה באמריקה, אני מקווה שלפחות את המשחקים בלוס אנג'לס הם יעבירו בשידור חי.

מבט מפוכח
האימפריות פגיעות