יש רגעים שצובט לי שאני לא בישראל. לא תמיד ולא בכל החגים, אבל ביום הזיכרון וביום העצמאות מרגיש לי מוזר להיות בחו"ל. גם לגבי אירועי ספורט היה לי חבל לפספס את הקמפיין ההיסטורי של מכבי תל אביב בליגת האלופות (אליו העפלנו בזכות הבישול המופלא של דור מיכה בבאזל) בו הכנענו את איקר קאסיאס והפכנו לקבוצה הישראלית הראשונה שכובשת בשני קמפיינים בצ'מפיונס. היה לי חבל להפסיד את אליפות אירופה בהתעמלות אומנותית, אולי השיא הספורטיבי של הנבחרת הישראלית הכי תחרותית שאי פעם העמדנו, לפני שהעסק קרס.

היו עוד תחרויות נחמדות שהייתי שמח להיות בהן, כמו אליפות אירופה בבריכות קצרות. יורובאסקט 2017 צובט במיוחד, כי על היכולת של ישראל לארח אליפות אירופה בכדורסל כתבתי עוד בעבודת התזה שלי לתואר השני, אי שם בתחילת העשור.

אני חושב שבשנים האחרונות נעשה שינוי בחשיבה בכל הקשור לאירוח אירועי ספורט בארץ וישראל מתמודדת על תחרויות מאוד ריאליות. על משחקים אולימפיים ומונדיאל כמובן שאין מה לדבר וגם לא על גמר ליגת אלופות, אבל על מה שאפשר אנחנו מתמודדים. הפסד ההתמודדות על אירוח שלב בתים ביורו 2020 קצת צורם, כי יכול להיות שאפשר היה להעמיד ביד יותר טוב עם חיפה במקום טדי. היה גם מזל רע בתזמון עם צוק איתן. טוב שאנחנו מתמודדים על אירוח הסופרקאפ ואני מאמין שאם נתמיד בהתמודדויות בסוף גם נזכה. גם ביורו הצעירות וגם ביורובאסקט לא זכינו על הניסיון הראשון. ככה שחשוב להראות מחוייבות.

לפחות ממה שאני קורא מכאן, אין נהירה המונית לאליפות אירופה ביד אליהו. זה די מפתיע אותי, כי הקהל הישראלי בדרך כלל מאוד אוהב ספורט איכותי והגיעו לכאן כמה נבחרות מעניינות. אם גרג פופוביץ' בא לבקר, לא שווה להשקיע אחר צהריים?

ראיתי את מחירי הכרטיסים, לא זול אבל גם לא יקר במיוחד. המדד שלי למחירים סבירים זה בדרך כלל 50-100-200. כלומר, 50 דולר לכרטיס הכי זול, 100 דולר לכרטיס בינוני ו200 דולר לכרטיס טוב. גם נאשוויל וגם אטלנטה יארחו השנה שלבים בטורניר מארץ' מאדנס. אני מאוד רוצה ללכת, אבל לפחות כרגע מחירי חבילת הכרטיסים הכי זולה יקרה יותר מהרף העליון במדד שלי. חרגתי מ200 דולר לכרטיס רק במקרים מאוד מיוחדים כמו גמר NBA או דרבי באנפילד.

אין לישראל הרבה הזדמנויות לארח טורנירים גדולים. אליפויות עולם בענפים מרכזיים קשה לנו לארח גם בגלל היעדר מתקנים וגם מבחינה פוליטית. אפשר ג'ודו, אולי הפיינל פור של היורוליג יחזור מתישהו, אולי הסופרקאפ, אבל יש עכשיו בתל אביב טורניר שלא בטוח שיחזור בקרוב. אתם קצת מפונקים אם אתם חושבים שפחות מ100 שקלים לכרטיס כדי לראות את איטליה-ליטא באליפות אירופה זה יקר. יש בעולם אנשים עם צרות אמיתיות בחיים, שכבר קנו כרטיס ללכת להופעה של הקרנבריז, אבל ההופעה בוטלה כי לדולורס כואב הגב, ואתם מתבכיינים על כרטיס בפחות מ30 דולר.

הבנתי שמול איטליה חזרנו לגבולות 48', הפסדנו בהפרש דו ספרתי לליטא ופתחנו בלי דור מיכה מול מקדוניה ואז כצפוי התוצאות בהתאם וכפי שטענתי לאורך כל הקמפיין, גם הפעם לא נגיע למונדיאל. לא ראיתי את משחקי הנבחרת שבהפתעה לא שודרו בערוצי הספורט הרבים באמריקה, אז למרות הסמכתי המקצועית כמדריך כדורסל אני לא יכול לתרום עצה אחראית שתביא לשינוי בטורנירים הנוכחיים.

מה שכן, התעודדתי מאוד שלפחות יש לנו בול-פלייר ברמה עולמית. קומו והריעו ללינוי אשרם. ישראל אימפריית התעמלות אומנותית. רק שיפסיקו לריב.

ליקוי
החזרה לקנדה