המסר נחנק

בין כריעות הברך, שילובי הידיים וההודעות לעיתונות, מהות מחאת קופרניק הולכת לאיבוד

כריעת הברך של קולין קופרניק היא התמונה המזוהה עם אקט המחאה לגבי מצב האוכלוסיה השחורה באמריקה ובעיקר סביב אלימות משטרתית והיעדר אכיפה. קופרניק וחבריו הכורעים הפכו לפנים של המחאה כי אקט כריעת ברך בהמנון משחק פוטבול מצטלם יופי ומקבל הרבה רייטינג. אולם המחאה החלה עוד קודם. לברון ג'ימס ומיאמי היט כבר ב2011 מחו בתמונה קבוצתית על המוות של טרבור מרטין שנורה למוות רק כי לבש קפוצ'ון. כוכבי NBA רבים עלו לחימום עם חולצת "אני לא יכול לנשום" כמחאה על המוות של אריק גארנר שנחנק על ידי שוטר בניו יורק. קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מיזורי הצטרפה למחאה על גזענות בקמפוס והובילה להתפטרות נשיא האוניברסיטה. היו עוד מחאות רבות של ספורטאים לפני קופרניק וסביבו. שיא נוסף של המחאה היה בטקס הESPYS האחרון אותו פתחו לברון, כרמלו אנתוני, כריס פול ודוויין ווייד באמירות על המצב.

ללברון ג'ימס יש מספיק כסף. הוא יכול להרשות לעצמו לדבר חופשי, גם במדינה שהצביעה לרפובליקנים וגם אם הבעלים של המועדון שלו תמך בדונאלד טראמפ. לא לכולם יש את הכסף של לברון, אבל זה גל מחאה שמובל על ידי ספורטאים עם כוח וכסף, שיודעים להשתמש בכוח בצורה אפקטיבית כדי להעביר את המסר, בין אם דרך אקטים שמועברים בתקשורת המונים או ישירות לקהל היעד דרך רשתות חברתיות. מסר שהאוכלוסייה השחורה באמריקה סובלת מגזענות מערכתית, שמערכת האכיפה פועלת באלימות יתר ושבתי המשפט לא עושים צדק.

מה בין המחאות של קופרניק ולברון שהחלו עוד בקדנציה הראשונה של אובמה למחאות של סוף השבוע? או ליתר על מה מחתה אמריקה בסוף השבוע? אנטי-טראמפ? חופש ביטוי שמותר למחות בהמנון בלי לפחד מסנקציות כלכליות? הפגנת סולידריות בין שחקנים? הפגנה שהנשיא לא יגיד לנו מה לעשות? סטף קארי לא סרב לבוא לבית הלבן כמחאה על מצב האוכלוסייה השחורה באמריקה. גולדן סטייט ווריורס מחתה כנגד טראמפ, הרטוריקה שלו מאז קמפיין הבחירות והדרך האיומה שהתמודד עם אירועי שארלוטסוויל. נכון שיש קשר לגבי גזענות, אבל מה לזה ול"אני לא יכול לנשום" או לקפוצ'ונים? הידיים השלובות של השחקנים וההודעות לעיתונות של הבעלים ושל מנהלי הספורט יוצרים חזית אחידה, אבל מול מה? מה בין המסר בכריעת הברך של ג'רי ג'ונס למסר בכריעת הברך של קולין קופרניק?

לברון, קופרניק וחבריהם ממשיכים את דרכם של גלי המחאה של ספורטאים שחורים פורצי דרך, כמו ג'סי אואנס שהתנגד לקיום המשחקים האולימפיים בברלין 1936 הראה בדיוק מה שווה תורת הגזע של היטלר וקיבל לגיטימיות בינלאומית בזמן שסבל מגזענות מבית. כמו ג'קי רובינסון שסדק את הסגרציה בבייסבול. כמובן שיש קשר ישיר לגל המחאות בשנות ה60 וה70 של מוחמד עלי, טומי סמית' וג'ון קארלוס, קארים עבדול ג'באר וביל ראסל שהושפעו מתנועות זכויות אזרח. לברון, קופרניק ושות' ייזכרו בהיסטוריה כמי שלקחו את המחאה השחורה כמה צעדים קדימה אחרי עשורים בהם אמריקה שכנעה את עצמה שהיא במצב "פוסט גזעני" וכוכבים גדולים נמנעו ממחאות כי גם רפובליקנים קונים נעלי התעמלות.

מצד אחד סטף קרי צודק כשהוא בא בטענות לספורטס אילוסטרייטד על השער ממנו נעדר קולין קופרניק. מצד שני, קולין קופרניק לא היה חלק ממחאות סוף השבוע. השער של ספורטס אילוסטרייטד דווקא מייצג נאמנה את הסתירה הפנימית (אומה שסועה, הספורט מאוחד). עוד מוקדם להבין את משמעות מחאות השבוע האחרון, אולם מרוב מחאות המסר המקורי מוסתר. סוגיית אי-העסקתו של קופרניק היא חרפה לNFL, אבל זה קוריוז והעסקתו בטח לא תהיה ניצחון סופי. מי שבכל זאת מקשר בין המחאות של השבוע למחאות נגד אלימות משטרתית הוא לברון ג'ימס ששוב משתמש בתהילתו ובכספו כדי לעשות שינויים חברתיים. הוא ממובילי המחאה על מצב השחורים באמריקה, הוא תורם עשרות מיליונים לקהילה וכשהוא יוצא נגד הנשיא ודבריו המפלגים, יש לזה משמעות אחרת מספורטאים אחרים שבורחים מנושאים שנויים במחלוקת כל עוד זה לא פופולרי.

יחד עם זאת, לברון הפסיד חמישה גמרים של NBA, ממשיך להביא את החבר'ה לשחק איתו ואי אפשר לסלוח לו על הפוטש. או במילים אחרות, אם מתמקדים במסביב, המסר המרכזי יכול ללכת לאיבוד.

בקיעים ברמת הניהול
יומן אליפות צהובה (15)

72 Comments

Amir A 29 בספטמבר 2017

סליחה שאני הורס כאן מסיבות אבל כלום לא ייצא מהמחאות הללו. הדרך היחידה שיכולה להביא לשינוי אמיתי הוא דרך שליחת נציגים לקונגרס ולסנאט. במקום לכרוע ברך לברון וחבריו צריכים לסמן נציגים פוטנציאלים לבחירות ולדאוג שיהיה לנציגים הללו מספיק כסף ולוגיסטיקה כדי להבחר.
בבחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה הדמוקרטים נמצאים במצב קשה, בו הם צריכים להגן על מחצית מהכסאות שלהם בסנאט, חלקם במדינות אדומות עד אדומות מאוד. אם שום דבר לא יעשה בנידון הרפובליקאים ירקדו לאופק עם הרכב סנאט שבו מקיין, קולינס, פול ומורקובסקי לא יהיו מספיק כדי למנוע העברת חוק בריאות חדש ומה שלא יהיה.
התיקון ה-18 לחוקה האמריקאית (היובש) לא עבר בזכות קארי ניישן שריסקה פאבים עם גרזן או ה- The Woman’s Christian Temperance Union וההפגנות שלהן. הוא עבר בעיקר בזכות ווין ווילר שהיה אופרטיב אדיר ופשוט דאג להבהיר לכל מועמד לבחירות שהיה עם מעמד מוערער שיש לו שתי אפשרויותף או להצביע בעד התיקון או שווילר ייקח את כל הארגון והכסף של ה- Anti-Saloon League והם כבר ידאגו שהמועמד המתחרה ייבחר. הספורטאים יכולים לכרוע ברך, לעמוד שלובי זרוע ואפילו לשיר קומבייה עד מחר. בלי התארגנות פוליטית והשפעה על הרכב שני בתי הקונגרס זה יהיה חסר משמעות.

Amir A 29 בספטמבר 2017

שליחת נציגים לבית הנבחרים ולסנאט.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

לא שאתה לא צודק, אבל גל ההפגנות החל בקדנציה הראשונה של אובמה כשהבית הלבן דמוקרטי. טראמפ מטרה נוחה יותר מנשיא שחור (מה עוד שהיה קשר מצוין בין לברון למישל אובמה והיו להם פרויקטים משותפים), אבל אני לא בטוח שפתרונות מקומיים חשובים פחות מחקיקה פדרלית.

Amir A 29 בספטמבר 2017

בעקרון אני מסכים שפתרונות מקומיים חשובים, אבל הבעיה שבה מדובר כאן, השילוב של חוסר אמון במשטרה שיש בקהילה השחורה, האלימות בקהילה השחורה עצמה, והעובדה שהקונפליקטים הללו בעצם משרתים פוליטיקאים, היא גדולה מדי בשביל פתרונות מקומיים. לדעתי לפחות.

NoOne 29 בספטמבר 2017

כל הבכיינים השחורים האלה בוכים על דונלד טראמפ.
הסיבה מספר אחת שדונלד טראמפ הוא נשיא היא בגלל שהשחורים במרכזי הערים שהצביעו לאובמה לא באו להצביע לקלינטון.
כל מה שהיה חסר זה 50 אלף שחורים שהצביעו לאובמה בדטרויט,פילדלפיה,פיטסבורג,קליבלנד וסינסינטי

או כל תומכי בארי סנדרס שלא באו להצביע .
השחורים והדמוקרטים של סנדרס נתנו את הנשיאות לדונלד טראמפ כי הילרי קלינטון קצת לא מצאה חן בעיניהם.
אז שיאכלו את הדייסה שבישלו

NoOne 29 בספטמבר 2017

ורק להזכיר קיפרניק המפורסם לא הצביע כי הוא לא ראה שום הבדל בין טראמפ לקלינטון

yaron 29 בספטמבר 2017

וזאת הסכנה הכי גדולה ל"תאגידים" ולפוליטיקאים בכללותם. ההבנה שאין הבדל, שהבעיה היא המערכת הפוליטית ולא צד זה או אחר.
על המחאה הזאת הייתי צועד איתו לבית הלבן אבל על מחאה כזאת הוא לא יזכה לשום תמיכה מהתקשורת ובטח שלא יהיה המאמי של השמאל.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

אבל מהות המחאה, או הבעיה, לא קשורה לדונאלד טראמפ או להילרי קלינטון. טראמפ משך אש בסוף השבוע כי אתגר את הבעלים לפטר שחקנים וקרא לשחקנים בני זונות וזה גרם לקהילת הפוטבול והספורט לעשות כמה מחוות משותפות.

NoOne 29 בספטמבר 2017

ומי אתה חושב שיש סיכוי סביר שיעזור או יקדם לפתור את הבעיה? קלינטון או טראמפ?

צור שפי 29 בספטמבר 2017

תראה no one, אני לא מומחה לפוליטיקה אמריקאית, עולם הערכים שלי ליברלי במידה וכנראה שאם הייתי בעל זכות הצבעה שם הייתי מצביע לדמוקרטים. אחרי שאמרתי את זה – קלינטון היתה מועמדת נ-ו-ר-א-י-ת, אני לא משווה אותה לטראמפ שהוא גועל נפש בליגה משל עצמו אבל לא הזלתי דמעה אחת על הפסדה כי אולי בטווח הקצר אמריקה סובלת אבל הסיכוי היחיד של הדמוקרטים הוא לעשות שינוי אמיתי ולהפסיק להיות מפלגת וול סטריט. להפיל את החרא שקורה עכשיו על זה שהשחורים לא הלכו להצביע זה להתמקד בסימפטומים ולא במחלה.

yaron 29 בספטמבר 2017

צור,
הם חוששים מאוד מאוד מלברר באמת למה השחורים "לא יצאו מהבית".
בשביל להתמודד עם האתגרים הם חייבים להפסיק באמת להיות מפלגת וולסטריט ואת זה הם לעולם לא יעשו.
טראמפ והרפובליקנים הם מפלגת וולסטריט בדיוק כמו הדמוקרטים אבל לטראמפ היה שכל לעבוד על כל העולם שהוא לא.
גם סאנדרס שהצטייר בציבור כאנטי וול סטריט אם היה נבחר היה מתיישר מהר מאוד.
הפוליטיקאי היחיד שאני מאמין לו בארה" ב הוא רון פול וברגע שהוא התחיל לצבור תאוצה התקשורת פשוט מחקה אותו.

yaron 29 בספטמבר 2017

בדיוק נתקלתי בכתבה הזאת שמאוד רלוונטית לעניין.
*לא מאתי את המקור, התרגום באחריות המתרגם.
http://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=123129&subjectid=43&TransID=0&AfterAdd=1

yaron 29 בספטמבר 2017

תודה!

אריאל גרייזס 29 בספטמבר 2017

אמיר, מה לגבי המחאה שהוביל מרטין לותר קינג והובילה לחקיקה של אמנת זכויות האזרח (אני מקווה שאני מתרגם נכון)? גם שם זה היה אימג' מאוד מסוים ששינה את דעת הקהל לגמרי (הכלב שמתנפל על הילד, גם סיפור מעניין). לא אומר שזה בהכרח המקרה פה אבל יש מספיק דוגמאות לשינוי חברתי שהגיע מלמטה

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

אאל"ט, באותו זמן היה גם סנטור צפוף פגמנטים (ברח לי שמו) שהשפעתו על המצב לא היתה פחותה (פחות על דעת הקהל ויותר על החקיקה בפועל).
בטח אמיר יוכל לסייע עם השם.

אריאל גרייזס 29 בספטמבר 2017

לא חסרים אנשים בפנים שרוצים לשנות. אבל כדי שבאמת זה יקרה, בדרך כלל צריך דחיפה מבחוץ, זאת הנקודה.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

אני חושב שאתה צריך להבהיר למה אתה מתכוון כשאתה כותב "בפנים".

אריאל גרייזס 29 בספטמבר 2017

בפנים – חלק מהמערכת. סנאט, קונגרס וכו'

Amir A 29 בספטמבר 2017

אריאל, כמובן שהעולם לא שחור ולבן. אבל מחאות כמו של מרטין לותר קינג, גנדי, מאו ועוד מגיעות פעם במאה ונדרש להן השילוב הנדיר של נושא שעליו יש קונצנזוס נרחב שיוציא את ההמונים שוב ושוב לרחובות, ומנהיג כריזמטי. במרבית המקרים זה לא המצב.

אריאל גרייזס 29 בספטמבר 2017

בדיוק למדתי כמה דברים על נושא זכויות האזרח והמחאה של קינג – במשך שנים היא לא התקדמה לשום מקום. לקח כמעט 15 שנה של מחאה והיה צריך צירוף מקרים מאוד רציני כדי שדברים יתחילו לזוז. שוב, אין לי מושג אם זה המצב כרגע – אבל דברים מהסוג הזה אפשר לבחון רק בפרספקטיבה של הזמן. אולי קפרניק התחיל פה משהו חדש ואולי זה יהיה עוד אפקט רודני קינג עם הרבה רעש שנגמר בלא כלום.

אביאל 1 באוקטובר 2017

אמיר – תעשה טובה ואל תכתוב על קינג וגנדי באותה שורה עם מאו.

Amir A 1 באוקטובר 2017

אביאל, בקונטקסט האמור יש מקום לשים אותם באותו משפט. אחרי הכל, הדיון לא עוסק בשיפוט המהפכות שאנשים אלו הובילו אלא בתהליך עצמו. כמובן שאם היינו עוסקים בשאלה האם המהפכות הללו חיוביות או שליליות (אני בכוונה נמנע משימוש במושג מוסריות) הייתי מסכים איתך שאין מקום לשים את מאו באותו משפט יחד עם מרטין לותר קינג וגנדי.

yaron 29 בספטמבר 2017

אתה באמת כתבת את זה???

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

בהחלט. מה לא מסתדר לך?

yaron 29 בספטמבר 2017

"צפוף פגמנטים"

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

יש לך ביטוי מדויק וראוי מזה?

גיא זהר 29 בספטמבר 2017

מתן, צפוף פיגמנטים, לפחות בארץ (אני לא יודע אם יש לזה מקבילה אמריקאית) נתפס כפוגע. אם תקרא בארץ למישהו שחור זה יפגע בו, אם תקרא לאפרו-אמריקאי לצורך הדיון שחור אף אחד לא יאשים אותך בגזענות.

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

גיא, הצע חלופה. אם אסור לקרוא לצפוף פגמנטים צפוף פגמנטים איך כן מותר? ד"א, זה פועל גם לכיוון השני – מרווח פגמנטים.
האם גבוה או אשה זה בסדר?

איציק 29 בספטמבר 2017

מתן, ברור לך שאני לא חושד בך בגזענות, אך איך במקרה זה תכנה אפרו-אמריקאי לבקן?

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

אלי לוזון

איציק 29 בספטמבר 2017

זו כבר גזענות

yaron 29 בספטמבר 2017

זה כינוי גנאי גזעני.

מתן גילור 29 בספטמבר 2017

לא זה לא. זו הבחנה מדעית שרלוונטית לעניין. שחור למשל זה ביטוי גזעני.
אבל אנשי הpc רק מחפשים ממה להיעלב. הרי גם אפרו אמריקאי יש נודניקים שמתייגים כגזעני.
ושוב מציב בפנייך את האתגר – תן ביטוי מוצלח יותר לאפיין את אותה אוכלוסייה בדיון על זכויותיה.
ותגיד, גם גבוה זה גזעני? מה לגבי אשה? יהודי מותר להגיד?
וסתם ככה על הדרך שתדע, זה ביטוי שהגה אסף אשתר כדי לאבחן את עצמו.

yaron 29 בספטמבר 2017

מתן, אני לא חושד בך לרגע בגזענות. לדעתי הביטוי הוא כינוי גנאי גזעני אבל זכותך לחשוב אחרת.
אני משתמש בשחורים כי כך הם החליטו שנכון.

פרינס מרסר 1 באוקטובר 2017

אני כן חושד בגזענות, כשתכתוב "לצורך הדיון" סנטור חסר פיגמנטים על סנטור לבן אני אפסיק לחשוד בגזענות.

פה איתמר 29 בספטמבר 2017

לא הבנתי

זינק 29 בספטמבר 2017

משהו במחאה האחרונה מריח לי יותר כיחסי ציבור מאשר משהו אותנטי.
אולי זה הראיה הצינית שגורמת לי לחשוב ככה, אבל נדמה לי שיש כאן לא מעט אנשים שרוכבים על הגל.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

אני חושב שהמסר שקהילת הפוטבול העבירה לנשיא שלא יקרא לשחקנים בני זונות והוא לא יגיד לבעלים את מי לפטר דווקא מאוד אותנטי. גם אם יש שלל אינטרסים סביב זה והרבה יח"צ. מה שאני טוען זה שהמסר הזה זה לא המסר של המחאה של קופרניק, לברון ושות'.

אמיתי 29 בספטמבר 2017

מקרה קלאסי של המדיום הוא המסר. פחות חשוב מסר מסויים כמו עצם המחאה ועי מי היא נעשית..

בני תבורי 29 בספטמבר 2017

אני חושב שמוקדם מדי לקבוע שהמסר נחנק. נכון שבהמולה שנוצרה אפשר ללכת קצת לאיבוד, אבל בסופו של דבר מה שייזכר היא כריעת הברך של קאפ, שהוא אגב, היחיד שמשלם את המחיר.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

זה שהוא משלם מחיר מעצים את המחאה שלו. שם אותו באותה הקטגוריה של מוחמד עלי וסמית' וקרלוס שסבלו מסנקציות מבית.

איציק 29 בספטמבר 2017

לפי מה ש-austaldo כתב מטה, זה לא, כי הוא סתם טמבל טויטר שבמקרה עשה משהו שמדברים עליו אבל ברטרוספקטיבה כנראה יהיה הערת שוליים.

yaron 29 בספטמבר 2017

להגיד שהוא שילם מחיר זה קצת מוזר.
הוא קורא לבעלים סוחרי עבדים ולשחקנים עבדים חנפנים, אם המחאה שלו היתה אוטנטית הוא היה מסרב לשחק גם אם היו מציעים לו חוזה.
המחאה העכשווית היא לא נגד טראמפ אלא נגד אמריקה. יכלו ללבוש חולצות "not my president". יכול להיות שהוא הצית את האש (ויהנה מפרותיה) וברור שיש הרבה סיבות למחות נגד אמריקה אבל ברגע שהחלטת להשתמש בהמנון פתחת חזית נגד הרבה מאוד אנשים (כן, רובם בוחרי טראמפ) ואתה לא יכול להתעלם מכך.

yaron 29 בספטמבר 2017

אסביר את עצמי יותר טוב :-)
המחאה העכשווית היא נגד טראמפ אבל הם השתמשו בכלים של קפרניק שמחה נגד אמריקה.

איציק 29 בספטמבר 2017

כשאומרים שאמריקה גזענית למה הכוונה? האם הכוונה שהלבנים לא אוהבים שת השחורים או אולי השחורים לא אוהבים לבנים. בהכללה נראה לי ששתי התשובות נכונות, פשוט הלבנים היו קודם בעמדת כח. השאלה היא לא האם יש גזענות, היא קיימת בכל מקום ותמיד ואפילו היא טבעית (עניי ערך קודמים), אלה מה האיזונים שאתה דואג שיתקיימו כדי שהגזענות לא תשפיע על קבלת ההחלטות, על ההתנהגות ושתהייה ברמות נמוכות מאד של, שוב, עניי ערך קודמים, ולא פגיעה באחר.
עניין העמידה בהימנון כבר מזמן לא על היחס לשחורים כי אם על חופש הבעת הדעה, בגלל זה אני מצפה שיותר לבנים ישתתפו באקט זה. לגבי היחס לשחורים, אז כן, יש צורך בטיפול די רדיקלי כדי שהם יהפכו לאזרחים שווים ולא רק בזכויות. אבל כמו שנכתב בפוסט הקודם, חובה שהמנהיגות השחורה תיקח אחריות ושהשחורים יתחילו לפעול למען זה, ואז התמיכה הממשלתית תעזור, אחרת זו תישאר התקרבנות ושום השקעה לא תעזור.

רן מפעם 29 בספטמבר 2017

גמרתי עכשיו לראות גרין ביי מול הברס. אם לקפרניק אין עבודה שם זה אחלה מקרה לבית משפט עליון על אפליה גזענית פוליטית מה שרק תרצו.
יכול להיות שגרין ביי תפסו יום אבל ההתקפה של שיקגו… אחרי המבוכה מגיע הבושה.

אסף the kop 29 בספטמבר 2017

החמולה רוצה שהמונופול על הרג שחורים יהיה שלה ורק שלה. הם לא מוכנים לדואפול עם המשטרה.

austaldo 29 בספטמבר 2017

מה שראינו ביום ראשון זה בסך הכל קבוצה של בעלי הון שמגנים על העסק שלהם. אני בטוח שיש בינהם אנשים מספיק הגונים שבאמת דואגים למצב אומה האמריקאית, למצב השחורים, לצדק ושיוויון וכל היתר – אבל בשורה התחתונה קם מישהו מספיק חשוב שמאיים להם על העסק. יש בין בעלי הקבוצות כמה (כמו מישפחת רוני או ג'רי ג'ונס) שחוו בזמן אמת את הניסיון של דונלד טראמפ להקים להם ליגה מיתחרה ואיך הוא הונה את השותפים שלו לליגה הזו כשכל המטרה שלו מלחכתחילה היתה לאלץ את ה NFL לתת לו זיכיון לקבוצת אקספנשן, ואני בטוח שגם הבעלים הפחות וותיקים מכירים את ההיסטוריה.

לגבי קולין קפרניק – זה נורא טרנדי ומגניב להגיד "חרפה ל NFL …" אבל הסיבה שקולין קפרניק לא חתום באף קבוצה היא לא הכריעה בהמנון אלא השטויות שהוא כותב בטוויטר.

איציק 29 בספטמבר 2017

חשבתי שמחתימים שחקן לפי איכות המשחק ולא לפי רמת הכתיבה בטויטר, למרות שזה מאד חשוב.

אסף the kop 29 בספטמבר 2017

אז כנראה שגם היא לא משהו

austaldo 29 בספטמבר 2017

לך תיקרא את הטוויטר של קפרניק ושל החברה שלו ותבין.

(המגיבים בדה באזר מספיק אינטלגנטים להבין לבד שכוכב על יכול לכתוב מה שאתה רוצה אבל שחקן בינוני צריך להקפיד קצת יותר על מה שהוא כותב, אבל סבבה – פעם הבאה אני אדאג להסביר בפרוטרוט כדי שגם אתה תבין)

austaldo 29 בספטמבר 2017

מה ש*הוא* רוצה

איציק 29 בספטמבר 2017

אשמח שתסביר גם לבור כמוני שאין לו טויטר. אני מבין שאתה אושיית טויטר ששורפת את הרשת, ולכן יש לי המון מה ללמוד ממך.

austaldo 29 בספטמבר 2017

בוא לא נלך לשם. ממש לא בא לי לריב עם אף אחד ועוד לפני יום כיפור. התגובה שלך כמו שהיא נוסחה ניראתה לי כמו הטרלה ועניתי בהתאם.
קפרניק קורא לבעלי הקבוצות וללבנים עשירים באופן כללי "בעלי עבדים" ושוטרים אצלו הם "לוכדי עבדים" (שזה מושג מאוד מאוד טעון). הוא כבר היה כמעט חתום ברייבנס עד שהחברה שלו פירסמה תמונה שמציגה את הבעלים של הרייבנס כאדון ואת ריי לואיס – אחד הסמלים של הרייבנס – בתור עבד שמתחנף לאדון. בתור מעסיק – היית לוקח אותו כעובד באירגון שלך?

איציק 29 בספטמבר 2017

או, את זה אני מבין, כי בטויטר, עד כמה שאני מבין, כולם מקצינים עמדות, גם אם זה משטח את הדיון וגם אם זה לפעמים יורד לרצפה. דבר נוסף שאני חושב עליו זה שלשחקן כנראה יש טויטר כבר זמן מה ולא רק מרגע העמידה על הברך, וגם לפני זה כנראה לא היה חכם גדול (מסתמך עליך), ועדיין הוא עיבד את עבודתו מרגע שלא עמד דום בהימנון. אני לא טוען לסיבתיות, אך כן למתאם זמנים. האם אין זה מוזר?
כל הנאמר לא בא להגן על ציוצי הטויטר של האוביקט המדובר.

austaldo 29 בספטמבר 2017

הוא איבד את עבודתו כי במקביל גם הרמה שלו על המיגרש ירדה (בעיקבות העזיבה של המאמן שידע להשתמש ביכולות שלו והסתיר את החולשות שלו). אני מניח שאם הוא היה משחק כמו טום בריידי או ארון רוג'רס או אפילו כמו קאם ניוטון היו בולעים את זה.

shohat 29 בספטמבר 2017

שיח חברתי ותרבותי הוא דבר דינמי ומתעצב. נורמות התנהגות וחשיבה (לא רק חוקים) הם דבר דינמי ומתעצב. דעות קדומות ועצמתן הן דבר דינמי ומתעצב. קונפורמות, קונסטרוקטים מנטליים והטיות חשיבה הן דבר דינמי ומתעצב, תלוי שיח, נרטיב וחשיפה. הזדהות, רגשות, מודעות עצמית, חמלה, היחס לזולת – עשויים להיות נתונים להשפעה.
יש נושאים שלגביהם החקיקה פחות חשובה מהפנמה שקיימת בעיה (כמו למשל סוגיית הירי הבלתי מוצדק מבוסס הפרופיילינג). לכן חשוב לדבר עליהם ולהבטיח שיעלו לתודעה. ויש חשיבות להבעות מחאה או הזדהות של דמויות ציבוריות עך יכולת להשפיע על השיח הציבורי.
פרספקטיבה היסטורית מלמדת על תהליך התפתחות מתמשך, עם נקודות ציון מרכזיות. החברה האמריקאית רחוקה מאד עדיין מפתרון בעית אי-השוויון הבסיסי שאתה נולדה, באופן המאפשר שביעות רצון.

חתימה טובה לקוראי דה באזר.

גיא אלטמן 29 בספטמבר 2017

לא הייתי שם את קפרניק ומוחמד עלי באותה משבצת. קפרניק לדעתי מייצג את מה שקוראים פוליטיקת הזהויות כשהוא בצד אחד, וטראמפ שהוא התמונה של האדם הלבן, עשיר, בעל זכויו בצד השני.
מצחיק אותי לקרוא ולשמוע שלשחקנים יש את הזכות החוקתית לבטא את עצמם אבל הנשיא לא יכול להביע את דעתו (וכן, הוא וולגרי ולא ממש נשיאותי בצורת ההתבטאות שלו).
ביום ראשון האחרון הייתי במשחק של הבילס/ברונקוס. גם האוהדים השרופים של הבילס שישבו לידי שרקו בוז למקוי שהחליט לעשות מתיחות במהלך ההמנון. אז נכון יש לו את הזכות לבטא את עצמו, זה לא תמיד אומר שחייבים לדחוף את זה בפנים של אנשים.
הקטע הוא שמאז שטארמפ נשיא, לא זוכר ששמעתי של שוטרים שיורים לשווא באנשים. אז אולי הדברים משתפרים?

shadow 29 בספטמבר 2017

אתה סותר את עצמך לגבי טראמפ כשאתה אומר "זה לא אומר שחייבים לדחוף את זה בפנים של אנשים"

ולגבי טראמפ או יותר נכון הנשיא טראמפ. כשאתה הולך לפוליטיקה אתה הופך לדמות ציבורית ויצוגית. כשאתה אתה הופך לנשיא, על אחת כמה וכמה. אתה נשיא של כולם ולכן, אפילו שגם לנשיא יש חופש ביטוי, אתה חייב להשתמש בו בהרבה יותר אחריות.

לא משהו שהוא ממש מצטיין בו.

גיא אלטמן 29 בספטמבר 2017

מה שאתה כותב זה תחילת ויכוח של "אבל הוא התחיל".
כתבתי שהוא וולגרי וולא נשיאותי. עדיין, כמו שאתה כותב הוא הנשיא ומכורח המשרה שלו, המסורת היא שספורטאים עולים אליו לרגל ולא להיפך.
אני חושב שקארי , קר וחבורתו פיספסו. הייתה להם הזדמנות להוכיח שהם שם כי הם מכבדים את המשרה מבלי להתייחס לאיש וככה אולי לגרום לו להתיישר לגודל המשרה שלו.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

עד התגובה של טראמפ לאירועי שארלוטסוויל גם אני חשבתי שהם צריכים להגיע לבית הלבן. אני לא חושב ששום קבוצת ספורט שרואה נשיא מגמגם מול וויט סופרמסיסטס וניאו-נאצים, מחויבת לעלות אליו הביתה ולעשות לו כבוד.

הטיעונים שנשמעים נגד קופרניק דומים מאוד לטיעונים שנשמעו נגד עלי או נגד סמית' וקרלוס. וכן, קופרניק משלם מחיר. למרות שהוא כנראה בין 32 הQB הכי טובים בליגה ולמרות שיש כ100 משרות קווטרבאק, בינתיים אין בעלים של קבוצה שלקח אותו בגלל הבעת המחאה הפוליטית. המחאה שלו היא לא אישית נגד טראמפ והחלה לפני שנבחר.

גיא אלטמן 29 בספטמבר 2017

אני עדיין חושב שאם הם היו הולכים ואומרים מה שיש להם להגיד מול הפרצוף שלו זה יותר עוצמתי משברו את הכלים ולא משחקים וגם היו מכריחים את הנשיא להתמודד עם הבעיה ולא רק לצייץ עליה.
כתבו כאן לפני, קפרניק דילג מעל המחאה ברגע שקרא לבעלי הקבוצות בעלי עבדים וכו'. אם לשיטתו הם בעלי עבדים והשחקנים הם עבדים, יש לו את כל האינטרנס לא לשחק בשביל אף אחד כי אז הוא חופשי. הוא לא יכול להחזיק את המקל הזה משני הקצוות שלו.

yaron 29 בספטמבר 2017

יואב, זאת בדיוק הסיבה שלא לוקחים אותו, אם היה מוחה נגד טראמפ לא היתה בעיה.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

למחות נגד טראמפ זה כרטיס כניסה לחבורת המקובלים. אין ויכוח שלא היחס לטראמפ מונע ממנו מלמצוא עבודה. קצת תמוהה בעיני הדרישה משחקן פוטבול שלא ישחק בNFL. איפה עוד שישחק? בוויניפג?

גיא אלטמן 29 בספטמבר 2017

יש לך משהו נגד המפציציפ הכחולים מווינפג? :)

shadow 29 בספטמבר 2017

אני רק ציינתי שאתה סותר את עצמך. זה לא משנה מי התחיל.

מה שכן אני לא מאמין שבאמת רשמת שהשחקנים אמורים לישר את הנשיא.

גיא אלטמן 30 בספטמבר 2017

לא כתבתי אמורים, אלא היו יכולים או פיספסו הזדמנות. אם שחקנים ברמה של קארי, לברון או מאמנים כמו קר ופופוביץ יכולים לדבר על הנושאים האלו בטלוויזיה או ברשתות חברתיות, לא רואה איפה הבעיה לעמוד מול הנשיא ולהגיד את אותם דברים.
לדעתי אנשים שכבר מביעים את דעתם לא צריכה בעייה לבוא לדו שיח או אפילו לעורר דו שיח. רק ככה פותרים בעיות. ברגע שהם מתחילים להחרים הם תורמים לא פחות לבעייה.
ולגבי הסתירה – לא חושב שמישהו שמשתמש בחופש הביטוי כהצדקה למעשיו יכול לבקר מישהו אחר שעושה את אותו דבר בצד השני. זו פינה שנוח וקל להסתגר בה אבל לא תורמת לכלום וזו גם הביקורת שלי על טראמפ. אם הם היו נשארים לדבר רק על הנושא גם לנשיא שלצערי מעדיף פרובוקציות לא הייתה ברירה אלא להתחיל להסביר את עצמו ולהתמודד עם הנושא.

פרינס מרסר 1 באוקטובר 2017

ההגעה לבית הלבן היא הצגה פוליטית יח"צנית. הם לא הולכים לשם כדי לשוחח עם הנשיא הם הולכים כדי לעשות תמונה יפה. בלי קשר לטראמפ, זה יותר מבסדר אם ספורטאי יגיד שלא בא לו להצטלם בבית הלבן עם נשיא כזה או אחר.

יואב דובינסקי 29 בספטמבר 2017

מאוד התרגשתי לקרוא את ההודעה של וושינגטון רדסקינס אחרי שהבעלים דן סניידר, ההנהלה והשחקנים עמדו שלובי ידיים בהמנון (חלק מהשחקנים כרעו):

We are proud of the players, coaches and fans of the Washington Redskins for all that they have done to improve the lives of others in neighborhoods all across our region. We are also grateful for the sacrifices made by the brave men and women of our armed forces that have provided us the freedom to play football. In that great tradition, the Washington Redskins will work to address divisions and bring unity, civility and respect to our greater community.”

מרגש אותי כמה מודעות חברתית יש לפרנצ'ייז שעומד על הרגליים האחוריות רק כדי לא לשנות את שם הקבוצה ממונח שמשמעותן עריפת ראש של אינדיאני והבאת הקרקפת מלאת הדם כדי לקבל פרס.

James 30 בספטמבר 2017

כריעת הברך היא עוד צעד מפגר של אוכלוסיה נחשלת שלא סובלת מגזענות ורק סובלת מטימטום.
השחורים (לא אפרו כי הם לא מאפריקה), הם היחידים שתקועין מאחור ואף אחד לא מדבר על הפיל שבחדר. רק תירוצים. העבדות היתה מזמן. וזאת היהודים היתה יותר חמורה ויום אחרי היהודים קמו על הרגליים והפכו להצלחה.
השחורים מקבלים עידוד משמאל להרגיש קורבן כי זה עוד מצביעים לשמאל.
בפועל השחורים מחזיקים בדעות של ימנים. אבל השמאל אומר לך שאם אתה מיעוט, אתה צריך להצביע שמאל.

מעיין אוהד מכבי 2 באוקטובר 2017

בזמן שכולם מתעסקים בכריעת ברך ובהמנון, מעל 3 מיליון אנשים בפורטו ריקו מתמודדים עם ההשלכות ההרסניות של הוריקן והצפות נוראיות.

התקשורת (שוב) איבדה פרופורציות.
מעבר לזה, המחאה הזאת, מוצדקת ככל שתהייה, צריכה להיות מגובה במעשים שהם מעבר למחאה. המעשים האלה צריכים להיות פעילות בקהילה (חינוך לכך שאלימות ופשיעה אינם ראויים, דיאלוג משותף של המשטרה והקהילה להפחתת מתחים ולהבהרת החשיבות של אלו וגם אלו לאפקטיביות של אכיפה ולצמצום אי-השוויון וגם מהלכים לשינוי חקיקה).

Comments closed