אני כבר לא מצליח לעקוב אחרי הסקנדלים של הממשל הזה. כביכול, ממשל טראמפ עושה הכל לא נכון. לא שקוף, מריח רע, פיטורים מכוערים, התפטרויות, ציוצים מטרילים, קללות ברמת גנון, נאו-נאצים, פדופילים, גזענות, מיזוגיניות, ריבים מפה עד הודעה חדשה, תקיפות בלתי נגמרות על התקשורת, קונספירציות עם אחיזה במציאות, שקרים, עדויות נגד, ניגודי עניינים ובסופו של דבר השורה התחתונה של השבוע זה שתוך פחות משנה בתפקיד טראמפ מצליח להעביר חקיקה בנושא מס ומגמד את מה שלאובמה לקח שתי קדנציות להעביר. הוא מנהל את המדינה רע מאוד, עושה כל טעות פוליטית אפשרית ויוצא מזה חזק.

כאן אצלנו בטנסי היה שבוע לא פחות סוער שבלשון המעטה לא ממש הביא לתכניות הספורט שלנו כבוד רב. אחרי התבוסה לואנדרבילט וסיום העונה עם מאזן 8-0 בSEC לראשונה מאז ההצטרפות לקונפרנס, הגיעה פארסה גדולה הרבה יותר כשהאתלטיק דירקטור שלנו ג'ון קרי חתם על מזכר הבנות עם מאמן ההגנה של אוהיו סטייט גרג סקיאנו, אבל תוך פחות מיממה חזר בו לאחר הפגנות של אוהדים. הסיבה הרשמית להפגנות היתה שסקיאנו היה בפן סטייט במהלך פרשת סנדוסקי, אולם מראש לא היה מדובר באדם שאותו הקהל רצה.

המבוכה הזו רק החלה שרשרת של מבוכות גדולות יותר כשמאמנים נוספים אמרו לא וכשלבסוף ביום שישי ג'ון קרי הועזב אחרי פחות משנה בתפקיד האתלטיק דירקטור אחרי שהחליף דייב הארט שפרש. באותה תקופה הוגשה תביעה על תרבות הטרדות מיניות באוניברסיטה שכללה כמה מקרים בקבוצת הפוטבול. האוניברסיטה שילמה לתובעות למעלה משני מיליון דולר בפשרה. כרגע לא קוראים לעזיבה של קרי פיטורים, כי יש משמעות משפטית שאם הוא פוטר ללא סיבה, גובה הפיצויים עשוי להגיע ללמעלה מחמישה מיליון דולר. גם ככה אוניברסיטת טנסי אמורה לשלם פיצויים שיכולים להגיע ללמעלה משמונה מיליון דולר למאמן המפוטר בוטש ג'ונס (וזה כמעט פינאטס לעומת החוזה החדש של מאמן טקסס A&M ג'ימבו פישר – 75 מיליון דולר ל10 שנים).

לתפקיד האתלטיק דירקטור שלנו מונה המאמן לשעבר פיליפ פאלמר, שהוביל את האוניברסיטה לאליפות המדינה האחרונה שלה ב1998, אבל פוטר ב2008 לאחר סדרה של עונות כושלות. מאז אותם פיטורים, עמדת מאמן הפוטבול הפכה לקרוסלה וטנסי לא חזרה לגדולתה. לפאלמר אין ניסיון כאתלטיק דירקטור ויש שטוענים שקרי קיבל את התפקיד על חשבונו של פאלמר לפני פחות משנה ועכשיו הגיעה הנקמה. מצד שני, למרות שבESPN ובחדשות המקומיות לועגים לתהליך קבלת ההחלטות ולכל הפארסות שקרו בשבוע האחרון, בסופו של דבר נראה שפה דווקא מביעים שביעות רצון שמישהו משלנו עומד בראש המערכת.

היו לי לא מעט פלאשבקים בימים האחרונים לאירועים בקבוצות אחרות שאני אוהד. כמו למשל להצלחה הגדולה במינוי צביקה שרף למנהל המקצועי במכבי תל אביב בעונה שבה עודד קטש מונה למאמן. או לימים העגומים שבהם הקהל ניהל את קבוצת הכדורגל. בכלל, בכל הקשור לטנסי, יש לא מעט קווים מקבילים לליברפול בנוגע לפער שבין מה שהאוהדים מצפים לבין מה שקורה בפועל. המון מסורת, אצולה בעיני האוהדים, אבל 20 שנה בלי אליפות.

אם באליפויות עסיקנן, הרי בסוף השבוע נערכו משחקי האליפות של הקונפרנסים בליגת המכללות. קלמזון, אוקלהומה וג'ורג'יה הרשימו מאוד בניצחונות על מיאמי, TCU ואובורן בהתאמה ובצדק נבחרו לשלישייה הראשונה בפלייאוף. למרות שאוהיו סטייט ניצחה את וויסקונסין שהיתה בלתי מנוצחת, הכרטיס האחרון לפלייאוף הלך לאלבמה ששבוע שעבר הפסידה לאובורן ואחרי שלוש זכיות בSEC השנה אפילו לא הגיעה לגמר.

הבחירה של הוועדה מאוד סובייקטיבית והיה טיעון חזק גם לאוהיו סטייט. פרשנים מבינים ממני טענו שפוליטית לאוהיו סטייט הגיע יותר כי היא זכתה באליפות הביג 10 ולSEC כבר יש נציגה אחת – אלופת המחוז ג'ורג'יה. תומכי אלבמה טוענים שפשוט מדובר בקבוצת פוטבול טובה יותר שהפסידה רק משחק אחד העונה, בחוץ לאובורן המצוינת (דורגה שביעית בסיום העונה) בזמן שאוהיו סטייט הפסידה בבית לאוקלהומה ובעיקר הובסה מול איווה הלא מדורגת בלמעלה מ30 הפרש.

הבחירות מאוד סובייקטיביות. גם אוניברסיטת דרום קליפורניה היתה ראויה להיות בדיון אחרי הניצחון על סטנפורד ויש גם את סנטרל פלורידה, כמדורגת היחידה עם מאזן מושלם שבכלל לא דורגה בעשירייה הראשונה. כך או אחרת, לSEC שלי יש שתי נציגות בפלייאוף וגם פה, למרות הברדק, התלונות, האכזבות והטענות (שלא לדבר על הניצול, זעזועי המוח והאונס), איכשהו בסוף השיטה העקומה הזו עוברת.

עד הסוף המר