בשנים האחרונות פרסומות הסופרבול התמקדו בנושאים חברתיים. לצד סוסים וכלבים ואבוקדוס ממקסיקו, אם לא פרסמת בלדה עם מסר על גזע, מגדר, או הגירה, לא היית אין. השנה זה לא היה הטרנד. פה ושם היו ניסיונות, לפעמים עברו מתחת לרדאר ולפעמים צרמו מאוד כמו ראם שניסו למכור פיק אפ טראקס לצלילי נאום של מרטין לותר קינג.

זה שאמריקה שסועה זה בוודאי לא חדש, אבל התחושה בהגעה לסופרבול היתה תנו להתמקד במשחק ולא במחאות חברתיות. האמון בממסד פוחת ופוחת מידי שבוע עד לרמה שמפלרטטת עם אנרכיה. יש קהילה שלמה שלא מאמינה במשטרה. הציבור לא עוקב אחרי ההתנגחויות בין הדמוקרטים, הרפובליקנים והFBI. הוא איבד עניין והוא לא מאמין. גם לתקשורת הוא לא מאמין. הורים, מורים, מאמנים, רופאים? על מי בכלל אפשר לסמוך כשבמשך 20 שנה רופא תוקף מאות נשים וילדות והמערכת מעלימה עין.

אני חושב שחברות מסחריות הבינו שהרוח לא נושבת לכיוון הזה השנה והלכו לכיוונים אחרים. רק חבל שלא עשו את זה יותר טוב. הרבה פרסומות לאולימפיאדת החורף שתיפתח בשבוע הבא, אבל חוץ מזה מה היה? ריקוד נחמד של איליי ואודל שלא מזיק ושמתחזק את הקיטש, קצת דילי דילי, הגמד ומורגן פרימן, השוטר מסטריינג'ר ת'ינגס עם אבקת כביסה וכמה טריילרים לסיקוולים. רק לא להרגיז.

ככה גם ג'סטין טימברלייק, רק לא להרגיז. טיפה הומור עצמי עם רוק יור בודי ובלי לשיר את השורה ההיא, הרבה פלייבק, כמה סבסובים ונייק אייר ג'ורדן. הרי גם רפובליקנים קונים סניקרס.

גם המשחק ענה על התסריט המוכר והטוב כשרק הסיום מקבל טוויסט שונה. ניו אינגלנד בפיגור, ברוך הבא רוב גרונקובסקי, ניו אינגלנד חוזרת וטום בריידי עם הכדור, עם המהלך שאמור לנצח. הוא עשה את זה כל כך הרבה פעמים, כולל אשתקד, או במשחק הקודם, שזה כמעט צפוי מידי. רק שגם הפוך על הפוך זה קיטש אמריקני. פילדלפיה, עם הסטטיסטיקות הלא מחמיאות על הכישלונות הספורטיבים ביחס לגודל השוק וסיפורי הקווטרבאק ובכלל ההיסטוריה האמריקנית ורוקי וסיפור הסינדרלה האהוב שלו והאנדרדוג ומסכות הכלב. יש הרבה סיפורים מאוד נחמדים מהמשחק. כי זה היה הסופרבול השנה, נחמד, אווירת פיל גוד. טיים אוף מיי לייף.

כמו שאני כותב כבר שנתיים וחצי, את הפוטבול האמיתי בטנסי לא מוצאים בנאשוויל אלא אצלנו. כמה שהוולז שלנו לא תפקדו השנה, לא רק שהעמדנו לNFL את רוקי השנה בהתקפה אלווין קמארה, דריק בארנט שלנו היה זה שניצח את הסופרבול כשאסף את הפאמבל של בריידי. בכלל היה סוף שבוע לא רע עבור טנסי, עם ניצחונות של קבוצות כדורסל הגברים (מקום שני בSEC עם טפו-טפו-טפו סיכוי להגיע למארץ' מאדנס) וקבוצת כדורסל הנשים (סיכוי אולי אפילו לפיינל פור).

כך גם השידור. עבר חלק, שוטף, העיקר לא להציק. חס וחלילה לא להעלות נושאים של CTE אחרי פגיעת ראש בתחילת המשחק. אפילו כשהיתה קצת ביקורת היא נאמרה במין הומור. "אפשר היה לקבל יותר מידע ממזרח גרמניה לפני נפילת החומה מאשר על רשימת הפצועים מניו אינלנד", אמר שדר המשחק. אגב, מישהו יודע מה זאת תפיסה בפוטבול?

עיניים עצומות לרווחה
בהצלחה לספורטאינו בפיונגצ'אנג