משחקי החורף בעיצומם וכבר אפשר לקבל טעימה מההפקה, מהאיכות ומהשידורים. אתחיל מהקיטורים. קשה מאוד לעקוב אחרי השידורים באמריקה. המשחקים בעיקר משודרים בNBC וברשת הספורט, NBCSN. במהלך היום רוב הזמן מדובר בשידורים מוקלטים ורק בערב, בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות יש שידורים חיים. וגם כן לא תמיד ולא בכל מקום. הפרש של 14 שעות משעון פיונג'צאנג מגביל מאוד את היכולת של האמריקנים לשדר בחי את המשחקים בשעות שיש בהם צפייה. למעשה, הגמרים והאירועים שמעניינים את האמריקנים נערכים מידי יום ב10:00 בבוקר שעון פיונגצ'אנג כדי שיתאימו לשעות הפריים-טיים במזרח.

בנוסף, השידורים לא אחידים. לפעמים קופצים בין אירועים, לפעמים יוצאים לפרסומות, לפעמים משדרים כתבות אולפן. בצורה מובנת NBC מתרכזת בספורטאים אמריקנים, אבל זה בא לידי ביטוי לא רק בראיונות ובפרשנות, אלא שספורטאים ממדינות אחרות לא פעם פשוט לא משודרים. כולל ישראל. מצד שני, הפרשנות נהדרת, אבל בעיקר כשמדובר באמריקנים.

אחרי שסיימתי לקטר ואחרי שהתאקלמתי, איזה כיף זה משחקים אולימפיים. שלוש שעות כל ערב בשידור ישיר ספורטאים ברגע מכונן. מצמצת, יש רוח, הרצפה עקומה, שב/י בצד ארבע שנים. הנופים מרהיבים, אבל מזג האוויר בוגדני. הרבה מאוד דחיות בקפיצות בימים האחרונים. את גמר תחרות הסנובורד סלופסטיל נשים קיצרו משלושה תרגילים לשניים. גם ככה התנאים היו הפכפכים מאוד והרוח היתה עד כדי כך בוגדנית, ש41 מתוך 50 הקפיצות בגמר נגמרו בהתרסקות.

נבחרת החורף האמריקנית מעניינת מבחינת ריבוד חברתי. ספורטאי שחור ראשון בנבחרת ההוקי האולימפית, מדליה ראשונה לגבר אמריקני בלוג' וגברים ראשונים שיצאו מהארון לפני המשחקים מייצגים את ארצות הברית. אפילו היתה התנצחות פוליטית בין המחליק אדם ריפון לסגן הנשיא האמריקני מייק פנס שלא בדיוק ידוע כחובב גדול של הקהילה.

מי שבינתיים הכי מרשימים אותי הם האסייתים-אמריקנים במשלחת. 7 מ14 המחליקים על הקרח אסייתים אמריקנים. הבולטים שביניהם הם ניית'ן צ'ן שאמור להיות הדבר הבא אבל התרסק בתחרות הקבוצתית. האחים מיה ואלכס שיבוטני שעזרו לארצות הברית לזכות בארד הקבוצתי ומיראי נגאסו, שהפכה לאישה השלישית שעשתה טריפל-אקסל במשחקים האולימפיים, גם כן כחלק מהמאמץ האמריקני למדליה.

בין אם בגלל מבנה הגוף, מסורת, יכולות כלכליות להתחרות בענפים שעולים לא מעט וגיבורות עבר כמו קריסטי ימגוצ'י ומישל קוואן, אסייתים-אמריקנים בהחלט מרגישים בנוח על הקרח וזה מתבטא יופי בפיונגצ'אנג. מי שתרתי משמע מרגישה בבית בדרום קוריאה, היא האמריקנית-קוריאנית קלואי קים, שבאמת היתה רמה בפני עצמה על הסנובורד בהאלפ-פייפ עם זכייה מאוד דומיננטית בזהב. אני עוד לא ראיתי דבר כזה שתוך כדי גמר אולימפי המתחרה המובילה מצייצת בטוויטר שהיא לא סיימה את הסנדוויץ' בארוחת בוקר ושהיא רעבה.

יחד עם זאת, לא כל שילוב בין אסיה ואמריקה יוצר תמהיל מוצלח. נכון לימים הראשונים של התחרויות, אני מתקשה להתחבר למשלחת הישראלית, הן מבחינת התלות בחוק השבות והן מבחינת הישגים. אני מקווה שהיא תצליח לשנות את הרושם בימים הקרובים. בינתיים אספח לנו את מדליית הארד של אריאל גולד, גולשת סנובורד יהודיה-אמריקנית שסיימה שני מקומות אחרי קים, כשביניהן התמקמה סינית.

בהצלחה לספורטאינו בפיונגצ'אנג
אנקדוטה במקרה הטוב