אין אינטרס לשנות את השיטה

אלא אם אתה שחקן כדורסל

שיטת הספורט האמריקני בעייתית בלשון המעטה או מנצלת בלשון בוטה. בתחילת החודש הNCAA הודיע על הכנסות של למעלה ממיליארד דולר. מרבית הכסף מגיע מזכויות שידור של מארץ' מאדנס. אוניברסיטאות מכניסות מאות מיליונים מתכניות הפוטבול. שלא לדבר על מרצ'נדייס נלווים, מכירת כרטיסים, משחק וידאו ותעשיית הימורים לא חוקיים.

יש עשרות מאמנים מיליונרים בכדורסל מכללות, עשרות מאמנים מיליונרים בפוטבול מכללות ואפילו לא מעט עוזרי מאמנים מיליונרים בפוטבול. התכניות מכניסות כסף לאוניברסיטה, הן מסבסדות ענפי ספורט פחות רווחיים, הן מאפשרות את קיום טייטל 9 המאפשר קיום ספורט נשים באוניברסיטאות וכתוצאה מכך ארצות הברית קורעת את העולם במשחקים האולימפיים וכן, חלק מהכסף גם הולך למימון מעבדות מחקר וכדומה. גופי התקשורת נהנים מרייטינג עצום. ספונסרים נהנים מחשיפה. כולם גוזרים קופון, למעט השחקנים.

לכולם ברור שמלגות הלימודים שחלק מהשחקנים מקבלים הם בכלל לא באותם סדרי גודל של כמות הכסף שהם מייצרים. רק שלאף אחד ממקבלי ההחלטות במערכת אין באמת אינטרס לשנות את זה. מי יעמדו במוקד המאבק לשינוי השיטה? מאמנים שמקבלים מיליונים? האוניברסיטה שנהנית מהפופולאריות של הקבוצות, מההכנסות שלהם ומהאטרקטיביות שהן יוצרות לסטודנטים פוטנציאליים? גופי השידור החיים על ההכנסות מהרייטינג? הליגה שהכניסה מיליארד דולר? ספורט נשים שמצליח להתקיים בזכות הכסף שנכנס מפוטבול הגברים ומכדורסל הגברים?

ברור לכולם שלשלם לסטודנטים-אתלטים ייצור אפקט דומינו שלא ברור איפה יסתיים. האם יקבלו על פי שווי שוק? האם זה גם כן יחייב השוואה על פי טייטל 9 ששחקנית כדורעף תקבל את אותו סכום כמו כוכב פוטבול? האם לשים באיזה קרן שתיפתח לסטודנט אחרי סיום הלימודים? איך זה ישפיע על יחסי מרצה-סטודנט כשברור לכל שהסטודנט מכניס לאוניברסיטה הרבה יותר ממי שאחראי על החינוך שלו במוסד? ברור לכולם שהשיטה עקומה, אבל המערכת מפחדת משינוי.

הספורט האמריקני איכותי מאוד, אבל הוא בנוי על פרמידה מאוד בעייתית. הפועל היוצא של הפרמידה הזו גורם לעוולות נוספות. כל כמה חודשים נחשף מקרה אחר של שוחד, תשלומים מתחת לשולחן, הקלות בלימודים או כסתוחים בחקירות פשעי מין. אז נכון ששלושת סופי השבוע הבאים יהיו מותחים, מהנים ומלאי ריגושים. אבל באיזה מחיר?

לכל הקוראים שסופרים את השניות, איך אתם לא מתביישים? אין בכם טיפת אתיקה, מוסר או ביקורת עצמית כשככה אתם צורכים את הטורניר בלי רגשות אשם? או במילים אחרות, רק תנסו לעצור אותי מלנצח את הדה-בראקט.

מוכנים לרקוד
יותר מרגש בטלויזיה

תגובות

  • Amir A

    בוא נשווה לרגע לרפואה. יש המון רופאים מיליונרים, המון חברות תרופות עשירות, חברות ביטוח עשירות וכדומה. וכל זה על הכתפיים של המתמחים שמחזיקים את הפירמידה על כתיפיהם/ן בעוד שהשכר שלהם מגוחך. השיטה לא מוגבלת לספורט (אם כי ה-NCAA הקצין אותה)

    הגב
    • יואב דובינסקי

      השעות ארוכות, אבל השכר של מתמחים לא מגוחך. הוא לא גבוה, אבל עדיין מדובר בעשרות אלפי דולרים בשנה. מה עוד שהתמחות זה שלב בהתמקצעות בדרך לקריירה שתממן אותם במשך עשרות שנים. במכללות רק 2% מהשחקנים יגיעו למקצוענים וגם שם רובם לא יחזיקו מעמד יותר מידי זמן.

      הגב
      • Amir A

        בגלל זה כתבתי שבספורט זה קיצוני, אבל הקונספט דומה.

        הגב
      • אריאל גרייזס

        דווקא בגלל שרובם לא מגיעים למקצוענים יש לשיטה הגיון מסוים - 98 אחוז מקבלים השכלה חינם בזכות ה-2 אחוז. יש פה משהו סוציאליסטי בצורה מסוימת

        הגב
        • יואב דובינסקי

          המערכת מנסה למכור את זה כמשהו סוציאליסטי, אבל זה די גניבת דעת כדי להנציח את המצב. תשלם לקווטרבאק 2 מיליון דולר לשנה ולפאואר פורוורד 200 אלף דולר לשנה, או מה ששווי השוק שלהם שווה ותן להם לפרסם קוקה קולה ונעליים והם יכולים לממן לעצמם כמה לימודים שהם רוצים. יכול להיות שהשווי שוק של הלונג סנאפר מתקזז עם המלגה. יש גם כאלה.

          הגב
          • אריאל גרייזס

            אני לא אומר שהשיטה מוצדקת, היה אפשר לשלם לשחקנים (זאת בעיה לעשות את זה לפי תפקיד, יש המון בעיות עם זה) אבל לא צריך להציג את זה כאילו אין לשיטה יתרונות גם. זה לא רק השווי שוק של הלונג סנאפר. בכל קבוצת פוטבול יש 50 שחקנים על מלגה, מקסימום עשרה מתוכם יבחרו בדראפט, בדרך כלל הרבה פחות.

            הגב
  • AdamB

    מה שעצוב הוא ששכר הלימוד באוניברסיטאות בארהב טיפס לגבהים אסטרונומיים בעשורים האחרונים. אני חושב ששווי של מלגה ל4 שנים ביוסיאלאיי היום פלוס מעונות מגיע למאות אלפי דולרים בקלות.
    לא משנה את מה שכתבת. רק עוד זווית לעניין.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אני מסכים, בסיס הבעייתיות זה שכר הלימוד הגבוה בארה"ב שמראש מדיר חלקים נרחבים מהאוכלוסיה מהשכלה גבוהה וכפועל יוצא גם ממשרות איכותיות ומכניסות. כי אם שכר הלימוד באוניברסיטאות של הסטייט (לא מדבר על אוניברסיטאות פרטיות) היה סביר יותר (נגיד כ3000 דולר לשנה כמו בישראל), המלגה לא היתה תמריץ כל כך משמעותי. הרי הטיעון המרכזי זה שמלגת הלימודים מאפשרת מוביליות חברתית ושהשחקנים שמגיעים לא פעם ממעמד סוציואקונומי נמוך לא היו יכולים ללמוד באוניברסיטה בלעדיה.

      הגב
      • Amir A

        יואב, צריך לדייק כאן. שכר הלימוד בארה"ב כולל גם מגורים ומזון. תוריד את שני המרכיבים הללו ותגיע לשכר לימוד במוסדות IN-STATE של סביבות 12 אלף דולר. תוריד מזה את ביטוח הבריאות, כיוון שמרבית הסטודנטים יכולים להיות תחת כנפי ההורים עם הסיפור הזה ותגיע לסביבות 7-8. עכשיו יש מלא מלגות ועזרות ושטויות, ובישראל הלימודים מסובסדים על ידי הממשלה, כך שבסופו של דבר הפער לא גדול כפי שמציגים אותו.

        הגב
        • יואב דובינסקי

          אתה צודק שאין-סטייט זה באמת 12-13,000, אבל לדעתי לא כולל מגורים. כשמוסיפים מגורים ואוכל ועלויות שמסביב אז זה מצטבר להרבה יותר. אתה בטוח שאפשר להוריד את החלק של ביטוח בריאות? לגבי זה אני באמת לא יודע. רוב הסטודנטים שאני מכיר (ואני מאוד לא מעורב בחיי הסטודנטים שלי מעבר להרצאות) באמת לא גרים בבית. בדרך כלל שנת פרשמן במעונות ואז מקובל שהם שוכרים דירה עם חברים שהכירו. יש מלגות, אבל הרבה יותר קשה להשיג ממה שחשבתי. מה עוד שלמיטב הבנתי (עפי" שחקן פוטבול שהיה לי) לסטודטים-אתלטים אסור לקבל מלגות הצטיינות בלימודים וכדומה. והיו לי מספר סטודנטים אתלטים מצטיינים.

          הגב
          • Amir A

            את המגורים והאוכל אתה בקלות יכול לקזז מול עלות שכר דירה ומזון בישראל, וגם אין לך הוצאות תחבורה וכדומה.
            את ביטוח הבריאות אפשר לקזז עד גיל 26, כל עוד להורים יש ביטוח בריאות משלהם, והתודה לאובמהקר וגם לטראמפ שהאינסטינקטים שלו אמרו לו שזה משהו שלא כדאי לו לגעת בו.
            מה שכן, לסטודנטים בישראל יותר קל לעבוד בזמן הלימודים בגלל שמיקום האוניברסיטאות קרוב למקומות עבודה רבים. בארה"ב הרבה פעמים זה בלתי אפשרי.

            הגב
            • כח הגברה

              אמיר, תסלח לי שאני אהיה בוטה (החמאתי לך בפוסט אחר, אז אני מרשה לעצמי) - אבל זאת ממש תסמונת שטוקהולם, התגובה שלך. שכר לימוד של מעל 40,000 ₪ לשנה במוסד ציבורי של המדינה שלך זה סביר? ובעצם זה לא כל שכר הלימוד, אבל אתה מקזז מגורים ואוכל. ועל הדרך אני מבין ממה שאתה כותב שביטוח הבריאות לסטודנט - אדם צעיר יחיד - שווה מעל 4,000 דולר לשנה. טירוף.
              אתה בעצמך כתבת בעבר כמה נושא שכר הלימוד הוא שיקול מרכזי בתכנון הכלכלי של המשפחה, שנים רבות לפני שהילדים יוצאים ללמוד, ועכשיו אתה ממעיט מגודל הבעיה הזו.

            • Amir A

              אני בכלל לא ממעיט ולדעתי שכר הלימוד הוא שערורייה והבעיה היא שלממשל הפדרלי אין אינטרס להפסיק את ההשתוללות הזו מכיוון שהלוואות הסטודנטים מכניסות הון עתק.
              רק הגבתי לטענה של דובינסקי ש"אם שכר הלימוד באוניברסיטאות של הסטייט (לא מדבר על אוניברסיטאות פרטיות) היה סביר יותר (נגיד כ3000 דולר לשנה כמו בישראל)".
              ודרך אגב, מרכיב ביטוח הבריאות לסטודנט הוא לא 4,000 אלא יותר קרוב ל- 7,000. :-\

    • למאר

      הוא טיפס למה? כי הממשלה התערבה. אתה יודע מה הממשלה עושה טוב? כלום.
      הממשלה לא צריכה להיות בעסקי ההלוואות לסטודנטים.

      הגב
      • אריאל גרייזס

        בוא נגיד ככה - הממשלה בישראל ובאירופה מסבסדת את שכר הלימוד. זה הרבה יותר טוב מהכלום שהממשלה עושה בארה"ב שגורם לשכר הלימוד שם להפוך למשהו שבן אדם נורמלי לא יכול להרשות לעצמו. זה נכון בדיוק באותה מידה לגבי ביטוחי הבריאות. להגיד שעדיף שהממשלה לא תתערב אחרי מה שרואים בארה"ב זה מצחיק

        הגב
  • מעיין אוהד מכבי

    צריך להבחין בין מוסדות שבולטים בספורט *וגם* אקדמית, נניח UCLA ודיוק, לבין מוסדות שבולטים רק באחד מהתחומים (מבלי לזלזל בנבחרות האתלטיקה והסייף של ה-IVY League).

    במוסדות בהם שכר הלימוד גבוה, ההטבה של שכר הלימוד משמעותית מאוד, אך כאמור יש מעט מוסדות כאלה שמעניקים מלגות (ב-IVY LEAGUE, למשל, לא מעניקים מלגות על בסיס הצטיינות בספורט). מצד שני, רוב מי שמקבל מלגה לא משלים את לימודיו (לפחות בכדורסל זה ככה, בפוטבול נשארים ומסיימים את התואר).

    לטעמי, הפיתרון הנכון הוא לאפשר מלגות ואף "דמי קיום" (למשל, לינה במעונות בחינם, ביטוח רפואי בחינם וכן סכום מינימאלי לאוכל ולספרים, ובמינימאלי הכוונה למאתיים או שלוש מאות דולר בשבוע לכל היותר).
    אם רוצים ללכת לקראת הספורטאים אפשר להקים קרן שתממן את סיום התואר לספורטאים שנפצעו ואיבדו כתוצאה מכך את המלגה שלהם.

    צעד נוסף יכול להיות מתן אחוז מסוים ממרצ'נדייז או מחסויות ומפרסומות. למשל, אחוז מסוים (חד-ספרתי נמוך) מהמרצ'נדייז יתחלק שווה בשווה בין כל הספורטאים בכל הענפים.

    הגב
    • אריאל גרייזס

      זה לא נכון שרוב מי שמקבל מלגה לא משלים את הלימודים שלו. הוואן אנד דאן הם פרומיל משחקני המכללות ( לצורך העניין, יש 60 שחקנים שנבחרים בדראפט, גם אם כולם לא סיימו את הלימודים שלהם הרי שיש 300+ מכללות כפול 12 שחקנים סך הכל כלומר כ-3600 שחקנים. נניח נחלק אותם לארבע שנים אז נקבל 900 שחקנים פר מחזור. בקיצור, פחות מעשר אחוז לא מסיימים את הלימודים שלהם)

      הגב
      • אלון

        362 מכללות בדיויזיה 1. מדובר באחוז גבוה של מסיימים שקיבלו מלגה מלאה ויצרו קשרים שאמורים לסדר להם חיים נוחים בהמשך.

        הגב
      • מעיין אוהד מכבי

        הכוונה שלי הייתה שחלק ניכר מאלה שמקבלים מלגה (שככל הנראה היו מקבלים את התגמול הכספי הגבוה ביותר אם היה מותר לעשות את זה במכללות) הם אלה שגם ככה עוזבים לפני סיום התואר, ולכן הפתרון של תגמול לספורטאים צריך להיות שיוויוני יותר, כי אחרת the rich keep getting richer.

        הגב
  • אלון

    אפשר להתחיל בלתת להם לעבוד בקיץ. כל סטודנט רשאי לעבוד במהלך הלימודים, לעשות התמחות בקיץ. לשחקן כדורסל אסור לפתוח קייטנה בקיץ וגם לא לעבוד בתור שליח פיצה.

    הגב
  • W.

    השבוע עברתי על מסמכים ישנים במטה ה -ncca. הופתעתי למצוא את שמך ברשימה מסוימת - משהו על יוזמה קוריאנית במנהיגות בספורט?

    הגב
    • W.

      ncaa כמובן. ותודה לדהבאזר, שלא נותן לערוך :-)

      הגב
    • יואב דובינסקי

      אני לא יודע במה מדובר. אם אני צריך לנחש, אז לפני שנה ולפני שנתייים התארחה אצלנו בטנסי תכנית שבה אנשי מקצוע, ספורטאי עבר וסטודנטים לתואר שני מקוריאה הגיעו ללמוד אצלנו במחלקה לניהול ספורט ולעבור כל מיני הכשרות. הם כביכול מיועדים לתפקידי הנהגה בספורט הקוריאני. כחלק מאיזה פעילות שנעשתה איתם העברתי הרצאת אורח על כיסוי המשחקים האולימפיים. אני גם יודע שבשלב מסוים הם ביקרו במטה הNCAA. יכול להיות שאם הפרוטוקול של התכנית שלהם ורשימת ההכשרות שהם עברו פורסמה, אז אולי השם שלי מופיע. מעבר לזה, קשה לי לחשוב על עוד סיבה שהשם שלי יופיע ברשומות הNCAA בהקשרים של קוריאה.

      הגב
      • NoOne

        אין על הקוריאניות , איזה חזה יש להן

        הגב
        • אלון

          עזוב, נוגעות המון. לא מתאים.

          הגב
          • W.

            יואב - אכן, מרצה אורח בספט. 2016.
            no one- you stay classy

            הגב
        • דורון (אחר)

          גועל נפש של תגובה. לא מכבדת לא את דובינסקי ובטח שלא את הסטודנטים והסטודנטיות הקוריאניות.
          ואח”כ מתפלאים על אנטוני וארן.
          (תגובה ל-no one, אם זה לא ברור)

          הגב
  • למאר

    יש שוחד כי פוגעים בחופש העיסוק.
    מדוע שחקן לא יכול לקבל שכר? מה זה הפאשיזם הזה?

    הגב
  • W.

    רבים לא מסתכלים על התמונה הכוללת. שני ענפי הספורט היחידים שמכניסים כסף הם כדורסל ופוטבול גברים - מעל 90% מהתקציב השנתי של הNCAA. אבל הארגון אחראי למעל 1200 אוניברסיטאות, חצי מיליון אתלטים ומעל 20 ענפי ספורט - גברים ונשים (דהיינו 40). הכנסות מאותם שני ענפים מאפשרים את הפעילות של כל אלה.

    מי שמציע שהספורטאים מוכרחים לקבל תשלום לא מבין שהוא מציע שחותרות, מתאבקים ושחקני באולינג יקבלו תשלום - בזמן שאלו עולים כסף, לא מכניסים

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אתה צודק וזה גם מעבר. טייטל 9, ספורט נשים, ממומן על ידי האתלטיק דפרטמנטס בכסף שנכנס מכדורסל הגברים והפוטבול. נבחרת הנשים האולימפית של ארה"ב היתה מסיימת במקום השני בטבלת המדליות במשחקים האולימפיים בריו. ועדיין, שחקן הפוטבול שמסתכן כל אימון בזעזוע מוח או שחקן הכדורסל במארץ' מאדנס, לא מקבל את שווי השוק שלו. כולם עושים על הגב שלהם קופה. זה מה שהפוסט הזה טוען, שאין למערכת אינטרס לשנות את זה.

      אני חושב שהפתרון הוא באיזה קרן שתיפתח עם סיום הלימודים או עם סיום האליג'ביליטי. נגיד עד 50 אלף דולר על כל שנת לימוד במוסד, או משהו בסגנון. ואז הספורטאי יוצא מהאוניברסיטה גם עם תואר וגם עם סכום שמאפשר לו להתחיל את החיים כמו שצריך.

      הגב
      • אורן השני

        מה רע בפתרון של חלוקה לספורטאים של אחוז מסוים מההכנסות? פלוס שירוויחו מפרסומות פרסונלית.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *