לסטיב קר יש תדמית של איש טוב, ישר, שעומד במילה. הוא תמיד מדבר יפה ורהוט ולעניין. הוא ליברלי ונגד אפליה ויוצא נגד עוולות חברתיות. הוא גם עושה רושם של מאמן ערכי, העומד בראש של ארגון ערכי עם הכוכב הערכי סטף קארי שכבר כמה שנים הפך למאמי הלאומי עם האישה והילדים והקרבה לדת. הווריורס שילמו לחוזה קלדרון 415 אלף דולר למרות שחתכו אותו אחרי שעתיים.

הוא נותן גב לשחקנים שלו, גם שהבית הלבן מבקר. למעשה, את קר בכלל מריצים לנשיאות לצד הגורו גרג פופוביץ' – איש הצבא לשעבר שלפני כשבוע קרא לשנות את התיקון השני. אי אפשר לטעון שמדובר בעוכר ישראל. הוא בכלל זה שרצה את בלאט. מצד שני, הסטירה מאלוהים הפכה אותו לרוצח שקט. כך עולה השאלה, האם אחד האנשים עם התדמית הכי אתית בNBA, יכול לעשות מעשה קר ולחתוך את עמרי כספי?

בעקרון הדיל היה די פשוט. כספי יקבל חוזה מינימלי ובתמורה הוא יהיה חלק מהרוסטר של הווריורס בריצה לאליפות. אם יתבקש, כספי ישחק כמה שצריך ואם לא יתבקש כספי יישב על הספסל ולא יקטר. בגדול, כספי עמד בעסקה. כשהיה צריך להיכנס לכמה דקות כדי לתת לכוכבים לנוח, או כדי להעביר את הדקות האחרונות בגארבג' טיים – הוא עשה את זה. כשהתבקש לפתוח בחמישייה – הוא עשה את זה. כשהתבקש לשחק מספר דו ספרתי של דקות – הוא עשה את זה. כשהתייבש משחקים שלמים על הספסל – הוא עשה את זה. בלי לקטר, בלי מקורבים, מקצוען. בגדול זה היה הדיל וכספי עמד בו.

ככה שעולה השאלה, האם אתי לחתוך שחקן שבגדול עשה מה שציפו ממנו. מצד שני, יש שיטענו שכספי הוחתם בשביל שני דברים מרכזיים; למלא מקום כשהכוכבים פצועים ולהוסיף מימד של מטווח לשלוש כשהספלאשים נחים. אז בדיוק בתקופה שההול-אוף-פיימרים העתידיים פצועים, גם הוא נפצע. ואת השלשלות הוא החליף בחיתוך. ככה שזו לא בדיוק הסחורה שהוזמנה בחנות.

לי חבל מאוד שכספי נחתך מגולדן סטייט. ככל שחולפות השנים, יותר ויותר קשה לי להתחבר לספורט תחרותי. כמעט כל הספורטאים שגדלתי עליהם פרשו, החיבור המקומי כמעט לא קיים ובגדול ספורטאי שגדל בשכונה קשה והיום מרוויח מיליונים כדי לזרוק כדור גומי לתוך טבעת ממתכת, מחליף ספורטאי אחר שגדל בשכונה קשה והיום מרוויח מיליונים כדי להטביע כדור גומי לתוך טבעת ממתכת. זקן, גבה, מלך, כל פעם פריק אחר. אז אם יש איזה חיבור, אני נאחז בו.

פעם כדורסל היה כיף. מכפכפים את הפועל (אם הם לא באיזה ליגה נידחת), שמחים לאידה של ירושלים ששוב יורה לעצמה ברגל, כל כמה שנים חגיגה לאומית כשיש פיינל פור, לפעמים אפילו זוכים ואז יש במות בפארק או בכיכר ובכל מקרה ארוחת סיום עונה ב206. קצת מסורת, מה רע? עד שכבר היה משהו מיוחד בספורט הישראלי, גם אותו הורסים. עם מה נשארנו? נבחרת על הפנים, ליגה על הפנים, קבוצות ישראליות על הפנים, ואפילו לא יודעים מי תזכה באליפות.

גם השנה ההול-אוף-פיים בספרינגפילד לא יעשה כבוד לדת הצהובה. דינו ראג'ה נבחר להיכל התהילה על התקן הבינלאומי ובשנה השלישית ברציפות שוב דילגו על טל ברודי. אני מאמין שעוד יגיע תורו של מי ששם אותנו על המפה, אבל כרגע נצטרך לחכות. השבוע גם קראתי ראיון שבו דייב גריפין מגמד את מורשת המאמן שהחזיר את הקאבס לגמר ושהפך את דלי ומוזגוב לשחקנים.

העונה הראשונה של בלאט בקליבלנד ואחריה המעבר לארצות הברית, החזירו לי את החיבה לNBA אחרי שנים של ניתוק ריגשי. העונה אני שוב מרגיש שהחיבור הולך לאיבוד. בגדול, אני חושב שכספי הרוויח את הזכות להיות ברוסטר של גולדן סטייט ולחוות פלייאוף ואולי ריצה לאליפות. האם לחתוך אותו היה מעשה קר? כן. הוגן? תלוי איך מסתכלים על זה. בעקבות ההחלטה של קר לחתוך את כספי אני לא צופה פוסטי-מחאה כמו אחרי הפוטש. סתם אכזבה, שעונת פלייאוף שיכולה להיות מאוד מיוחדת ואישית, הופכת לקצת יותר מרוחקת.

*הפוסט פורסם מספר שעות לפני ההודעה על שחרור עמרי כספי מגולדן סטייט ועודכן בעקבות ההחלטה.

חודש של מניה-דפרסיה
אכזבה מתונה