החלה עונת הברווזים

קבוצות אורגון דאקס משאירות טעם של עוד

למרות שמדובר בסך הכל באותה מדינה, לוקח זמן להתרגל לחיים במערב. בראש ובראשונה מדובר בהפרש של שלוש שעות משעון המזרח. ג'ט לג לא ממש היה לי כי עברתי את ארבעת אזורי הזמן האמריקני בהדרגה במהלך הנהיגה, אבל לוקח זמן להתרגל להשלכות. למשל שאחת הסדרות האהובות עליי "בטר קול סול" משודרת פה שלוש שעות אחרי ששודרה בטנסי. אבל זה עוד ניחא, ספורט אירופאי משודר כאן לפנות בוקר וספורט אמריקני שנערך בפריים טיים שעון מזרח, משודר בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לוקח זמן להתרגל לזה שהמשחקים מסתיימים לפני 21:00 ורק לא מתחילים בשעות האלה.

בסוף השבוע האחרון יצאה לדרך עונת פוטבול המכללות. בעוד שברוב ארצות הברית השנה האקדמית מתחילה באוגוסט, כאן באורגון היא מתחילה רק בשבוע האחרון של ספטמבר. המשמעות היא שמשחקי הפוטבול הראשונים של העונה נערכים לפני שהסטודנטים מגיעים לקמפוס. עדיין אצטדיון אאוטזן נצבע כמעט כולו בצהוב במשחק הבית הראשון מול בוילן גרין. האצטדיון לא קטן, 54,000 מקומות, אבל גם לא מהגדולים שבפוטבול המכללות האמריקני. מנגד, האקוסטיקה בו נהדרת והוא נחשב לאחד הרועשים ביותר.

קצת קשה להשתחרר מההשוואות לטנסי. כתבתי בשבוע שעבר על משחק כדורגל בפורטלנד שזה לא עניין של חיים ומוות. גם השבוע הראשון של הפוטבול השאיר את התחושה שלא מדובר בטירוף הדתי כמעט בנוקסוויל. כמו טנסי וולונטיז שהביאו את ג'רמי פרואיט מאמן ההגנה של אלבמה כמאמן הראשי, גם אורגון דאקס פתחה עונה עם מאמן חדש – מאריו כריסטובל. כריסטובל היה מאמן ההתקפה של אורגון בעונה שעברה וגם הוא עבד לפני כן עם ניק סייבן באלבמה.

אורגון דאקס משחקת בפאק-12, אחד מחמשת הקונפרנסים הבכירים בארה"ב. בSEC, המאוד דומיננטי בפוטבול מכללות, די מזלזלים בפוטבול של החוף המערבי שמסורתית מבוסס יותר על משחק מסירות ופחות על כתישה על הקרקע והתקדמות של 4 יארד כל דאון. אורגון מהקבוצות הבכירות בקונפרנס וב2014 זכתה באליפות הקונפרנס, ניצחה את פלורידה סטייט ברוז בול והגיעה למשחק גמר המכללות הארצי, שם הובסה על ידי אוהיו סטייט. הקווטרבאק דאז מרקוס מאריוטה נבחר לשחקן המצטיין של המכללות (פרס הייזמן) והפך לקווטרבאק המוביל של טנסי טייטנס. בשנתיים האחרונות לא היתה את אותה ההצלחה ובקיץ תכנית הפוטבול הודיעה על כניסה לעידן "אורגון פוטבול 2.0", מה שבא לידי ביטוי גם במבט קדימה וגם בשינויים בחולצות השחקנים ומספרים גדולים על המדים.

הפוטבול אותו משחק אבל החוויה שונה מאשר בטנסי. הרבה יותר נעים להגיע לאצטדיון של אורגון מאשר לנילנד סטדיום בנוקסוויל. כאן ביוג'ין אפשר להשאיר את הרכב בחניה של קניון קרוב לבית ומשם לקחת שאטלים הלוך-חזור ב5 דולרים. בנוקסוויל הייתי צריך לשלם 10-20 דולר לפני כל משחק ולחנות בחניה של איזה כנסייה שבמרחק של 2-3 ק"מ הליכה לכל כיוון. האצטדיון ביוג'ין נמצא במתחם ספורט המרוחק מהאוניברסיטה בעוד האצטדיון בטנסי, שכמעט כפול בקיבולת שלו מאשר זה בארגון, יושב במרכז הקמפוס. זה גם מראה משהו על החשיבות של פוטבול וספורט בשני המוסדות. הבדל נוסף זה שבאצטדיון באורגון מוכרים אלכוהול – בירה ויין, מה שלא יעלה על הדעת בטנסי.

נכנסתי לדוקטורט בטנסי עם מטרה שבסיום הלימודים אקווה לקבל עבודה בקולג' קטן שם תהיה לי יותר השפעה ויותר חיבור אישי. שלוש שנים ברוקי טופ שינו את סדרי ההעדפות שלי והרבה בזכות משחקי הפוטבול והכדורסל (וגם המחקרים בריו ובמכבייה) גרמו לי להעדיף אוניברסיטה גדולה על כל המשתמע מכך, כשהמשמעות היא שאהיה בורג קטן יותר, לפחות בהתחלה. ככה שההחלטה להצטרף לאורגון לא היתה קשה במיוחד עבורי. חוויית הפוטבול הראשונה שלי בטנסי היתה במשחק עם 100,000 צופים מול אוקלהומה בה טנסי איבדה יתרון של יותר מטאצ'דאון ברבע האחרון והפסידה בהארכה שנייה. כל היצרים היו שם, כולל הבילד-אפ חסר הפרופורציות ודמעות של ילדים בסיום. ההפקה היתה גדולה מהחיים וכשהקבוצה רצה דרך הפאואר T מול אצטדיון מלא צבוע בדמקת הכתום-לבן, הגוף התמלא צמרמורת.

החוויה באורגון הרבה יותר גשמית. 50,000 צופים, שזה הרבה אבל עדיין חצי מהתכולה בטנסי. שנה"ל לא התחילה אז הקמפוס די ריק ורוב הסטודנטים לא פה. המשמעות לא היתה רק אווירה שונה בקהל אלא שגם התזמורת של האוניברסיטה לא היתה ובמקומה הופיעה תזמורת מקומית. אני גם חדש כאן אז אני לא יודע איזה עוד מסורות היו חסרות. היות ועדיין לא התחילה שנת הלימודים, אני עדיין לא מכיר סטודנטים שמשחקים. כך שלא היתה את הרגשת הקרבה החמימה. יש הבדל בין משחק שנערך בקמפוס שלושה שבועות לתוך שנת הלימודים עם בילד-אפ מכל כיוון, לבין משחק שנערך שלושה שבועות לפני סיום חופשת הקיץ.

אחרי פיגור 10-0 אי שם ברבע הראשון, אורגון השתלטה על המשחק וברבע השני עלתה ליתרון של 4 פוזשנים ולמעשה גמרה את המשחק. כמיטב המסורת שפיתחתי, ביתרון 10-38 או משהו כזה, החלטתי לנצל את השאטלים של המחצית ולחתוך מוקדם. בכל מקרה, היה מאוד נחמד, אבל אני מקווה שייצא לי ללכת במהלך העונה למשחק בית עם יריבות רצינית יותר בפאק-12 כמו וושינגטון או UCLA.

אצטדיון הפוטבול של אוניברסיטת אורגון לא נמצא בקמפוס אלא במתחם מרוחק יותר בו נמצאים גם מגרשי ספורט אחרים. יום לאחר משחק הפוטבול ניצלתי את ההזדמנות לנסוע חזרה למתחם, הפעם למשחק כדורגל נשים של האוניברסיטה נגד גונזאגה. אני מאמין גדול בכדורגל הנשים האמריקני וגם ההפקה סביב המשחק הזה הרשימה אותי ביחס לציפיות. המארגנים מנסים להביא כמה שיותר אוהדים, ככה שכל מי שקנה כרטיס לפוטבול נכנס חינם (כרטיס לכדורגל עלה 5 דולר ככה שהמחיר מראש הוא לא גבוה במיוחד) ובנוסף חילקו פופסיקל חינם לכל מי שבא מספיק מוקדם. במגרש הסינתטי יש מקום ל1,000 צופים ובמחצית הראשונה היה נראה לי שהוא מלא כמעט לגמרי. על פי המארגנים היו 773 צופים במשחק ליגת נשים באוניברסיטאות, עוד לפני שהלימודים בכלל החלו. אי אפשר להשוות את זה לפוטבול, אבל אם משווים למספרים בליגות לאומיות ברחבי העולם אלה נתונים יפים מאוד.

כשהייתי בטנסי, הכוכבת של קבוצת הכדורגל היתה האנה ווילקינסון, החלוצה המרכזית של נבחרת ניו זילנד ששיחקה במשחקים האולימפיים ובאליפות העולם האחרונה. כאן באורגון השוערת היא האלה הינריקסדוטיר, שהיתה השוערת הראשונה של נבחרת איסלנד עד גיל 19. רוצה לומר, כדורגל המכללות האמריקני מושך אליו כישרונות בינלאומיים, מה שמעלה את הרמה במשחקים ובאימונים ובכך מקדם את השחקניות האמריקניות ויוצר עומק.

גם בטנסי וגם באורגון ניכרת ההשקעה בספורט נשים וההשפעה של ספורט נשים. בטנסי זה חלק מהמסורת של פאט סאמיט, הליידי וולז וטייטל 9. באורגון, מעבר לחקיקה, זו גם תפיסה חברתית ליברלית. בהמנון שלפני המשחק מספר שחקניות של אורגון הרימו יד עם אגרוף קמוץ. ב2017 נבחרת הכדורגל של אורגון היתה בכותרות על כך ששחקניות כרעו ברך במהלך ההמנון. זה למשל משהו שלא ראיתי באוניברסיטת טנסי. אגב, גם בטנסי וגם באורגון (בפוטבול) נתנו כבוד ליוצאי יחידות צבאיות. ככה שלמרות השוני הפוליטי והחברתי בין המדינות, הגאווה הלאומית בשירות הצבאי לא משתנה.

בסך הכל סוף שבוע הלייבר-דיי נתן הזדמנות לטעום קצת מהספורט האוניברסיטאי באורגון. מזג האוויר קריר ונעים, עדיין לא יורד גשם, פה ושם רואים להקות אווזים נודדות והמשחקים של הברווזים מהאוניברסיטה בהחלט מעוררים את התיאבון לעוד. ייקח קצת זמן עד שאתחיל להרגיש פה בבית ולהיטמע במסורות הקיימות. עד שזה יקרה, אינטואיטיבית אני תמיד ההשוואה לחוויות המקבילות ברוקי טופ ימשיכו לצוף. אפרופו, קבוצת הפוטבול של טנסי, למרות המאמן החדש והרפורמות, הובסה 40-14 על ידי ווסט וירג'יניה. הקבוצה היחידה בSEC שפתחה את העונה בהפסד.

לא חיים ומוות
מצטייני התשע"ח

תגובות

  • yaron

    כיף לקרא יואב.
    השילוב של אורגון וטנסי נשמע כמו הממוצע של אמריקה. תוסיף עוד עיר גדולה אמיתית ותוכל להגיד שאתה מכיר אותה :-)

    הגב
    • דובינסקי

      תודה. אתה צודק שלא גרתי באופן קבוע בעיר גדולה בארה"ב. אני חושב שהעיר הגדולה שביליתי בה הכי הרבה בשנים האחרונות זו אטלנטה. גם בנאשוויל ביקרתי מספר פעמים. פה ושם ביקרתי גם בערים מרכזיות אחרות כמו ניו אורלינס, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, פילדלפיה, וושינגטון ואחרות. דווקא ניו יורק לא קסמה לי יותר מידי לאחרונה. הייתי שם 4-5 פעמים בביקורים בעבר, אבל בשנים האחרונות בעיקר עברתי שם בקונקשנים.

      הגב
      • yaron

        גרתי בניו יורק 13 שנה, אין על העיר הזאת! ברמה של התמכרות...
        למזלי הרב יום בהיר אחד החלטנו שחוזרים לארץ ואחרי חצי שנה נחתנו בתל אביב אחרת עוד הייתי שם :-)

        הגב
        • דובינסקי

          אין לי בעיה עם ניו יורק, להפך. חזרתי לשם כמה פעמים בכמה עשורים שונים לחיי, אבל בשנים האחרונות העדפתי או לנסוע קרוב יותר לטנסי (מנהטן במרחק 11 או 13 שעות נסיעה) או לטוס למקומות שעדיין לא הייתי בהם.

          הגב
  • דורפן

    האם היו זעזועי מוח איכותיים לקהל להנות ממנו.....

    טוב... אני סתם שלילי. טקסט נהדר. וגם שינוי מצויין במיקום.

    הגב
    • דובינסקי

      לא שאני מצדיק, אבל הפרמידה של הספורט האמריקני נשענת על הכסף של פוטבול המכללות, וזה כולל חלק מהספורט המקצועני, כולל ספורט נשים וכולל את הספורט האולימפי. ככה שישירות או בעקיפין, יש בעייה אתית מהותית מאוד בצריכת הספורט האמריקני.

      הגב
      • דורפן

        זה נכון. פוטבול המכללות הוא החלק הכי חשוב במערכת.

        אגב, כשתשתלב ותכיר אנשים, שמן הסתם יהיו ציבור ליברלי-שמאלי בהרבה מאשר חווית בטנסי - יהיה מעניין לשמוע אם יש איזשהי התנגדות לפוטבול במי שאמורים להיות הדור הבא של האוהדים. גם בהקשר הזה וגם בהקשר ההמנון ונגזרותיו וההבדל בין הפוטבול לאן.בי.איי בעמדה פוליטית.

        הגב
        • NoOne

          אין שום התנגדות , למעשה השנה הנוכחית היא נקודת האמצע שבה הצפיה והענין בפוטבול יתחילו לעלות מחדש למעלה.
          הדור הישן כבר חצי רגל בקבר , אילי מאנינג סוס מת,טום בריידי לוקח 8 קילו סמים כל יום כדי להישאר רלוונטי ואפילו לדרו בריס כבר הביאו מחליף.
          שני דברים יקרו השנה , ההחלטה של הליגה להחתים 24 צוותי שיפוט למשרה מלאה תשפר משמעותית את איכות השיפוט כמו גם חידוד נושא התפיסה
          ודור חדש של ק"ב הולך להשתלט על הליגה , ובעוד קבוצות עם ק"ב וותיק כמו ניו אינגלנד,סאן דייגו , ג'יאנטס,ניו אורלינס ופיטסבורג מתחילות לשקוע, הדור החדש של הק"ב יעביר לקדמת הבמה קבוצות כמו קנזס סיטי,יוסטון,אריזונה,ג'טס,ראמס ופילדלפיה שכבר שם.

          ,

          הגב
          • YG

            עזוב אותך משטויות: מה אתה אומר על הילד?

            הגב
            • NoOne

              משחק לא רע,קצת התרגש בהתחלה אבל הדיפ בול שלו זה משהו מיוחד , הוא רק הולך להשתפר.
              אבל כל השנה במכללות זה בזבוז זמן , שיתנו את האליפות לאלבאמה כבר עכשיו.
              במשך כל השנים תמיד היה להם הגנה חזקה ומשחק ריצה מצוין ואיזה גיים מנג'ר בק"ב(מקלרוי,מקקארון) או סתם ק"ב שרץ ומוסר כשחייבים.
              השנה יש להם פליימייקר רציני ועם סייבן יפסיק עם השטויות הם ינצחו כל משחק 40-0 בלי בעיה

        • yaron

          תקנו אותי אם אני טועה אבל למיטב ידיעתי החוקים בפוטבול מכללות הרבה יותר קשיחים בנוגע להגנה על השחקנים.
          אולי צריך לשנות את חוקי ה-nfl בהתאם. יפגע במשחק אבל יחזיר אותי ליציע הכורסה :-)

          הגב
          • NoOne

            שינו את החוקים השנה כדי שיהיה כמו במכללות פחות או יותר, אסור להוריד את הראש(והקסדה) כדי לעשות תאקל, זה עבירה של 15 יארד ואם עושים את זה פעמיים זה הרחקה

            הגב
  • 7even

    יואב נהנתי מאד מהפוסט.
    אפילו מהרקע של התמונה אפשר להבין מה אורגון טומנת בתוכה. ירוק על ירוק על ירוק.

    מה שכן אני בטוח שהחורף יהיה קשה יותר מאשר בפנים הארץ.

    לקרייטר לייק כבר תכננת ביקור?

    הגב
    • דובינסקי

      מאוד ירוק. בכלל, הנוף עם ההרים מאחור מהמם. מצד שני, יש יותר מידי שילובי צבעים של מכבי חיפה. יש גם ביגוד צהוב, אבל הירוק יותר דומיננטי. לגבי החורף, הזהירו אותי שיורד כאן גשם 9-10 חודשים בשנה, אבל שיש מעט ימי שלג.

      הגב
      • 7even

        לא צהוב, ולא ירוק.
        אדום!

        לך לא מתאים צהוב, אתה לא מצטייר לי כאדם עדרי.

        הגב
        • דובינסקי

          בערך ב90% מהטורים שלי או שאני כותב על דור מיכה או שבתגובות מישהו מטריל אותי על דור מיכה. צהוב בנשמה.

          הגב
  • טייסון

    בתור שמאלן מצאת בית חם באורגון. הגעת כבר למכה של השמאל שם?

    הגב
  • ליאור (אחד מתוך רבים, מסתבר)

    בהצלחה בתפקיד החדש. מעניין ומהנה לקרוא פוסטים שלך

    הגב
  • yakov oleynik

    tell me dubinskaia, are u proud of your self that u leave at half time?
    you will never be an idol for my kids. you are kind of a loser

    הגב
    • דובינסקי

      דובינסקאיה, הא? אני מבין ששברנו דיסטנס. הילדים שלך צודקים. אני לא מודל לחיקוי.

      הגב
  • austaldo

    עם כל הכבוד לפוטבול, כדורסל וכדורגל - הענף הכי מעניין באורגון זה אתלטיקה.

    הגב
  • S&M

    אין לי מה לתרום לדיון. רק מבקש לציין שאני לא מפספס פוסט שלך ונהנה להכיר באמצעותך את הספורט האמריקאי והחיים שם. תודה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *