מקום המדליה במוזיאון

בתמורה שהמדינה תממן למשפחת פרידמן את השיפוצים

גל פרידמן גרם לי להתכווץ בכיסא השבוע. המחשבה שמדליית הזהב האולימפית היחידה שהשיגה ישראל במשחקים האולימפיים יכולה להימכר דרך אי-ביי לאיזה אספן ואיכשהו להתגלגל אחר כך לאיזה בי-די-אסי עתיר דינרוס שיתיך אותה ויראה לעולם מה הוא חושב על המורשת הספורטיבית שלנו לא ממש מצאה חן בעיני.

עכשיו יש שיטענו במידה מסוימת של צדק שלא ישראל השיגה את המדליה אלא גל פרידמן. פרידמן היה גולש מוכשר מאוד והגיע להישגים חסרי תקדים במונחים ישראלים בזכות עבודה וכישרון. ישראל ידעה לייצר לא מעט צ'וקרים לאורך השנים. גל פרידמן היה ההפך המוחלט. כשהאורות נדלקים, הוא הופיע. הוא גרד מדליה אולימפית באטלנטה, אמנם הפסיד לעמית ענבר את הכרטיס לסידני, אבל בקמפיין הבא הוא זכה במדליות גם באליפויות עולם וכמובן גם במשחקים באתונה.

הבוס שלי לשעבר בערוץ הספורט, אלון עידן, כתב ב'הארץ' טור מעורר מחשבה בסוף השבוע בו הוא פירק את הפנטזיה שמסביב למדליה. קרי, שגולש שעסק בספורט חובבני בחר בממשות של מכירת חתיכת מתכת כדי לממן חלק מהשיפוצים בבית. גל פרידמן לא לקח על עצמו את התפקיד הממלכתי של האלוף האולימפי הראשון. ברודי, מיקי, מוט'לה, יעל, אריק, אסתר, הרבה יותר ממלכתיים ממנו. אולי דווקא על רקע האופי הנונשלנטי משהו של פרידמן, הניגוד בהתפרצות ההיא של לימור לבנת היה כל כך בולט וצעקני. אני גם מסכים עם עידן כשהוא מתייחס לתנועה האולימפית כבועה של פנטזיה וכשפרידמן מאיים למכור את המדליה הוא למעשה מאיים לפוצץ את הבלון.

התנועה האולימפית מוכרת עולם אוטופי וגם אם פה ושם יש חריקות, זה עדיין האירוע הכי גדול שמקיימת האנושות. אירוע שמצד אחד נשען על ייצוג ורגשות לאומיים ומנגד על אוניברסאליות, אינדיבידואליזם והישגי האדם והרוח האנושית. אירוע שמאדיר היסטוריה, גרנדיוזיות, אלמותיות ומלא בסימבוליזם מיתי. כל הדבר שהם לא החלפת מדליית הזהב הראשונה של ישראל כדי לממן שיפוצים. התנועה האולימפית ועולם הספורט בכלל נשענים על סמליות וכשמרוקנים את הסמליות מהמדליה, כל הבסיס מתערער. קרי, אם זאת רק מתכת, מה זה משנה מי סיים את השיוט ראשון? על מה כל הטרראם ובשביל מה כל המאמץ והשעות הארוכות והעבודה הסזיפית? הרי לא חסרות דוגמאות של ספורטאים ואף מדליסטים אולימפיים שאחרי שרגע התהילה עבר התקשו למצוא דרכים להתפרנס דרך הענף שהוביל אותם לתהילה ובכלל.

יחד עם זאת, ספורט השייט לא היה מפותח בישראל ללא השקעה מערכתית. כשהוקמה היחידה לספורט הישגי לאחר משחקי לוס אנג'לס 1984, הוחלט לעבור לשיטה שבה משקיעים את מירב המאמצים בענפים שבהם יש לישראל יתרון יחסי – קרי, מקצועות הקרב והים. בסיאול פספסנו מדליה בגלל יום כיפור ומאז למעט לונדון בכל משחקי קיץ אולימפיים או בכוח או במים הושגה מדליה. השיטה הזו של העברת מרבית התקציב למקומות עם יתרונות אסטרטגיים ממשיכה ללוות את הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, כשפעם היא נקראת 80/20 (80% מהמשאבים ל20% מהספורטאים/ענפים המצטיינים), מקצועות מועדפים או סגלי יהלום/זהב/בכיר/וכו'. הספורטאים האולימפיים לא ממלאים אולמות או מוכרים מרצ'נדייס. הם תלויים במערכת ולמערכת יש חלק בהצלחה ובחוסר ההצלחה שלהם.

רוצה לומר, המדליה של פרידמן, אבל למדינת ישראל יש חלק בהצלחת השייט. הוא זכה בה בצדק ובעמל ושיעשה בה כרצונו, אבל מדובר גם בפריט היסטורי עבור הספורט הישראלי ועבור מדינת ישראל. אם הוא רואה בה חתיכת מתכת והיות והוועד האולימפי רואה בה סמל מכונן, הייתי שמח אם הוועד האולימפי או המדינה תקנה מפרידמן את המדליה. הייתי שמח לראות את מדליית הזהב הראשונה של ישראל מונחת באופן קבוע במוזיאון ארץ ישראל, בחוויה האולימפית בהדר יוסף או אפילו יוצאת מגבולות תל אביב ומקבלת מקום של כבוד ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט. בתמורה, שהמדינה תממן למשפחת פרידמן את השיפוצים.

מנטליות של המון
מציאת המכנה המשותף

תגובות

  • אסף the kop

    אנשים מתעסקים בנושא הזה יותר מדי.
    זה שלו.
    רוצה, ימכור. לא רוצה, ינצור.

    הגב
  • אמיתי

    רעיון יפה ונכון אבל לדעתי זו הייתה קריאה לעזרה- פרידמן מקוצען ומנוסה וזה פשע שהוא לא במערכת בקונסטילציה כזו או אחרת. קצת עצוב

    הגב
    • דובינסקי

      יכול להיות, אבל אני גם לא מכיר את מצבו הכלכלי של גל פרידמן והאמת שגם לא נעים לי לעסוק בזה. דעתי היא שהמדינה לא צריכה לממן מדליסטים אולימפיים או ספורטאים אולימפיים לאורך כל חייהם. צריכים לעזור במלגות לימודים, הזדמנות לקבל עבודה בתחום אם יש צורך, מענק יפה על ההישג, אבל הספורטאי יצטרך למנף את זה הלאה בעצמו. נוצר פה באמת פער בין האדם שנמצא במאבקי הישרדות היום-יום לבין הסמל ההיסטורי של האלוף האולימפי הראשון של ישראל.

      הגב
      • אמיתי

        לא כיוונתי לזה שהמדינה "חייבת" לפרידמן עבודה. אבל ממה שאני יודע עליו כספורטאי היא חייבת אותו במערכת בשביל עצמה.
        אין לי מושג על מצבו הפיננסי

        הגב
          • דובינסקי

            אחלה ראיון. פרידמן לא נראה רעב ללחם. גם נראה שהיו לו הצעות בנבחרת. מעמד המאמן בישראל מאוד בעייתי.

            הגב
            • אמיתי

              ררעב ללחם לא צריך להיות קריטריון..
              במקום נדבות ופנסיות שישלמו למאמנים שכר ראוי והוגן - 7,8 אלף לחודש איננו ראוי לטעמי.
              מה שבאמת חרה לי זה הגלשן והמפרש. איך ייתכן שהם לא מוצגים בבית הוועד האולימפי? זה מאד שונה מהמדליה.
              סהכ ראיון הוגן שגרם לי לסמפט את גל

            • Jhkj

              הוא צלם אירועים- חתונות, אירועי ספורט. עושה כסף בהחלט לגיטימי, לא כך אחד חייב להיות מאמן ולא חייבים לדאוג לעתיד הכלכלי לאדם שיש לו מקצוע

        • איציק

          לפי מה שאני מבין, פרידמן לא היה מהמוצלחים כמאמן (ולא משנה מאיזו סיבה), אז אולי כצלם הוא יותר טוב. לא ניתן להעסיק את כול המוני המדליסטים האולימפיים. מה שקרה עם קלגנוב הוא עצוב בהרבה כי הוא הגיע למצב שלא היה לו מה לאכול ועזב.
          במבט יותר רחב, לדעתי כל מדליסט אולימפי, ואולי אף ספורטאי אולימפי, צריך לקבל מהמדינה פנסיה לכל החיים אחרי הפרישה מהספורט, משהו בסיסי כביטחון כלכלי. כמות הספורטאים הללו לא גבוהה, וזה משהו שמגיע להם לדעתי.

          הגב
          • דוד

            למה? על סמך מה?

            הגב
            • איציק

              לא הבנתי למה מתייחסת השאלה.

            • דוד

              למה ספורטאי צריך לקבל פנסיה מהמדינה לכל החיים?

            • איציק

              דוד,
              ספורטאי לא צריך לקבל פנסיה לכל החיים מהמדינה. ספורטאי אולימפי לדעתי כן. מעטים מאד מגיעים להיות ספורטאים אולימפיים. נכון שהם הגיעו לכך מרצונם החופשי, אך יש כמה דברים שצריך לשים עליהם את הדגש:
              1. אם לא היו ספורטאים אולימפיים, כנראה היו מפסיקים עם ספורט מקצועני הרבה קודם ויכלו לפתח קריירה שנייה (וכן, המדינה מעודדת אותם להמשיך, גם במלגות קיום צנועות אבל עדיין),
              2. הם מייצגים את המדינה, וזה גם רצון המדינה שהם ייצגו אותם,
              3. ספורט אולימפי הוא מאד דורש (לא חושב שיש כדורגלן או כדורסלן שמשקיע כל-כך הרבה) ומאד לא מתגמל, פרט ליחידי סגולה,
              4. אם נעגל את כמות הספורטאים האולימפיים לדורותיהם: נעגל ל-20 אולימפיאדות ו-50 ספורטאים למשלחת (זה כולל את אלו שלא הגיעו ברגע האחרון בגלל ניתוח דחוף בתוספתן או כאלו שהיו על הסף האולימפי אך היה רק מקום אחד כמו בשייט וג'ודו) וגם נניח שכולם בחיים, אז מדובר על 1000 ספורטאים במקסימום. לא הוצאה גדולה לאלו שייצגו את המדינה.
              הם לא כמו חיילי קבע שאצלם הקריירה יכולה להיות ארוכה, מקבלים פיצוים מאד גדולים ופנסיה נדיבה. רבים מאנשי קבע גם לומדים בזמן הקבע על חשבון הצבא. ספורטאי אולימפי לא יכול לעצור אימוניו ל-3 שנים או להתאמן שלושה ימים בשבוע בלבד, ולכן ההתקדמות בחייב מעוכבת בשל עיסוקו. לא יקרה שום דבר אם המדינה תתן להם פנסיית קיום בסיסית כדי שלא נראה מצבים כמו של קלגנוב למשל.
              ועד שחקני הכדורגל והכדורסל נדמה לי מקיימים כבר תכניות לספורטאים לאחר סיום הקריירה כמו עזרה בלימודים עוד בזמן שהם פעילים, הפרשות לפנסיה. כל זה הרבה יותר קשה לספורטאים אולימפים עם תנאים קשים בהרבה בזמן שהם פעילים. אז מישהו צריך לדאוג להם לתנאים בסיסים.
              מעניין היה לקרוא את דעתו של יואב דובינסקי בנידון.

          • Gil - Zimbabwe

            איציק, צודק לגמרי לגבי פנסיה מהמדינה.

            הגב
          • דובינסקי

            ילדה בת 18 שייצגה את ישראל בהתעמלות אומנותית או החלקה על הקרח צריכה לקבל פנסיה לכל החיים? אני לא בדעה הזו. לא יוצאים עשירים גדולים מספורט אולימפי, נו אז מה? ממה כן יוצאים עשירים גדולים? בכלל, לאורך הקריירה הם גם לא ממש מייצרים הכנסות. לא מוכרים זכויות שידור, לא מוכרים כרטיסים, לא מוכרים מרצ'נדייס. להבדיל מכדורגלן, שלמרות שהוא גרוע, עדיין רבבות אנשים קונים כרטיס כדי לראות אותו, ממלאים דלק בדרך לאצטדיון, קונים נקניקיה בפיתה עם מלפפון חמוץ ונחשפים לאינספור פרסומות בטלויזיה ובמגרש. דווקא בישראל ספורטאים אולימפיים מקבלים תנאים יותר טובים מאשר ספורטאים ברמה שלהם בהרבה מדינות אחרות. אני חושב שיחסית ספורטאי אולימפי מקבל תנאים יפים מאוד מכסף ציבורי, הן ביחס למקבילו בעולם והן ביחס לאדם בגילו. אולי באמצע שנות ה20 הדברים משתנים. אני מאוד אוהב ומאוד מעריך ספורטאים אולימפיים ובטח לא מזלזל בהשקעה שלהם, אבל אני גם לא מרחם עליהם.

            הגב
            • איציק

              תודה,
              אכן יש ילדה בת 18, ואולי היא צריכה לקבל הפקדה חד פעמית, אבל יש את חליקה, מבו, אברבוך, קלגנוב, עיברי. כולם הגיעו לגיל הרבה יותר מבוגר והמשיכו לייצג את המדינה, שלא נדבר על רצי המרתון. מצבם שונה לחלוטין מילד/ילדה בת 18.
              וכפי שכתבתי, המדינה היתה מעוניינת שימשיכו, אז מרצ'נדיז הוא לא שיקול. תוסיף לכך שמוכרי המרצ'נדיז מרויחיים הרבה יותר ולכן לא זקוקים לתמיכה זו.

            • Jhkj

              כשאתה נותן להם פנסיה לכל החיים אין להם סיבה לעבוד ולהשקיע, ואז הם לא ייכנסו לעבודה אחרת, וחבל כי הם יכולים לקדם את הספורט מהפן המקצועי/ טכנולוגי/ פוליטי כמו שמעטים יכולים. אתה רוצה לתמוך בהם? תממן להם תעודות אימון/קורסי יזמות או דברים שיעזרו להם להתקדם הלאה לקריירה אחרת, אל תתקע אותם במקומם.

            • איציק

              רובם ירצו לעבוד ולא לחיות על פנסיית קיום בלבד, אבל למקרים כמו קלגנוב (והבנתי שגם מטוסביץ') זה יכול לעזור מאד.

  • זינק

    אתה מבין שאתה מדבר על עלות של מאות מיליוני שקלים לשנה בטווח הרחוק?
    קל נורא לכתוב פנסיה לכל ספורטאי, אבל כשיורדים לפרטים מבינים שמדובר בהוצאה כבדה מאוד.
    לא שאני מתעלם מהמצוקה האמיתית שחלקם חווים. התחלת החיים בגיל מאוחר יחסית, עם כלים מוגבלים. אבל לא לכל בעיה המדינה לתת פתרון. אני מניח שאם תשאל אנשי ספורט מה יקדם אותנו יותר, פנסיה לספורטאים (ורק השד יודע תחת איזה קריטריון) או לקחת את אותו תקציב לפיתוח הספורט, אתה תקבל תשובה אחידה.

    ומערכת התגובות באתר פשוט נוראית... או בעצם לא קיימת.

    הגב
    • איציק

      זינק, היכן כתוב לכל ספורטאי?
      כתוב לספורטאים אולימפיים בלבד!!!
      בחישוב מוגזם זה אלף איש בהנחה שהם אף פעם לא מתים (יבדו לחיים ארוכים) ו-משלחת של 50 ספורטאים בממוצע לאולימפיאדה, וברור לך שזה הרבה מעל הממוצע.
      בנוסף, זה לא מתאמי ספורט אלה מתוך עידוד המדינה. אם המדינה תבוא ותומר, לא צריך ועד אולימפי, לא צריך מצוינות, כל מי שמגיע לאולימפיאדה, עושה זאת על דעת עצמו ואין פה ייצוג של המדינה, מסכים איתך לחלוטין. מה לעשות, מעבר לספורט יש פה עניין של ייצוג של מדינת ישראל בעידוד המדינה. אז אם המדינה מעודדת רצוי שגם תדאג להם אחרי שהם סיימו לייצג אותה.
      אני מניח שזה ייצא קצת יותר זול מאשר כל ספורטאי.

      הגב
      • זינק

        האמת שלזה התכוונתי, לא צריך לכעוס :-)

        גם לשיטתך אם מדובר על 1000 ספורטאים במצטבר ואני מניח שאתה מדבר על פנסיה של כמה אלפי ש״ח, מדובר כאן בתשלום חודשי של כמה מיליוני שקלים.
        צריך להיות ריאלי. אני לא רואה גוף כלשהוא בארץ שמצליח להעביר כזה דבר או למצוא תקציב כזה.

        הגב
        • איציק

          רוצים ייצוג בכבוד, אז שישלמו את זה.

          הגב
      • דובינסקי

        אני לא חושב שספורטאים צריכים לקבל פנסיה. אני חושב שצריך לתת לספורטאים את התנאים להיות תחרותיים בשוק ומשם זה תלוי ביכולת שלהם להשתלב. קרי, איזה מענק פרישה שתלוי בכמות השנים שייצגו את המדינה וברמה, לימודים חינם בכל מוסד ציבורי בישראל לכל החיים, הכשרות שונות, אולי שנת הסתגלות במשכורת כלשהי כשהספורטאים משמשים כשגריר של הספורט הישראלי, שלועד האולימפי/משרד הספורט תהיה פונקציה של סוג של לשכת תעסוקה או לעבוד עם משרד חיצוני שיכוון ספורטאים לשעבר למקומות פנויים רלוונטיים בהתאם לכישורים שלהם וכו'. קרי, לעזור להם להשתלב, לא לסבסד אותם לכל החיים. לצד זה, צריך להבהיר לספורטאים שאם הם בונים רק על עזרת המערכת, כנראה שהם לא ישתכרו יותר מאשר מורים.

        הגב
        • איציק

          מוכן לקבל הסדר זה. אבל כנראה גם מזה אנחנו רחוקים.

          הגב
          • דובינסקי

            ישראל לא שם אבל גם לא רחוקה מזה. יש הרבה יותר מודעות מערכתית ליום שאחרי הפרישה. כמובן שצריך לעשות יותר, אבל יש פעילויות שנעשות על ידי הוועד האולימפי. מה שאני טוען זה שהאסטרטגיה צריכה להתמקד בלהכין את הספורטאי הפורש להיות תחרותי בשוק, לא לסבסד אותו להמשך חייו.

            הגב
            • איציק

              אתה יכול לספר על המצב בארה"ב או אירופה. לא מדבר על כוכבים כמו קארל לואיס או מייקל פלפס, אבל נניח ככוכבים פחות נוצצים כמו אדווין מוזס ואוולין אשפורד (מהעבר היותר רחוק) או ארון פירסול. שלושתם שיאני עולם אלופי עולם ואלופים אולימפיים. מה מצבם של ספורטאים מג'ודו, שייט, בדמינטון שייצגו את ארה"ב לא זכו בכלום ולא נודעו?
              האם שם יש מערכת תומכת?

            • דוד

              אין שום דבר.
              הרעיון של פנסיה מטעם המדינה למי שבחר בקריירה ספציפית ייתפס שם כהזוי ומופרך.
              אפילו המשחקים הלאומיים של נבחרות ארה"ב לא ממומנות מכספי הממשלה אלא על ידי ספונסרים.

            • איציק

              לא התכוונתי לפנסיה, התכוונתי למערכת תומכת לאחר הפרישה כמו שיואב מציע לעשות בארץ.
              ב-NBA כספי סיפר שעשו להם סדנה לכל הרוקיס והסבירו לגבי השקעת כספים ועוד. אני מניח שלא הכל מסודר כמו ב-NBA אבל אולי יש משהו.

        • matipool

          אבי כהן ז"ל שיחק תקופה קצרה בליברפול בתחילת האייטיז כידוע לכם.
          עד יום מותו (ואולי גם לאחר מכן - איני יודע) הוא קיבל פנסיה חודשית של 500 פאונד מהמועדון.

          הגב
  • S&M

    בהחלט מוצדק שהמדינה תתחרה על קניית המדליה. מצד אחד, בסך הכל חתיכת ברזל חסרת משמעות; מצד שני, סמל הצלחה "לאומית". הרעיון של הצגתה במוזיאון ראוי ונכון. יודע מה, אפילו שישלמו "דמי שכירות" מסוימים עבור הצגתה במוזיאון.

    אני נגד פנסיה לספורטאים, דבר שנהוג במדינות טוטאליטריות בהם הספורטאים הם מכשיר להאדרת המשטר. שייתנו את המדליה להצגה, ויקבלו דמי שכירות.
    במקרה הספציפי של גל פרידמן, נדמה לי שלא צריך לדאוג לו. ידע אישי של תושב כרכור והסביבה שמכיר את שטחי האדמה ששייכים למשפחתו.

    מוזיאון "ארץ ישראל" הוא מוזיאון עתיקות ארץ ישראל, שניהל ורחבעם זאבי בצומת סמינר הקיבוצים בתל אביב.
    נדמה לי שהתכוונת ל"מוזיאון ישראל" בירושלים.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אני מרמת אביב. רוצה את המדליה קרוב.

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      לא לשלם פנסייה לספורטאים כאלה כדי לא להאדיר את המשטר אבל כן לאפשר לכל שחקן סוג ז' למכור חולצות ולקבל חוזים כדי לשפר את מצבו. מעניין באיזה משטר מדובר שבו יש כאלה שמותר להם ויש כאלה שאסור להם.

      הגב
      • דוד

        מה לא ברור?
        מותר *לך* לעשות מה שבא לך. אבל אף אחד *אחר* לא חייב לך כלום.
        החופש הזה הוא באמת נורא.

        הגב
        • Srtest - ארטסט

          כיצד מכירת חולצות הינה תולדה של חופש? זאת אומרת, מה כאן בעצם המרכיב שהופך את המכירה לאיזה ביטוי של חופש ולא של שיעבוד? מעניין כי יש כאלה שחושבים שהלפיד האולימפי והתנועה האולימפית הם ביטוי לחופש ואם אתה זוכה במדליה זהב אז הדבר אומר משהו מבחינת היכולות של האדם החופשי. ככה שהמשוואה שבה מכירת חולצות היא חופש ואילו תגמול כספי מהמדינה עבור מדליית זהב היא לא, קיימת רק במוחותיהם של ליברטריאנים שבה עבדות לשוק היא חופש וניסיון להשיג את המיטב באחד ממקצועות הספורט החופשיים הוא לא.

          הגב
          • דוד

            כיצד הזכות להגיד מה שבא לך היא חופש? הרי אתה יכול לשקר ולהשפיע על אנשים.

            הגב
            • Srtest - ארטסט

              בהחלט. אפשר ליצור שוק חופשי של שקרים ולקרוא להם אמת. אפשר לבטל את בתי-הספר הציבוריים כדי שבורות תהיה נחלת הכלל ואז אפשר יהיה למכור להם כל דבר. למעשה חייבים לעשות זאת כדי שאפשר יהיה למכור את הליברטריאניזם.

              אפרופו הזכות להגיד מה שבא לך - היא לא תולדה של שוק חופשי. למעשה לפני 200 שנה היא כנראה היתה גורמת למלך לערוף לך את הראש. נניח מה שקרה עכשיו עם העיתונאי שנכנס לקונסוליה הסעודית ולא יצא ממנה (כבנאדם שלם). אם כבר המדינות שהוקמו פעלו כדי שאפשר יהיה להגן על הזכות הזו כמו גם על היכולת לעשות דברים שלא רק בורים מעריכים. חלק גדול ממהה שאנחנו רואים כיום הוא ההשפעה של השוק החופשי על המדינה. נניח דיעות שהשוק לא מעריך. ככה שאם הדיבור על מכירת חולצות בכדורגל גורם לך לחשוב על היכולת לשקר ולהשפיע על אנשים, לי הדיבור על פרידמן שהפך לטוב ביותר בתחומו ושהמדינה יודעת לחבק בשביל לאומיות זולה, גורם לי לחשוב על משהו יותר אמיתי שנעשה כאן - מחוץ לשוק. משהו שלפי העיקרון הקפיטליסטי היה אמור לתגמל ולא להעניש.

            • דוד

              היות ואני לא מאמין בהיפנוזה אני לא מתעסק במי השפיע עליך לחשוב מה שאתה חושב, אלא שיהיה מותר לך לעשות מה שבא לך עם המחשבה הזו, עם הכסף, הזמן והחיים הפרטיים שלך.

            • Srtest - ארטסט

              "שיהיה מותר לך לעשות מה שבא לך עם המחשבה הזו, עם הכסף, הזמן והחיים הפרטיים שלך."

              אבל חשבתי שכל הקטע שאתה לא צריך לעשות כלום בשביל זה. שהדבר תמיד היה והמדינה רק הפריעה. זאת אומרת אם מותר לי אז אין לכך שום קשר למשהו שאתה אמור לעשות כדי שיהיה לי מותר.

            • דוד

              ואיזה "דבר" ביקשתי לעשות בדיוק?
              וכי אני זה שהצעתי לקחת ממך כסף ולתת אותו למישהו שבחר לקפוץ במוט ואז גילה שזה לא כזה רווחי?

            • Srtest - ארטסט

              אז אתה נגד האולימפיאדה? כי עושה רושם לפי נתוני צפייה ועניין שמדובר באירוע מאוד פופולרי. בשום מקום לא נרמז שאולימפיאדה זו נישה.

            • דוד

              נגד באיזה מובן?
              זה לא ענייני מה אנשים עושים בכספם ובזמנם שלהם.
              אני כן מתנגד לכפייה. לא משנה לי מה הספורטאי חושב שהוא שווה, הוא יכול להתפרנס רק מרצונם הטוב של אנשים שמוכנים לשלם על זה (בגלל שהם חושבים שהוא הגדול בהיסטוריה, או שמרגישים חובה מוסרית לפרנס אותו, או שהוא מייצג אותם באיזשהו אופן. לא מעניין).
              פנסיה מהמדינה- ממש לא.

  • Srtest - ארטסט

    הניגוד בין פרידמן שהפך לטוב בעולם בתחומו לבין כל כדורגל ב"ליגת העל" זועק לשמיים, בעיקר על רקע כל מיני עניינים כלכליים ושל דיור שמשפיעים על כולם. לא צריך לשלם לו. הוא צריך לדאוג לעצמו. אני אומר שאם הוא משתמש במדליית הזהב כדי לצמצם קצת את הפער בינו לבין משחקי הכדור אז סבבה אגוזים.

    הגב
    • איציק

      למה זועק לשמיים?
      שינסה להתאמן כמוהם, להשקיע את כל כולו בתחום, ישפר כמוהם כושר גופני, טכניקה, כח מתפרץ, ואם יצליח גם הוא יקבל את מה שהם מקבלים.

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      אגב לא רק בליגת העל. מעדיף את פרידמן על ניימאר.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *