כדורסל לא רע

גם בפורטלנד וגם ב"מלחמת האזרחים" בדרבי האוניברסיטאי של אורגון יש אווירה מיוחדת, אבל מחסור ברמת הכישרון ובקילריות

אחרי חופשת חורף של כשבועיים וחצי באמסטרדם ובישראל חזרתי לערפל של אורגון. מערב ארצות הברית מוזר לי. אחרי מיליארד שעות טיסה הגעתי בצהריים של ה31 בדצמבר. צפיתי בחלקים ממשחק הבול שבו האוניברסיטה ניצחה בדוחק את מישיגן סטייט ואחרי כמה שעות שינה, התעוררתי בשעות הערב המאוחרות. ניו-יורק כבר היתה ב2019, אבל יוג'ין עדיין לא.

למעשה, CNN ורשתות נוספות שידרו לאורך הערב והלילה מהטיימס סקוור, אבל באורגון שידרו שידור מוקלט עם שעון קאונטדאון עד חצות שעון פסיפי. קשה לי להתרגל לזה שאני חי בחלק מהמדינה שלא נמצא בפריים טיים. מוזר לי במשחקים האולימפיים שהאמריקנים רואים שידור מוקלט, אבל כשהם משדרים את מה שקורה בארה"ב באיחור של שלוש שעות זה בלתי נתפס בעיני.

את הימים של הג'ט לג העברתי עם משחקי בול (איזה התפרקות של ג'ורג'יה מול טקסס), השלמות צפייה, הכנות לסמסטר שייפתח וכמובן עם שברון הלב מול מנצ'סטר סיטי. אחרי שהתאוששתי, ניצלתי את הזמן לשני משחקי כדורסל: אוקלהומה סיטי בפורטלנד ודרבי המכללות של אורגון – אוניברסיטת אורגון נגד אורגון סטייט – המכונה "מלחמת האזרחים".

חווית צפיית הכדורסל בפורטלנד מהנה. בכלל, גם במשחקי הכדורגל של פורטלנד טימברס ובגמר הNWSL כשפורטלנד ת'ורנס התחרתה, היתה אחלה אווירה ביחס לספורט מקצועני באמריקה. אני חושב שבבידוד הזה שנקרא הפסיפיק נורת' ווסט, האנשים מעריכים את זה שיש קבוצות ספורט לאומיות. הבנתי שגם בסיאטל יש אוהדים חמים. אולי כל האיזור עדיין בטראומה מהמעבר של הסופרסוניקס לאוקלהומה שבמרכז ארצות הברית.

בשמונה מבין השנים 2010-2019 הייתי לפחות במשחק NBA אחד. הייתי במגרשים בטורונטו, ניו יורק, שיקגו, אינדיאנפוליס, שארלוט, ממפיס, ניו אורלינס, אטלנטה, קליבלנד, אוקלנד ופורטלנד. לפחות ביחס לעונה סדירה, האווירה במשחקי הטריילבלייזרס אחלה. המודה סנטר סולד אאוט כבר 4-5 משחקים ברציפות, הקהל מעורב ומריע, לא לוקחים הפסדים קשה במיוחד, תחנות הרדיו מנתחות וחופרות על המשחק והקבוצה משחקת כדורסל קבוצתי מהנה לצפייה.

דמיאן לילארד אחלה רכז, אבל הוא מתפשר על זריקות, מאבד כדורים מטופשים וחסר קילר אינסטינקט כמו ראסל ווסטברוק למשל. סי ג'י מקולום שאמור לסחוב את הקבוצה יחד עם לילארד מאוד לא יציב ובכלל כמות הכישרון בפורטלנד מוגבלת. אם הכל מתחבר שם, יש לפורטלנד קבוצה שיכולה לעשות חצי גמר מערב וגם שם להיות תחרותית. אם לא, גם המקום בפלייאוף יכול להיות בסכנה.

אוקלהומה סיטי בצד השני של הסקאלה. לא רק שהיא לקחה קבוצה מסיאטל, אני לא חסיד של שיטת ראס-לוקח-כדור-מכדרר-מכדרר-זורק-לסל וחוזר חלילה. מצד שני, האיש קילר ולמעשה בשלושת הרבעים הראשונים הוא גם שיתף שחקנים אחרים ודווקא פול ג'ורג' היה הדומיננטי. ברבע הרביעי, כשפול ג'ורג' עשה את מה שפול ג'ורג' נוטה לעשות וזה להיעלם למרות 30+ נקודות, ראס לקח את זה על עצמו. לזכותו של ג'ורג' יאמר שהוא קלע בקלאץ' את שתי זריקות העונשין שהבטיחו את הניצחון. אני לא חסיד של שיטת המשחק הזו, אבל כל עוד השניים מספקים כ70 נקודות (ג'ורג' סיים עם 37, ווסטברוק עם 31), לאוקלהומה יש סיכוי לנצח.

באורגון ספורט מכללות אינו דת כמו בSEC ובטנסי, אבל עדיין יש יריבויות בפאק 12. עונת הכדורסל של קבוצת הגברים ספגה מהלומה מאכזבת כשבול בול נפצע ברגל וכנראה שלא ישחק יותר במדי הדאקס אלא יתכונן לדראפט. על פי התחזיות הוא צפוי להיבחר בסיבוב הראשון (שמעתי טופ 5, קראתי סוף עשיריה ראשונה או בעשירייה השניה). זה על סמך קריירת מכללות של תשעה משחקים שברובם אורגון שיחקה מול קבוצות חלשות בהרבה. מדובר בשחקן גבוה עם קליעה סבירה, אבל ממה שראיתי הוא רך מאוד. אני לא אומר שהוא לא יכול להשתלב בNBA, אבל כדי שיהיה כוח דומיננטי או כדי שיחזיק מעמד לאורך זמן יש עוד דרך לעשות איתו.

בלי בול, משחקי הקונפרנס של הפאק-12 יצאו לדרך. עשיתי מיני-מנוי לארבעה משחקי קונפרנס כולל לדרבי בין אורגון לאורגון סטייט. הדרבי בין האוניברסיטאות מכונה "מלחמת האזרחים", עם היסטוריה של למעלה מ120 משחקי פוטבול בין האוניברסיטאות, שהחלו בשנות ה90 של המאה ה19. אורגון סטייט (כ30,000 סטודנטים) אוניברסיטה גדולה מאורגון (כ23,000), אבל בתחום הספורטיבי היא נחשבת לאחות הקטנה. אמנם שתיהן נייקי והמרחק בין יוג'ין לקורבליס שם נמצאת אורגון סטייט הוא בסך הכל כמה עשרות מיילים שלוקחים פחות משעה נסיעה, אבל אוניברסיטת אורגון היא הנוצצת. יוג'ין מכונה טראק-טאון USA, מארחת תחרויות אתלטיקה בינלאומיות, קבוצת הפוטבול וקבוצות הכדורסל תחרויותיות יותר, אבל שנה שעברה היתה זו דווקא אורגון סטייט שזכתה באליפות המכללות של ארצות הברית בבייסבול.

גם עם בול בול התחזיות של אורגון לא היו בשמיים. המאזן של אורגון לפני משחקי הקונפרנס היה לא רע (4-9), אבל העונה האמיתית מתחילה עם הפאק-12. כבר במשחק מול אורגון סטייט היה ניכר עד כמה אורגון היתה תלויה בבול בול. בלעדיו לא היה מרבד קסמים מתחת לסל שיחסום, ישנה זריקות, ינקה ריבאונדים או ישלים החטאות בהתקפה. אורגון סטייט חגגה מתחת לסל של אורגון ועלתה ליתרון דו ספרתי. הדאקס הצליחו להפוך את התוצאה בזכות משחק לחץ שהראה שגם לביברס אין קבוצת כדורסל מאוד איכותית, אבל הדקה האחרונה היתה של אורגון סטייט שגנבה ניצחון חוץ יוקרתי במלחמת האזרחים.

האווירה במתיו נייט ארנה נהדרת. תזמורת, מעודדות, סטודנטים, משפחות, ילדים, מוזיקה – קצת יותר מ11,200 צופים (מתוך כ12,300 מקומות) שבאו להעביר אחר צהריים מהנה. בסך הכל היה משחק מותח והפכפך, אבל ספק אם אורגון או אורגון סטייט יכולות לעשות משהו מיוחד העונה. אולי קבוצת הנשים של הדאקס כן, בעיקר כי קונטיקט נראית פגיעה. מה שכן, אחרי שלוש שנים בSEC, אני שמח שיש לי הזדמנות לחיות את הכדורסל של הפאק 12 למשך כמה חודשים. כי קבלו ספוילר: השנה אני עומד לקרוע לכם את הצורה וסופסוף להגשים את הייעוד שלי ולזכות באליפות הדה-בראקט.

מעבר לדרך האבנים הצהובות
שיח חרשים

תגובות

  • אהוד

    ל-לילארד חסר קילר אינסטינקט?!

    ותמיד אומרים על קורבאליס שזו אחת הערים/ אחד הקמפוסים שהכי קשה למשוך בזכותם recruits

    הגב
    • דובינסקי

      הוא שחקן נהדר, אבל חסר לו קצת ווסטברוקיות קובי-בריאנטית.
      הייתי בקורבליס לא פעם. עיר חביבה. יש שם מסעדה מרוקאית נחמדה עם חומוס סביר, שזאת מחמאה גדולה ביחס למה שאני חושב על חומוס באמריקה.

      הגב
  • אלון

    הכדורסל בפאק 12 מסריח. חוץ מהאלופה הם לא יצליחו להכניס אף קבוצה לטורניר.

    הגב
  • AdamB

    באמת קשה להשיג כרטיס לטריילבלייזרס למשחק עונה סדירה? אי אפשר להחלטט מהיום להיום? נדיר מאוד במשחקי nba שהם לא גולדן סטייט/ קבוצה של לברון

    הגב
    • יואב דובינסקי

      בדרך כלל אפשרי, אבל היה להם רצף של כמה משחקי בית נגד קבוצות תחרותיות. בנוסף, בNBA יש שיטה שבה אפשר לקנות כרטיסים יד שנייה בצורה חוקית ישירות מהקבוצה/ליגה. ככה שאם אתה מוכן לשלם, בדרך כלל תוכל למצוא כרטיס, כולל לגמר הNBA. אבל במשחקים נגד אוקלהומה סיטי ויוסטון שנערכו בסופ"ש הזה היו למעלה מ19,000 צופים (מתוך אולם של קצת פחות מ20,000) שזה מרשים. נגד קבוצות יותר חלשות יהיו כרטיסים.

      הגב
  • 7even

    הבלייזרס חלשים. כלומר לא חלשים של מזרח..אלא חלשים ביחס לעלית של המערב.
    הם סוג של מיאמי כאלה.
    אתה מסתכל עליהם ויודע שהם כנראה יהיו בפלייאוף אבל אין להם סיכוי ממשי מול אף אחת.
    בשנה היחידה שהם כן עשו משהו...לפני שנתיים...זה היה בגלל שכריס פול ובלייק גריפין נפצעו והם ניצלו את זה לגנוב את הסדרה בסיבוב הראשון.

    בשנה שעברה...עם יתרון ביתיות אבל מול ניו אורלינס נטולת פציעות הם ספגו סוויפ.. למרות יתרון ביתיות כאמור. זה מה שהם מסוגלים. וזהו בערך.
    מה שיש שם זה בעיקר GM שנתן חוזים מופרכים לשחקנים בינוניים להחריד..וחשב שבאמת יוציא משו
    דוגמא 1 אלן קראב (מי??) שקיבל מהבלייזרס לא פחות מ 72 מיליון דולר ל 4 שנים. למזלם הם הצליחו להיפטר ממנו.
    דוגמא 2: אוון טרנר - 70 מיליון ל 4 שנים
    3. סי ג'יי מקולום - 90 ל-3.

    ים של כסף על כלום ושום דבר. כמו ההיט.
    ככה נשארים בינוניים.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      הסכומים חסרי פרופורציות, אבל סי ג'י מקולום רכז טוב. מול אוקלהומה היה לו משחק חלש, אבל ראיתי אותו גם מול סן אנטוניו והוא היה נהדר. אני לא יודע לכמת את זה לחוזה, אבל הוא ולילארד אחלה גארדים. מבחינת כישרון, בגולדן סטייט, אוקלהומה, יוסטון ובלייקרס יש יותר כישרון ודנבר נותנת עונה מצוינת. אני אוהב את סגנון המשחק של פורטלנד. להערכתי הם יכולים לעבור סיבוב פלייאוף במערב, אבל אני מסכים איתך שחסר שם כישרון כדי שהם באמת יהיו איום.

      הגב
  • Srtest - ארטסט

    מה שהופך את הבלייזרס לקבוצה לא צפויה בכיוון החיובי וכלפי מעלה הוא נורקיץ' שמתחיל להסתמן כחלק מהשלישייה של האקס-יוגוסלביים שבעידן של הכדורסל התזזיתי הופכים לבקרי תנועה מתוחכמים עם יכולות פוסט אפ, אול-אראונד וקליעה.

    ההתהלהבות שלך מווסטברוק דיי מוזרה. הוא כל-כך משמעותי עבור הת'אנדר שדווקא כשהוא נחלש והקבוצה מבליטה את פול ג'ורג' האיש נראה טוב יותר. כמה מרמה הוא הטריפל-דאבל הקבוע שלו כשהוא עושה 3 מ-20 מהשדה (רק באנביאיי שחקן אחד יכול לעשות 3 מ-20 כי הוא ה-"כוכב" וצריך למכור נעליים). מי ששינה את הת'אנדר הוא ג'ורג' שלמרות שגם הוא דיי משחק איזו, לפחות אין בו איזה לחץ שהכל יהיה הוא כמו עם ווסטברוק. לא, לא הכל מוכרע בדקות האחרונות ולברון מכריע משחקים שנים לפני שמגיעים לשם.

    הקו האחורי של הבלייזרס הוא דיי פאטה-מורגאנה. שחקנים חביבים ובכלל דיים נראה בחור מצוין ומשהו שם לא ממש נע מעבר לקונספציה של הספלאש-בראדרס רק בלי כל סט היכולות והסיסטם. נורקיץ' יכול אולי להביא אותם לשם עם חיזוק מתאים כי כרגע אם בדאלאס לא יעשו שטויות, השילוב של דונצ'יץ' וסמית' ג'וניור יכול להיות פצצתי בעוד שנה-שנתיים אם הם ימצאו את הכימייה ויביאו את החלקים המתאימים האחרים וסנטר קצת יותר רלוונטי מג'ורדן.

    תודה.

    הגב
    • Srtest - ארטסט

      "הקבוצה מבליטה את פול ג'ורג' האיש נראה טוב יותר." => הם נראים טוב יותר.

      הגב
    • יואב דובינסקי

      אני מסכים איתך לגבי פול ג'ורג'. הוא נראה טוב השנה. ממש טוב. אולי המקום הזה כשחקן השני בחשיבותו, כשלא הכל נופל עליו (כמו באינדיאנה) מתאים לו. אני לא אוהב את סגנון המשחק של ווסטברוק (שמזכיר לי שני שחקנים אחרים שלא אהבתי/אוהב -קובי בראיינט וג'ימס הארדן), אבל הוא לא רואה בעיניים. קצת מהרוע הזה לדעתי לא היה מזיק ללילארד.

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        יואב תקרא קצת על דומאנטס סאבוניס ואולדיפו באינדיאנה. מסתבר שכל המשחק של סאבוניס באוקלהומה התבסס על טובתו של הראסל ואפעס זה לא מה שעשה לו טוב. רצו שיהיה פורזינגיס לא בגלל שהוא שחקן דומה אלא כי הוא אמור היה לשרת את הכוכב (מה שלא מצפים משחקן מוכח כמו ג'ורג'). על אולדיפו בעצם אין צורך לקרוא מספיק לראות מה הוא מסוגל לעשות כשהוא משוחרר מתפקיד הסקונד בננה. בין שני אלה ואחרים הת'אנדר לא מצטיירים כאיזה ארגון להיט. אולי בגזרת הגופיות וההנעלה.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *