ניתוק פוטבול ממערכת החינוך

ההחלטה המוסרית שלא תתקבל

הראיות חותכות: יש קשר ישיר בין פוטבול לנזק מוחי. המכות התכופות לראש, הפגיעה של הראש במשטח, התיקולים בכל דאון, הקסדה שמשמשת כנשק, הנזק הפנימי שקשה לזיהוי, כולם תומכים במחקרים של הפתולוג ד"ר בנט אומאלו על הCTE. התאבדויות, התמכרוריות לסמים ואלכוהול, אלימות, חוסר יכולת לשמור על עבודה או מערכת יחסים, איבוד זיכרון וירידה באינטיליגנציה, הם חלק מההשלכות. על פי ד"ר אומאלו, צריך לאסור על פוטבול מתחת לגיל 18.

הביקורת על הNFL ידועה וארוכה. שהם מסתירים או משתיקים, מנסים לגמד את הנזק או מציעים אקמול בדמות רופא נגיש. יש עוד ענפי ספורט מסוכנים כמו איגרוף או לחימה משולבת. ההבדל בינם לבין פוטבול זה שהענף בתצורתו המקצוענית לא משולב ברוב מערכת החינוך. UFC אולי מסוכן לבריאות, אבל הוא לא אפיק ללימודים.

הפרמידה הכלכלית של הספורט האמריקני מבוססת על פוטבול מכללות. כלומר, פוטבול מכללות זו התרנגולת שמטילה את ביצי הזהב שמממנים את התשתית האוניברסיטאית של כמעט כל יתר ענפי הספורט שהופכים את אמריקה למעצמה בינלאומית. למעט פוטבול מכללות שרווחי מאוד וכדורסל גברים במכללות שרווחי בצורה מסוימת, כל יתר ענפי הספורט מפסידים כסף. ללא פוטבול מכללות, הם לא יוכלו להתקיים. ללא פוטבול מכללות אי אפשר יהיה לקיים את טייטל 9 – התקנה המתנה כסף פדרלי למוסדות אקדמיים בשוויון מגדרי. קרי, בכמות זהה של קבוצות ספורט נשים ומלגות ספורט לנשים בבתי ספר ואוניברסיטאות.

האוניברסיטאות החברות בNCAA מעניקות עשרות אלפי מלגות לספורטאים כדי שישחקו פוטבול. בתמורה, האוניברסיטה מכניסה כסף שממן עובדים, מממן מחלקות ספורט אחרות, מממן ספורט נשים, מממן מעבדות מחקר, יותר סטודטים רוצים לבוא למוסד ולהיות חלק מהחוויה והסביבה כולה נהנית מהכנסות כשיש משחקי בית עם עשרות אלפי אוהדים שמגיעים לעיר (אחוז תפוסה במלונות, מסעדות, הוצאות על טלגייטינג לפני משחקים, חניונים מלאים, דלק שממלאים בתחנות וכו'). רק שהשחקנים, אלה שאותם באים לראות ובשבילם גופי טלויזיה וספונסרים משלמים מאות מיליונים וצפונה, לא מקבלים את החלק היחסי שלהם בעוגה. חלקם אולי יכולים ללמוד בחינם בזמן שהם עוסקים בפעילות עם סיכון גבוה לנזק מוחי.

שחקני פוטבול המכללות לא מקבלים משכורת ולא מתוגמלים בשווי השוק שלהם. המערכת מנסה לשווק את זה שהם מקבלים חינוך חינם, מגורים, אוכל וקצת דמי כיס (שינוי שהוכנס בשנים האחרונות) וזה מצטבר לשווי של עשרות אלפי דולרים בשנה, אבל בפועל האוניברסיטאות מרוויחות על גבם מיליונים רבים. השכלה היא הדרך למוביליות חברתית באמריקה והיות ועלות הלימודים עומדת על עשרות אלפי דולרים לשנה (תלוי במוסד), עבור אוכלוסיה מתקשה זהו רף שעשוי להיות בלתי מושג. אחוז שחקני הפוטבול האפרו-אמריקנים גדול בפער משמעותי מהאחוז שלהם באוכלוסייה. כך שהמלגה של הפוטבול היא אחת הדרכים להוציא את עצמך מהשכונות ולשנות את העתיד שלך ושל המשפחה.

רק שבפועל מדובר בתודעה כוזבת. על פי נתוני הNCAA, פחות משני אחוזים משחקני המכללות מגיעים לNFL ומחוץ לאמריקה האפשרות להשתכר מפוטבול כמעט ולא קיימת. מעבר לזה, כדי לקבל חינוך ולימודים השחקנים עוסקים בענף שגורם לנזק ארוך טווח ביכולת הקוגנטיבית שלהם. מה שכמובן פוגע בסיכוי שלהם לנצל את ההשכלה ולהצליח לאורך זמן בעתיד. כדי להגיע לקולג' ולהשיג השכלה גבוהה, ילד חייב לשחק פוטבול בבית הספר התיכון ושם להיות בסכנה מתמדת לפגיעה מוחית. על פי נתוני הNCAA, פחות מ7 אחוזים משחקני הפוטבול תיכונים מגיעים למכללות. עשרות אלפי שחקני פוטבול מכללות יפלטו מהאוניברסיטה מידי שנה ללא סיכוי לשחק במקצוענים. מאות אלפי תלמידים יעזבו את בתי הספר ללא סיכוי לשחק במכללות. כולם יתרמו לשיטה בחסות מערכת החינוך ובתמורה יסתכנו בנזק מוחי.

תהליך ההתפתחות בספורט האמריקני מבוסס על מערכת החינוך ולא על חוגים וקבוצות, כפי שקיים באירופה. כלומר, בישראל ילד ילך לשיעור התעמלות, המורה יגלה פוטנציאל, יגיד להורים והם ישלחו אותו לחוג. שם, אם הילד יתמיד, יראה כישרון, ויתקדם בקבוצות הגילאים השונות הוא או היא עשויים להגיע לרמה הארצית או המקצוענית. בבית הספר יהיו שיעורים, אבל ההתמקצעות תהיה בקבוצות. בספורט האמריקני הילד ישחק בקבוצת בית הספר, יבחן לקבוצת התיכון, יקבל מלגה לשחק במכללה וייבחר בדראפט לשחק במקצוענים. חוגים ותחרויות פרטיות הם בעיקר תוספת אם להורים יש את המשאבים, אבל לא ליום-יום. בטח לא לאוכלוסיות החלשות. כמובן שיש דרכים אחרות ויוצאים מהכלל, אבל בעוד באירופה אין קורלציה בין התקדמות במערכת החינוך להצלחה בקבוצות, בארצות הברית התקדמות דרך הספורט משולבת במערכת החינוך. קרי, כשמדובר בפוטבול, הדרך להשכלה לגבוהה עוברת בסיכון גבוה לנזק מוחי.

השלכות צדדיות של התלות הכלכלית של הספורט האמריקני בפוטבול באות לידי ביטוי ברמאויות של מנהלים ומאמנים, העלמת עין כשספורטאים עוברים על החוק או מטרידים מינית (בעיה ארצית בקמפוסים באמריקה שהתייחסתי אליה בהרחבה מספר פעמים), היו פרסומים על מוסדות שהורידו סטנדרטים אקדמיים או נתנו קורסי רפאים ועוד. העדפת כסף על חשבון בריאות הספורטאים לא ייחודית לפוטבול כמובן. פרשת לארי נסאר למשל הראתה את אפסיות ביטחון הספורטאי אל מול המערכת. עכשיו כשנחשפו מימדי הפגיעה של נסאר, עומק הכישלון בהתנהלות איגוד ההתעמלות האמריקני, הוועד האולימפי האמריקני ואוניברסיטת מישיגן סטייט, ומאות הנפגעות, יש דומינו של התפטרויות ורפורמה מקיפה. רק שפוטבול הרבה יותר חזק מהתעמלות והרבה יותר גופים תלויים בו.

כמובן שהNFL נשען על עומק השחקנים שמגיעים מהמכללות. ספק אם הליגה תוכל לשרוד לאורך זמן ללא שחקנים שמגיעים ממערכת החינוך ויש הרבה מאוד בעלי עניין שאוכלים ומבלים טוב מאוד בזכות הכסף שהליגה מייצרת. קרי לשוק הפרטי יש עניין רב בקיומה של הNFL. יש הרבה מאוד גורמים שמרוויחים על גב הספורטאים עם הרבה מאוד כסף ושלא נרתעים מלהשקיע קצת ביחסי ציבור דרך פעילויות חברתיות (מה שנקרא Corporate Social Responsibility), כדי לנקות את התדמית ולהבטיח שהמים יישארו רגועים.

אפילו ההתעסקות בקולין קאפרניק משרתת אותם, היות והדיונים האם קבוצות צריכות להחתים אותו או האם צריך להבטיח ששחקנים יעמדו בהמנון, רגולציות נגד מחאות או מי יסכימו להופיע במחצית, משרתים את המצב הקיים. אז כמה ימחו ויהיו כמה ציוצים וכמה יכרעו ברך ותהיה איזה פרסומת לנייקי והנשיא ירעיש ויעשו כל מיני פעילויות חברתיות סביב אטלנטה בספורבול, אבל כל הדיונים האלה הם דיונים על איך ממשיכים עם השיטה הקיימת.

גם במציאות הסוריאליסטית של טראמפ, קורים פה דברים בלתי נתפסים. למשל מי היה יכול להאמין שבפתיחת חודש ההיסטוריה השחורה, מושל המדינה שרק לפני שנתיים צעדו שם ניאו-נאצים, יתרץ צביעת פנים בשחור כחלק מתחפושת למייקל ג'קסון בתחרות ריקודים ולא כחלק מתמונה לצד תחפושת של הקלאן שפורסמה בספר המחזור שלו מהאוניברסיטה. אלמלא אישתו, אולי עוד היה עושה הליכת ירח. העיקר לא לטפל בבעיות השורשיות.

פרמידת הספורט האמריקני מבוססת כלכלית על אתיקה מאוד בעייתית, שלא לומר ריקבון מוסרי. מערכת יחסי הציבור של הפוטבול לא רק חזקה מאוד, אלא הצליחה לשלב את האינטרסים שלה עם אינטרסים של קבוצות לחץ אחרות שלא יקראו להוצאת הענף ממערכת החינוך ויפעלו להבטחת המשך השיטה. שיטה שבה מערכת החינוך נהנית ובמידה מסוימת אף תלויה כלכלית בתלמידים שבתמורה להשכלה מסתכנים בנזק מוחי. אם בריאות וביטחון הספורטאים במוקד, אז צריך להוציא את הפוטבול ממערכת החינוך. אם מתייחסים לפוטבול מכללות כאל בחירה מודעת של אנשים בוגרים שעתידם הכלכלי תלוי בסיכון מקצועי, אז צריך להפריד בין פוטבול לענפים האחרים, להפוך את השחקנים מסטודנטים-אתלטים לעובדים של האוניברסיטאות ולשלם להם על פי שווי שוק. שתי רפורמות שלמערכת אין אינטרס לבצע.

*
עד כמה הNFL חזקים? הם יכולים להפנות אצבע משולשת ולהשתין על כל המבקרים מהמקפצה ובפתיח שמוביל למשחק להשוות את הסופרבול לקרבות הגלדיאטורים שם אנשים היו הורגים אחד את השני בחסות הבידור.

נדודי שינה בנירוונה
הצד היפה של ספורט מכללות

תגובות

  • דורפן

    הניתוק הוא קודם כל ערכי. חשוב להדגיש שעם כל האחריות של הליגה המקצוענית - מייסדי ענף הפוטבול הם המכללות. ב-1905 מתו בין 13 ל-40 שחקנים במשחקים - והם לא חשבו לעשות דבר עד התערבות הנשיא רוזובלט. כי הם בנו איזה אתוס של פוטבול כמשהו שמחשל את הדור הצעיר ומכין אותו לחיים. אני לא אוהב לשפוט אנשים ממאות שונות ובערכים של היום - אבל הם צריכים לעשות פאסט-פורוורד למאה ה-21.

    הגב
    • דובינסקי

      הבעיה המרכזית היא בקשר בין פוטבול למערכת החינוך ובתלות הכלכלית הן של האוניברסיטאות ובתי הספר והן של יתר מערכת הספורט בהצלחת פוטבול המכללות. אי אפשר להשוות לסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20, לבתי הספר הפרטיים באנגליה או לימי דה-קוברטן והחובבנות האולימפית. עולם אחר.

      הגב
  • Srtest - ארטסט

    מהלבנט ומהפרובינציאליות שלי כל מה שאני מסוגל לחשוב עליו כעת אלה כל אותם תלמידים שזכו ליחס משפיל משחקני פוטבול בתיכונים כמו שרואים בסרטים... יש מצב שהנזק המוחי מתאר את כל הסיטואציה הזו באור שונה לגמרי, אולי אפילו נעדר אור כמו היכולת של האנדרדוג להתעלות מול בריונות. בסופו של יום ה"ג'וק" (בחולם כמו שמכנים אותם באמריקה) הוא ספורטאי שקיבל מכות בראש ומוציא זאת על אחרים. כשאני חושב גם על הרוגבי ועל העילה לשימוש בכל המגנים הדבר גם מזכיר לי אספקטים רבים אחרים של תקנות שבעצם פועלות הפוך ממה שהן אמורות לאכוף ולתחזק. אם כבר הזכרת את אמנויות הלחימה המשולבות אז יש פער עצום בין מה שהצופים רואים לתכלס. בשביל הצופים עובי הכפפה היא פונקציה של היכולת לפגוע ביריב בצורה בלתי-הפיכה ועם זאת באיגרוף מתים אנשים או נכנסים לתרדמת (כפי שקרה לאחרונה) בדיוק בגלל האימפקט של הכפפה הגדולה יותר, דבר שקורה פחות בקרבות הכלוב.

    הגב
    • דובינסקי

      אני פחות נכנס להבדלים בין פוטבול ללחימה משולבת או לאיגרוף (בין היתר כי אני לא מבין מספיק), אבל מה שמפריע לי עקרונית זה שמערכת הספורט האמריקנית נשענת כלכלית על השילוב של פוטבול ומערכת החינוך. התלות של השכלה בפגיעות ראש.

      הגב
      • Srtest - ארטסט

        תודה. אני לא בקיא גם כן. האם יש אגרוף ברמה האקדמית? אני יודע שהיאבקות היא עוד נדבך של החלק הספורטיבי של האקדמיה שם והיום היו-אפ-סי מכוונים את עצמם לשם כי היאבקות היא הבסיס לרוב קרבות הכלוב כיום. ככה שלפחות מכאן אי אפשר לגמרי לנתק את המוטיבציות כי הן כבר לא רק להגיע לאוליפיאדה, מה גם שלא מעט מתאבקים מצהירים על סלף-אביוז באימונים שלהם. בסופו של דבר תרבות פוטבול המכללות אצלכם לפעמים נראית לי כמו הקפה של הבוקר כאן. ממש נדבך תרבותי הדורש דיסוננס סטייל לשלוח את הילדים לצבא לא משנה מה. חלק מדרך החיים האמריקאית לא רק הבסיס הכלכלי. הטוהר של הספורט כביכול לפני שהמקצוענות והכסף מקלקלים.

        הגב
  • דוקטור הו

    טוב זה מעייף. וזה כבר מדרדר מאז החידון של שישי
    , אבל אין ברירה. דר' אמולו אמר... האיש שזה כל הפרסטיז' שלו והאגנדה אמר אס...

    הבעיה, שבניגוד אליכם, אנשי הפרטאצ , עדיין יש סדר רפואי גם באמריקה. יש גופים מדעים ששוקלים נתונים ומחליטים. אין להם בעיה לצאת נגד גופים גדולים כמו יצרני הסיגריות, הנשק או המלח. בודאי כשהם משוכנעים.

    אז בבקשה,
    איגוד רופאי הילדים האמריקאי, איגוד רופאי המשפחה, או איזה איגוד שתרצו. המדענים הגדולים בדהבאזר, הפרופסורים דורפן ודובינסקי דורשים שתאמצו מיד צעדים חד משמעיים ולעזאזאל העדויות והמדע. ואם אתם לא עושים את זה, אז שהנפל והמכללות ואגוד בתי הספר יעשו לבד, הם מנוולים שעושים כסף. וזה כי אמולו אמר ואילו דברי אלוהים חיים.

    ואגב מה שאיגוד רופאי הילדים אומר בשלב זה מאד סביר: להציג שיש עדויות מסויימות לסכון מוגבר במשחק וריבוי זעזועי מח. שלא ברור בכלל עד כמה הסכון גדול, וממש לא להמליץ מה לעשות אלא להשאיר למשפחה מתוך הבנה של חשיבות הספורט לצעירים. זה נכון, זה אתי ומלמד על מה שאנחנו יודעים היום. אבל למכחישי המדע העדינים שכאן זה כנראה לא מספיק.

    הגב
    • דובינסקי

      נראה לי שקצת התבלבלת לגבי מי מכחישי המדע פה...

      הגב
      • דוקטור הו

        נראה שאין לך מושג במדע הרפואה. זה אמנם לא מדעי הרוח, שאתה נמנה עליהם,אבל עדיין יש איזה דמיון בהשגת נתונים ומסקנות. העובדה שאתה לא מבין מה זה אומר מידגם נוחות, העובדה שאתה לא מבין מה זה אפידימיולוגיה היא יותר ממדהימה. אבל על מי אנחנו עובדים? אתה מבין מצויין (נניח יותר מדורפן כי אתה עדיין מדיסיפלינה של מדע). זה שאתה עדיין אוחז בדעות קטגוריות חד צדדיות, אם זה לא מכחיש מדע, אז אתה סתם בור ועצל מחשבתית. אני מניח שתעדיף את עניין ההכחשה על בורות.

        הגב
  • S&M

    שישחקו מעין ראגבי עד גיל 20, ואז יעברו לפוטבול.

    הגב
  • S&M

    דוקטור הו גרם לי לתהות מה התחולל בחידון שהנחתי לכם לזכות בו, אז יש לי כמה שאלות:

    > חידון מספר 646. הסופרבול
    > 4. מיהו זוכה פרס נובל לרפואה, שהליגה חסמה אפשרות שמוחו של ג׳וניור סיאו יימסר לידיו למחקר?ֿ
    איך הליגה חסמה את זה?

    > 8. במחקר בו נבדקו מוחותיהם של 111 שחקנים פוטבול מתים – אצל כמה נמצאה מחלת ה CTE?
    מה מייצגים ה-111? זה "מדגם"? זו בחירה אקראית? אלו אנשים שחשדו שלכן הם מתו? מה אני יכול להסיק מזה, שחשדו בהם כחולים ולכן הם נבדקו, או שסתם כך בדקו 111?
    האם יש נתון אמת על כמה אחוזים משחקנים מקצוענים סובלים מהתופעות של המחלה?

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *