כדור שלג

החורף באורגון מחריף

בראיון העבודה שהיה לי באביב שעבר הבטיחו לי שלא יורד ביוג'ין שלג. אמרו לי שהמיקום הגאוגרפי בין ההרים לחוף הים מביא להרבה גשמים, אבל לא לשלג. ששלג מאוד מאוד נדיר ביוג'ין. אם אני אוהב שלג אז יש הרים מושלגים במרחק שעה-שעתיים נסיעה ואני יכול לנסוע לכמה מקומות כדי לעשות סוף שבוע סקי, אבל יוג'ין לא תיצבע לבן. כי יש גשם והרים והים ומיקום גאוגרפי או טופוגרפי, אז לא לדאוג.

אז היה שלג והרבה. שלג נחמד לחצי שעה לפני שהוא הופך למעיק ביותר. כבר עברתי חורף של שלג באוטווה ובלשון המעטה לא נהניתי, אבל לפחות הקנדים ערוכים לזה. במשך ארבעה ימים יוג'ין לא תפקדה. גם ככה אני לא מת על התשתיות ועל הכבישים פה, אבל בימים של השלג העיר כמעט קרסה. ארבעה ימי לימודים בוטלו או שובשו. יום וחצי בלי כבלים ואינרנט עבורי, כשבמקומות אחרים בעיר החשמל קרס. במשך שלושה ימים כדי לאכול הייתי צריך לצעוד רבע שעה בשלג לתחנת הדלק הקרובה, לבית הקפה הסמוך (שיומיים מתוכם היה סגור) או למסעדה מקסיקנית. אי אפשר היה לזוז פה.

בגלל השלג שהצטבר הנהיגה היתה עוד פחות בטוחה מבדרך כלל. באחד הימים המרתי את השיעור במטלות שהסטודנטים יעשו מהבית ויגישו אונליין. ביום השלג האחרון כשכבר דברים התחילו להפשיר, אפילו לא הייתי יכול להוציא את הרכב מהחנייה. את הכבישים המרכזיים העירייה עוד מצליחה להשמיש, אבל הכבישים הצדדיים או במתחמי המגורים לא מטופלים במיוחד. אובר אין באזור וחברת המוניות הגדולה יוג'ין טקסי הודיעה שהיא לא עובדת ביום השלג האחרון. נאלצתי לצעוד קצת בשלג ולנסוע באוטובוס (גם חברת האוטובוסים עבדה במתכונת יום ראשון) לצד ההומלסים והמסוממים. ככה שלא היה להיט פה.

את הימים בבית הקדשתי בעיקר לתיקון מאמרים ולצפייה בביצועים מחדש ביו-טיוב של וון-היט-וונדרס משנות ה90. אחרי שמרבית השלג נמס, נסעתי למשחק הבית האחרון של אורגון בכדורסל גברים נגד אריזונה (עזבתי במחצית) ולמחרת לתחרות אקרובטיקה נגד ביילור. קבוצת הנשים של אורגון זכתה בפעם השנייה ברציפות באליפות העונה הסדירה של הפאק-12, אבל העונה של הגברים לא התרוממה מאז שבול בול הודיע שלא יחזור. לא יודע איך לעכל תחרויות אקרובטיקה. קצת מרגיש כמו חוג ריתמיקה, מוזיקה ואגדו, אבל אין ספק שהספורטאיות אתלטיות מאוד ונדרש עבודה, כוח וגמישות לעשות את מה שהן עושות.

קצת תחושה של לא פה ולא שם כרגע. הנוסטלגיה לשלוש שנים מוצלחות בטנסי לצד העונה הפנטסטית של הוולז בSEC יוצרים געגועים לרוקי טופ. מלבד משחקים באוניברסיטה מאוד נהניתי לחוות את הספורט האמריקני בטנסי, אבל כאן בגלל שעון המערב רוב המשחקים לא בפריים טיים בערב, משחקי כדורגל נערכים לפעמים באמצע הלילה או לא משודרים והרבה יותר קשה להתחבר. אפילו את הקאמבק של איאקס לא הייתי יכול לראות כי הוא שודר בזמן שלימדתי. בערב שדר חסר מושג בספורטסנטר הוציא אותי מדעתי כשאמר בזמן "התקציר" המקוצר: "כשחושבים כדורגל חושבים ריאל מדריד וכשחושבים אג'אקס חושבים לנקות את המטבח". היו צריכים לתקן אותו באוזנייה כדי שיבטא את השם של הקבוצה כמו שצריך. בחיים לא יצמח פה כדורגל גברים נורמלי.

דווקא את כדורגל הנשים אני מאוד מעריך והשבוע נערך טורניר She Believes Cup בהשתתפות נבחרות ארצות הברית, יפן, ברזיל ואנגליה. מדובר באחד מטורנירי הידידות האיכותיים שמתקיימים כל שנה, וכשמונדיאל ייפתח בעוד שלושה חודשים הוא נתן אינדיקציה איפה ארצות הברית נמצאת. תיקו 2:2 עם יפן ועם אנגליה וניצחון 0:1 על ברזיל חשפו נבחרת אמריקנית עם הגנה דלילה, איכות טכנית עדיפה על היריבות אבל מחסור במנהיגות. את אבי וומבאק אי אפשר להחליף, קרלי לויד הוותיקה עולה חמש דקות לסיום במטרה להציל את המולדת ובעקבות ההשעיה שהפכה לפרישה כפויה משהו של הופ סולו נוצר ואקום בשער. טובין הית' וכריסטיאן פרס מצוינות באגפים, אלכס מורגן עם 99 שערים, מייגן ראפינו מצוינת, אבל חסרה שם שחקנים שתחבר את הכל ממרכז השדה או מהקישור ההתקפי.

בשנה שעברה ארצות הברית זכתה בטורניר אחרי ניצחון לא מרשים על אנגליה. הפעם היו אלה האנגליות שממשיכות את ההתקדמות המטאורית שלהן בכדורגל הנשים שיצאו תיקו עם האמריקניות ונתנו שלישיות גם לברזיל וגם ליפן בדרך לזכיה מרשימה בטורניר ידידות איכותי. אני מאמין גדול בכדורגל הנשים האמריקני, אבל כפי שהנבחרת נראית כרגע יהיה לה קשה מאוד לעבור יריבות אירופאיות מהטופ העולמי ולשמור על הגביע.

זה מה שקורה כרגע. קצת כדורסל מכללות והכנה לדה בראקט, NBA לא בפריים טיים וחלק מהליגה בטנקינג, קצת כדורגל נשים, פוליטיקאים מחממים מנועים. בקיצור, בינתיים בועטים ליציע עד שמזג האוויר הנאחס יעבור ושסמסטר החורף יסתיים.

סווש

תגובות

  • cookie-monster

    בדיוק אתמול מישהו (גם מאחת מהמדינות הצפוניות של ארה"ב ) שלח קישור לסרטון קורע של מפלס שלג פשוט ענק.

    העבודה שלו זה וורלה- לפלס שלג מהדרך. הוא כל הדרך מתפוצץ מצחוק על על המכוניות שחונות בצידי הכביש והשלג שהוא מפלס פשוט קובר אותם. יש כל כך הרבה שלג.. נתפס כמישהו עארס אבל זו העבודה שלו מה הוא אמור בדיוק לעשות לא לפלס שלג? חלק מהתגובות פשוט קרעו אותי

    https://youtu.be/1-_ql8kuNYs

    הגב
    • דובינסקי

      לפחות יש לי חניה מקורה. בסופת השלג ביוג'ין מפלסי השלג התמקדו בכבישים הראשיים, אבל להגיע אליהם מכבישי הגישה במתחמי המגורים היה לפעמים בלתי אפשרי.

      הגב
  • 7even

    בקרייטר לייק כבר היית?

    הגב
    • דובינסקי

      עדיין לא. זאת גם לא העונה וחלק מכבישי הגישה סגורים. מקווה לבקר ביוני.

      הגב
  • אלון

    כמה תלונות. תשמח שלפחות באורגון הסטודנטיות לא נוגעות בך כמו בטנסי.

    הגב
    • דובינסקי

      כדוקטורנט בטנסי הייתי יושב ביציעים שמיועדים לסטודנטים, אבל כמרצה באורגון אני צריך לקנות את הכרטיסים למשחק ככה שאני בדרך כלל לא יושב עם הסטודנטים שקופצים ונוגעים בי.

      הגב
  • רובי פאולר

    על מה אתה מתבכיין??? אצלנו בלוס אנג׳לס ירד השבוע גשם רצוף יום שלם!!! יום שלם!!! זקני קליפורניה לא זוכרים אסון טבע שכזה!....

    הגב
    • דובינסקי

      יחסית למקומות אחרים בארה"ב זה באמת מינורי. פשוט דיסוננס קוגניטיבי מבחינתי ביחס לציפיות. כמובן שהנזק של השריפות והשטפונות בקליפורניה גדול בהרבה. שלא לדבר על ההוריקנים בחוף המזרחי. השבוע באלבמה סופת טורנדו השתוללה. פחד אלוהים.

      הגב
      • רובי פאולר

        ברור :-) זה משוגע
        האמת אתה מבין פתאום שאתה באמצע מה שאתה רואה בחדשות בארץ כבדרך אגב...
        אני אמור להיות בשבוע הבא בניו אורלינס בכנס והתחזית שמה סוערת למדיי...

        הגב
  • סער

    אתם נשמעים כמו במערכון של הגשש " הכבד אווז קשה"...

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *