סברינה נשארת

רגע של התרוממות רוח אחרי התבוסה בדה-בראקט

סוף השבוע של הסוויט 16 היה אכזרי במיוחד עבור טנסי ואורגון, שהודחו בצורה כואבת במשחקים צמודים. מעבר לזה, זה גם היה סוף השבוע שקבר לי את הדה-בראקט. הפעם אין את התירוץ הקבוע של "אני צדקתי, זאת המציאות שלא התיישרה". 0 קבוצות בפיינל פור, תבוסה מוחצת. אפילו לא הייתי קרוב. הנחמה היתה קבוצת הנשים של אורגון בהובלת סברינה יונסקו שעלתה לראשונה לפיינל פור.

משחק חצי הגמר מול ביילור היה דויד נגד גולית. ביילור כותשת אותנו מבפנים, אנחנו ממטירים שלשות. דווקא סברינה יונסקו שלנו, השחקנית הכי טובה במכללות העונה, שיאנית הטריפל דאבלים בהיסטוריה של המכללות (גברים ונשים) ורוצחת על המגרש, לא התעלתה. כלומר, היא היתה בסדר אבל שמירה צמודה מאוד של ביילור גרמה לה לשחק רחוק מהכדור. היתרון עבר כמטוטלת בין הקבוצות ובמצב של שוויון דקה לסיום סברינה החטיאה, ביילור קלעו ואז גם סגרו את המשחק מהעונשין. בגמר הם ניצחו בהארכה את האלופה היוצאת נוטרה-דאם, שגברה בחצי גמר צמוד על קונטיקט. רוצה לומר, הפיינל פור של הנשים היה מותח מאוד, כששוב לצערי הקבוצה שלי היתה במרחק פוזשן או שניים מלהתמודד על התואר.

בכלל, זה היה סוף שבוע שעשה כבוד לספורט נשים. נבחרת ארצות הברית בכדורגל פירקה בלוס אנג'לס 0:6 את בלגיה במשחק שבו שחקניות אלופות העולם מ1999 קיבלו הוקרה. אליפות העולם בכדורגל נשים ב1999 נחשבת לנקודת מפנה בתולדות הענף. לפני האליפות השחקניות החלו בשיווק גרילה, כולל ביקורים בבתי ספר, לעודד ילדים וילדות לבוא לעודד. הן דרשו לשחק באצטדיוני פוטבול ולגמר ברוז בול בפסדינה, קליפורניה, הגיעו למעלה מ90,000 צופים. מיה האם היתה הכוכבת, ג'ולי פוודי הפכה לפרשנית קבועה בשדורי כדורגל, אבל כמובן שהתמונה האייקונית שנחרטה היתה של ברנדי צ'סטיין שהורידה את החולצה ונשארה בגוזייה אחרי שכבשה את הפנדל המכריע בדו-קרב בגמר מול סין. מאז שחקניות הנבחרות השונות הפכו למודלים לחיקוי לדורות הבאים, לסמלים להעצמה נשית ולמובילות של מאבקים חברתיים.

אפרופו מאבקים, רגע היסטורי נוסף קרה בסוף השבוע כשבאירוע השיא של רסלמניה התמודדו שלוש נשים: רונדה ראוזי ששברה שיאי רייטינג ופייפרויו בUFC, שרלוט פלייר (הבת של אגדת ההיאבקות ריק פלייר ואלופה בזכות עצמה) והאנדרדוג בקי לינץ' שגם ניצחה. הפסקתי לראות רסלינג אי שם באמצע שנות ה90 קצת אחרי שטטנקה הפסיד ללודוויג בורגה. אני לא מכיר את קווי העלילה השונים, אבל אני כן מכיר כמה מהנפשות המרכזיות כי רסלינג פופולרי מאוד באמריקה ומקבל במה גם בדיונים בתכניות מיינסטרים. בכלל, כשהייתי בטנסי הייתי בהרצאה של ד"ר בנט אומלו שדיבר על רסלינג ועל פוטבול כמקומות עם סיכון גבוה לזעזועי מוח. כל כמה חודשים יש איזה כתבה על מתאבק אחר שמת בגיל צעיר או שסובל מאיזה מחלה כרונית. בשבוע שעבר ג'ון אוליבר הקדיש חלק נרחב מהתכנית שלו בHBO לתנאי העבודה של המתאבקים. מדובר בארגון פופולרי מאוד באמריקה שבמשך שנים מסגר נשים, החפיץ נשים ואפילו ערך קרבות בחזיות ותחתונים. כך שלשים שלוש נשים חזקות בקרב המרכזי של האירוע המרכזי של החברה זאת אמירה חזקה מאוד. מה שכן, אחרי כזה הייפ ראיתי וידאו של סיום הקרב ומשהו שם נראה מוזר בהפסד של ראוזי. או שמישהו פישל שם וזה לא היה אמור להיות הסיום הקטרזי המתוכנן, או שבונים שם קו עלילה מוזר. בכל מקרה, למעלה מ80,000 צופים הגיעו לאצטדיון בניו ג'רזי לאירוע שבשיאו הופיעו שלוש נשים אתלטיות וחזקות.

אולם הרגע המרגש של סוף השבוע היה כשסברינה יונסקו הודיעה שהיא נשארת באורגון לשנה רביעית ואחרונה בקולג'. יונסקו נולדה בקליפורניה למשפחה שהיגרה מרומניה. יש לה אח תאום שנולד 18 דקות אחריה והתחרותיות איתו לצד משחקים משותפים בקבוצות בנים בהם הם תקשרו ברומנית כדי שאחרים לא יבינו והיצר התחרותי והבלתי מתפשר שלה עיצבו את המשחק שלה. יונסקו לקחה את תכנית כדורסל הנשים כמה צעדים קדימה והעונה הובילה את הדאקס לראשונה לפיינל פור של הNCAA. "יש לי עסק בלתי גמור", היא כתבה בפליירז טריביון שם היא הודיעה על ההחלטה לחזור לשנה אחרונה באורגון ולא ללכת לדראפט הWNBA שם ככל הנראה היתה נבחרת ראשונה וזוכה לחוזה מקצועני. "WNBA, אני אראה אותך בקרוב, אני מבטיחה", היא כתבה.

הפליירז טריביון הפך למקור נוסף בו ספורטאים מתקשרים ישירות עם הקהל. מהפרישה של קובי בראיינט, ביטול משחק כדורגל בהוואי של נבחרת כדורגל הנשים בגלל תנאי המגרש, כוכבת הכדורסל בריאנה סטוארט שסיפרה על ההתעללות המינית שעברה, קווין לאב וההתמודדות שלו עם דיכאון ומאות כתבות נוספות בהם הספורטאים מספרים את הסיפור שלהם, בלי עיתונאים שימסגרו ויערכו את המסר שהם רוצים להעביר. אחרי יונסקו, קייל קורבר פרסם מאמר מרתק בו הוא מהרהר על הפריבילגיות שלו כשחקן כדורסל לבן באמריקה. זאת פלטפורמה מאוד מעניינת בה השחקנים מקבלים את הבמה ושם הם נותנים לקוראים הצצה למה שקורה מאחורי הקלעים ולא רק כשהאורות נוצצים.

השקט שלפני הסערה
טייגר והזיקפה הלאומית

תגובות

  • 7even

    הפליירס טריביון אכן סורס מדהים שנותן הצצה לעולם שאנחנו לא חשופים אליו מעיני השחקנים.
    זכור לי מאמר של ריצ'ארד שרמן מהסיהוקס שסיפר איך במשחק פלייאוף בחוץ מול מינסוטה הוא הרגיש קיפאון בכל הגוף שמנע ממנו לזוז והדבר היחיד שהיה בא לו באותו רגע זה לרדת לחדר הלבשה לכוס תה חם.

    נ.ב - הוקרה ולא הוכרה.

    נ.ב.ב - האביב מתקרב והבטחת תמונות מקרייטר לייק

    הגב
    • דובינסקי

      כמעט כל שבוע יש שם משהו מאוד רלוונטי. חלק מהמאמרים מאוד אישיים. חלק גם סתמיים: "מכתב לעצמי הצעיר יותר" וכאלה. תודה. לא הייתי בקרייטר עדיין. למעשה אני חושב שחלק מכבישי הגישה עדיין סגורים. אמרו לי שמאמצע יוני כדאי לבקר, ככה שיש עוד קצת זמן.

      הגב
      • 7even

        אוכל את עצמי עדיין שבשני ביקורים אצל הדוד סם לא הייתי בו.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *