האנטי-כוכב

בליגה מלאה במוזיקה וצילצולים ושחקנים בבגדי מעצבים, ניקולה יוקיץ' בולט דווקא בגלל הפשטות

"שלום לכולם, מה שלומכם?", שואל ניקולה יוקיץ' את כל העיתונאים עוד לפני שהוא מתיישב. "היי ניקולה, מה שלומך?", משיבים העיתונאים. "יופי, אתם לומדים", הוא עונה ומתיישב. להבדיל מסי ג'י מקולום ומדמיאן לילארד שהגיעו למסיבת העיתונאים בבגדי מעצבים או מג'מאל מוריי שמגיע ממותג באדידס, יוקיץ' מגיע בטרנינג חום גנרי. להבדיל מיתר השחקנים והמאמנים שמדברים אל המקרופון הממוקם על השולחן, יוקיץ' מנסה לקחת את המקרופון אליו ובדרכו המגושמת מפרק אותו. המבט הפרייסלס של המקרופון מפורק לשניים מוביל לצחוק מתפרץ בין העיתונאים.

בחודש מרץ הצטרפתי לנסיעה של המחלקה לקולורדו, שם בילינו יומיים בדנבר בפגישות עם קבוצת קרונקי (הבעלים של דנבר נאגטס, קולורדו אבלאנש מהNHL וארסנל) ועם משרד שיווק מקומי ויומיים בקולורדו ספרינגס בוועד האולימפי האמריקני בפגישות עם המחלקות השונות בוועד האולימפי ועם איגוד הכדורסל. בפגישה עם מחלקת השיווק של דנבר נאגטס הם הודו שהם הופתעו מהצלחת הקבוצה. הצלחה שמתבטאת במשחקים שנמכרים מראש. הם מודדים את עצמם בכמות המשחקים סולד אאוט והם לא ציפו לעונה כל כך מוצלחת, שבחלקה דנבר אפילו הובילה את המערב. הם סיפרו על מהלכי שיווק של "מייל-היי" כעיר שבהרי הרוקי ועל הזהות של הקבוצה כ"אנטי-סטארים". זהות שמתחילה ונגמר ביוקיץ'.

"יוקיץ' הוא הפנים של הפרנצ'ייז", אומר המאמן מייקל מלון אחרי הניצחון במשחק הרביעי בפורטלנד. "הוא עושה את כולם יותר טובים, הוא לא כופה את עצמו, הוא עושה את המהלך הנכון, מוצא את האיש הנכון". יוקיץ' למעשה מסר אסיסט מכריע, שאחריו פורטלנד נאלצה לעשות עבירות כדי להאריך את המשחק. מארי עם 11 מ11 מהקו הבטיח את הניצחון. "הסדרה היתה על הכף", הודה המאמן. "יש לנו קבוצה שיכולה להיות טובה לעוד הרבה, הרבה שנים".

היו מספר נרטיבים למשחק הרביעי בין דנבר לפורטלנד; כמו נגד סן אנטוניו הם איבדו את הביתיות וחזרו ל2-2, וכמובן ההתאוששות אחרי הלילה הארוך – ארבע הארכות בהפסד במשחק השלישי. "יש מאמנים שהדרייב שלהם מגיע מניצחונות ויש כאלה שהדרייב מגיע מהפסדים", אמר מלון לפני המשחק הרביעי, "אצלי זה הפסדים. אתה לא ישן, עובר סיוטים של מה היית יכול לעשות אחרת". ניכר היה שזה הפסד כואב. "גם לנו וגם להם היו מספר אפשרויות לנצח את המשחק" המשיך מלון והזכיר איך דנבר חזרה מפיגור ואיך פורטלנד חזרה. הניצחון במשחק הרביעי השכיח את ההפסד והחזיר את הביתיות נאגטס.

נרטיב נוסף היה השמירה על דמיאן לילארד, שיורד בתפוקה שלו לעומת הסדרה מול אוקלהומה. העיתונאים בפורטלנד אמרו ביניהם שהם רוצים את הרכז מהסדרה הקודמת -לא ברור אם הכוונה היא לתפוקה של לילארד או לשמירה של ווסטברוק. מאמן דנבר ולילארד עצמו התייחסו לשמירה השונה והאגרסיבית יותר שדיים מקבל בסדרה הזאת. דווקא כשמארי נשאל על כך, יוקיץ' התפרץ בנינוחות: "הוא קלע 30 נקודות!" (בפועל קלע 29).

זה הרושם שיוקיץ' משאיר. פשוט יותר, אפילו חד ממדי משהו. עושים מה שצריך. אם צריך לשחק 65 דקות אז משחקים 65 דקות ואם מפסידים אז עולים ומשחקים את המשחק הבא. כשהוא נשאל על ההכנות אחרי ההפסד במשחק השלישי, הוא עונה באותו חן. "אכלתי, ישנתי, אכלתי טוב וראיתי טלויזיה". תהיתי אם זו האנגלית שמקשה עליו להיכנס לדקויות ולמורכבויות או שככה הוא רואה את העולם. נראה שאין לו כוח לשאלות מתחכמות של עיתונאים, על איזה סדרת טלויזיה ראה ("לא רוצה לספר לכם"), או על שריקות בוז מהקהל ("באמת שאני לא שם לב לזה"). אם צריך טריפל-דאבל אז עושים טריפל-דאבל ואם כדי לקלוע צריך למסור אסיסט אז מוסרים.

גם בצורת המשחק שלו על המגרש וגם במסיבת העיתונאים הרושם שיוקיץ' משאיר זה שבעיניו מדובר בסך הכל במשחק שבו צריך לשים כדור מגומי בתוך טבעת מברזל. שהמוזיקה הרועשת ומטביעי-הטרמפולינות בפסקי הזמן והשיחות על סדרות טלויזיה והקלישאות ובגדי המעצבים או אפילו אובר-ניתוחים סטטיסטיים, הם שוליים או אפילו מטרד מיותר. והכל בחיוך, בחן ובאדיבות נטולת מניירות של כוכב.

טייגר והזיקפה הלאומית
רכבת הרים רגשית

תגובות

  • 7even

    כיף לראות את יוקיץ, שכאילו התנועות שלו בסלואו מושן אבל המוח שלו בפאסט פורוורד.

    לקחו סנטר והפכו אותו לפוינט. דבר כזה עוד לא היה.
    הליגה חשבה שהנה היא עברה למוד שפורוורדים (כמו גרין למשל) מנהלים את המשחק מקשת השלוש.
    עוד לפני שעיכלו את זה, יוקיץ עושה את זה מעמדה 5.

    עד כה פלייאוף אדיר.
    דוראנט ממשיך להביא משחקים היסטוריים אבל להיעלם כשהמשחק על הכף בדקות האחרונות.
    קאוואי משחק על 1 על 5 ואיכשהו מנצח.
    קיירי כבר על המטוס למשרדים בשדרות פנסילבניה במנהטן
    ולילארד מראה שסידרה מדהימה אחת עדיין לא אומרת שאתה סופרסטאר. התאמות חביבי.

    הגב
    • משה

      התעופה על לילארד אחרי הסדרה נגד אוקלהומה הייתה מגוחכת. שחקן מצויין אבל מראה גדולה אמיתית רק לפרקים.

      הגב
  • אזרח ותיק

    אני קרוע על אמביד ועל פילדלפיה, (עניין של הטבעה עוד מהפעם ההיא שראיתי את הדוקטור משחק במדיסון סקוור גארדן), אבל אומר ביושר, יוקיץ טוב יותר והערך שלו לקבוצה גבוה יותר.
    * הטבעה של אפרוח לאימא שלו, לא הטבעה לסל, מצטער אם לא הובנתי.

    הגב
    • דור

      יוקיץ' אדיר, אבל אמביד בעיני הסנטר הכי טוב בליגה בלי תחרות. הוא כל כך טוב בהגנה שזה מפחיד (יוקיץ' לא יתקרב אליו שם), ועדיין יכול להיות השחקן הכי טוב בהתקפה מול כל קבוצה

      הגב
  • איציק

    "גם בצורת המשחק שלו על המגרש וגם במסיבת העיתונאים הרושם שיוקיץ' משאיר זה שבעיניו מדובר בסך הכל במשחק שבו צריך לשים כדור מגומי בתוך טבעת מברזל... או אפילו אובר-ניתוחים סטטיסטיים, הם שוליים או אפילו מטרד מיותר." פסקה כל כך נכונה!!!
    האובר סטטיסטיקה, ובסוף מדובר בבני אדם עם תחושות של ראית משחק, נוחות משחק, זרימת משחק. זה משלים את הפוסט של אייל סגל על קלסן שמשחק את המשחק שלו, שלא תואם תמיד את הניתוחים הכי טובים של המחשב. גם כי המחשב לא עושה ניתוח מושלם (וחובה להבין זאת גם אם משתמשים בניתוחי מחשב, וצריך להשתמש), וגם כי מדובר בבני אדם והתנהגותו של אדם שונה מהתנהגות של מחשב, גם כששגיא כהן אומר על מישהו שהוא כמו מחשב או כמו מכונה. אנחנו לא!!!
    לכן כיף לראות את יוקיץ', לכן מתפעלים מקרלסן.

    הגב
    • דור

      אנחנו באמת לא מכונה. חוץ מקוואי

      הגב
  • S&M

    אחרי שיוקיץ יוריד 10-20 ק"ג, הוא יעשה את הגאונות שלו מהר יותר. איזה שחקן. רק שלא יקלקלו אותו.

    הגב
    • איציק

      איך יורי 10-20 ק"ג עם תשובה כזו "אכלתי, ישנתי, אכלתי טוב וראיתי טלויזיה"?
      זה תכנית אימונים של סומו.

      הגב
  • שחר התל אביבי

    דנבר היא בקלות בשורה הראשונה של הליגה שאחרי גולדן ויוסטון, זה בא באמת בהפתעה, לא היו בפלייאוף בשנה שעברה. יוקיץ' אצלם זה חצי קבוצה. נבחר בדראפט מקום 41

    הגב
    • דובינסקי

      משחקים כדורסל מאוד אינטיליגנטי, מניעים כדור יפה, מגיעים לזריקות נוחות. הרבה יותר מהנה לצפייה מאשר שחקן אתלטי לוקח כדור, מכדרר, מכדרר, מכדרר, זורק.

      הגב
  • Kirma der faux

    אני חייב להוציא את זה: מייק מלון הוא אלמר פאד

    הגב
  • ילדיסקו

    יוקיץ באמת תופעה,
    ענק שמנמן עם נשמה של רכז גאון ,
    דנבר באמת מראים סימני גדולה, קבוצה כזו צעירה,
    ג'מאל מורי כולה בן 21 והוא הסטאר לצד יוקיץ', איזה צעד ענק לקריירה שלו.

    פול מילסאפ לא היה במיטבו בעונה הסדירה אבל לוקח המון אחריות בפלייאוף. הזמן בו שחקנים מוגדרים ומגדירים את עצמם.

    יוקיץ מאפשר לקבוצה הזו להיות קבוצה.

    מילסאפ ובארטון מאפשרים לג'אמל ויוקיץ להיות הסטאדס המובילים ,
    זו קבוצה.

    את גולדן הם לא יעברו אבל דווקא מול יוסטון לדעתי יש מאצ'אפ מעניין.

    הגב
    • דובינסקי

      מילסאפ אחלה. הניסיון שהוא מביא מאוד מורגש.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *