רכבת הרים רגשית

אין על הטירוף של כדורגל

לקח לי יותר משבוע להתיישב לכתוב את הפוסט הזה. למעשה, לקחו לי שלושה-ארבעה ימים להתאושש מלוקאס-פאקינג-מורה. "תכניס את הונטלאר" אני ממלמל לקראת סוף המחצית. "הרי אתה רואה שדולברג לא מתפקד, נכון? שדיילי שאמור להנהיג במשחק חלש. מאבד כדורים מאחור. נצטרך את הונטלאר". אני מכיר את המנטליות של איאקס טוב מידי. איאקס מוכשרת המון פוטנציאל, פעם היא תצליח אם ירצה הגורל. כשהם טובים זה נפלא, אבל בכל רגע נתון העסק יכול להתפרק. איאקס הגיבור הטראגי במיתולוגיה היוונית. גיבור שהשתבשה עליו דעתו. גבורה, אבל מנטליות בעייתית, סוף טראגי וטראומות מפנדלים.

רכבת ההרים הרגשית החלה בצורה לא צפויה, בזמן שערכתי את מבחני המידטרמס לסטודנטים ביום שלישי שעבר. לצערי, משחקי יום שלישי נופלים בדיוק על שיעורים שאני מלמד. אז פה ושם אני מציץ לראות תוצאות. אוריגי כבש את הראשון. חשבתי הולכים ל1:1 כזה. פרידה מכובדת. ואז מתישהו אני בודק ו0:3 (הלב דופק) ואז 0:4 (לא מאמין לכם ואז לא מפסיק לרפרש) ואז נגמר. ליברפול בגמר ליגת האלופות. "הבוחן הכי נמוך לא ייחשב", אני מודיע לכיתה השניה שאני מלמד ברגע של אי שפיות זמנית. כמובן שגם הכיתה הקודמת תהנה מההפקר.

יממה היה לי לפנטז. כל מה שמפריד בין גמר חלומות בין איאקס לליברפול זה תיקו ביתי מול טוטנהאם. קבוצה בינונית באנגליה, בכושר מזעזע שמגיעה בלי הכוכב הכי גדול שלה. מצד שני, טוטנהאם קונה מאיאקס את אריקסן, לא להפך. הוא עוד יכול לפרק אותנו. איאקס התפרקה מספיק פעמים העונה. איאקס נוטה להיכנס לדיכאון כשהיא סופגת. הילדים רכים. אם איאקס תשחק ולא תחשוב, יש סיכוי. אם איאקס תטיל ספק בעצמה, זה יכול להיות רע.

קם בבוקר, נוסע לאוניברסיטה להיות קישוט באיזה ועדה שאני חבר בה וחוזר לסלון. סופסוף הילדים עולים. רק שלא יקבלו פיק בירכיים. "שישחקו את המשחק, לא את האירוע", אני חושב ומצייץ את הדברים שדייויד בלאט חוזר עליהם פה ושם. והם משחקים את המשחק. לוריס לוקח כדור גדול, אבל איאקס מבקיעה מהקרן. הלחץ של איאקס גבוה מידי ונשבר מהר, אבל טוטנהאם לא יצירתית ליד השער. כשאיאקס עם הכדור, היא מסוכנת. כשהיא טובה, הנעת הכדור של איאקס זה הדבר הכי יפה בכדורגל. אבל האם יש לשחקנים את היכולת האישית להפוך הנעה להנאה. מבצע קבוצתי ספקטקולרי מראה שכן. טאדיץ' לזייח – 0:2. זה אמיתי? איאקס-ליברפול בגמר?

רק שלא יתפרקו במחצית השנייה. רק שלא יתחילו לחשוב שהם פייבוריטים. אני מהמר בטוויטר שנספוג עד הדקה ה55 וחושב שאם נחזיק עד הדקה ה60 ננצח. ושוב, חייבים להכניס את הונטלאר, כי אם נספוג הילדים ייכנסו לשוק. ולא ללחוץ גבוה מידי. כשטוטנהאם שוברת את הלחץ היא מסוכנת. לא עלינו למחצית השנייה אני מסנן אחרי כמה דקות. זה שאני פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריי. אז בדקה ה55 טוטנהאם שוברת את הלחץ ומבקיעה, הילדים נכנסים לשוק וטוטנהאם משווה. לוקאס פאקינג מורה.

התסריט של 2003 רץ לי בראש. איאקס יוצאת 0:0 עם מילאן באמסטרדם, חוזרת פעמיים מפיגור בסן סירו, משווה ל2:2, ואז בהתקפה האחרונה של תוספת הזמן כריסטיאן קיבו מחליק, אינזאגי מקפיץ וג'ון דאל תומאסון דוחק מקרוב, מעלה את מילאן לחצי הגמר וכנראה מציל לאנצ'לוטי את הקריירה. הקבוצה הגדולה האחרונה של איאקס, זו עם זלאטן וואן דר וארט וסניידר ושחקנים שזכו בתארים בכל אירופה קרסה בתוספת הזמן. זה לא תסריט מומצא. זה קרה כבר. זה בDNA של איאקס לספוג את השערים האלה. "תכניס את הונטלאר, למה אתה מחכה?", אני זועם על המאמן. או שטוטנהאם תבקיע ונצטרך להבקיע את השלישי או שטוטנהאם תהיה חשופה ונגיע למתפרצות ואז ארצה את הצייד מול שוער אלופת העולם ולא ילדים שהרגע יהיה גדול עליהם. אז לא היה הונטלאר והרגע היה גדול על הילדים. ואז לוקאס פאקינג מורה. מאופוריה, לפרנויה, לדיכאון מוחלט.

שלושה ימים בקושי יצאתי מהבית. רק ללמד, כמו זומבי, ואז לקבור את עצמי בבדיקת מבחנים. רק לא לחשוב על מה היה יכול להיות. לא מסוגל לראות ראיונות, לא קטעי וידאו של חגיגות או בכי. ריק מוחלט. "תכניס את הונטלאר", אני ממשיך למלמל לעצמי פה ושם. כאילו זה יעזור. יעברו עוד 20 שנה עד שיהיה לנו כזה צ'אנס. 20 שנה לחכות. כי השוער לא בעט מספיק רחוק והבלם לא הרחיק ולוקאס-פאקינג-מורה. ובעיקר כי המאמן לא הכניס את הונטלאר. "תכניס את הונטלאר" אני ממשיך למלמל לעצמי ומצייץ גם שלושה ימים אחר כך.

השמש עולה ויורדת, ועולה ויורדת ועולה ויורדת כאילו לא קרה דבר והעולם במצב פחות טוב ממה שהוא היה יכול להיות. רק שביום ראשון, שוב רכבת הרים חדה – מדיכאון לשמחה לאכזבה מסוימת, לשמחה לאיד. איאקס מנצחת 1:4 את אוטרכט (סופגת אחרי 40 שניות, אבל הונטלאר מציל אותנו ומרים את הילדים), איינדהובן מפסידה בצורה מפתיעה ודה-פקטו איאקס מבטיחה את האליפות. כלומר, יש עוד משחק אחד בחוץ מול דה גראשחאפ שירדה למבחנים (הייתי במשחק ביניהן באמסטרדם בו איאקס ניצחה 0:8), אבל עם יתרון 3 נק' ו14 שערים על פ.ס.וו, הפער למעשה כבר לא מחיק. האכזבה מטוטנהאם מתחלפת ברגע בהפנמה של עונה גדולה ודאבל מרהיב, שכלל חזרה מפיגור של 8 נק' (כמעט ולא מחיק בהולנד). הילדים שוב מחייכים.

כמה שעות אח"כ סיטי מנצחת, וקצת מצננת את ההתלהבות. ליברפול בעונה לספרים עוד עשויה לסיים ללא תואר. ככה שקצת קשה לעכל את התחושות הסותרות. וכדי להוסיף רגש בלתי צפוי, פתאום מכבי פתח תקוה יורדת ליגה. יש אליפות למכבי , דור מיכה שחקן העונה, והמאמן שלא הזמין אותו ליורו הצעירות בו הודחה ישראל בשלב הבתים, יורד ליגה. אולי בכל זאת יש איזה צדק קוסמי. אני חי בשמחה גדולה עם אליפות בחודש מרץ של מכבי תל אביב (אפילו שלא סיימה בלי הפסדים ולא לקחנו גביע) ועם הדאבל של איאקס שהשלימה את העבודה עם 1:4 קל במחזור הסיום (למרות לוקאס-פאקינג-מורה). עכשיו רק צריך את הדובדבן. יאללה ליברפול, לעלות בטירוף ולשרוף את המגרש: "דרקאריס!".

האנטי-כוכב
דה קינגס אין דה נורת'

תגובות

  • אריק האחר

    נפלא.
    למרות שרציתי גמר בין ברצלונה לאייקס.
    חגגתי כמוך באליפות המדהימה של מכבי ועל ירידת פ"ת - לוזון.
    חגגתי סיטי באנגליה ( לא מאהבה כמובן ) ואייקס בהולנד.
    אדיש לחלוטין ממה שקורה באיטליה
    ומאושר במשחקי הגמר באן באיי
    מה צריך עוד בחיים ?

    הגב
    • דובינסקי

      הייתי שמח לאיאקס-ליברפול בגמר ליגת האלופות.

      הגב
  • אריאל גרייזס

    דראקריוס..

    הגב
    • דובינסקי

      לפעמים מאוד מעצבנת אותי האובר נחמדות והנאיביות גם באיאקס וגם בליברפול. מאוד אהבתי את זה שקלופ לא הרגיש איזה צורך בחוויה מתקנת לקריוס ובלי סנטימנטים שלח אותו לשחק דמקה עם ארדואן. בלי רחמים.

      הגב
  • אבי 2

    יפה יואב. טאדיץ און פייר סרטון יפייפה, איזה שחקן מרגש.
    איאקס שיחקו את הכדורגל הכי יפה השנה, אך מה שמצער הוא שהכוכבים הולכים שוב להתנדף להם והכל ייבנה מחדש. רק אם היה אפשר לשמר אותם לעוד כמה שנים הם היו הופכים למפלצת. מבאס הכסף הארור שמחריב קבוצות קסומות ותמימות כמו איאקס.
    רק לראות את ההתקפה של איאקס מלפני שנתיים בגמר של האירופית נגד יונייטד:
    אמין יונאס (נאפולי), טראורה (ליון), קלייברט(רומא) ודייבי קלאסן (ורדר ברמן)...
    זה מה שהולך לקרוב שוב. מדכא.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      ההפסד בגמר ליונייטד היה מעצבן, גם בגלל עצם ההפסד וגם כי זה יונייטד ומוריניו, אבל לא מדכא. הקבוצה לא היתה סופר-מיוחדת. לא עברנו בדרך קבוצות בסדר גודל גדול מאיאקס. עם ליון ושאלקה איאקס אמורה להיות מסוגלת להתמודד. השחקנים שהזכרת נחמדים, אבל לא ברמת הברצלונות. לאיאקס הנוכחית יש 4-5 שחקנים ברמת הקצפת של אירופה. מקווה שאיאקס תצליח לשמור עליהם כמה שנים, אבל לצערי תוך שנתיים בטח נתפרק. טאדיץ' נפלא. שרוט לגמרי, אבל נפלא.

      הגב
  • S&M

    אייאקס היא דיוק של אירופה. וואן אנד דאן.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אני מבין את הכוונה, אבל לא בדיוק. איאקס מגדלת את השחקנים. חלקם נמצאים במערכת כמה שנים טובות מגילאי ילדים ונוער. קנטאקי וג'ון קליפארי הם הדוגמא המרכזית לוואן-אנד-דאן.

      הגב
  • משה השונמית

    גם בבית מול הטלויזיה אתה עוזב במחצית?
    ויתן אלוהים אגוזים לבחור בלי השיניים

    הגב
    • יואב דובינסקי

      יש לי מספיק סטודנטים להתעסק איתם. אין לי זמן, עניין וכוח לנסות לפתור בעיות בהבנת הנקרא של טרולים.

      הגב
  • Matipool

    ליברפול - ברצלונה מבחינת רכבת ההרים הרגשית שלי:
    ערב יום הזיכרון עם כל המשמעויות שלו, פיגור 3:0, פירמינו וסלאח לא בסגל, הציפיות הן אפס ולכן אין גם התרגשות. אני ממילא מושקע כולי במירוץ בליגה וליגת האלופות זה רק איזה בונוס קטן.
    מתחבר לפני המשחק לקישור כלשהו ואני רואה ללא סאונד (תקלה בשידור. מכיוון שאני טכנופוב ואף פעם לא רואה שידורים דרך האינטרנט אם יש לי ברירה, אני מסתפק במה שיש).
    הפתעה נעימה עם השער המוקדם של אוריגי אבל עדיין לא מתרגש. מצפה כל רגע להברקה של מסי ושוויון. יורדים למחצית ואני עדיין רגוע ובלי ציפיות.
    כמה דקות אחרי תחילת המחצית השנייה, נתקע לי השידור במצב של אחת אפס. מנסה במקביל לאייפאד להתחבר גם דרך הטלפון ואחרי 3-4 דקות השידור חוזר. אני רואה שכתוב 2:0 ורואה גם הילוך חוזר של השער של ג׳יני ופתאום התוצאה משתנה ל-3:0! מה קורה כאן? איפה הטעות?
    שולח מיד הודעה בקבוצת הווטסאפ כדורגל המשפחתי ומקבל תשובה מיידית - זו לא טעות. צמד מהיר של ג׳יני ושוויון. מכאן מתחיל הטירוף אצלי ודפיקות הלב. ב-4:0 אני כבר לא נושם. ליגת האלופות זה כבר לא בונוס אלא אשכרה סיכוי רציני לזכות בתואר כל כך חשוב שעד לפני חצי שעה לא היה סיכוי להגיע אליו. הדופק כל כך חזק שאני לא מסוגל לכתוב הודעות בווטסאפ כי היד רועדת. עדיין מצפה שבארסה תכבוש את השער שלה והחלום יישבר (כשברקע המחשבה על איבוד האליפות הצפוי בליגה ומה יקרה אם עכשיו נפספס את העלייה לגמר).
    שריקת סיום ואושר עילאי. שעה וחצי של עיכול מה שקרה ותקצירים חוזרים ותקווה גדולה לגמר. חייבים לזכות. פשוט חייבים. אסור שעונה כזו תיגמר בלי תואר גדול וזה גם יהיה תיקון לגמר בעונה שעברה.
    התבאסתי שטוטנהאם עלו לגמר כי חשבתי שיהיה לנו עדיף מול אייאקס. מקווה שנדע לקחת את זה.

    הגב
    • איאן ראש

      גם אני העדפתי את אייקס בגמר אבל ככה גם כל אלו שהיא העיפה בדרך.

      הגב
    • יואב דובינסקי

      לא להיות בישראל ביום הזיכרון וביום העצמאות תמיד מוזר לי. "דרבי יהודי" ביום העצמאות כשאני בחו"ל, בכלל יצר תחושה שאני מרוחק מהכל.

      הגב
  • ניינר / ווריור

    גם לאוהד טוטנהאם כמוני כאב קצת הלב על איאקס המדהימה הזו. הלואי ולספרס יהיה שכל להביא את ואן דר באאק

    הגב
  • Dr.van nostrand

    חשבנו עליך במהלך החודשים האחרונים עם הכדורגל הנפלא של אייאקס. מבאס נורא מה שקרה אבל זה הקסם של הכדורגל ולפעמים בהתמודדות ישירה מעפילה גם מי שהגיעה לפחות מצבים.

    החזרה למקום הראשון בליגה המקומית באמת מדהימה, במיוחד לאחר התבוסה לפיינורד בחוץ, אז נראה שהאליפות לבטח אבודה.

    לטעמי הכדורגל ההולנדי לא עושה מספיק בשביל לצמצם פערים בין 3 הגדולות לכל השאר וזה בסופו של יום יפגע במועדונים העשירים.
    מה שכן, אם אכן ייעשו ליגה כלל אירופית, מקומה של אייאקס מן הסתם יהיה מובטח ולאוהדיה אלו חדשות טובות.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      לאמסטרדם צריך להיות מקום מובטח בליגה פאן-אירופית, אבל לא בטוח שזה יהיה בראש סדר העדיפויות של האולישייחים.

      הגב
      • פרינס מרסר

        אולישייחים אוהבים כסף. אמסטרדם היא עיר תיירות מאד מרכזית באירופה שיש לה גם מסורת כדורגל עשירה. זה נראה לי נו בריינר שתהיה לה קבוצה בליגת על אירופאית אבל מה אני יודע, אני לא אולישייך...

        הגב
  • רומן

    את טאדיץ' ראינו בסטהמפטון. אם הוא היה כזה שחקן הוא היה משחק איפשהו בטופ 6 באנגליה ולא בליגה ההולנדית האיזוטרית.
    והאמת שכל האהדה הזאת להולנדים ולאיאקס קצת מעלה לי את הקיא, חבורה של פושעי מלחמה פחדנים שהסתתרו שנים מאחורי מיתוס מזויף שהם יצרו.
    התרפסות ושיתוף פעולה מלא ואוהד עם הנאצים במלחמה, מדינה ענקית שלא ירתה כדור אחד וקיבלה את הנאצים באהדה.
    עכשיו שיקפלו בחזרה לחורים שלהם שלא נשמע עליהם עוד 20 שנה.

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אני מתעלם מרעשי הרקע ומתרכז בטאדיץ'. יכול להיות שאתה צודק והוא באמת לא ברמה של שחקן מפתח בפרמייר ליג או שאולי זה עניין של סיטואציה. אני מניח שהצעות מכל מיני לאציו או ולנסיה יכולות להגיע. מקווה שיעדיף להישאר באיאקס, כי החיבור נהדר.

      הגב
      • רומן

        חבל שאתה מתעלם מרעשי הרקע.
        שר התחבורה שלנו משתלח בפולנים ומדינה שלמה מאוהבת בהולנדים. צביעות ממדרגה ראשונה.
        הם היו משת"פים מרצון, שלא יעבדו עליכם.

        הגב
    • matipool

      האמת היא שיש לא מעט צדק ואמת במה שרומן שכתב למעט העובדה שהולנד לא מדינה ענקית בקנה מידה אירופאי.

      הגב
      • matipool

        שכתב = כתב.

        הגב
  • שמעון פנדלוביץ'

    יופי של טור.

    הגב
  • צחי

    יואב,
    רייקארד פג התוקף היה חסר מאחור..,
    למרות שמאוד רציתי שאייאקס יעלו בעיקר בגלל הכדורגל והדרך המרשימה שעברו,
    בסיום המשחק התחושה שלי הייתה שראיתי את אחד המשחקים היותר דרמטיים וגדולים שלצ'מפיונס יש להציע וכידוע יש לו.., בנשימה אחת עם גמר 99 של מנצ'סטר, לא פחות.
    אצלי - הגול עם הבאזר ,התגובה של שחקני אייאקס לאחר הגול , הכריעה והדמעות של פוצ'טינו , ההלם על פניו של טן האך ומחיאות הכפיים של אוהדי אייאקס לקבוצה שלהם וגם נראה לי לקבוצה היריבה,השכיחו את הבאסה הפרטית על המקום וגרמו לחוויה הלא שכיחה הזאת ,להיות שלמה יותר.
    "אין על הטירוף של כדורגל" - in deed

    הגב
    • יואב דובינסקי

      אני לא אובייקטיבי, הרי הייתי בעד הקבוצה שהפסידה, אבל זה היה הכל חוץ מהפתעה בעיני. כל המחצית השניה היתה כל כך התרסקות קיטשית של איאקס. כל הפארנויות של איאקס לאורך השנים התגשמו (את חלקם גם ראינו במהלך העונה - התפרקות מהירה מול פיינורד, איבוד יתרון של שני שערים תוך כמה דקות מול הירנביין, שערים בדקות הסיום מול באיירן וריאל, תוצאות בית פחות טובות מתוצאות חוץ בכל הנוק אאוט). בגלל היעדר רייקארד, היה צריך את הונטלאר. הוותיק שלא יתן לעסק להתפרק כשקשה.

      הגב
      • צחי

        התפרקות\התרסקות נראים לי מושגים שהולכים רחוק מדי לגבי המשחק הספציפי הזה,
        זה לא שלא היו לאייאקס הזדמנויות להרוג את המשחק (מסכים שגם להיהרג),גם לאחר השיוויון,
        ראינו כבר מהפכים בחיינו , תראה את הראיונות שלאחר המשחק עם שחקני טוטנהאם,
        חלקם מודים שאייאקס הייתה טובה יותר ומזכירים את אלמנט המזל.
        אולי טן האך היה צריך לזוז מהפילסופיה שלו כי לא באמת חייב ללחוץ את היריבה בחצי שלהם עם כולם דקה 94:55...,
        מצד שני זה היה הורס את הרומנטיקה והקסם של הקבוצה הזאת - אצלם הניצחון זה לא סלוגן מפירסומת של ג'ילט .
        הם השאירו חותם והשראה לא פחות ואף יותר מקבוצות שסיימו עם הגביע.

        הגב
        • יואב דובינסקי

          לכן רציתי את הונטלאר על המגרש. איאקס הגיעה למצבים ולחצאי מצבים, אבל זייח וטאדיץ' לא היו מדוייקים. בדיוק למצבים האלה, כשעל הכף מקום בגמר ליגת האלופות ובין הקורות עומד השוער של אלופת העולם, רציתי שיהיה את החלוץ הכי מנוסה וקר רוח.

          הגב
          • צחי

            יואב ,
            אני מנסה בכל כוחי לנחם אותך,אך אתה ממאן,
            כבר שבוע עבר ואתה כנראה עדיין ממלמל לעצמך הונטלאר...
            רשמתי לך למעלה - הם השאירו חותם והשראה לא פחות ואף יותר מקבוצות שסיימו עם הגביע
            ואתה עדיין הונטלאר - הרגת אותי :)

            הגב
            • אמיתי

              ״הודור!...הודור!״ ((-;

            • יואב דובינסקי

              יש נחמה בדאבל וגאווה גדולה על העונה המיוחדת, אבל מפח הנפש גדול כי היה פספוס. לא פשוט להפנים שהיתה הזדמנות לגמר של פעם בחיים בין שתי קבוצות אהודות וזה כנראה לא יחזור. כלומר, שלא אחווה את החוויה הזאת בימי חיי. חכמים ממנו טענו שרגשות אחרי הפסד חזקים מרגשות אחרי ניצחון. זכייה של ליברפול תהווה פיצוי ראוי.

  • צחי

    מאחל לך ולרוב החברים באתר בית המקדש הליברפולי הזה - פיצוי כזה,
    רק אל תשכח את " לוקאס פאקינג מורה",
    מהונטלאר אני רואה ששחררת...אתה מתקדם יפה :)
    בהצלחה

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *