סאל אמרגי שואל: אתם יצאתם מדעתכם?

סאל אמרגי, מומחה ברצלונה שלנו, תוהה כמה יכולה תורת הכדורגל להשתנות מכך שארבעה כדורים פגעו בקורה?

בתמונה: מאמן לא מעודכן מחבק שחקן לוזר

שוב יש לנו הכבוד לארח את סאל אמרגי בענייני ברצלונה. שלזכותו ייאמר: הוא היה כאן גם כשהייתה הקבוצה הטובה בהיסטוריה וחוזר אלינו גם כשהיא סתם קבוצה!

****

פרשני הכדורגל בישראל – וכמובן גם הישראלים בתוכם – חייבים יותר הגיון ולא לנתח קבוצות או מאמנים רק לפי התוצאות האחרונות. מי שהייתה הקבוצה הכי טובה בעולם לפני שבוע לא יכולה להיות עכשיו סתם עוד קבוצה רק בגלל שהחטיאה אלף פעם מול השוער הענק של צ'לסי – ובין היתר פגעה ארבע פעמים בקורה. המאמן מוריניו שאחרי הקלאסיקו כתבו עליו בישראל שעשה שיעור בכדורגל לפפ גווארדיולה "הפראייר" הופך היום לתלמיד לא מוצלח של יופ היינקס הזקן? לא זה ולא זה.

זה היה אחד השבועות הכי חסרי מזל ודיוק בהיסטוריה של ברצלונה. וזה הרבה: הצעירים שביניכם אולי לא זוכרים, אבל למועדון הזה היו תקופות לוזריות ביותר. חייבים לברך את צ'לסי כי הגיעה לגמר הודות לבונקר מסודר וההרואי, ואני גם לא מסכים עם הרבה פרשנים ספרדים שמתלוננים על ה"ניצחון של אנטי פוטבול".

כמובן שאני גם לא שותף לכמה פרשנים ישראלים שמתאהבים בקבוצה שבקושי עוברת את החצי ושמבססת את תזת המשחק שלה על השאלה אם הכדור נכנס לשער או לא. באחד העיתונים החשובים בישראל נכתב המשפט "שצ'לסי שלחה אותה בשני מפגשים ללמוד מחדש איך משחקים כדורגל". הלו! אני לא קורא עברית במהירות אבל אולי בגלל זה יש לי זמן להבין כל מילה ומילה והמשפט הזה עדיין צורם לי.

כלומר אחרי שני משחקים שצ'לסי כמעט לא נגעה בכדור ובעטה לשער שבע פעמים – וכבשה שלושה שערים – היא צריכה ללמד כדורגל קבוצה ששלטה כל הזמן ובעטה לשער ארבעים ושבע פעמים – וכבשה רק פעמיים. לא רבותי, מה שצ'לסי צריכה ללמד את ברסה זה יעילות, לא כדורגל.

אפילו מאמן הכחולים והכוכבים שלה אמרו בעקבות המשחק שברסה היא הקבוצה הכי טובה בעולם, ושבשני המשחקים האלה שיחקה הרבה יותר טוב. אפילו טורס רמז שהם באו לקאמפ-נואו כדי לא לשחק כדורגל.  וכן זה לגיטימי ואפילו מובן, כי כמו שהם אמרו זו הדרך היחידה לעבור את ברסה.

אני גם שומע בישראל שברסה חייבת לבנות מחדש את עצמה. השתגעתם? הסגל של ברסה אולי קצת עייף, אבל בשום פנים ואופן אינו זקן. השאלה היחידה שברסה צריכה לפתור היא – האם גווארדיולה ממשיך או לא. כי מבחינת שחקנים הבעיה אולי נמצאת רק אצל צ'אבי – וגם אצלו זה לא בגלל הגיל אלא בעיקר בגלל הקרסול הפגוע.  פויול? הלוואי פיקה הצעיר היה רץ חצי ממנו.

ומוריניו שוב יורה.

ההדחה של ריאל מדריד ממתיקה את העצב של ברצלונה כמו שהנפילה של ברסה מעודדת את הרוח של אוהדי ריאל מדריד. אבל בהבדל קטן. בזמן שגווארדיולה נפל באלגנטיות וחיבק את כולם, מורניו עוד פעם מתח ביקורת על העולם ובעיקר על מה שהוא מגדיר "כאילו מדריטיסטס" והתלונן שהם תמיד "לבד". זה תמיד אותו סיפור: כשמפסידים כל העולם אשם. מה שלא ימנע מאנשים שוב לומר שהוא המאמן הכי טוב בעולם. אולי כי בעצם המסר הזה ש"כל העולם נגדנו" אהוב על הרבה ישראלים.

ולסיום ולמרות העצב ששורר היום בכל ספרד, חייבים להיות הגונים ולהגיד שהאנגלים והגרמנים לימדו לקח את כל הפרשנים הספרדים – שחשבו שהקלאסיקו בגמר במינכן הוא מובן מאליו.

בכדורגל אין דבר כזה מובן מאליו.

*

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עגל הזהב
משהו לדרבי

63 Comments

דורפן 26 באפריל 2012

סאל – רק בדבר אחד אני לא מסכים איתך. במועדון רציני ובתרבות כדורגל נורמלית גם לא צריכה להיות שום שאלה שפפ גווארדיולה ממשיך.

להיפך: אם ברצלונה הייתה זוכה בגביע וגווארדיולה היה רוצה "אתגרים חדשים" אולי הייתי מקבל עזיבה שלו בהבנה. במצב הנוכחי זו שערוריה אם לא ימשיך.

יש הרבה דברים שמנצ'סטר יונייטד יכולה ללמוד מברצלונה. זה מה שברצלונה צריכה ללמוד ממנצ'סטר יונייטד. שאם למועדון יש מנהיג מובהק, שאכפת לו כל כך מהמועדון, הוא צריך להמשיך בתפקיד דור שלם.

gdana 26 באפריל 2012

רונן, אם פפ לא יישאר זה בגלל שהוא לא רוצה להמשיך, לא המועדון (גם לפי הדיווחים וגם לפי מה שהוא אומר לעתים קרובות).

גלעד 26 באפריל 2012

השאלה האם פפ ממשיך או לא, לא מגיעה מצד ברצלונה, היא מגיעה מצד פפ עצמו. המועדון לא יכול להכריח אותו להישאר, זה הוא שבוחר לחדש חוזה לשנה אחת, הביקורת צריכה להיות מופנת כלפי פפ ולא כלפי ההנהלה של בארסה שמצדה עושה כל מה שהיא יכולה לכדי להמשיך את הרומן עם פפ (כולל ביטול מסע משחקים באסיה או באמריקה בקיץ הקרוב).

קשקשן בקומקום 26 באפריל 2012

לא מבין אותך. השאלה אם הוא יישאר היא רק כי לא ברור אם הוא רוצה או לא (כנראה לא), אין שום שאלה אם המועדון רוצה

מנחם לס 26 באפריל 2012

אני אוהב כדורגל. אני מת על כדורגל. אבל אין משחק כמו כדורגל בו קבוצה נחותה יכולה תמיד לנצח קבוצה עליונה. אז משהו דפוק במשחק הזה כי עולם הספורט בנוי על כך שאם אתה טוב יותר – כמו בריצת 100 מטר – אתה מנצח ב-90% מהמקרים. זה קורה באחוז גבוה מאד בפוטבול, ובכדורסל. לא תמיד בבייסבול שתלוי כל כך בפיצ'ר אחד.

rondi 26 באפריל 2012

אני לא מסכים איתך דוק, זה מה שיפה בכדורגל. כמו בפוקר, בעימות חזיתי, כל קלף יכול לנצח עם משחקים אותו נכון…

שמרלינג 26 באפריל 2012

אני מסכים שבכדורגל הסבירות לניצחון הקבוצה הפחות טובה גדול יחסית לענפים אחרים. בגלל זה שיטת הטורניר העיקרי בו הקבוצות משחקות את מרבית משחקיהן בעונה היא ליגה. בליגה הסיכוי להפתעות מינימלי.
אגב, אני טוען שבבייסבול ופוטבול זהות האלופות אקראית הרבה יותר. עד כדי כך בייסבול הוא מקרי שאפילו בסדרה של הטוב מ7 אנחנו רואים הרבה הפתעות שבאות בסתירה למה שראינו במשך עונה של 162 משחקים.
ועדיין, הקבוצות שנצחו את בארסה וריאל לא הגיעו למעמד משום מקום והן בהחלט נחשבו למועמדות ריאליות לזכייה עוד בתחילת ליגת האלופות.

יריב 26 באפריל 2012

יש בסיס לתלונה כזו אם אתה משווה לכדורסל, אבל לפוטבול ובייסבול? קשקוש. פוטבול ובייסבול הם משחקים עם גורם מקריות מאוד גבוה, וזה ברור לכל מי שמודע בכלל לשאלה. בפוטבול הוא כנראה מעט נמוך מבכדורגל, בביסבול הוא כנראה מעט גבוה מבכדורגל, אבל בכל מקרה הם על אותה סקאלה.

דורפן 26 באפריל 2012

יריב – התייחסתי בעבר למקריות בבייסבול. המקריות בבייסבול נובעת בגלל רוטציית הפיצ'רים. המשחק משוחק 162 פעמים בשנה אבל תפקיד שהוא בערך 50% מהקבוצה מתחלף כל חמישה ימים. כי אצל הפיצ'רים הטובים אתה כן רואה 80% ניצחון.

לדעתי אם בייסבול היה משוחק פעם בשבוע ולקבוצות היה פיצ'ר פותח אחד, הוא היה נראה הרבה פחות מקרי.

המקריות בפוטבול נובעת מאד מהשוויוניות – אני זוכר פלייאופים שקבוצות לקחו אליפות כשהן סופגות פחות מ-25 נקודות בכל הפלייאוף. וגם על פי השיטה החדשה שגורמת בהרבה מקרים לקבוצה עם המאזן הטוב יותר לשחק בחוץ.

דורפן 26 באפריל 2012

סליחה – כמובן שהתפקיד לא מתחלף כל חמישה ימים, אלא הוא ברוטציה של חמישה ימים.

אוהד מטס בירושלים 26 באפריל 2012

יש גורם נוסף שמקטין את המקריות בבייסבול והוא העובדה שאין שעון. אי אפשר לעשות 1-0 מקרי ולהסתגר בהגנה תוך המתנה לשריקת הסיום.

גמל (סתם גמל) 26 באפריל 2012

סוף סוף קצת הגיון

החתול במגפיים 26 באפריל 2012

Hallelujah

בים הכתיבה הבזוייה והאינטרסנטית של כל ה"לוינטלים" וה"אופירות" סוף-כל-סוף קצת קול שפוי ולא מתלהם.

תודה רבה!

ויכסלפיש 26 באפריל 2012

מנחם, תמיד? תתכן סטיית תקן גדולה מבענפים אחרים, אבל קבוצה שמנצחת ברוב המשחקים היא טובה יותר. חוץ מזה, נענשים על החמצות כמו במקרה הקלאסי של הולנד בחצי גמר 2000, קבוצה שמחמיצה שני פנדלים ומשחקת מול עשרה שחקנים, רשאית לבוא בטענות בעיקר אל עצמה

רובי פאולר האמיתית 26 באפריל 2012

דורפן, עכשיו , כשלפתע הגיח הקול הראשון בתקשורת שמשדר שפיות אחרי חצאי הגמר, אין לי יותר ספק שסאל אמרגי זה פסבדון, שם עט שלך. בדיוק כפי שידידך ארי פולמן המציא את הדמות הפיקטיבית החבר הדמיוני שלו רוב פוקס לפני חמש עשרה שנה בעיתון העיר בשביל שיוכל לכתוב קצת שטויות על ליברפול. אני מקווה שבקרמן משלם לך בשביל להיות אמארגי משכורת כפולה.

גיא וינטרוב 26 באפריל 2012

פאולר האמיתי, סאל אמארגי חי וקיים וראיתי אותו לא מעט פעמים בטלביזיה. איש נעים מאוד שמייצג את הקטאלוניוּת במיטבה.
איך הזכרת לי ימים נשכחים עכשיו עם הכינוי שלך, את מקמנמן ואת רדנאפ (שהיום לבשתי חולצה מקורית שלו למשחק עם החבר'ה)… מה יהיה עם הקבוצה שלנו?!…

אריאל גרייזס 26 באפריל 2012

צודק. זה בדיוק מה שכתבתי אתמול. שני הפסדים ואנשים איבדו את עצמם לדעת

אלון זנדר 26 באפריל 2012

רונן, עשה חסד עם סאל. זה לא הוא אומר שגווארדיולה בספק, ןלמען האמת קשה לי להאמין שאיש ממנהלי ברצלונה או אפילו אחרון האוהדים מאמינים שצריך להחליף את המאמן כדי להגיע לתוצאות טובות יותר.
זה גווארדיולה שרומז כבר עונה שלמה שהוא לא בטוח ממשיך בברצלונה, ושהוא לא רוצה להיות מאמן לדור אלא לחפש אתגרים חדשים או בכלל. בעיקר בחודשים האחרונים, בהם הוא לא חותם על הארכת חוזה אלא מברש סבלנות.

מנחם: גם באתלטיקה בעלי טכניקה טובה וכישרון על מפסידים למי שרצה יותר באותו יום והצליח לנתב את זה להופעה שלו. יש פה בלבול של שמות תואר – כי בכדורגל, מי שיותר טוב הוא זה שהבקיע יותר שערים במשחק ספציפי, או לפחות הלך הביתה עם התואר אחרי מפעל בו החוקים ידועים מראש לכולם.

אלון זנדר 26 באפריל 2012

רובי יקרה,
סאל קיים ושריר. גם אני ראיינתי אותו פעם ל'גלובס'. מצד שני, מאז תקופתנו המשותפת ב'העיר' אצל פולמן שלימד את כולם להמציא דברים, מסתובת שמועה אורבנית חזקה, שגם אני פסבדון של דורפן, אז לכי תדעי.

דורפן 26 באפריל 2012

אתה לא יכול להיות פסבדון שלי כי אני נשארתי הבנאדם האחרון שהוא נגד גרמניה בכל מצב. תמכתי אתמול בריאל מדריד כפי שתמכתי בליברפול נגד מנשנגלדבך.

ברור שגם סאל לא פסבדון כי בעוד רוב פוקס כתב הבלים מוחלטים וברור שארי פולמן לא רצה לחתום על הזבל הזה – סאל כותב דברים מדוייקים, הגיוניים ומלאי ידע – והייתי חותם בשמחה על הדברים.

רובי פאולר האמיתית 26 באפריל 2012

אני לא מאמינה לך, שגם במתרף עינויים של השב"כ, מחובר לאלקטרודות, תמכת בליברפול באותו משחק מול מינשנגלדבאך, או בכל משחק אחר

דורפן 26 באפריל 2012

הרעתי לשער של מקדרמוט המנוול. בכיתי בשער של סימונסן הדני האהוב. צהלתי בשער של טומי סמית' המטונף. שיבחתי את הצלילה של קיגן הרמאי והנפתי אגרוף כשפיל ניל החנטריש הבקיע את הפנדל.

old timer 26 באפריל 2012

אני הייתי בעד יונייטד בגמר נגד באירן (ביקשתי על כל מחילה מאלוהים אבל הוא בדיוק הסניף את קו הרוחב).

האמת זה יצא מושלם – גם הגרמנים הפסידו וגם יכולתי לומר ביושר אינטלקטואלי מוחלט שיונייטד זכתה בתואר שלא היתה ראויה לו.

דורפן 26 באפריל 2012

אנשים – אלון, סאל, גדאנה ואחרים: ברור לי לגמרי שההתלבטות של גווארדיולה עצמו. אולי הוא רוצה להרוויח המון כסף במקום אחר. אולי אתגר חדש.

מה שאני אומר הוא מעבר לכך: ברצלונה לא צריכה להגיד לו שהוא רצוי. או להציע לו חוזה.

היא צריכה להודיע: ברצלוניסטה אמיתי לא עוזב במצב כזה. לארגן מחאת אוהדים נגדו אם הוא מחליט לעזוב. כן – שיטות מניפוליסטיות של רגשי אשם יהודים.

סימנטוב 26 באפריל 2012

לא יצא לי לראות את המשחקים (שבוע שכזה) בדיעבד ומבחוץ זה נראה שהיהירות שצריך לעבור את הקלסיקו פגעה בתוצאה (כמה משחקים בלה ליגה ברסה וריאל באות במתח ובדריכות מקסימלית?).
בעולם אופטימלי האסטטיקה מנצחת ולא רק במסיבות :)
מנחם – היופי בכדורגל זה שהחזק לא תמיד ינצח ואפשר להערים עליו, וזה קצת פרדוקס שטוענים שהמאמן יותר חשוב בכדורסל וכדורגל אמריקאי לא?
אך רק שפפ ימשיך בברסה כי זה פשוט כיף גדול אחד.

אופיר 26 באפריל 2012

זה דורפן על הבס בוידאו?

שמרלינג 26 באפריל 2012

התחלתי עם הכינוי דורפן עוד בימי ה BBSים. אני שמח שזה תפס.

סאל 26 באפריל 2012

שלום. אני תמיד שמח להתארח כאן. בפעם האחרונה שבדקתי הייתי חי וקיים. רונן ועמית יכולים להעיד על כך. ההחלטה של גווארדיולה האם להמשיך או לא תלויה בו כמובן, וממה ששמעתי בשעות האחרונות זה 50:50. ברסה עשתה הכל כדי שימשיך.

דורפן 26 באפריל 2012

סאל – "הכל" זה הפגנת אוהדים, שביתה כללית בקטלוניה.

אריק 26 באפריל 2012

ברור שהכל נכון זה בכלל לא שאלה.אבד הזיכרון לטווח בינוני/ארוך ונשאר רק הקצר/ קצר מאוד. מבט לקופסא מימין מגלה שבורוביץ מספיד את מוריניו אין גבול. אולי שריאל יביאו את עטר? או סיני?

אביאל 26 באפריל 2012

סאל – אני לא בטוח לגמרי הערה שקראת בעיתון, אם אני לא טועה היא הופיעה במעריב והיא התכוונה לעניין ספציפי מאוד (שגם מוצדק לדעתי), הגול של צ'לסי במפגש הראשון, תוספת הזמן של המחצית (זמן גרוע מכל הבחינות לקבל שער), מסי באמצע המגרש, מכדרר, מולו מופיע לאמפרד, מסי במקום למסור ולא לקחת סיכון של איבוד כדור במקום ובזמן שכזה מנסה לעבור אותו, לאמפרד חוטף מוסר לרמירז למתפרצת שמבשל לדרוגבה. זו היתה הכוונה, לעניין פשוט מאוד בכדורגל שבדרך כלל לא עושים, לא לוקחים סיכון במעמד, במיקום ובזמן כזה. אני לא מאמין שהכוונה היתה לגרום לברצלונה לפרק את החבילה, אלא בדיוק ההפך לחדד מספר מאפיינים מובהקים של כדורגל שקצת נעלמו בגלל שהשיטה עובדת מצוין.
אבל במבט למספר מאפיינים של ברצלונה הנוכחית, אין הגבהות מהצדדים, להזכירם אפלאיי בישל ככה למסי בשנה שעברה והצליח להתיר את הבונקר של ריאל בחצי הגמר. אין חלוץ רחבה קלאסי, מה שגרם לגווארדיולה להכניס דווקא את קייטה שינסה לנגוח. השער של אנייסטה לפני שלוש שנים, מהלך מאוד לא טיפוסי של ברצלונה הנוכחית ובמיוחד של אנייסטה ואלה סתם דוגמאות שקופצות לי לראש עכשיו, אני חושב שהביקורת הזאת מוצדקת, כי ברצלונה נתקלת כבר ארבע עונות בקבוצות עם הגנות ויכולת טקטית בהגנה שהוכיחו את עצמן מולה (בפעמיים שהיא עברה השופט עזר לה) ואכן הצליחו במידה כזאת או אחרת לעצור אותה.

בקשר למוריניו, אני לא חושב שהוא כל כך התבכיין אתמול, בכל מקרה, גם גווראדיולה ביקר את צורת המשחק של צ'לסי אחרי המשחק הראשון, ככה שאף אחד לא תמים כאן. אני יגיד לך גם למה אני אישית אוהב את מוריניו (ואני דווקא לא מסכים איתך לגבי מידת האהבה כלפיו בישראל) דווקא בגלל שהוא מתנהג כמו שאוהד של קבוצה מתנהג, אין לו צורך בהעמדות פנים וג'נטלמניות מתחסדת, ככה הוא וזה מה שיש, הוא לא אמור מחנך ולא עובד ציבור שאמור להתנהג לפי כללים מסוימים, הוא אומר את מה שיש לו על הלב, גם אם חלק מזה זו טקטיקה לקראת הבאות.

בני תבורי 26 באפריל 2012

בניגוד לדורפן, הייתי אתמול לגמרי בעד באיירן, הרי מישהו היה צריך למחוק את החיוך הזחוח מהפרצופים שם בברנבאו.

שלו 26 באפריל 2012

או באולפן בתל אביב.

גיל 26 באפריל 2012

צודק 100%. אם כל קבוצה אחרת בעולם, או אפילו לאורך ההיסטוריה, הייתה משחקת כמו שברצלונה שיחקה בשני המשחקים נגד צ'לסי, אז כולם היו מהללים אותה ואומרים איזו קבוצה אדירה היא שסבלה מחוסר מזל. הבעייה היא לא עם הקבוצה אלא איתנו האנשים שפסיכולוגית, בלתי נמנע שנערוך השוואות. מכיוון שמדובר בברצלונה אז ההשוואות הרלוונטית הן רק לה עצמה והיא הציבה רף בלתי אפשרי בשנים האחרונות. מה שכן, יכול באמת להיות שהשחקנים קצת עייפים או שהפעולות שהם מבצעים כל כך אוטומטיות שמשהו מרגש הכדורגל נאבד בדרך לשער. אני גם חושב שחוסר התחרות בליגה הספרדית פגע בהם. כשמנצחים את רוב המשחקים בקלות, קשה לערוך את הסוויץ' כשדברים משתבשים. לדעתי זה פחות עניין של יכולת ויותר של ריכוז.

אופיר 26 באפריל 2012

אם הדיווחים נכונים ופפ עוזב את בארסה – זה זמן מושלם עבור וונגר להודיע שהוא עובר לתפקיד ארגוני במועדון ומפנה את מלאכת האימון לאיש המושלם לתפקיד.

בנג'י מולינה 26 באפריל 2012

סאל – אתה נוגע פה בנקודה שהיא מוכרת ורגישה בכדורגל. אין לאף אחד ספק שמזל (ואני גם מוסיף – טעויות שיפוט) הם חלק בלתי נפרד מהכדורגל. אבל מעבר לקלישאה של "זה מה שיפה בכדורגל", אני חושב שאין לנו ברירה אלא להסתכל על הדברים עצמם, ועל מה שקרה, ולא על "מה היה קורה אילו".

"מה היה קורה אילו הכדור של מסי היה נמוך בעשרים סנטימטרים?", "מה היה קורה אילו ג'ון טרי לא היה מחליק במוסקבה"… אין לזה סוף. בשורה התחתונה ברצלונה לא הצליחה לנצח את צ'לסי באף אחד משני המשחקים וזה מה שחשוב.

לצורך הפרובוקציה, ברור שברצלונה נהנתה פעמים רבות בעבר מטעויות שיפוט, והמזל היה לטובתה לא פעם. שוב אזכיר את תצוגת הנפל של אוברבו ב-2009, שלולא היא ברצלונה לא היתה זוכה בגביע בשנה המפורסמת ביותר שלה. אז הפעם אוהדי ברצלונה תולים את ההפסד במזל? אולי זה צדק.

ואגב, אני חושב שאנחנו מדברים על הנושא הזה הרבה בהקשר של כדורגל, בעוד הוא מאפיין בעצם את המציאות שלנו כאן כל הזמן, או את החיים בכללם. במיוחד עבור מי שמתסכל על כדורגל באופן מתנשא, קל ללגלג על כך שבכדורגל הכול נקבע על פי מזל ופרשנים בונים תלי תלים של סיפורים על שום דבר. אבל יש דוגמאות נוספות, אני אתן אחת מעט קיצונית אך די מדויקת לדעתי – שרקטה שפוגעת בשטח פתוח ולא גורמת לנפגעים לעומת רקטה שפוגעת במבנה וגורמת להרוגים רבים. ההבדל בין האחת לשנייה, בטח מצד המותקפת, הוא מזל בלבד. אך בעוד הראשונה, סביר להניח, תופיע רק בשורה אחת במבזק חדשות, השנייה עלולה להוביל לפרוץ מלחמה רחבת היקף. אלה החיים. וזה הכדורגל.

SAL 26 באפריל 2012

Is not official but is the last season of Pep Guardiola

יוסי האדום 26 באפריל 2012

מסכים עם כל מילה. אני לא אוהד של אף קבוצה, אבל ריאל מגעילה אותי עם טיפוסים כמו מוריניו, רונאלדו ופפה, וברצלונה מקסימה אותי.

ומה שצ'לסי שיחקה זה לא כדורגל, לעומת באיירן שדווקא כן שיחקה.

בגלל כל אלה הצטערתי על ההפסד של ברצלונה (שאותו ראיתי עם הרבה אוהדי ריאל דווקא, ב-James Joyce במדריד) ושמחתי על ההפסד של ריאל. אם הייתי יודע מראש שהם יפסידו הייתי נשאר עוד יום במדריד ומשקיע 300 יורו כדי לראות את זה :-)

אביאל 26 באפריל 2012

בלי להעליב (הכל בהומור) אבל כנראה שזה מה שקורה למי שלא מסוגל לקבל סגנונות אחרים של המשחק, מעניין אותך משחקים יפים והתקפיים ? בשביל זה המציאו את YouTube תמצא שם את המיטב.

נגבי מצוי 26 באפריל 2012

אם אני הייתי יודע שהם יפסידו הייתי משקיע 300 יורו כדי להמר על זה.

יואב מקטמון 26 באפריל 2012

1)חוק שערי החוץ מיותר, לא הוגן וגורם ליותר נזק מאשר תועלת.

אני לא מצליח להבין למה שער חוץ שווה הרבה יותר משער בית.
החוק הזה מעדיף בבירור את ההגנתיות ונותן יתרון לא הוגן לקבוצה בעלת הגנה חזקה על פני התקפה חזקה.
נצחון ביתי 1-0 הרבה יותר טוב מ – 4-3!! למה???
הקבוצה הביתית מפחדת לספוג ולכן משחקת יותר הגנתי מבדרך כלל. דוגמא טובה היתה אתמול, במצב של 2-1 לטובתה, ריאל פחדה לספוג שער שוויון שהיה מצריך אותה להבקיע שניים כדי לעלות.
לפני שנתיים, ברבע הגמר בין מנצ'סטר יונייטד לבאיירן, יונייטד רעדה מפחד במצב של 3-1 לטובתה, ירדה לבונקר היסטרי (ועוד ב – 10 שחקנים) ובסוף חטפה את השני שהעיף אותה.
לא חסרות דוגמאות נוספות למצבים דומים.
במצב של שוויון בשערים, אין שום סיבה או טעם להתחשב בשערי החוץ, אלא להמשיך לשחק כרגיל עד שהשוויון נשבר.

2) ההארכה מיותרת!

מתי ראינו 30 דקות הארכה איכותיות, מותחות, דרמטיות במיוחד?
אני יכול להיזכר בחצי גמר המונדיאל מ – 1982 בין מערב גרמניה לצרפת. מעבר לזה (ואולי עוד מספר זעום של דוגמאות), ההארכה היא עניין מייבש, משעמם ומיותר.
שתי הקבוצות מתות מפחד מספיגת שער, ואפשר לראות בבירור שהשחקנים מעדיפים להגיע כבר לפנדלים.
לא ברור מי סובל יותר, השחקנים העייפים והמפוחדים, או הצופים העייפים שמעדיפים קצת דרמה בצורת פנדלים.
מה שברור הוא, שהגיע הזמן לבטל את ההארכה.

3) ברצלונה לא גמורה ולא נעליים.
יש לה נקודות תורפה, והיא אנושית, אחרי הכל. אבל היא עדיין קבוצת הכדורגל הטובה היותר של תקופתנו, בהפרש די ניכר מהבאות אחריה.

4) יהיה גמר מצוין, אני מקוה, כיוון שצ'לסי תנסה לתקוף קצת יותר ויש לה כמה כלים שאני לא בטוח שלבאיירן יש תשובה מלאה להם.
אני בהחלט בעד באיירן, למרות האנגלופיליות העמוקה שלי, אני פשוט לא יכול לדמיין את ג'ון טרי מניף את גביע אירופה!

יואב 26 באפריל 2012

טרי לא יניף בכל מקרה(:

LEONIDAS 26 באפריל 2012

ג'ון טרי לא יניף….

יואב מקטמון 26 באפריל 2012

http://www.teamtalk.com/news/2483/7706946/Terry-allowed-to-lift-CL-trophy
באופ"א השתגעו והחליטו שיאפשרו למנוול הזה לעלות ולהניף במקרה של זכיה.

אביאל 26 באפריל 2012

למה מנוול ? לגיגס מותר על אף שהוא מנוול לא פחות ?

יואב מקטמון 26 באפריל 2012

חוזר בי.
לא מנוול, סתם בריון.
ובהחלט לא מגיע לו להתקרב לאיזור הנפת הגביע, אם וכאשר.

יואב 27 באפריל 2012

גיגסי? באמת נו…

לאסלו צה 26 באפריל 2012

אם קבוצה מבקיעה 2 שערים ב47 בעיטות לשער יש לה הרבה מה ללמוד, בעיקר בניצול מצבים.

הופמן 26 באפריל 2012

מי לעזאזל חושב שפפ צריך ללכת או שברצלונה "איבדה את זה", מלבד כמה עורכי אתרים שרוצים כניסות אז הם נותנים כותרות צעקניות?
עם זאת, זה לא סתם עניין של "מזל". יש משחקים שצריך להגיע אליהם בשיא מסוים, ובארסה לא נראתה – לא בקלאסיקו ולא בחצי הגמר – כמו קבוצה בשיא שלה. המזל נכנס למשוואה כשיש חמש הזדמנויות "אמיתיות" במשחק ואף אחת לא נכנסת. אם יש 20 אז משהו ייכנס.
וצריך להודות שההגנה של בארסה היא לא מה שהיתה עם פיקה, פויול ואבידל (שחשיבותו מתבררת עכשיו), שקצת הגזימו עם היכולת ההתקפית של דני אלבס, ושטיו, קואנקה וטיאגו הם לא צ'אבי, אינייסטה ומסי הבאים.
אבל כל עוד שלושת האחרונים עדיין כאן – מוקדם, מוקדם מאוד להספיד את בארסה.

דניאל אחר 26 באפריל 2012

לדעתי אתה קצת מגזים. צ'לסי אולי לא בשיאה, אבל 20 מצבי כיבוש מול יריבה ברמה הזאת זה לא יעד ריאלי. לדעתי הם הגיעו ל-7 מצבים טובים בקמפ נואו, וכ-10 בגשר, וברמה הזאת, מול יריבה שמחנה את האוטובוס, זה המון. הבעייה בחלק ההתקפי הייתה בעיקר בניצול המצבים, לא בייצורם.
לגבי ההגנה אני מסכים איתך.
לבסוף, טייו וקואנקה לא ניסו להחליף את מסי או אינייסטה, אלא את פדרו ווייה. לגבי טיאגו, חכה קצת. יש לו סיכוי להפוך לשחקן בקנה המידה של אינייסטה וצ'אבי.

הופמן 26 באפריל 2012

זהו, שדיברו כאן על 47 הזדמנויות, ואני זוכר את הפנדל של מסי, את הבעיטה שלו לקורה, ועוד שתי הזדמנויות מעולות של צ'אבי, אחת בכל משחק. אולי גם לבוסקטס היתה בעיטה או שתיים מקרוב. מה חוץ מזה?

דניאל אחר 27 באפריל 2012

אז ככה, בשביל לראות אם זכרתי סלקטיבית הלכתי וצפיתי שוב בתקציר של ה-1:0 ושוב נשבר לי הלב, אז אני מקווה שתעריך זאת.
לספירתי, המצבים המשמעותיים: סאנצ'ז 2, ססק 3, פויול, פדרו+בוסקטס באותו מהלך. ועוד שני חצאי-מצב.
http://www.youtube.com/watch?v=E2PfmuDf6f8&feature=player_embedded

אלה 7 מצבים טובים לכבוש, במשחק חוץ. ברמה הזאת, זה הרבה מאוד. את ה-2:2 אין לי לב לראות שוב, אבל גם שם לדעתי היו 6-7 מצבים טובים.

הופמן 27 באפריל 2012

רגע, אבל נניח שהיו 7 מצבים. נניח שהיו 20 מצבים. אם הם לא הבקיעו אותם אז זה די מוכיח שהם לא בשיאם, לא? או שזה הכל מזל?

דניאל אחר 27 באפריל 2012

הופמן: כן, יש אלמנט מזל בכדורגל והתעלמות מוחלטת ממנו היא בדיוק תמונת הראי של הדעה ששוללת לחלוטין את השפעת המאמן, ושתיהן שגויות לדעתי. אם נקרא משחקים רק לפי תוצאה לא נלמד כלום.
אז אני מאוכזב מההחמצות (ומהיעילות הקלינית של צ'לסי), אבל אני לא קונה ש'השיטה נכשלה'. השיטה הביאה אותנו לעמדה מעולה, של ייתרון עצום במצבי הבקעה, וזו כל מטרתה.
מצד שני, לברסה יש בעייה בניצול מצבים לאורך כל העונה, בין השאר בגלל פציעות ממושכות של שלושת השחקנים שהיו אמורים לעזור למסי ביותר. זו בעייה שצריך לתקן, אבל אסור לזרוק את השיטה שכל כך הצליחה, *כולל* במפגש מול צ'לסי בגללה.

דניאל אחר 27 באפריל 2012

מצד שני, אני קורא חדשות, ספורטיביות ואחרות, וכבר יצא לי החשק להתווכח ובכלל לחיות.

הופמן 27 באפריל 2012

שלא תבין לא נכון, אני גם בעד השיטה. ואני מאוד נהנה לראות אותה מבוצעת על ידי בארסה. רק שהמשחקים האלה הוכיחו שיש עוד מקום לשיפור. קשה לי להאמין שוילאנובה יצליח לעשות את התיקונים הנדרשים, אבל ברצלונה כבר הוכיחה שהיא לא מתחשבת באמונות שלי.

דניאל אחר 27 באפריל 2012

אבל זאת הנקודה שלי. אני לא חושב שיש 'שיפורים נדרשים' משמעותיים. כנראה שצריך למצוא דרך להפחית את העומס על צ'אבי, לחדד את החוד (וייה, פדרו) ולהחליף את אבידל (בייל, יכול להיות). אבל אין דרך להבטיח הצלחה ב-100%.
למעשה, מבחינת היכולת הרבה יותר הגיוני היה שברסה תעפיל לגמר השנה מאשר בעונה הראשונה של פפ. וככה צריך לנתח את הדברים.
ובעיני וילנובה הוא המחליף המושלם.

דניאל אחר 27 באפריל 2012

אגב, אני מתנצל אם אני חופר יותר מדי

הופמן 27 באפריל 2012

היה יותר הגיוני, חוץ מהפרט הקטן שיריבותיה של בארסה כבר למדו אותה ויודעות איך להתגונן. יש את הקבוצות שיש להן את חומר השחקנים להצליח בזה, ויש את אלה שלא. משהו צריך להשתנות, אם זו אופציה לחלוץ גבוה או דרך אחרת לפצח בונקר – אני לא מכיר את וילאנובה מספיק אבל מקווה שהוא יחשוב על משהו.
אתה לא חופר, אני נהנה מהדיון.

דניאל אחר 27 באפריל 2012

אני קצת מסכים, אבל כדאי להיזהר עם הצהרות בומסטיות כאלה. למשל, (שוב) מול צ'לסי השנה ברסה הגיעה ליותר הזדמנויות מאשר מול צ'לסי ב-2009 ומאינטר של מוריניו ביחד.
מה שנכון הוא שלמדו, יחסית, איך להתמודד עם התיפקוד של מסי כחלוץ נסוג, שהיה ההברקה הראשונה של פפ. בפועל ברסה שיחקה כמעט בלי חלוץ מרכזי, וייצרה מצבי הבקעה ע"י חדירה לרחבה מהמרכז (אינייסטה, מסי) או מהצד (הנרי, פדרו, וייה). אחד הפיתרונות הוא להתחיל את ההגנה במרכז הקישור ומוריניו ניסה את זה בדרכים שונות החל מהשנה שעברה.
לפפ היו שני פתרונות לזה – האחד לרווח את המשחק לאגפים (לכן ראינו את קואנקה משחק הרבה), או לתפקד את סאנצ'ז כחלוץ כמעט מרכזי, שיימשוך כל ההגנה אחורה. שניהם עבדו בצורה מעולה בקלאסיקו הראשון, וקצת פחות בסוף העונה. הוא גם ניסה לעיתים להחזיר את מסי לאגף ימין, זה קצת פחות הצליח.
אני חושב שחלק מרכזי בבעייה הוא ההיעדרות של וייה ופדרו. בלעדיהם לא היו מספיק שחקנים שחודרים לרחבה, ססק עשה את זה היטב בתחילת העונה אבל נעלם קצת, ולאינייסטה הייתה עונה די משונה, בין השאר בגלל ההגעה של ססק.
חלוץ מרכזי גבוה יכול להוות אופצייה ב' לא רעה, אבל להכניס אותו להרכב באופן קבוע ייפגע יותר מדי בצורת המשחק הרגילה. לעניות דעתי הפיתרון צריך לבוא יותר מהאגפים. וגם הרעיון של סאנצ'ז לפני מסי טוב לדעתי. בכל מקרה, אני בטוח שלווילנובה יהיו מספק רעיונות טובים.

עופר 27 באפריל 2012

הופמן –

זה אומר שחלק מהשחקנים (ססק הוא הדוגמה הכי מובהקת) איבדו את הביטחון מול השער.

אבל מצד שני, זה אומר שהשיטה עדיין עובדת ומייצרת הזדמנויות.

דניאל אחר 27 באפריל 2012

עופר, חבל שלא קראתי מה שאמרת לפני ששפכתי 500 מילים בשביל להגיד אותו דבר. בקיצור, צודק.

הופמן 27 באפריל 2012

מתי אמרתי שהשיטה לא עובדת? אמרתי שברגע שהם היו צריכים להגיע לשיא, הם לא היו בו. זה לא רק ההזדמנויות, הם בפירוש נראו הרבה פחות טוב גם מול צ'לסי, גם מול ריאל.
אלון עידן כתב דברים דומים היום:
http://www.haaretz.co.il/sport/mitbonen/1.1694741

Comments closed