אם יש דיין באולם שיופיע מיד

אחד הימים המפתיעים ומרגשים בספורט הישראלי לאחרונה. העובדה שמכבי והפועל איחדו שורות ועשו זאת בצורה הגיונית, מתונה, קונסטרוקטיבית, היתה לא פחות ממדהימה בעיניי. במיוחד לאור האמוציות הקשות השבוע האחרון. ברור שהיה כאם אינטרס משותף – למנוע נזק כבד – אך כך בדיוק נוצרות בריתות. בזכות אינטרסים.

לאור חזיון אחרית זה, וגר זאב עם כבש, חשבתי לצומי שגם ההתאחדות תבין את המצב ותחשוב על רוח הספורט והגינות, ולא על אלף שיקולים אחרים.

אך התובע התגלה כאטום ביותר (הפתעה זה לא), וכפי שהעיר עו"ד מאירי – כלל לא התייחס לכל מה שנאמר והוסבר ונומק והוצע במשך 3 שעות על ידי שתי הקבוצות. הוא הגיע מהבית עם עונש כבד ביותר שמושת על כל מי שלא באמת אשם בארועים – אוהדים תמימים והנהלות – והתעלם מכל השאר.

והערות הדיינים, שאמרו בגלוי שמצפים מהם לענישה כבדה "אחרת יחשבו שהם 3 מוקיונים" – מראה היכן דעתם (בשמירת התדמית האישית שלהם) והיכן איננה (במחשבות למנוע באמת מצבים דומים, להקל על מי שאין לפגוע בו, ולתת תמריץ חיובי לפעילות יזומה של הקבוצות – במקום להנחית מכת מוות על מאמצים דומים).

הבעיה היא שהדיינים כמו שאמרו פה אטומים וחיים בשנות החמישים. ראיתי אחד מהם שאמר "מה אתם מצפים שכל מה שנצא מפה זה עם עונש לפואד שמפואד?!".
חיים בעולם אנלוגי, והקבוצות חיות כבר בעולם דיגיטלי. מייאש

כל מילה

אני אנארכיסט ואני אוהד הפועל ואני יושב בשער 5. אפשר כבר לשלוח אליי את הליגיון של רצון?

אפשר לדעת במי מדובר בתמונה, לא מופיע לי.
ושאלה שאפשר להפנות לעורכים של האתר: למה אין תאריכים של הפוסטים? והאם זה רק אני שמעדיף את הרקע האפור