מרקו חזר לאבא

כבר התייחסתי לנושא בעבר אבל המטפורה טובה.

הסיבה בעיני שלאצטדיון בפתח תקווה אין שם היא שברגע שיהיה לו שם, מישהו יצטרך להכיר במציאות כלשהי – אם ייצאו למכרז יתברר השווי האמיתי שלו ואם יקראו לו בשם של כוכב עבר הרי שמישהו יצטרך להודות שנבנה אצטדיון על בסיס תכנית עסקית לא ריאלית.

אז מה עושים? מחכים שהפריץ ימות או שהכלב ילמד לדבר,משהו כזה.

וזה הסיפור של מכבי חיפה, ארגון שעשה טעויות בשנים האחרונות ולא רוצה לשים תג מחיר אחד כולל עליהם – זה הכול.

***

כשעושים טעויות צריך להכיר בטעות, חיפה שעשתה טעות גדולה עם תומר חמד משותקת מאז ורואה בכל שובל גוזלן או אלון תורג'מן סיכוי לטעות חדשה – התוצאה עומס בגזרת החלוצים והישארות עם סגל חלוצים עמוס אך בינוני בדור הזהב של חלוצי ישראל.

וכשעושים טעות עם שחקן גם במחיר של חוזה יקר צריך לראות מה עשתה מכבי עם ברק יצחקי ולא מה שעשתה חיפה עם אביחי ידין- המנודים הם סמל עצום בעיני למחדל – במקום להכיר פעם אחת בטעות גוררים אותה כדי לא לייצר לנושא תג מחיר כולל.

או כשמפחדים כל כך ממגע הזהב של איזי שירצקי אז מפחדים לשחרר את מי שצריך להיות משוחרר רק כדי לא לגלות אותו פורח במקום אחר וכך הלאה.

ויש עוד דוגמאות אבל הבנתם את הרעיון.

חיפה יכולה לבנות 2 קבוצות של פלייאוף עליון ממושאליה, צעיריה ומנודיה – היא רק לא יכולה לבנות קבוצה אחת חזקה באמת מהם – הפחד מלשחרר לליגה כולה את הטעויות שלה משתק אותה ומצד שני הקדנציות הסבירות של צעיריה בסכנין ובהפועל פ"ת מסנוורים אותה לחשוב שמצאה את הכוכבים הבאים מתחת לפנס.

***

נמני קנה יקר אך קנה טוב, זה היה בסיס מצוין לקרויף -מישהו בחיפה קנה יקר אך קנה רע והתעקש להפוך את זה לבסיס החדש.

זו לא שאלה של כסף, זו שאלה של אגו ופחד להודות בכישלון, פחד שמשתק יותר מהרצון להצליח.

לא שאלה של יכולות בכלל אלא פשוט בעיה של ביטחון עצמי (בעיני).

עטר, בנאדו וסאלה נראו בתחילת הקדנציה שלהם כל כך בטוחים בעצמם – ונראו בסופו חסרי ביטחון עצמי לחלוטין ודווקא אלישע שהגיע כאנדרדוג התאים ככל הנראה טוב יותר מזכרי האלפא שבאו לשם לעשות סדר ולהחזיר עטרה ליושנה.

***

כדי שמנהלים יקבלו החלטות טובות צריך להבין שהם יעשו לא מעט טעויות.

מישהו היה צריך לשים את תג המחיר על הבנייה של חיפה החדשה –הוא היה עצום פיננסית ויחד איתו יכול להוביל לעוד ועוד מקרי תומר חמד למיניהם.

אבל רק מהלכים כאלה יספקו את הביטחון העצמי הנדרש ורק מערכת חזקה הולכת לשינוי אמיתי -זה מה שעשה גולדהאר לאחר שנתיים, זו מה שעשתה אלונה לאחר חמש שנים כושלות – היכולת למחוק השקעות כושלות היא מפתח בסיטואציות כאלה.

אבל בשביל זה צריך פה ביטחון עצמי עצום לדעת שלמרות הכישלונות היכולות קיימות וכמה ששחר משחק אותה – לדעתי משהו בסיסי בביטחון העצמי נפגע.

***

אם חיפה רוצה לבנות את העסק מחדש – היא צריכה לעשות את מה שואן חאל עשה בתחילת העונה ושדורפן כינה "אקסודוס" – להכין המון כסף וללכת לשחרר המון שחקנים ובעיקר להבין שאין יותר פרות קדושות.

בתחושת הבטן שלי היא צריכה אקסודוס – מצד שני מדובר בהוצאה עצומה ואני לא בטוח ששחר רוצה ללכת לשם ,זה דבר אחד לכתוב פוסט ודבר אחר לממן את זה.

***

הבחירה במרקו בלבול מספרת את הכיוון טוב יותר מכל פוסט.

בלבול זה אנדרדוג, רעב עצום להצלחה והיכרות עם המערכת – אלישע משודרג ואפילו הקדנציה בסכנין דומה.

זה אומר ששחר מוכן ללכת ל"חצי אקסודוס"- שחרור גדול של שחקנים בהחלט על הפרק, גיוס כוכבים בהרבה כסף, לא עכשיו.

איש עבודה קשוח שמצד אחד יעבוד הכי קשה ומצד שני לא יעשה שום שינוי במערכת ולא יצמיד שום תג מחיר למחדלי השנים הקודמות.

אם לקרוא לאצטדיון על שם סטלמך זו המקבילה של רובן עטר ואם ללכת עם סמי עופר זה ללכת לעידן הכסף הגדול ואירופה פה מעבר לפינה.

אז להביא את בלבול זו המקבילה של אצטדיון המושבה.

אבל בתכל'ס לא בחירה ללא היגיון.

 

 

 

 

קול הענפים הקטנים - רינת ורדי
ליגת שוקי ההון - תתקשו להתעשר מהימורים על נצחונות של ריאל מדריד בליגה הספרדית

54 Comments

Lord Anthony 28 בדצמבר 2014

בלבול הוא עוד סיפטום של מה שניתן לכנות סינדרום יעקובו, ההתעקשות של יעקב שחר להאמין שהוא מסוגל להביא מציאות בגרושים שישדרגו את הקבוצה שלו בצורה משמעותית (ואחר כך אם אפשר למכור אותם בסכומים גבוהים זה עוד יותר טוב). נכון שלפעמים זה מצליח (ע"ע יעקובו ואלישע לוי, לגבי רוני לוי הדעות עדין חלוקות), בד"כ זה נכשל.

מאוריציו 29 בדצמבר 2014

אותו רוני לוי שהביא להם שלוש אליפויות?

גיל שלי 28 בדצמבר 2014

מעניין שאבי נמני אהב את בלבול כמאמן, וכנראה שגם יוסי בניון אוהב אותו כמאמן

holden 28 בדצמבר 2014

יוסי בניון הוא המאמן בפועל של הירוקים, על פיו יישק דבר, שחר טעה שהחתים את בניון, בחור כחוש ופציע שעברו ותהילתו מאחוריו,
רק דבר אחד או שניים יציל את חיפה:
לשחרר את יוסלה עם כל הכסף שכרוך בכך,
לתת לשחקני נוער להשתפשף בעונה המחורבנת הזו, מנצ'סטר באנגליה-מכבי בישראל היידה חיפה

גדי מרקוביץ 28 בדצמבר 2014

שאלה: האם יש גיבוי לאקסיומה שיוסי בניון מנהיג?

holden 28 בדצמבר 2014

יוסי בניון ממש לא מנהיג, ככל הנראה שחר הבטיח לו תפקיד ניהולי עם פרישתו ממשחק-פעיל וזו הסיבה לשובו לכר-הדשא בחיפה.
שחר כבר לא רלוונטי, שחר אבי כל חטאת.
שחר חושב ומתנהג כמו בשנות השמונים, הוא שכח או שקשה לו להפנים שיש שחקנים חדשים איתו על המסלול.
עד ששחר לא יעזוב את חיפה נמשיך להשתבלל כמו שבלול.
השחר עשה את שלו=השחר יכול ללכת

ניתאי 29 בדצמבר 2014

אפילו אם אתה צודק שהיום שחר מזיק יותר ממועיל, לאיש (ולפועלו עבור מכבי) מגיע הרבה הרבה הרבה יותר כבוד ממה שאתה מביע בתגובה שלך.

ירוק 29 בדצמבר 2014

יש לי המון ביקורת על שחר ולדעתי הרבה בעיות נובעות מהתפקוד שלו.

אבל בכל הכבוד, התגובה שלך היא חצופה. קצת כבוד.
מתנהג כמו בשנות השמונים? כבר שכחתי שבשנות האלפיים (גם המאוחרות) שלטת בליגה?

holden 29 בדצמבר 2014

הנה הכבוד הכי גדול שאני מסוגל להעניק לו:
אדון שחר הנכבד היה בזמנו מועיל וטוב למערכת-כיום הוא כבר לא, כיום הוא כבר לא פוגע, כיום הוא עושה טעות על גבי טעות, כיום הוא מביא מאמנים רק בכדי לרצות את הקהל או בכדי למכור מינויים, הוא מתנהל כגביר פולני ולא סופר איש ממטר,מתכחש לטעויות שלו ומתקשה להפנים שהעולם סביבו ישתנה, גם בימים היפים של חיפה בניהולו זה לא שחיפה היתה כזו גדולה כמו ששאר הליגה היו נמושות.

אז נכון שהוא שיקם פיננסית את מכבי , אבל כיום כשיש קהל אדיר וכביר יהיו הרבה קופצים על העגלה,
עם כל הכבוד לאדון שחר (ואין כבוד) איש לא מעל המועדון גם לא הוא.
אני הייתי מעדיף שחקני נוער לא מוכרים, עדיף לרדת ליגה או שתי ליגות ולבנות זהות , להחזיר המושאלים ,להתחיל מההתחלה,
יותר גרוע מעכשיו כבר לא יהיה

יניב פרנקו 29 בדצמבר 2014

יש הרבה מאוד קווי מתאר דומים בהתנהגות של מכבי בירוק לזו שבצהוב בעשור השחון שלה -בניון לדוגמא מזכיר את נמני .
ועדיין יש קווים שמזכירים לי גם את הפועל -התפישה שאני שומע מלא מעט ירוקים ששחר צריך ללכת ושיבוא מישהו במקומו (או שיסתדרו לבד) מזכירה לי את הפועל ושחר זה 180 מעלות מטביב – גם האהבה העצמית לקהל ולמופעיו מגיעה למקומות שריסקו את הפועל .
העוצמה של מכבי חיפה כיום זה הקהל,האצטדיון ומשפחת שחר -אם שחר יביא במקומו דם חדש זה כנראה יעשה טוב למערכת למרות שלא קל למצוא כזה -עד אז גם בשנים קשות כדאי לזכור מה יש שם בחוץ.

אהד 29 בדצמבר 2014

התגובה של הולדן היא תמצית האנוכיות והעיוורון של אוהדים.
אם זה מה שאתה חושב עליו, ועוד כותב שאחד החטאים הגדולים שלו הוא שהוא מנסה לרצות אותך ואת חבריך יותר מדי, אז אתה פשוט חסר תרבות.
חיפה הייתה מועדון בינוני עד שהוא הרים אותה. באירופה היו בונים לו פסלים וקוראים לאצטדיון על שמו. פה..

אהד 29 בדצמבר 2014

והרבה לי לגחך על השטות שכתבת, כאילו "יותר גרוע מעכשיו לא יהיה". אז יהיה. והיה.
ממש, לרדת שתי ליגות. ואתה בטח תלך לכל המשחקים, נכון? או שאולי חיפה עשתה את שלה, חיפה יכולה ללכת ל@$3.

אהד 29 בדצמבר 2014

צריך להיות כתוב הרשה לי לגחך.

holden 29 בדצמבר 2014

תגחך עד מחרתיים מצידי,
בהחלט אלך למשחקים, עוד כזאטוט הלכתי למשחקי חוץ בנצרת-עלית ובבית-שמש כאוהד מכבי חיפה,
המשחק הכי יפה של מכבי חיפה בתור אוהד היה דוקא כשהיא הפסידה למכבי תל אביב בחצי גמר גביע המדינה ב1982 ברמת-גן,
אז חיפה היו האנדרג דוג מהליגה הארצית,
היו ימים יפים בחיפה גם שזכריה דרוקר היה הספונסר הרשמי, לאהוד קבוצה זה לא רק תארים, זה החיבור האמיתי עם השחקנים בני העיר,
על פי דברייך שחר זה מכבי חיפה ומכבי זה שחר?
ממש לא מסכים.

שחר כאמור עושה טעויות של בית-סהר.
להביא במליונים את יוסי בניון? פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
שחר מפחד מאנשים חזקים לצידו בארגון הירוק ועל כן הולך על אופציות אפורות במנגנון.
היה איזה שחקן מוכר ירוק בדימוס שאמר עליו:
הוא קמצן.

שחר אולי לא באמת קמצן אבל יש לו נטיה לפזר כספים על מי שלא מגיע להם ולהתקמצן על מי שדווקא להם מגיע יותר רספקט ממנו.

אהד 29 בדצמבר 2014

שחר זה לא חיפה ולהפך. אבל שחר עשה את חיפה למה שהיא. בלי קשר, בסופו של יום מדובר באדם שתרם מיליונים לקבוצה והביא לכם אליפויות. להגיד "השחר עשה את שלו השחר יכול ללכת" ו"שחר אבי כל חטאת" רק כי הוא שופך יותר מדי כסף על האנשים הלא נכונים זה פשוט כפיות טובה אחת גדולה.

שגיא 29 בדצמבר 2014

יותר גרוע כבר לא יהיה? אתה מוזמן להסתכל על הפועל ת"א ולראות מה זה גרוע באמת.
שחר עושה טעויות כבר הרבה מאד זמן, אבל בלעדיו לא היתה חיפה ואם הוא יעזוב גם לא תהיה חיפה.

אזי 28 בדצמבר 2014

זאת נקודה יפה ששחר לא מוכן לטעות.
אני חושב שאם שחר היה משחרר שחקנים כמו מכבי ואז היה בא איזה רועי קהת כזה שכולם יהללו וירוץ נגדו לאליפות, הוא יצטרך לחיות על כדורים מייצבים.
מכבי משחררת המון שחקנים. חלקם נותנים משחק טוב מולה. אף אחד לא הוכיח את עצמו כאבדה גדולה.
גם רועי קהת שנחשב כרגע המכביסט הכי טוב מחוץ לתל אביב לא מוצא את עצמו מחליף חמישי במכבי.
שחר חייב לשנות תפיסה.
גישת המנודים נכשלה. הם לא נכנעים.
שחר צריך לשחרר אותם באיזה מחיר שהוא מצליח, כי בנתיים הוא גם משלם להם וגם הם עושים רק רע בחדר ההלבשה
ואת היקרים יותר להשאיל בתקווה שיחזרו בכושר יותר טוב.

רובן ראיוס הוא גונסאלו גרסיה.
הוא שחקן טוב, כוכב, שלא רוצה לשחק פה.
מכבי השאילו את גונסאלו. בחיפה מתעקשים להשאיר אותו.

עכשיו, אחרי ששחר הביא מאמן זר ויקר למכבי חיפה, הוא מביא את ההפך הגמור שלו.
זה מראה ששחר לא מאמין במאמן טוב.
עם כל הכבוד למרקו בלבול, יש באירופה מאמנים טובים יותר. אני בטוח.
אבל שחר הביא מאמן זר כי זה מה שעבד במכבי וזה מה שידליק את הקהל.
ועכשיו קהל כבר יש. אז אפשר להביא מאמן זול.

נראה בקיץ איזה גימיק שחר ישלוף כדי למשוך את האוהדים.
אברם גרנט כבר מצחצח את התחת שלו.

יואב 28 בדצמבר 2014

אזי,
הלוואי והיה לנו את קהת. ממש לא מחליף חמישי, יותר בכיוון של שחקן הרכב. קשר שכובש בדו ספרתי-אין כמעט כאלה.

שלו 28 בדצמבר 2014

עוד יהיה.

יניב פרנקו 28 בדצמבר 2014

בתור מי שראה לא מעט את ערן זהבי בשלב הזה של הקריירה -רועי קהת שחקן נפלא ומאוד מזכיר לי אותו ולאן שזה יכול להתפתח -אבל בגדול לאורך הדרך קבוצות שמגדלות הרבה שחקנים ומחזיקות בהגדרה סגלים גדולים יפספסו לא מעט שחקנים כולל סטארים אמיתיים.
הפחד משתק ובניסיון לא להפסיד אף שחקן מפספסים יותר

גיסנו 29 בדצמבר 2014

רועי קהת על אף הכשרון לדעתי יהיה בסוף מהרשימה הארוכה של שחקנים שה ליחו בק״ש ולא יצליחו מחוץ לה.

תולעת 29 בדצמבר 2014

ולדעתי רייכרט – שמשחק גם בעמדת הקשר ההתקפי – לא פחות מוכשר ממנו.

יניב פרנקו 29 בדצמבר 2014

רייכרט שחקן נהדר ואחד הדברים שאני כועס על רבש זה שיכל להביא אותו כמעט בחינם וויתר עליו .
אבל זה חלק מהמחיר של סגלים גדולים בהקשר של מכבי -יכול מאוד שרייכרט יפרוץ בצהוב ויכול להיות שייצא להשאלות או יברח דרך סוכן ממולח -זה לא השיקול המרכזי במערכות כאלה.

תולעת 29 בדצמבר 2014

יכול להיות. ה"בעיה" של מכבי היא שבעמדה הזו משחק ערן זהבי וכרגע קצת קשה להעדיף פוטנציאלים עתידיים כמו רייכרט או קהת על פני מי שמספק קבלות ומספרים מטורפים.

גיסנו 29 בדצמבר 2014

לא יודע אם רייכרט מוכשר יותר או פחות, הוא מביא דברים אחרים ואני חושב שהוא גם משחק אחורה יותר ממה שקהת משחק.

לעומת זאת מהמעט שראיתי את רייכרט, הסיכוי שלו להצליח במכבי נראה לי גבוה יותר משל קהת – פשוט יש לו את הביצים בשביל זה.

דור 30 בדצמבר 2014

מצחיק!

גיסנו 30 בדצמבר 2014

ואפילו לא בכוונה :)

שלו 28 בדצמבר 2014

נראה לי, שהקהל יבוא כי יש לו תפאורה טובה והוא נהנה מהמגרש.
אבל עם הזמן הלחץ יעבור מהשחקנים להנהלה והקהל ידרוש משחר שינוי.

childish 28 בדצמבר 2014

שחר הביא יס מן שלא יבוא אליו בדרישות של רכש ויאכל את כל מה ש"המנהל המקצועי" פיני זהבי יזרוק לו.
כל עוד שחר יחשוב שהוא יודע הכי טוב (פעם אולי זה היה נכון) חיפה תמשיך לדשדש

גיסנו 29 בדצמבר 2014

ההחתמה של בלבול זה בדיוק כמו ההחתמה של ניר לוין אחרי שאיווניר פוטר. סיכוי קטן שזה ממש יצליח, ובכל מקרה זה מישהו שיהיה קל להזיז בסוף העונה כדי לפנות מקום למאמן עם שיעור קומה גדול יותר. בלבול אולי יישאר במערכת כעוזר או משהו כזה, אבל אני הייתי מהמר שבלי קשר לתוצאות בסוף העונה הוא על הקווים בחיפה.

גיסנו 29 בדצמבר 2014

*לא על הקווים כמובן.

נולי 29 בדצמבר 2014

מה שקורה למכבי חיפה בשנים האחרונות זו תעלומה, שמצדיקה מחקר מתחום הפסיכולוגיה/סוציולוגיה של הספורט. מה קרה לבעלים הכי מוצלח בכדורגל הישראלי?

סניור 29 בדצמבר 2014

פשוט מאוד- הסטנדרטים עלו ולא נעשה שינוי בהתאם.

תולעת 29 בדצמבר 2014

כשמשומר לא הבין את החילוף (המוזר) שלו מול בית"ר, הוא בא לקבל הסברים מבניון ועשה פרצוף לסטנויביץ'. כשאשדוד ניצחה את חיפה, סטנויביץ' ובניון צולמו במצלמות של ערוץ ספורט1 מחוץ לחדר ההלבשה וזה לגמרי נראה סיטואציה שיוויונית – ולא של שחקן ומאמן. בעיני זה לא בריא, גם אם המינוי בפועל יתרחש רק עוד עונה וחצי.
כל מה שכתבת נכון. אוסיף שלדעתי לחיפה עדיין כח משיכה לשחקנים ישראלים בטח כל עוד שחר נכון להוציא כספים והיא יכולה לחזור ולהיות שחקן משמעותי בהתמודדות על האליפות, אבל הפרה הקדושה הראשונה ששחר צריך להיפטר ממנה היא יוסי בניון "המנהיג", המנג'ר לעתיד. את בניון השחקן היא יכולה להשאיר.

ירוק 29 בדצמבר 2014

ואיך הוא יכול לעשות את ההפרדה הזו בדיוק?

לצערי אני דווקא חושב שבניון השחקן הוא לא ערך מוסף כרגע (והוא היה אחד השחקנים האהובים עליי אי פעם).

יניב פרנקו 29 בדצמבר 2014

דוגמא מהעבר -תקווה בהפועל ,דוגמא רעה מהעבר ,משה סיני בימיו כמאמן שחקן -זו הקוטביות – אם בניון יורד לספסל וממנו עולה כשצריך זה כוח לחיפה .
דוגמא מהווה ברדה בבאר שבע -בשנה שעברה זו היתה הקבוצה שלו ,היום זו של בוזגלו .

את המוקש של בניון צריך לפצח ב2 רמות -להביא שחקנים שיכולים להוביל – גישת בניון והנוער תהיה בעייתית .
הרמה השניה היא מקצועית והשאלה עם בלבול יוכל לעשות ממנו שחקן של 20 דקות במשחק .
מה שבטוח אסור לעשות זה מה שעשו עם קטן במשך שנים -הניסיון להמציא לקטן תפקידים חדשים .

מוקש מוקש

גיסנו 29 בדצמבר 2014

שלום תקווה לא היה סופרסטאר במעמד של בניון.
לא מדבר פה על כשרון – זה נתון לויכוח ושלום תקווה היה שחקן נהדר וסופר-סאב מדהים בזמנו – אבל שלום תקווה מעולם לא נחשב לישראלי הטוב בדורו כמו בניון בעשור הקודם בתקופת פוסט ברקוביץ'/רביבו. מעולם לא ציפו ממנו לסחוב על גבו את הנבחרת ומעולם הוא לא שיחק בקבוצות הגדולות של הפרמייר ליג ובחצי גמר ליגת האלופות.

זה אולי מסביר גם איך ולמה הוא הצליח לעשות את המעבר המתבקש משחקן הרכב למשנה מומנטום, זה משהו שלא הרבה שחקנים יכולים לקבל בהבנה. ע"ע סולשאר בזמנו – יש שחקנים שהופכים את העליה מהספסל לאמנות. שחקנים כמו ברקוביץ', נמני, בניון וקטן גם כשהיכולת דעכה ראו בקימה מהספסל פיחות בכבודם.

תולעת 29 בדצמבר 2014

אם זה לא אפשרי אז צריך להיפרד – אני מסכימה מאד עם רוח הדברים בפוסט של יניב, נראה שכרגע שחר יותר חושש מההשלכות של המהלכים האלה.
בניון כרגע לא יותר טוב מורד בעיני.

ירוק 29 בדצמבר 2014

איה, עם הסיפא שלך הסכמתי למעלה. לצערי מקצועית יוסי לא מספיק תורם. לפחות בנתיים. בטח לא יחסית לכסף שהוא מקבל.

מעבר לפן המקצועי – אני לא שותף (בנתיים) לעליהום. אני חושב שהוא סה"כ דמות חיובית, כן סוג של מנהיג, וכן יכול להיות דמות מכוונת וללכד סביבו את הקבוצה. האם הוא יכול לעשות את זה לבד? לא. האם זו הסיבה שאנחנו כ"כ חלשים? מופרך בעיניי. אנחנו חלשים בגלל הרבה סיבות (שאת חלקן אני לא מבין) אז נטפלים ל"מנהיגות" של בניון.
הלוואי והבעיה שלנו היתה לזרוק את בניון וזהו. אני חושב שזה מאד מאד פשטני, ובעיניי גם לא נכון.

תולעת 30 בדצמבר 2014

ברור שהפתרון לא פשטני כמו "לזרוק את" (כולל לא "לזרוק את סטנויביץ'", למרות שהוא בהחלט כשל), אבל ההיררכיה חייבת להיות ברורה כמו גם יחסי הכוח בקבוצה והעליונות החד משמעית של המאמן בכל הנוגע להחלטות מקצועיות. זה לא קשור לשאלה האם בניון "מנהיג" או לא.

שגיא 29 בדצמבר 2014

בניון = נמני.
שיהיה לשחר בהצלחה לפרק את המוקש הזה.

קתרוס 29 בדצמבר 2014

קל לכתוב אבל קשה מאוד מאוד להודות בטעויות. עוד יותר קשה כשאתה הבוס הגדול וכולם לידך מפחדים להביע דעה עצמאית, וזה בד"כ מה שקורה עם בוס/בעלים דומיננטי כזה.
שחר הצליח כשהיה לו יותר כסף מאחרים. מול כסף גדול הוא תמיד התקשה.
בניון לא מנהיג , כבר לא תורם במגרש וספק אם הוא יוכל לנהל. זמנים יגידו. בינתיים דומיו, ברקו, אוחנה ונמני, לא מציאה גדולה בתחום האימון והניהול.
אם בלבול יעיף את חבורת הזרים האדישה שלו וישחק כמו קבוצת תחתית יש לו סיכוי לשנות כיוון.

אזי 29 בדצמבר 2014

מרקו בלבול הוא אכן מאמן שקל להזיז.
לא רק זה, לשחר היה מספיק זמן להתכונן ליום הזה. זה ברור כבר כמה חודשים שיכול להיות ששחר יצטרך למצוא מחליף לסטנויביץ.
לכן אפשר להניח אחד מהשניים:
1. שחר התעלם מהסיטואציה וזה מחדל רציני למנהל גוף כזה גדול.
2. שחר יודע מי יהיה המאמן הבא אחרי בלבול, הוא פשוט לא פנוי ברגע זה.

שגיא 29 בדצמבר 2014

או שאולי שחר הפנים שהבעיה היא לא במאמן אלא במה שעוטף אותו, קרי מנהל מקצועי?
אולי הוא מתכנן להביא את אברם להיות מנהל מקצועי בעונה הבאה וכבר הכין את הקרקע עם מאמן שידוע שהוא מקורב אליו?

יניב פרנקו 29 בדצמבר 2014

בתור חובב תרחישים קל לי לזרום עם תרחיש "אברם מנהל מקצועי" או "גוטמן יגיע בקיץ".
אבל לדעתי התסריט הכי ריאלי זה שכרגע הוא רוצה את בלבול (לא סתם הזכרתי בפוסט את אלישע) ובהמשך הוא יראה – ועד הקיץ הכל אפשרי.
כולל עונה נוספת לבלבול.

רפאל 30 בדצמבר 2014

כולם צודקים.
חיפה לא במירוץ למקום הראשון אחרי שליש עונה כבר שנה רביעית ברציפות.
משהו לא הולך, חוסר מזל קצת אולי.
מכבי חיפה תהיה בסדר גמור. הם עדיין לטעמי ימשיכו בקצב של מעל 60 אחוז את העונה הזאת, מה שככל הנראה יבטיח את המקום הרביעי ( כנראה שלא תהיה מעידה רצינית של שלוש המוליכות ולו מכיוון שזו הזדמנות הסטורית לב"ש וק.שמונה וכמובן שמכבי ת"א אם תמשיך בפחות מ 75 אחוז זה ייחשב כהפתעה ), כמובן שיש להם גם את גביע טורניר הניחומים מחר וגביע המדינה שאומנם אי אפשר לבנות עליו, אך עם המוטיבציה הנוספת להוכיח לעצמם ולאוהדים, יש סבירות לא רעה לראות אותם לוקחים גם אותו.

הליגה במתכונתה הנוכחית קובעת חד משמעית שחייבים להתחיל את העונה בכושר מצויין.
מי שייקח לו זמן להתחבר, לא יתמודד על האליפות, בוודאי אם יש קבוצה עם תקציב וארגון כמו מכבי ת"א השנה.
אז שוב, לחיפה זה לא בעייה גדולה מידי, פשוט רצף של אכזבות בתקופה האחרונה.
הם בהגדרה כל עונה מאז האליפות האחרונה העמידו סגל ושאיפות מבחינתם והאוהדים להתמודד חזק על האליפות.
זה שהדבר לא קרה הוא המשך של הסיפור המקורי.
זה לא כמו כל יתר הקבוצות ( אפילו קרית שמונה החזקה ) שאף אחד לא ציפה מהם להתמודד על האליפות בתחילת העונה. מהבחינה הזו, ק.שמונה בינתיים מעבר לכך שהיא בתחילת העונה המוצלחת שלה אי פעם, היא גם קיבעה את מעמדה בתודעה הציבורית כמועמדת לאליפות בזמן המוקדם ביותר, עם שיפור במצבם מול מה שראינו בליגה לפני 3 שנים.
בכל מקרה, מה שלא יהיה- מכבי חיפה ככל הנראה תתחיל שוב את העונה הבאה עם ציפיות ריאליות לאליפות ולכל הפחות המקום השני/שלישי ומשם עם פחות לחץ יוכלו גם להפתיע.
הבעייה מבחינתי היא שנוח לנו עם 'הפתעה' כמו קרית שמונה, כאשר רוב הסיכויים מצביעים על כך שזו תופעה אקראית ( הם לא שם במקום הראשון ועם המאזן המצויין במזל, אבל זה יקרה פעם בעשר שנים אולי ) ובזמן שמכבי ת"א וחיפה יהיו עם מאזנים של כ 80 אחוזי הצלחה בתחילת העונה, גם קצב יפה של 60 אחוז לא יגרום לקבוצה הזאת או כל אחת אחרת להיות מועמדת או ראויה לתשומת לב.
אז בתכל'ס, אנחנו עובדים על עצמנו פה. גם אם יילכו עד הסוף, זה לא ישנה שום דבר.
הם היו ויישארו קבוצה קטנה וחיפה היו ויישארו אימפריה.
ואני אומר זאת כאוהב ספורט וכדורגל, במיוחד בהיבטים התחרותיים המרתקים שלו.
לקרית שמונה מגיע קרדיט על זה שבשנים האחרונות היו יותר מועמדים לאליפות מאשר לקרבות נגד הירידה,
בניגוד חריף לשאר הקבוצות הדרג שלה.
זה הכי טוב שהם יכולים להשיג במסגרת הפורמט הקיים שהרגילו אותנו אליו.
אני מסרב לחגוג את הצלחתם או את האליפות. זה אחיזת עיניים ועלה תאנה בדרך הנסללת להגמוניה של הקבוצות הגדולות והעשירות שרק ימשיכו להתחזק וישתמשו בדוגמה של איתוראן לכך ששלטונם לגיטימי ואינו ידוע מראש כביכול.

גיסנו 30 בדצמבר 2014

ההגמוניה עוברת לקבוצות הגדולות והעשירות בכל העולם. גם בארץ שנים הקבוצות העשירות הן אלו שזוכות – מלבד ק"ש, נראה לי שהאחרונה שבאמת הייתה עם תקציב קטן ועם כוכבים תוצרת בית שלקחה אליפות הייתה בני יהודה ב 1990 (הפועל חיפה ב 99 הייתה אחרי כמה שנים של תקציב מכובד וסגל חזק).
אבל כסף זה לא הכל ומי כמונו במכבי ת"א יודע את זה אחרי שנות לוני והשנתיים הראשונות של גולדהאר עד שהתאפס ובנה מערכת ראויה.
אפשר להאשים עונה אחת בחוסר מזל, ארבע ברצף זה כבר לא מקרי. זה שילוב של בעיות מקצועיות ניהוליות ומנטליות.
ק"ש קבוצת צמרת לגיטימית שלרוב תסיים במקומות 2-4 אבל מדי פעם תצטרף למאבק האליפות. השנה נוצר ראש חץ משולש פשוט כי יש 3 קבוצות ששומרות על יציבות והשאר רכבת הרים גם אם לא בהכרח חלשות יותר. בליגה שבה ההפרש בין המקום השלישי לרביעי הוא 11 נק' אבל בין המקום הרביעי לאחרון 7 נק' – מן הסתם שהפער בין 3 המקומות הראשונים יהיה זעום. וזו הבעיה הכי גדולה של קבוצות קפריזיות כמו חיפה, בית"ר והפועל השנה – נצחון אחד יכול להביא אותך מסף הקו האדום למיקום של פלייאוף עליון.

ירוק 30 בדצמבר 2014

צודק, סבירות "לא רעה" שניקח את גביע המדינה שלא הצלחנו לקחת (פאקינג) 17 שנה.

רפאל 30 בדצמבר 2014

נתחיל עם זה שכל מה שאמרת הוא טוב ויפה.
השאלה אם אנחנו בישראל צריכים לקבל את זה שהתחרות בליגה תהיה בהכרח בין הקבוצות הגדולות והעשירות בעוד כל היתר משלימות את המניין ( כמו בחו"ל כפי שציינת) ?
יש דרך אחרת. ליגה סדירה בה נקבעים הכרטיסים לאירופה ויתרון הביתיות לקראת סדרות פלייאוף הטוב משלושה משחקים שמכריעים את האליפות, וכך קבוצה יכולה להתחרות על האליפות ולהאמין בעצמה גם אם אין להם סיכוי ריאלי למאזן הטוב ביותר. ככה זה בליגות המצליחות בארה"ב למשל ( איני מתכוון לכדורגל דווקא).

נכון שמשחק אחד הוא לא הגיוני, גם לא שתיים.
סדרה של הטוב מחמש זה כנראה ארוך מידי.
האידיאלי נשמע הטוב מ 3, זה מקטין את ההפתעות הקיצוניות ועצם העובדה שבאמצעות המאזן בליגה מקבלים את הכרטיסים לאירופה, לא צריך לדאוג שייעשה כאן איזה עוול רציני.

גיסנו 30 בדצמבר 2014

יש לזה יתרונות וחסרונות. אני חושב שבכדורגל מאופי המשחק פשוט מיותר לעשות סדרות, גם מבחינה פיזית וגם מבחינת עניין.
יש דברים שנכונים לספורט ולתרבות האמריקאית ולא נכונים לאירופה וישראל.
בסופו של דבר תקבל בדיוק את אותו הדבר, קבוצות יילחמו על המיקום ויגיעו לסדרות כש"את שלהן הן כבר עשו" ולא באמת יילחמו על האליפות בסדרות האלה. מה גם שבמשחק שיכול להגמר בתיקו אין את אותה המשמעות לסדרות כאלה של "הטוב מ-".
וחוצמזה, לאור פערי הרמות בליגה, אתה מאמין שאם למשל מכבי פ"ת מסיימת במקום ה 7 כך שלא תשחק באירופה, ומקבלת למשל את הפועל ב"ש לסדרה של הטוב מ 3. האם באמת יש לה סיכוי לאליפות? יש לה סיכוי להוציא למשל שני תיקו ונצחון מול ב"ש? אם נגמרת הסדרה בשוויון, לפי מה קובעים? שערי חוץ? אבל יש קבוצה אחת ששיחקה פעמיים בחוץ, זה בעצם הופך חסרון ליתרון? יותר מדי חורים שצריך לסתום.

בליגות אמריקאיות אגב גם אין את הסיכון של לרדת ליגה ויש הרבה פחות קבוצות שמוגדרות כ"מקצועניות" . ב NFL לא כל הקבוצות משחקות זו נגד זו כל עונה, אתה רוצה לקחת גם את זה?

תראה לי ליגה כלשהי בעולם שאין בה הבדל בין קונטנדריות לסתם קבוצות. אני פחות מכיר בייסבול ופוטבול, אבל גם בנ.ב.א יש קבוצות שהן באופן מסורתי נמושות הליגה , שמצליחות אולי פעם בכמה שנים לגרד העפלה לפלייאוף כדי לעוף בסיבוב הראשון. ככה זה. אין שום ליגה בעולם שבה כל הקבוצות מועמדות לאליפות, לא רואה צורך "לאנוס" את השיטה כדי להמציא איזה גלגל שפשוט לא קיים ואין בו צורך.

הדבר היחיד שצריך לקחת מהספורט האמריקאי הוא חלק מהחוקים הכלכליים שנועדו ליצור שוויון תקציבי. לשנות בכוח את השיטה זה עקום ולעניות דעתי גם לא ספורטיבי.

רפאל 30 בדצמבר 2014

בהחלט יש לא מעט סעיפים שיצטרכו לתת עליהם את הדעת ע"מ לסתום את החורים האלה שהזכרת.
מה שאמרת על ה NBA הוא עניין מדויק מאוד, גם כן.. אהמממ, לעניות דעתי : ).
זה שקבוצה מעפילה לפלייאוף לא אומר שהיא נתפסת בעיני עצמה, הליגה או הקהל שלה כמועמדת ללכת עד הסוף. מידי שנה בד"כ יש אולי 5-6 שיש להם את הכלים לנצח את כל הסדרות, ביניהן 1-2 פייבוריטיות מובהקות.
בכל זאת, אתה לוקח שם את האליפות נגד קבוצות שמשחקות על אותה מטרה בדיוק, גם אם באותו רגע אין להם את אותם אמצעים או ציפיות.
אבל מהניסיון הם לומדים ורואים באלו עמדות יש להשתפר ומה המאצ' אפים הצפויים ולפי זה הם מנסים לפעול.
גם השחקנים הגדולים יגיעו לקבוצות שמתחילת העונה לא מצפים מהם להעמיד את המאזן הטוב ביותר, הם יודעים שהם בעניינים גם בלי להתחרות על המקום הראשון בליגה.

שוב, הפרטים הטכניים הם לא מסובכים. אומנם הם דורשים תכנון מראש וקצת מלאכת מחשבת, שלא יהפכו יתרונות לחוסר יתרונות, אבל בקלות אפשר לקבוע שבמקרה של תיקו יש תוספת זמן של עשר דקות ואם אין הכרעה, המשחק יירשם כתיקו. המטרה בסדרה תהיה לנצח 2 משחקים או מי שמשיגה יותר נקודות בסיום 3 המפגשים. לגבי שערים, לא צריך להתייחס אליהם כגורם מכריע. מסתכלים על מאזן בשלושת המשחקים.
כך יוצא שגם שני משחקים (ביניהם השלישי והמכריע) מארחת בעלת המאזן הגבוה וגם במקרה של הארכה במשחק השלישי, החצי שעה תוספת תהיה אצלם בבית ( בלי להתייחס לשערי חוץ).

לצורך העניין, ברגע שמשהו בסגנון הזה הוא הפורמט, מעבר לכך שמשחקי ההכרעה יהיו מרתקים וימלאו כל אצטדיון בקלות, גם העונה הרגילה תהיה פי כמה מעניינת יותר עבור כל הקבוצות.
זה שאתה בפער 10-15 נקודות מהפסגה, לא אומר שאינך מתמודד על האליפות.
אולי אין לך את זהבי, אבל יש לך את היכולות שלך ואת הקהל שבא לתמוך ואתה תלוי אך ורק בעצמך.
להיות תלוי בעצמך שווה הרבה מאוד.
כרגע, אפשר להיות תלוי בעצמך רק מהמקום הראשון.
ולכל אורך הליגה משחקים נגד קבוצות שלא מתמודדות על האליפות בכלל.
נברתי בטבלאות של ליגת העל מעונת האליפות ההיסטורית של הברזילאים מהשכונה, 89/90 והנה מה שמצאתי:

לפי שיטת הליגה הסדירה ( על כל הווריאציות השונות אך קרובות זו לזו שהיו), עונת 2009 הסתמנה כעונה המוצלחת ביותר מבחינת הנתון המעניין של משחקים שהפגישו בין שני מועמדות לאליפות באותו רגע.
בדקתי את הנתון הזה משלב אמצע העונה בערך.
בעונה הזאת היה שיא של כ 8 מפגשים כאלה.

עונה אחרי זה במספר המשחקים האלו היה עונת 2003 עם הסיום המשולש והאליפות של מכבי ת"א במחזור האחרון. מצאתי 6 משחקים שהתקיימו מאמצע העונה ואילך שהפגישו בין 2 קבוצות שבאותו רגע ראו עצמם מועמדים לאליפות.

להשוואה, עונה שעברה היו 2 .
עונת 2013 מצאתי כ 3.

אז ב 23 עונות בין 1990 ל 2014 מלבד עונת 2009 ו 2003 מצאתי שהיו 44 משחקים ביחד שענו על הקריטריון הזה, דהיינו: משחק מאמצע העונה ואילך המפגיש בין 2 קבוצות שברגע ההתמודדות רואות עצמן כמועמדות לאליפות.
אני חוזר- 44 משחקים ב 23 עונות.
וזה בלי לדבר על כך שבהמשך הדרך כמובן האליפות תלויה אך ורק במי שבמקום הראשון ותמיד תצטרך להסתכל על התוצאות שלהם ע"מ לדעת אם אפשר לחגוג או לא.

משחקים בין 2 מועמדות במחזור האחרון- כמובן ש 0.
משחקים כאלה שאחת מהן הייתה לא במועדון 4 הגדולות – משהו כמו 12, אולי פחות. ( כולל שתיים של ב"ש עונה שעברה ו 3 של בני יהודה מעונת 89/90).

בנימה אופטימית אך לא משקפת לטעמי-
העונה דווקא צפויים להיות עוד כ 9 משחקים ( מקסימום) בין מועמדות לאליפות ברגע המשחק.
אולי קצת פחות כי בסיבוב האחרון לא יודעים מי יישאר רלוונטי… אבל זה בגדול הצפי.
יחד עם עונת 2009, זה מסתמן כעונה המוצלחת ביותר בקריטריון הזה וגם כמובן במשחקים שמשתתפים בהם
קבוצות שלא בטופ 4 של הכדורגל הישראלי.

גיסנו 31 בדצמבר 2014

אני עדיין לא משוכנע שפלייאוף סדרות יהיה טוב לכדורגל.
מעבר לזה שאני לא רואה סיבה, כמו שאמרתי, שבישראל ינסו להמציא גלגלים – אני נזכר בשנים שיצא שהיו 2-3 משחקים מרכזיים ברצף בין אותן הקבוצות (זכור לי בעיקר מקרים כאלה עם דרבים בת"א). כמעט תמיד חוץ מהמשחק הראשון השאר היו אנטי-קליימקס וברמה מאוד ירודה, בטח לא מה שאתה מצפה ממשחקי מפתח כפי שציינת. בכדורגל זה יותר מוציא את העוקץ ממשחקים גדולים מאשר הופך משחקים קטנים לחשובים.
אני גם חושב שלכפות בכוח משחקי מפתח, להפוך קבוצות בינוניות בכוח לקונטנדריות זה מאולץ ויוצר אפקט הפוך.
כדורגל שונה ממשחקים "אמריקאיים" יותר ואי אפשר להחיל בכוח דברים משם על מה שקורה פה.

בוא נעשה תרגיל היפותטי: קח עכשיו נניח 14 קבוצות טאבולה ראסה, תן לכל אחת תקציב בלתי מוגבל לבחור את השחקנים הטובים ביותר ואת המאמנים הטובים ביותר. כולן מתחילות אותו דבר בדיוק בפרמטרים האלה. מבטיח לך שבסוף העונה תהיה צמרת ותהיה תחתית, קבוצה אחת איכשהו תהיה בשר תותחים ואחרת תדרוס את הליגה, זה תהליך טבעי שבסופו של דבר קורה.

חוץ מזה, אמנם למכבי ת"א וחיפה יש תקציב גדול מהאחרות בשל השקעות בעלים. אבל למה שקבוצות שההכנסות הטבעיות שלהן (גם אם לא מכסות את כל התקציב) גבוהות בהרבה מהקתציבים של רוב הקבוצות יצטרכו "להתקע" בגלל זה? למה אם מכבי חיפה מביאה 25 אלף אוהדים למשחק בממוצע, ומכבי פ"ת 300, צריך בכוח להשוות ביניהן באמצעים מלאכותיים?

רפאל 31 בדצמבר 2014

מעניין.
איני בא בשום אופן לחלוק באופן עקרוני על דבריך, רק להסביר שוב את מה שהתכוונתי לפי רישומיך.

א. אנטי קליימקס יורגש כשהמשחקים הבאים יהיו פחות חשובים מהראשונים.
במידה והמשחקים עולים ברמת הקריטיות שלהם, ההתמודדות תהיה חמה.
חוץ מזה, זה לגמרי עניין של הרגל. כשיודעים לצפות ל 3-6 משחקי דרבי בשנה, יודעים להיערך בהתאם ברמת האנרגיות והציפייה.

ב. אין שום כוונה לכפות שוויון או אמצעים מלאכותיים על אף אחד.
כל קבוצה תשקיע כמה שטוב לה, אולי אם כבר יהיו הגבלות מינימום ובמידה ויוחלט על סכום מקסימלי, הרף וודאי יעמוד על סכום משולש מתקציב מכבי ת"א היום, מצידי גם שלא תהיה הגבלה בכלל.
מה שכן יהיה לכל קבוצה, בניגוד גמור להיום, זה מטרות ריאליות וחשובות ותלות גבוהה אם לא מוחלטת ( בהתאם למצבם בטבלה ככל שהעונה מתפתחת) בעצמה להשיג זאת.
כמה ואיך- זה כבר תלוי כמה קבוצות מחליטים שיעלו לפלייאוף ואיך בדיוק ייערך הפורמט.
כרגע נטייתי היא לתמוך ב 8 עולות לפלייאוף הזה. אפשר גם שיטות מעולות עם 4, שלהרבה מאוד קבוצות יש סיכוי ממש עד המחזורים האחרונים.

ג. התרגיל ההיפותטי סבבה. אפשר גם במציאות של היום. קבוצות עם קהל גדול כמו בית"ר ויכולת להביא כמה שמות גדולים לא מספקת בהכרח יכולת טובה ממועדונים בסדר גודל צנוע יותר. חיפה לא מאיימת על האליפות כבר חודשיים, קרית שמונה כבר חודשיים לא יורדת מהמקום הראשון.
גם בפורמט פלייאוף אי אפשר לדעת מראש מי יהיה טוב ומה יהיו התוצאות בסדרות.
ברור שלא כולם באים מאותו מקום, עם אותן תשתיות, מסורת, סדר גודל של תקציב, קאדר שחקניםף ציפיות והשלכות או הגדרות להצלחה/כשלון.

מכבי חיפה אם תפסיד סיבוב ראשון בפלייאוף, יעופו שם ראשים.
הפועל פ"ת לעומת זאת תהיה מאוד מרוצה אם תגיע למשחק שלישי ותודח בצורה מכובדת.
כמובן שבאותו רגע הם יתאכזבו כי שיחקו ע"מ לנצח. אבל בטח לא יזעזעו את המערכת, אם כבר יחפשו איך להתקדם ולהשתפר, גם לא תהיה ברירה. אם יקפאו על השמרים אז עונות הבאות יעקפו אותם והם יילכו במקום למשחקי האליפות, לקרבות ההישרדות.

בשורה התחתונה- זה לא רעיון שקל להתרגל אליו אחרי כל השנים שהכתיבו לנו חשיבה אחרת. זה גם לא בא לגמד את ההישגים הגדולים של המועדונים האמידים יותר.
פשוט אם יש הזדמנות לשפר את רמת התחרות ורמת הביצוע באמצעות העלאת ערך מותג ליגת העל, שווה לתת לזה צ'אנס, לפחות ברמה התיאורטית. והשלב הראשון שעברנו אותו בהצלחה הוא לפחות לשמוע שיש אופצייה כזאת.

49ers 31 בדצמבר 2014

יש לי שאלה שלא ממש קשורה, אבל אולי כן קשורה לסובב את בניון.
לא נראה לכם מוזר שכשבניון מוחלף, כמובן – רק במצב שהקבוצה מנצחת, הקהל קורא לו "יוסי בוא לכאן" (לגיטימי) והלה נענה ומתחיל בסבב תודות מסביב לכל המגרש, בעוד המשחק משוחק?
כ"כ פאתטי, מביך, עלוב, פרובנציאלי ומשאיר אותי בשוק.
מה רע בלרדת באיטיות מהמגרש, לנוף לקהל, למחוא כפיים, לחבק את המחליף ולרדת כמו גדול לספסל?
לא מצליח להבין את הגישה הזו.
כאילו… פשוט כאילו אין שכל בקודקוד.
אשמח להבין היכן אני טועה.

Comments closed