"כל נקודה בעיר שייכת לי – עשיתי יד אחת עם חולדאי"

 

"מתוך האוטוביוגרפיה של ג'רי בית הלוי, לאחר שהוא מונה ליו"ר מחלקת הכדורגל של מכבי ת"א (סוף שנות השישים, בערך באותה תקופה שבה שמעון מזרחי נכנס למחלקת הכדורסל):

"עוד החלטה חשובה שקיבלנו: אנחנו עוזבים את איצטדיון המכביה ועוברים לבלומפילד. פתחנו מיד במו"מ ארוך ומייגע עם אנשי הפועל במחוז תל-אביב, האחראים על בלומפילד. לבסוף הגענו להסדר. אך עדיין ציפה לנו מוקש קטן נדרשנו להתגבר על בעייה לא קלה[…] עד אז, נהוג היה לראות עסקן/סדרן או כל בעל תפקיד באגודה אומר לסדרן שבשער: "הארבעה האלה – שלי" וכך אופשרה כניסתם של ארבעה אנשים ללא כרטיס.
"הצענו שכל פעיל/סדרן יקבל ארבעה כרטיסים ותו לא. סדרני הפועל תל-אביב נעמדו על רגליהם האחוריות[…] האמת, שגם העומדים בראש מחלקת הכדורגל בהפועל תל-אביב היו בדעה שלנו, אך הם חששו מעימות עם הסדרנים. בסיום הישיבות, כאשר היינו בדרכנו החוצה, לחשו אנשי הפועל על אזנינו: "אל תוותרו להם"."

ותודה לפייסבוק של דגש על הציטוט.

***

ישנה יותר מאינדיקציה עיתונאית על התקדמות במו"מ בין עיריית ראשל"צ לבין מכבי של גולדהאר ועל הכוונה של הצדדים ליצור שיתוף פעולה בהקמת קומפלקס מסחר הכולל אצטדיון כדורגל שלפי התיאורים ישים את "סמי עופר" במקום ששם גולדהאר את שחר.

לגולדהאר שעשה את הונו בניהול מרכזי מסחר קמעונאים יש את היכולת לא רק לממן חלק מרכזי מהפרויקט אלא גם לנהל את העסק בצורה נכונה שלאורך זמן גם ישיא תשואה ואין ספק שאם המהלך הזה ייצא לפועל אז בראייה של שנים קדימה ערן זהבי או קרויף יהיו הערות שוליים בהתפתחות של מכבי "ראשל"צ" ת"א.

אבל זה לא הסיפור (ואנחנו אוהדי הפועל צריכים גם לזכור את קללת האצטדיון החדש שאני בונה עליה לא מעט…ועוזרת מעט לשכך את הכאב מהפער בין האגודות בימים אילו).

***

אלי ציפורי בגלובס האחרון חפר מעט בדו"חות העיריה לשנת 2013 וחזר עם תובנות מהדהדות על קופת העירייה העשירה בישראל ועל האוצר החבוי במאזניה של העיר העברית הראשונה .

"מדינת תל אביב היא הרבה יותר ממושג שהושרש בעקבות הבחירות האחרונות. מאחורי מדינת תל אביב יש גם מספרים, הרבה מספרים, וכולם, תתפלאו, די גלויים, אם גם לא מלאים. את המספרים הללו אפשר למצוא בדוח של עיריית ת"א, העירייה הכי עשירה בארץ. דרך הדוח הבודד הזה אפשר ללמוד הרבה על תחומים הרבה יותר רחבים כמו דיור, בריאות, חינוך ועוד – ועל הפערים שהולכים וגדלים בחברה הישראלית.

לפני כשנה וחצי הצצנו בדוחות של העירייה לשנת 2011 והבאנו כמה מספרים מעניינים. בחרנו השבוע לעבור שוב על הדוחות העדכניים לשנת 2013 ולשתף אתכם בכמה ממצאים חשובים. ראשית, לשם ההגינות, אנחנו מחויבים להדגיש: תל אביב היא עיר שיש לה ביקוש רב. ביקוש לעסקים וביקוש לדיור. ראשי העירייה, ייאמר לזכותם, יודעים להפיק מהביקושים הללו את המיטב. השורה התחתונה היא שבקופתה של העירייה נחים למעלה מ-2 מיליארד שקלים"

כך על פי גלובס.

***

מי שביקר בארנות של O2 בלונדון וברלין רואה את העוצמה שבהקמת תשתיות משולבות לספורט ותרבות – "סמי עופר" דרך אגב תוכנן בצורה אופטימלית כדי להיות גורם משיכה למפיקים ולהביא לשם הופעות מושכות – כך ייהנה התושב החיפאי מההופעות הטובות ביותר וגורם המשיכה של חיפה כעיר יעלה.

ובאופן כללי העתיד שייך לתשתיות ספורט רב תכליתיות – אצטדיון + מרכז קניות + מרכז הופעות ותרבות. וכל הטוב הזה צריך להיות מנוהל כמתחם קמעונאי מוביל ולמכסם הכנסות בכל דרך שהיא (מיתוג לדוגמא).

העתיד אינו שייך לחברות כמו היכלי ספורט אלא לעזריאלי וחבריו – גולדהאר כמו שהוכיח עד עכשיו קורא הרבה לפנינו את המפה.

***

מה שמצער פה זה היעדר התכנון – הדרייב אין שהוקם באיחור של 7 שנים הוקם כהיכל קטן מדי (בלפחות 1000 מקומות) ובלומפילד שאמור להיכנס במחצית השנייה של העונה הקרובה לשיפוץ נוסף (נדמה לי שזה יהיה השיפוץ השלישי או הרביעי בעשור האחרון) שבסופו ככל הנראה הוא ימצא את עצמו מעט מיותר כאשר הקבוצה מכבי ת"א תנטוש את ת"א (איזה דיונים סוערים הולכים להיות אז בבלוג של פוסנר..).

וזה לא נגמר בזה – רמת גן עומד נטוש, בפתח תקווה ובנתניה הוקמו אצטדיונים לא שלמים הסובלים מבעיית תשתית חניה (במיוחד נתניה ) ויש עוד דוגמאות.

זה פשוט מנוהל לוקאלי מדי.

***

ספורט זה תרבות וספורט זה גם מנוף כלכלי – ישראל תסגור פערים בעשור הקרוב עם השוק האירופאי ברמה הספורטיבית ובסופו של דבר ייכנס לפה עוד ועוד הון לספורט. למה אני בטוח בזה? פשוט כי התהליך הזה כבר קרה במקומות אחרים והוא מאוד הגיוני ואנושי – חבל שהתשתיות שלנו לא מתוכננות כדי להכיל את התהליך הזה – כדאי מאוד שבישראל ימונה פעם אחת שר ספורט שמסוגל להכיל תהליכים שכאלה.

הטוטו עושה לא מעט הון מהכדורגל והכדורסל הישראלי, קופות העירייה בחלק מהעיריות יכולות להשקיע , הנדל"ן שעליו יושבים היום אצטדיונים רבים שווה הרבה היום ויש היגיון כלכלי במרכזים המשולבים – אז למה העסק לא מתחבר ומייצר פה תוכנית רב שנתית מסודרת.

עזבו את הנהי הרגיל. כמה זה מסובך להוביל תהליך שכזה?.

***

חולדאי שבעיני יכל להיות המנהיג הנכון למפלגת העבודה יסיים בעוד מספר שנים קדנציה ארוכה – בסיומה הוא ישאיר עיר שונה לחלוטין מזו שקיבל ועם קופת עיריה מלאה בהרבה- זה לא המקום לסכם את הקדנציה שלו וגם אין לי את הכלים לזה – אבל בהשווואה לראשי עירייה אחרים בתחום הספורט הוא עשה פחות מהם. כך יונה יהב שנכנס לתפקיד 5 שנים אחריו בנה את "סמי עופר" ושיפץ את רוממה ,פיירברג בנתניה בנתה אצטדיון ובונה היכל כדורסל, דנילוביץ בבאר שבע בונה גם אצטדיון וגם היכל כדורסל ויש עוד ועוד דוגמאות.

האם אוסישקין היה רק הסיפתח למה שנראה כמדיניות ? והאם מה שחווינו אנו אוהדי הפועל בסיפור אוסישקין הוא בזעיר אנפין סיפור ההחמצה של תשתיות הספורט בישראל – לדעתי לגמרי כן.

אומרים על הספורט שהוא מנבא תהליכים חברתיים – במקרה הזה אנחנו יכולים לראות את המשבר בשוק הדיור כבבואה של תכנון ההיכלים הספורטיביים – ואם מישהו ממקבלי ההחלטות היה מאחד את תהליכי התכנון של התשתיות הספורטיביות יחד עם תהליכי מאקרו אחרים במדינה מצבינו היה שונה.

ובדיון בפוסט שלי לאחר הבחירות עלה הנושא של הניהול המוניציפאלי כמנבא הצלחה לניהול ברמה הלאומית – אני מחודד היום מעט יותר – אני חושב שאי אפשר להתעלם מהקשר בין המהלכים ברמה המוניציפאלית לתהליכי המאקרו ברמת מדינה – אני חושב שהמפתח ברמה הספורטיבית נעוץ ביכולת להציב בראש משרד הספורט אדם שמסוגל לחבר את תהליכי המאקרו האלה ולהתעקש מול ראשי העיריות.

וזו עיקר ההחמצה לאורך עשרות שנים – הספורט ששנים ישב כחבילה של משרד החינוך והתרבות שונה מהתחומים האלה – הספורט הוא סיפור של תשתיות לאומיות לא של יוזמות מקומיות.

***

ובדיחמין לשבת

אם מכבי עוברת לראשל"צ האם נחדל מלהתייחס לזה כדרבי?

 

 

קללת המקום השלישי - יוחאי שטנצלר
לקראת אליפות העולם במירוצי שדה

11 Comments

עידוקוליס ליפשיץ 27 במרץ 2015

"אומרים על הספורט שהוא מנבא תהליכים חברתיים – במקרה הזה אנחנו יכולים לראות את המשבר בשוק הדיור כבבואה של תכנון ההיכלים הספורטיביים " – דווקא אני רואה זאת להיפך.
בעוד שהקפאה, מתוכננת וארוכת טווח לאורך עשרות שנים, של הקרקעות בגוש דן הביאה לעליית מחירים ולמשבר בשוק הדיור (במקום המטרה המקורית של איכלוס הפריפריות) – דווקא בספורט התוצאה הרצויה התקבלה. הפריפריה מתקדמת במהירות הרצויה ובמיוחד בעשור האחרון אנחנו נוכחים לראות שתל אביב נשארת מאחור. לפחות בתחום מתקני הספורט.

תוך כמה זמן לדעתך יתחילו לבנות את המתקן החלומי שלך בראשל"צ? 5 שנים? וחניכה תוך 10 שנים?
וכמה מלחמות באמצע? ובן כמה יהיה גולדהאר כדי לקיים ולהביא את המקום הזה לשגשוג כמו שרק הוא יודע?
שוב, הרעיונות שלך אמורפיים מדי בשבילי כדי לזרום איתך.
למרות הנחות היסוד החזקות.

יניב פרנקו 27 במרץ 2015

אם ההקפאה של בניית תשתיות ספורטיביות בתא הייתה תהליך מתוכנן לעומת הפניית משאבים לפריפריה הייתי מסכים איתך שבניגוד למהלך בשוק הדיור פה לפחות היה תכנון – אבל תהליך המאקרו הוא זהה – המדינה הפסיקה לנהל את השוק ומה שקרה בשוק הדיור זה כאוס מוחלט – וגם בתחום הספורט המדינה כריבון לא מנהלת – לא את הספורט כספורט ולא את התשתיות שלו – ולכן ראש עיריה שרוצה בונה ומקדם אצטדיון וזה שלא רוצה לא מקדם – אבל האצטדיונים נבנים בלי חשיבה מעמיקה -בלי השקעה גבוהה יותר שהייתה הופכת את הדלתא למקדם עבור כל הפרויקט ובלי תשתיות תחבורתײַות ראויות .

לגביי גולדהאר – הידיעה על המשא ומתן המתקדם עם עיריית ראשון יצאה בכמה עיתונים וככל הנראה משא ומתן כזה אכן קיים ומתקדם – לבנות בפועל אצטדיון יזם פרטי יכול לעשות תוך 3 שנים – ושוב הדרייב אין הוא דוגמא טובה – לקח לעיריה שנים להחליט ושנה וחצי לסיים את הבנייה מרגע שניתן האור הירוק .
כדי להרים פרויקט כזה צריך מימון וסיוע עירוני – האצטדיון בנתניה נתקע על מימון – חיפה התעכב פה ושם על מימון – לגולדהאר ורשות עירונית יש יכולת עקרונית להרים כזה פרויקט בטווח קצר .

עידוקוליס ליפשיץ 27 במרץ 2015

"בראשית שנות ה-60 הייתה קיימת ועדת שרים לענייני פיזור אוכלוסין (כך ממש), שבין שאר מפעלותיה הביאה להקפאה של אזורים לבנייה בפרט בתוך גבולותיה המוניציפאליים של תל-אביב. הדבר לא גרם לפיזור אוכלוסין ברחבי ישראל אלא שימש מנוע לפרבור מהיר עוד יותר של תל אביב באותן שנים והיה מוקד לחיכוך עז בין העירייה לממשלה. הסיפור על המאבק סביב פיתוח שיכון ל' מעבר לירקון מופיע בספרו של אלדר בעמ' 116-121. מתוך קטע זה, אני מעוניין להביא פסקה קצרה שמתארת את רוח העניינים כאז כן היום:

ב-16 בדצמבר 1963 התכנסה ועדת השרים לפיזור אוכלוסייה בירושלים; ראש עיריית תל אביב נמיר, אשר הוזמן להופיע בפניה, השמיע את נימוקי עיריית תל אביב לצורך בהפשרת קרקעות הממשלה מצפון לירקון בתחום "תוכנית ל". לאחר נאומו התפתח דיון סוער סביב העניין. ראש הממשלה אשכול, שהיה ראש הוועדה, לא הביע את עמדתו המופרשת בעניין, אולם מדי פעם השמיע הערות שמהן השתמע שהוא מצדד בהפשרת הקרקעות. שר האוצר פנחס ספיר ושר השיכון יוסף אלמוגי הביעו את תמיכתם הברורה בהפשרה כללית של כל הקרקעות לבנייה ולפיתוח. שר החקלאות דיין הודיע מפורשות שהוא מתנגד להפשרת קרקעות הממשלה בתחום "תוכנית ל", בהתאם למדיניות פיזור האוכלוסייה ולהחלטת הממשלה על הקפאת רצועת החוף. שר החקלאות החזיק בטענתו שיש למנוע ריכוז יתר של אוכלוסייה באזור זה, למנוע הקמת שיכונים ואזורי תעשייה ולהפנות אמצעי פיתוח והון לאזורי פיתוח אחרים בארץ. שר העבודה יגאל אלון הציע לבדוק מחדש את בעיית "תוכנית ל" והודיע שבשלב זה הוא מסתייג מאפשרות של הפשרת אדמות הממשלה. שר הפנים חיים משה שפירא העלה את הנימוקים העקרוניים של משרדו, אשר התנגד להפשרת הקרקעות מטעמים תכנוניים ארציים, והציע הצעת ביניים – להתיר בניית וילות בלבד בתחום "תוכנית ל" מצפון לכביש תל ברוך."

מתוך:
בראשית שנות ה-60 הייתה קיימת ועדת שרים לענייני פיזור אוכלוסין (כך ממש), שבין שאר מפעלותיה הביאה להקפאה של אזורים לבנייה בפרט בתוך גבולותיה המוניציפאליים של תל-אביב. הדבר לא גרם לפיזור אוכלוסין ברחבי ישראל אלא שימש מנוע לפרבור מהיר עוד יותר של תל אביב באותן שנים והיה מוקד לחיכוך עז בין העירייה לממשלה. הסיפור על המאבק סביב פיתוח שיכון ל' מעבר לירקון מופיע בספרו של אלדר בעמ' 116-121. מתוך קטע זה, אני מעוניין להביא פסקה קצרה שמתארת את רוח העניינים כאז כן היום:

ב-16 בדצמבר 1963 התכנסה ועדת השרים לפיזור אוכלוסייה בירושלים; ראש עיריית תל אביב נמיר, אשר הוזמן להופיע בפניה, השמיע את נימוקי עיריית תל אביב לצורך בהפשרת קרקעות הממשלה מצפון לירקון בתחום "תוכנית ל". לאחר נאומו התפתח דיון סוער סביב העניין. ראש הממשלה אשכול, שהיה ראש הוועדה, לא הביע את עמדתו המופרשת בעניין, אולם מדי פעם השמיע הערות שמהן השתמע שהוא מצדד בהפשרת הקרקעות. שר האוצר פנחס ספיר ושר השיכון יוסף אלמוגי הביעו את תמיכתם הברורה בהפשרה כללית של כל הקרקעות לבנייה ולפיתוח. שר החקלאות דיין הודיע מפורשות שהוא מתנגד להפשרת קרקעות הממשלה בתחום "תוכנית ל", בהתאם למדיניות פיזור האוכלוסייה ולהחלטת הממשלה על הקפאת רצועת החוף. שר החקלאות החזיק בטענתו שיש למנוע ריכוז יתר של אוכלוסייה באזור זה, למנוע הקמת שיכונים ואזורי תעשייה ולהפנות אמצעי פיתוח והון לאזורי פיתוח אחרים בארץ. שר העבודה יגאל אלון הציע לבדוק מחדש את בעיית "תוכנית ל" והודיע שבשלב זה הוא מסתייג מאפשרות של הפשרת אדמות הממשלה. שר הפנים חיים משה שפירא העלה את הנימוקים העקרוניים של משרדו, אשר התנגד להפשרת הקרקעות מטעמים תכנוניים ארציים, והציע הצעת ביניים – להתיר בניית וילות בלבד בתחום "תוכנית ל" מצפון לכביש תל ברוך."

יניב פרנקו 28 במרץ 2015

יופי של בלוג.
בכל מקרה הוא די מוכיח את הטענה שראשי עיריה בתל אביב טובים בהרבה מלהפוך את תל אביב לגורם משיכה בהשוואה לפרנסי המדינה שמנסים לעודד הגירה החוצה ממנה.
וזה חוזר לטענה שהכל פה לוקאלי ולא מנוהל.

המכבייה 27 במרץ 2015

זה מאד מקדים את המאוחר אם כי אני כמובן מברך ומייחל.
אין לי ספק שזה מה שמיטשענק רוצה והוא בדרך כלל משיג את מבוקשו.

צור שפי 27 במרץ 2015

באופן שבו הדברים מתנהלים מכבי תלך לראשל"צ ואנחנו נלך לווינטר.

תורג׳י 28 במרץ 2015

הוספתי למועדפים.
יהיה מעניין לקרוא את התגובות של אוהדי הקבוצות השונות פה.
במיוחד חיפה והפועל, אוהדי מכבי אני פחות או יוצר יודע מה דעתם בעניין…

D! פה ועכשיו 28 במרץ 2015

החדש של הפועל קטן מדי
ולגולדהאר היה צריך להקים קומפלקס בדיוק שם, לידו. יש רכבת, יש כביש מהיר. היה אפשר ללכת על מבנה בעלות/הסכם דומה לזה שיש במינכן שבו הקבוצות האחרות של העיר יוכלו לשחק גם כן בתמורה לטובות הנאה מהעיריה.
אין שום סיבה שקבוצה מת"א תשחק בראשל"צ, אפילו אם זה מרחק קטנטן.

אנונימוס 28 במרץ 2015

הגיוני לחלוטין שמועדון "ראשון לציון-יפו" ישחק בראשון לציון

the dove 29 במרץ 2015

איזה כיף שפעם עד סוף שנות השמונים הייתה רק (בייחוד בכדורגל) יריבות ספורטיבית ולא שנאה בין האוהדים והשחקנים של מכבי והפועל והיה אפשר לראות יציעים מעורבים.
העירייה בראשות חולדאי פשוט מנוכרת לספורט ולצרכי האגודות והדוגמא הכי טובה היא השיפוץ שנעשה בבלומפילד שגרם להפחתת המושבים משתי רבבות ל 14000. חוץ מזה שבזמנו נהרסו המתקנים כמו המכביה, אוסישקין ובית מכבי לטובת חניונים.
ההישגים הספורטיבים הרבים של האגודות השונות של העיר כולל בזירה הבינלאומית (גם בני יהודה בכדורגל ולא רק מכבי כדורסל) הושגו למרות העוינות של העירייה.

Comments closed