עונת המלפפונים – השיטה – "רפאל"

 

אני מאוד מעריך אנשים עם אג'נדה – ואחד האנשים שמתעקשים על האג'נדה שלהם פה ב"דה באזר" הוא רפאל.

אז אחרי תחקיר קל והבנה כי מדובר במומחה לענייני בלגיה – הוא מקבל פה את הבמה להסביר קצת יותר על השיטה הנוראית (אם אתה אלישע לוי) שנקראת קיזוז – ובעצם רוצה לדבר על איך להפוך את הליגה למעניינת יותר גם לפני הסוף – כי בואו נגיד את האמת – עונת מלפפונים זה כייף אבל הכי כייף זו ליגה מעניינת.

ואני אומר – אם גוטמן מתנדנד ובאוויר מדברים על קיזוז – לכו תדעו איפה זה ייגמר.

***

בלגיה משלהם / רפאל.

השלטים נגד הקיזוז מונפים בגאווה באצטדיון של לייז'. עוד יום בהסטוריה הקצרה של מאבקי הבית העליון ב'פלייאוף'.
ברוכים הבאים לבלגיה, איפה שמוזר הוא נורמלי ושנאת חינם לא עולה כסף. ככה זה כשהגעת הביתה.
האולטראס של לייז', מסתבר, לא אוהבים הרבה דברים- אם כסאות במקומם יכולים להטריד מנוחתם, בטח ובוודאי כששחקנים שהיו אצלם ועברו לאנדרלכט יריבתם השנואה מגיעים לביקור.

סטיבן דפור, הקשר המצויין, לא אהב לראות שלט ענק עם ראשו ערוף כמנהג מדינת הטנדרים והיוטוב האיסלאמית ובמחצית השניה איבד את העשתונות ובעט כדור ליציע. השופט בעט אותו מהמגרש כמחווה משלו. כל מי שצריך נענש כמובן בבית הדין, אחרי שהואילו בטובם להחליף את המכנסיים הקצרות.
***
למי שלא התעדכן, מזה כמה שנים שהליגה הבלגית מתנהלת ומוכרעת על ידי פורמט הקיזוז, בדומה מאוד לקונספט שנוסה בישראל לשנתיים, רק ששם לא ויתרו על הרעיון ואחרי שהבינו שהטלוויזיה לא תשדר את הליגה אם יחזרו לתבנית הקודמת, כולם שמחים מאוד להשאר איתו וכשהתוצאות לא מתאימות להם- תמיד אפשר להתבכיין ששתו מהבירה ואכלו את הסירופ מהוואפל.
השלטים של האוהדים הם בגדר גילוי דעת אנארכיסטי בלבד. מגניב לרשום פ..אק דה סיסטם, גם ובמיוחד אם הוא פועל לטובתך. שלא יגידו עליהם חס וחלילה שמישהו בהנהלת הליגה עושה משהו שהם יכולים להזהות איתו. the shame.מי שיודע- מבין. כנראה שלא מדובר בליגה השישית בטיבה באירופה. גם לא נשמעה טענה כזו.

אולם היא ככל הנראה במקום הראשון מבחינת תחרות ועניין.
וגם ארבע אליפויות מתוך שש של אנדרלכט, המעצמה המקומית שממשיכה לזכות בתארים עם יישום הפורמט, לא מערערים על אמת זו.
הסוד גלוי והחשבון פשוט- הליגה מוכרעת לאורך זמן ויציבות כמו כל ליגה אירופית אחרת, רק שעם הידיעה שיש קיזוז נקודות וצמד מפגשים נוסף לדיירי הבית העליון  ( טופ 6 ) , קבוצות מבינות שגם פער דו ספרתי לא גומר את העונה ואפילו אם לא יהיו בעמדה ממש ריאלית להתחרות על מקום ראשון, לבטח יהיה צמוד ומותח על הכרטיסים לאירופה לכל הפחות.
מנקודת מבטם של הקבוצות הגדולות, הם מבינים שההכרעה העיקרית היא בסיום העונה, לכן פחות סביר שיסיימו את שני הסיבובים הראשונים עם יותר מ 70 אחוזי הצלחה כי בלאו הכי משקל הנקודות בסיבוב השלישי גבוה פי 2 ומתבצע ברובו מול היריבות הישירות, אז גם אם יפסידו פה ושם נקודות בזמן שמתחרים במקביל באירופה… ממשיכים להסתכל קדימה למטרה הבאה בידיעה מוחלטת שהכל עדיין תלוי בעצמם. ובכל זאת, את הירידה באחוזי ההצלחה ב 2 הסיבובים הראשונים ניתן בראש ובראשונה לייחס להתחזקות היריבות ולא לאי אלו הנחות.
הפרט הטכני של הקיזוז שינה לא רק את המאזנים בטבלה, אלא בעיקר את הגישה למשחק והפסיכולוגיה של הקבוצות בליגה. האליפות מרגישה הרבה יותר בהישג יד, גם בעונה שלא עוברים בהרבה את חמישים אחוזי ההצלחה.
גנט, האלופה הטרייה ( פעם ראשונה ב 115 שנות קיום והרבה מאוד שנם בליגה הראשונה ) צברה 31 נקודות מתוך 60 אפשריות ב 20 המחזורים הראשונים של העונה. יש להודות שהעונה האחרונה היתה ככל הנראה המוצלחת ביותר עד כה,הן מבחינת מספר המועמדות הריאליות לאליפות והן בכמות המשחקים שהפגישו בין קבוצות שבזמן ההתמודות לשתיהן היו שאיפות ברורות להתחרות על המקום הראשון.
כבר ממחצית העונה החולפת היה ברור שבבלגיה לבדה יתקיימו יותר משחקים בין מועמדות ריאליות לאליפות מאשר 15 הליגות הבכירות של אירופה ביחד ( עם או בלי ישראל ).
אם נחבר את מספר המשחקים שהפגישו בין מועמדות ריאליות לאליפות שהתקיימו משלב אמצע העונה באנגליה, איטליה, צרפת, גרמניה, ספרד, הולנד, פורטוגל, שוויץ, תורכיה, יוון, רוסיה, דנמרק, שבדיה, אוסטריה, נורווגיה, רומניה, פולין וישראל ביחד לא נגיע למספר המשחקים שהליגה הבלגית סיפקה לנו העונה מהמחזור העשרים ואילך.
***
בישראל, לצורך ההמחשה התקיימו העונה מקסימום 6 משחקים כאלה מהמחזור ה 13 ואילך.
מכבי-ב"ש,  מכבי-ק"ש,  ב"ש-ק.שמונה ובסיבוב השלישי שוב מכבי -ב"ש ואם נהיה נדיבים גם ק"ש-מכבי וב"ש-מכבי.
ב 26 העונות האחרונות ביחד לא התקיימו בישראל יותר מ 63 משחקים כאלה, בין מועמדות ריאליות לאליפות משלב אמצע העונה ואילך.
כשחיפה או מכבי ת"א קורעות את הליגה, התמודדות שלהם מול היריבה הגדולה בפער 15 הפרש לא תילקח בחשבון כי אין כאן שאיפה להתחרות על התואר, אלא משחק לכבוד בלבד ( שגם הוא חשוב לכשעצמו )
לכן,המשחקים עם סיכוי תיאורטי אך לא ריאלי באותו רגע לא ספרתי. לא בבלגיה ולא בליגות האחרות.
מה שכן, היו מצבים שקבוצה במשך כמה מחזורים לא נחשבה למועמדת לאליפות ואז היא שוב נהייתה רלוונטית.
החישוב היה רק כשהקבוצה היתה בעמדה להתחרות ומולה התמודדה קבוצה נוספת שעונה על הקריטריון הזה.
האלופה הנכנסת גנט ( רמי גרשון וקני סייף ) עם 31 נקודות מתוך 60  התמודדו ב 17 מ 24 משחקיהם האחרונים עד הבטחת האליפות, מול קבוצות שבאותו רגע היו חזק בתמונת האליפות ואי לכך, היוו יריבות קשות, נחושות ואטרקטיביות מאוד ( and back on the force )
אלה בדיוק סוג הנתונים שאמורים לעניין אותנו, אוהבי הספורט והתחרות.
כל עוד המגמה והאווירה היא שהמשחקים חשובים ואטרקטיביים לקבוצות והקהל, הפורמט מקדם דינאמיקה תחרותית שכולם רק מרוויחים ממנה, בלי קשר למי אלופה בסיום. הנקודה החשובה לא פחות היא שגם במהלך שני הסיבובים הראשונים המתח והאינטנסיביות רק התגברו מהעונות שלפני השינוי, מהסיבות שצויינו לעיל.
אם השיטה לא יכולה להיות טובה יותר? ברור שיכולה.
אם היא יותר טובה ממה שיש ברוב הליגות באירופה? בוודאות כן.
זאת לא התקשורת
יותר מדי סיבות (פיינלס 5)

7 Comments

עדי אבני 14 ביוני 2015

הכל נכון. אני בעד השיטה רק בשינוי קטן- הכפלה במקום קיזוז. 6 נקודות לנצחון ושתיים לתיקו במהלך הפלייאוף. אותן ההיתרונות, בלי החסרונות

בלייק 14 ביוני 2015

יש כאן כמה בעיות מבחינתי.
קודם כל, אתה שם דגש (ובצדק) על משחקי סיום העונה, במיוחד אלה שמתרחשים אחרי הקיזוז, ומתעלם בפוסט מכך שרוקנו מתוכן את ההתמודדויות עד לשם. אם 50% נקודות עד הקיזוז מספיקות לאליפות, למה לצפות בשלל משחקי ״הידידות״ עד אליו?

לגבי הטלויזיה, ובלי להכיר את העובדות (בהיעדר לינקים בפוסט, אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מכיר את העובדות טוב ממני, אבל בוחר, במכוון או שלא, להתיחס רק לחלק מהעובדות. הרי אי אפשר לכתוב הכל על הכל), קשה לי להאמין ״שהטלויזיה״ (מה זה אומר בכלל?) לא הסכימה לשדר. אולי התכוונת שהתחנות שהתחרו על השידורים היו מוכנות לשלם הרבה פחות בלי קיזוז. בזה יש אולי היגיון. בזה שאף ערוץ בלגי או לוויין לא היה מוכן לשים יורו אחד על זכויות השידור יש מעט מאוד היגיון כלכלי. אני אשמח לרפרנס, אם יש לך, שיסביר את ההפך.

הבדיקה (באמת בדקת כל משחק בכל ליגה וכמה הפרש היה בשלב של כל משחק?? כבוד) הנכונה יותר בעיני (שגם היא כנראה תוליד תוצאה שתתמוך בעמדתך) היא כמה משחקים היו העונה בין שתי קונטנדריות בישראל, נניח, לעומת כמה היו יכולים להיות אם היה קיזוז.

אתה גם כותב שבסוף האלופות די צפויות בבלגיה, אנדרלכט שולטת, לייז׳ (ככה צריך לכתוב את זה?) וברוז׳ קצת אחרי ופעם בעשור ק״ש לוקחת אליפות. אז זאת בעצם לא שיטה שמעודדת יותר שיויון בקרב על האליפות, אלא רק אשלייה כזאת. אגב, למה התחרותיות, היכולת לשמור כוחות והגל הבלגי המצוין לא תורמות להעלאת הישגי הקבוצות באירופה?

אתה מבטל את תחושות הקהל. מחפשים על מה למחות. אין לי סקרים, נתוני רייטינג או שום מושג לגבי דעת הקהל הבלגית, אבל אם הקהל ברובו נגד, לא הייתי מזלזל בזה. להגיד לקהל שהוא לא מבין בפטרונות יכול גם להרוס ליגות וקבוצות.

עוד נקודה היא הבחירה בקיזוז לא כל כך ספורטיבי במקום באלטרנטיבות אחרות להעלאת התחרות. למה ללכת לשם אם בכדי לעודד ספורטיביות אפשר לקבוע דראפט (עם ניתוק קבוצות נוער ממועדונים בחקיקה), תקרות שכר, יחסיות הכנסות-הוצאות ועוד? למה ללכת לפתרונות קלים ומלאכותיים? אני מבין למה לוזון הולך לשם, אבל למה אתה?

ואם כבר קיזוז, למה לא שילוש? חמשוש? הרי ככל שנתקדם וניתן פחות דגש למשחקים בליגה הרגילה, כך יגדל הסיכוי של יותר קבוצות להיחשב קונטנדריות.
וזה מוביל אותי לשורה התחתונה מבחינתי – אם כבר מניפולציה לעודד תחרותיות אני הייתי מעדיף סדרות במקום פלייאוף מקוזז. אני יודע שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אבל חוסר הספורטיביות שבקיזוז בעיני גרוע משיפור התחרות המלאכותי.

רפאל 15 ביוני 2015

בלייק,
אתה צודק לגמרי שהיו משדרים את הליגה, גם אם היו מכנסים תיכוניסטים שיתמודדו על אפודת השוער או עמדת החלוץ ברוב קבוצות הליגה למעט האלופה הגאה שתשחק סטנגה עם עצמה ותסיים בפער של 300 שערים ו 50 נקודות בטבלה.
הרעיון כמובן היה שיפסידו סכום גדול מאוד של כסף אם יחזרו לפורמט של ה round robin הכפול, כפי שהיה לפני ( 18 קבוצות כפול 2 מפגשים כמו בבונדסליגה והולנד ).

הקיזוז מופעל למעשה רק בעשר המחזורים של העונה ורק לטופ 6 ( טעות בעיני, היה נכון להפעילו גם בבתים האחרים שלא הזכרתי אותם כי הם פחות מעניינים- עקב האכילס של השיטה אם שואלים אותי, למרות הכוונות הטובות ).
גנט נכנסה לסיבוב השלישי עם 57 נקודות מתוך 90, 63 אחוזי הצלחה. עשר מחזורים קודם לכן מאזנם עמד על 31 מתוך 60. שוב, תודה על ההערה הבונה כי זה באמת לא היה ברור.

מהנסיון של קיום השיטה כבר 6 שנים עולה כי המתח והאינטנסיביות במשחקים במהלך העונה לא רק שנשמר אלא עולה על מה שהיה בפורמט הקודם. הסיבה לכך פשוטה- קבוצה לא מאבדת צ'אנס ותלות בעצמה כשהפער מתקרב ל 10-12 הפרש מהמקום הראשון.
אותם אוהדים אנארכיסטיים של Liege ( כתבת נכון ), יודעים טוב מאוד להשתמש בחופש הביטוי, לא תמיד בטוב טעם אבל אם מישהו רוצה למחות- זכותו לעשות כן וזכותנו גם להבין שהם לא בהכרח מייצגים מישהו אחר מלבד את עצמם.
במהלך שש העונות קבוצתם 'הרוויחה' הרבה יותר מהפורמט מאשר הפסידה וגם כשלכאורה הקיזוז פגע בהם עונה שעברה עם גיא לוזון ( מקום ראשון בהפרש ניכר בסיום 30 המחזורים הראשונים ), הם הרוויחו מכך שיכלו להיפטר ממנו יותר בקלות כשלא השכילו לזכות באליפות ( אבל זו כבר אמירה פופוליסטית ולא יפה מצידי ).

לגבי חלוקה בחצי של הנקודות ( או הכפלתם בשתיים אם זה נוח מבחינה שיווקית, למרות שלא בטוח בכלל אם כי זה רעיון מעניין ) ולא בשלוש, חמש או א מיליון גג'יליון ( ד"ר איוול אומץ ע"י בלגים מסתבר ) זה יחסית לאופציות האחרות הכי הגיוני ותומך בתחרותיות בשילוב של סטטיסטית והמאמץ על המגרש.
אם יש בליגה 40 משחקים סה"כ ואחרי 30 מחזורים מקזזים את הנקודות לחצי לטופ 6, קבוצה שמתמודדת על האליפות תשחק 45 מתוך 75 מול אותן קבוצות שבבית העליון ועם הקיזוז כנראה יהיו קונטנדריות לאורך זמן רב.
אם תחלק ב 3 או יותר ( רחמנא לצלן ) אומנם נקבל יחס יותר גבוה של נקודות המשוחקות מול המועמדות לאליפות בבית העליון, אך יווצר רושם בלתי ניתן לתיקון שמוחקים כמעט כליל את העונה ומעבר לכך שזה לא מרגיש נכון, הדינאמיקה התחרותית תיפגע אנושות מכיוון שהמטרה היא לקיים ליגה אטרקטיבית וקשה לאורך כל השנה ולא רק בחודשיים האחרונים.
כפי שכבר ציינו בעבר ( בחכמה או שלא ) ניתן גם לקיים ליגה במתכונת קלאסית ואז לערוך נוק-אאוטים מסוג כלשהו בין כל הקבוצות וע"י כך לרשום במאפיינים של הליגה שהיו בעונה כמויות מסחריות של משחקים בין קבוצות שהיו תלויות בעצמן לאליפות.
אוקי, אבל גם היו באותה מידה טונות של משחקים שלא שינו שום דבר לאף אחד, לא בצמרת ולא בתחתית- אז קיבלת שורה סטטיסטית מחמיאה בלי תוכן מעשי ויותר מכך- סוף העונה לכל הקבוצות במקום רק לרובם, אז בעצם רק החמרנו את המצב ועשינו צחוק ממצב עצוב מלכתחילה.

אם תשווה את 'פלייאוף' הקיזוז לפורמט של סדרות פלייאוף תראה שהוא מיטיב בהרבה עם הקבוצות החזקות/עשירות כי המשקל של העונה הסדירה הרבה יותר מוחשי וגם בסיבוב השלישי עצמו ההכרעה נמשכת במתכונת של יציבות לאורך זמן, מה שמאוד מתאים למי שיש לו האמצעים להעמיד לרשותם את הסגלים האיכותיים והעמוקים.
לכן גם הסיכויים של אנדרלכט, ברוז' ולייז' נשארים הגבוהים ביותר. ההבדל הוא שגם אם הם משחקים ב 60 אחוזי הצלחה לעומת 70 של אחת מיריבותיהם, הם עדיין תלויים בעצמם ולא סומכים על הנס כפי שקורה ביתר הליגות במתכונת שהרגילו אותנו לקבל באירופה.

דעתי האישית היא שהדבר הכי טוב בקיזוז הוא ה'יציאה מהחומות' בכל הנוגע לדיון וחשיבה על מה שרוצים וצריך להשיג בליגה תחרותית. תגובה מושכלת ומאתגרת ( את החשיבה ) כמו שלך הוא הנכס הכי חשוב בסופו של דבר ששינוי הפורמט מביא. ברגע שיש שינויים, אז שואלים שאלות ומביעים ספק ותמיהה על נושאים רבים, כאלה ששנים רבות ניסו כל מיני גורמים למנוע שיעלו על פני השטח.

ברמה הספורטיבית נטו, הקיזוז מבחינתי הוא סוג של אשלייה מתוחכמת שיש יותר תחרות למרות שלמעשה מעבר להבלחות מידי פעם,אין אלטרנטיבות אמיתיות לשליטה המעשית של המועדונים הגדולים.
יהיה קשה מאוד לגנט, שרלרואה, קורטרייק, זולטה ווארחם, לוקרן, מכלן וגנק להרים את עצמם כל פעם עם סיכויים ריאליים לישורת האחרונה בעוד שהגדולות מבטיחות שבכל מקרה העניין בליגה יילך ויגבר, כי הקטנות בטח לא מתלוננות וכך יש יריבות יותר אטרקטיביות לרוץ איתם במשך העונה וכמובן לקחת מולם עוד אליפויות ולמעט ה'סכנה' שיש סיכוי שמישהו בישראל שיעלה על הבלוף ויקרא לפלייאוף אמיתי, המצב מניח את הדעת לכולם.
אבל ברגע שיש תקדים, קורים שינויים. לא יהיה ניתן להשתיק את מי שמבקש להביא לשינויים גדולים יותר, כפי שלא ניתן למנוע מאנשים להתבכיין עם דמעות תנין.

לירן 15 ביוני 2015

עיוות של כללי התחרות על מנת ליצור דרמה – מורידה מערך התואר.
זאת הסיבה שגביע נחשב הרבה פחות מאליפות, אולי הוא יותר רומנטי אבל הרבה פחות חשוב.
כשמתחילים להתעסק עם זה – אין סוף לפתרונות היצירתיים.
אולי שבמקום קיזוז הקבוצה שמדורגת אחרונה תתחיל מיתרון 1-0 מול הראשונה? זה גם דרמטי , גם מעניין וגם נותן סיכוי שווה לכולם לנצח.
כשמשנים את החוקים כדי ליצור תחרותיות צריך לחשוב קדימה, הרי אי אפשר להחליף שיטה כל שנה.
זה מה שקרה בישראל עם גאידמק (ואחרי זה השפיע על הפועל וחיפה ללא צורך)
זה מה שקרה בכדורסל – במקום סדרת גמר של הטוב מחמש – אנחנו תקועים עם 2 משחקים.

האינדקציה הכי גדולה לחוסר ההוגנות של השיטה הבלגית היא שכבר שנתיים (לפחות) – מי שטורח בערב שבת ומסיים ראשון את הטונה הסדירה – מפסיד את האליפות. אולי זה מוסיף עניין ומעלה את הרווח מהטלוויזיה אבל אין לזה שום הצדקה ו20 ליגות בכירות אחרות – לא טועות

רפאל 16 ביוני 2015

לירן,
עשרים ליגות באירופה שלא מגיעות ביחד לאותו מספר משחקים בין מועמדות לאליפות בליגה אחת?
הרעיון שהבאת כדוגמא דומה יותר לחיש-גד עם תמונה של ספורטאים מאשר הדבר עצמו : )
פורמט הקיזוז בהגדרתו הוא התחלת סיבוב אליפות ( round robin כפול ) במתכונת מצומצמת של הקבוצות המצטיינות של הליגה ( טופ 6 ), כאשר לכל קבוצה מוענקים לפני מחזור הפתיחה חצי מהנקודות שצברו ב 30 המשחקים הראשונים.
זה לא נשמע כ"כ מופרך, במיוחד כשגם 2 הסיבובים הראשונים היו יותר מעניינים ממה שהיה בעבר.
למה רק הקבוצה במקום הראשון טורחת?
גם הקבוצות האחרות עובדות קשה בשביל לשמור את עצמן בטווח והן מתעלות ומנצחות בפלייאוף ראש בראש קבוצות
חזקות שמשחקות בדיוק על אותן מטרות ועוד היה להם אף פור של נקודות בעקבות עונה מעט עדיפה.
אתה מעדיף לבטל את כל התחרת הזו בשביל להעניק לקבוצה אחת את כל תשומת הלב על כך שפתחו פער של עשר נקודות במחזור ה 15 ובכך לשלוח את כולם לים, בשם הספורטיביות והצדק?

יוחאי שטנצלר 16 ביוני 2015

זה נכון שאנדרלכט מרוויחה מזה – לרוב קבוצות שמובילות ערב הקיזוז ולא זוכות באליפות הן קבוצות שהן לא אנדרלכט (ליאז', ברוז' ועוד) ויותר מתקשות לעמוד בלחץ של להוליך בעונה הסדירה. אין ספק שהמנגנון מעוות קצת ולא צודק, אני בעצמי נכוותי מכך עם מכבי חיפה, אבל זאת הייתה העונה האחרונה שבאמת הייתה מעניינת בישראל ובסופו של דבר הכדורגל בארץ על סף גסיסה ובמקרים כאלה צריך לעשות צעדים קיצוניים ולכן קיזוז יכול להיות טוב כאן ליהודים.

לא הזכרת את יתר הבתים באמת בבלגיה שהם מוזרים גם כן – הקבוצות שמסיימות במקומות 7-14 בעונה הסדירה מתחלקות לשני בתים כשהנקודות שלהן מאופסות, כשהזוכות בכל בית מתמודדות למשחק פלייאוף כפול על הזכות להתמודד במשחק פלייאוף כפול עם החמישית מהבית העליון על הזכות להשתתף בליגה האירופאית. מוזר ביותר אבל מבטיח שבאמת כמעט כל משחק יהיה בעל משמעות עד הרגע האחרון.

בפלייאוף התחתון המצב יותר מוזר – שתי האחרונות מתמודדות ל-4 משחקי ראש בראש על הזכות להתמודד במבחנים מול השנייה בליגה השנייה. זאת שמסיימת במקום ה-13 זוכה ל-3 נקודות יתרון לפני המשחקים, אלא שהשנה זה לא עזר לסרקל ברוז' – היו לה 3 נקודות יתרון על ליארסה אבל היא הפסידה 3 מ-4 משחקים ונשרה לליגה השנייה. ליארסה בסופו של דבר הפסידה גם כן במבחנים ונשרה.

מוזר? מאוד. אבל מעניין עד הסוף.

רפאל 16 ביוני 2015

יוחאי,
חיפה לא נכוותה מהקיזוז. היא שיחקה מצוין מההתחלה ופתחה פער גדול בידיעה שבתחילת הסיבוב השלישי, יוענקו לה חצי מהנקודות. השימוש של הקונספט בישראל היה בעייתי ( נושא כבר לפוסט אחר, בהזדמנות… ) מכיוון שגם הגדילו את הליגה ל 16 קבוצות, כשגם אז היה ברור לכולם שבקושי יש 8 קבוצות נורמליות.
אפשר להניח שאנשים נורמלים ואוהדי הכדורגל במידה רבה סלדו מהרעיון כי הרגישו שהוא בא לכסות על ה'הגדלה בשקל'.

במידה והיו ממשיכים עם הקונספט בליגה של היום, עם הענקת חצי מהנקודות בתום 2 הסיבובים ושני מפגשים נוספים מול היריבות בבית העליון- ניתן לומר בוודאות שקבוצה כמו חיפה היתה מה'מרוויחות' העיקריות. אפליא ואומר שהמרוויחה הגדולה ביותר היתה מכבי ת"א בכבודה ובעצמה שהיתה מתמודדת מול ליגה הרבה יותר תחרותית וקשה. זה היה טוב לאוהדים, לפאן המקצועי והכלכלי כאחד.
ההגיון הוא בדיוק להיפך ממה שחוזרים עליו צבא המדקלמים הלא מדופלם.
המתח והעניין היו מורגשים הרבה יותר על המגרש, בין 2 הקבוצות שמשחקות ולא רק מהסיבוב השלישי אלא במשך כל הליגה. זאת מכיוון שפער 10-15 נקודות לא גומר לך את העונה ואתה עדיין רלוונטי ומאמין בעצמך, אפילו אם זה יחסית long shot. בפורמט הקיים בסיטואציה כזו בתחרות לאורך זמן מול הבדלים כאלה ביחסי כוחות בהתגלמות יריבה כמו מכבי ת"א, כבר אין הרבה מה לעשות חוץ מלא לרדת מובסים במשחקים נגדם ולנסות להחתים מישהו בשביל לפתח תקוות לעונה הבאה.
עם קונספט הענקת חצי מהנקודות בתחילת הסיבוב השלישי, יש ליותר קבוצות לאורך יותר זמן אינטרס ברור להמשיך לנצח. כשברור לנו שזה קורה, השיטה היא לא רק הגיונית, היא גם ספורטיבית ומוצלחת בהרבה ממה שקורה היום.

בהבנה ש'מוזר' הוא אמירה אישית ולא מעיד אם זה כיוון נכון או לא, ארחיב קצת על הבתים של ההתמודדות על הכרטיס האירופי האחרון בבלגיה. לא בכדי העניינים הטכניים האלה לא הוזכרו במאמר. הרעיון עצמו מעניין, אבל יישומו חסר הגיון רצוף או ספורטיבי.
חילקו את מדורגות 7-14 לשני בתים ושיבצו אותם לפי מיקומים מגוונים, אבל במקום לקזז את הנקודות ולהשאיר
אותך עם איזושהו קשר או זיקה להישגים שלך בעונה, באים ומאפסים את הנקודות לגמרי ע"מ להראות לכאורה שאין פערים והכל פתוח.
אוקיי, אז קבוצה שבמחזור ה 22 רואה שלא תגיע כנראה לטופ 6 וגם לא קרובה מידי למקומות 15-16, איך תגיב?
תעשה טובה שהיא מגיעה, תבצע את המינימום הנדרש. תנצח, יופי. לא תנצח, גם יופי. עוד משחק להימורים
אפשר לחשוב שזה בכלל מעניין מישהו המשחקים האלה בין קבוצות שעודדו אותם לא לשחק ממחצית העונה כאשר בבית העליון נאבקים ראש בראש על האליפות ואירופה.
אישית, לא התעדכנתי ולו בתוצאה אחת מהבתים האלה כל השנים האלה, כי כל רעיון או תובנה נמדדים ביחס לאלטרנטיבות.
כל תלמיד יסודי היה מוצא אפשרויות פי כמה טובות יותר ולמרות זאת בחרו באופציה די מגוחכת שמלמדת על חוסר הבנה מוחלט בדינאמיקה תחרותית. זה אומנם שונה ומעניין ברמה התיאורטית, אבל מביך כל בנאדם עם טיפה שכל.
מצטער, איני מתכוון להגן על מי שלא יודע לנהל את עצמו, גם אם חלק מהרעיונות שלהם כן מועילים.
איפה שצריך לפרגן, בכיף.

הדבר העצוב ( מבחינתי לפחות ) הוא שבתכל'ס, כמה שהרעיון ההוא לא מוצלח ביחס לאפשרויות שהיו,
אם נסתכל טוב על הליגות באירופה כפי שהן מתנהלות היום- קשה לומר שזה יותר גרוע.
מה שקורה ביתר המקומות לא פחות מגוחך, אלא ששם לא שילמו כסף בשביל לקנות פורמט ולא מנסים להתיימר שיש לקבוצות על מה לשחק, זולת ירידת ליגה.
שוב, האכזבה היא שעד שהגעת לבאר או לסוג של ברזייה, הדבקת מסטיק כדי שיידעו שהיה יכול להיות משהו אבל אף אחד לא ייהנה ממנו.
כתבתי להם פעם על הנושא ( באנגלית ), לא קיבלתי מענה…

לגבי מקומות 15-16, זה כבר הרבה הרבה יותר נורמלי.
יש כאן הגיון תחרותי. הרי מלכתחילה, אף אחד לא רוצה לסיים באחד משני המקומות האלה ובמקום להוריד אותם ישירות לליגת המשנה נותנים לכל קבוצה הזדמנות להיות תלויים בעצמם. הקבוצה במקום ה 15 מקבלת פור 3 נקודות ומתחילים סדרה של הטוב מחמישה משחקים. כמובן שהמנצחת נקבעת כשיריבתה לא יכולה לסגור כבר את הפער.
אם איני טועה, גם עונה שעברה ניצחה את הסדרה המדורגת אחרונה.
זו דווקא דוגמא לרעיון ממש טוב הממחיש ביתר שאת כמה ה'הסדר' עבור מדורגות 7-14 לא קשור לכלום.

בשורה התחתונה, הבשורה העיקרית מהפורמט הבלגי היא שזה מאפשר לחשוב מחוץ לקופסה ומבינים אילו דברים מדהימים אפשר לעשות אם רק לוקחים כמה דקות לחשוב על מה רוצים להשיג בליגה.
ועם קצת יצירתיות- מעז ייצא מתוק

Comments closed