זה מה שכתב היום גיל שלי בפוסט שלו.
"חברות מוצרי הצריכה נטו לנמק את הירידה בסך המכר ברשתות כתוצאה של המחאה החברתית, אך הנימוק הנכון הוא פשוט הרבה יותר, הירידה בסך המכר נבעה מכך שאנשים נאלצו להתמודד עם הידיעה שצריך להתחיל לחסוך לעתיד, ולא הרוויחו יותר, כך שנשאר פחות כסף לקניות. אותם הגורמים שהובילו למחאה החברתית, הם שהובילו לשינוי במכירות, והם שהובילו גם להעלאת שכר המינימום בעולם המפותח באופן רחב. אגב, גם שיתוף הפעולה הבינלאומי לגביית מיסים יעילה יותר, נובעת מאותן סיבות עצמן. כל התופעות האלה הן תוצאה של המצב, ולא גורם לשינוי"
אקצר לכם. גיל טועה.
*
שוק המזון הפגין ביצועים חסר תקדים שצמח רק ב1% בשנתיים האחרונות – זו דרמה שכן שוק המזון תמיד צומח. צמיחה שמשמעותה פחות מגידול האוכלוסין היא צמיחה שלילית וזה מה שקרה לשוק המזון.
כלכלנים רבים ואנשי שיווק מנסים להסביר את זה.
כל אחד מדבר מהפוזיציה שלו. אני אנסה להסביר חלק.
*
קודם כל להסתמך על המדד זו בדיחה. אפילו לא מצחיקה. המדד בישראל מבוסס על סל מוצרים ישן ושיטה מפגרת. לכן נתוני האינפלציה בישראל הם בדיחה.
נתוני סטורנקסט שגיל הסתמך עליהם מדויקים בהרבה.
סטורנקסט למעשה מחוברת לקופות הרושמות ברשתות השיווק – כל מוצר שעובר בקופה עובר בדאטה של סטור נקסט והיא מסוגלת לייצר מדדים מאוד מדויקים – ברמת המחיר האפקטיבי פר פריט ועד לכלל השוק.
נתוני סטורנקסט מראים שהשוק לא צומח.
אבל הם מספרים רק חלק מהסיפור.
*
קחו את שוק הקפה לדוגמא – הוא בירידה – האם זה בגלל מחיר הטייסטרס צויס או הקפה השחור , האם זו מגמת הבריאות , האנטי חלב ? אולי אנשים עוברים לתה ? אולי הם עברו לקופיקס.
אנא עארף.
נסו עוד כיוון מחשבה – אנשים קונים פחות קפה בסופר כי הם קונים המווון מכונות קפה ושותים יותר ויותר קפה בטבליות – האם זה אומר את מה שגיל טען. לא.
וזה נכון לשוק המים והשפעת התמי 4 – ולשווקים רבים.
לצד הירידה האמיתית של רשתות השיווק – יש עלייה בצריכה מחוץ לבית , לשווקים המיוחדים ולחנויות הבוטיק – אנשים לא באמת חוסכים יותר . אולי כן. אבל לא על חשבון האוכל שלהם.
*
המחאה גרמה לנו לחשוב שיש צרכן חדש. גם זו טעות בעיני. יש צרכן מודע יותר .
צרכנים לא קונים לפי סגמנטים – אחרת למה מחזיקים בטיב טעם מוצרים מפוקחים או למה יש באושר עד גלידות שמנת יקרות .
למה? כי צרכנים הם יצורים מורכבים .
איפה שהם רואים ערך הם משלמים ואיפה שלא. לא.
*
לסטורנקסט יש מחקר מדהים – הוא ניתח סלי קניה – אנשים שקונים את הבייסיק בקטגוריות רבות קונים באותו סל את הפרימיום והפוך.
זו חשיבה מטלטלת לאנשי שיווק – אין יותר צרכן של "לחם מפוקח" וצרכן של "לחם פרימיום" – יש את יניב שלא איכפת לו הלחם ואיכפת לו מה הוא מורח עליו ויש את חיים השכן שלי שחושב הפוך.
*
כלכלנים היו מסתכלים על הליגה הישראלית וחושבים שהעבודה שמכבי חיפה מוכרת יותר ויותר מנויים בשנה מוכיחה שאוהדי מכבי חיפה שבעי רצון יותר מכל קבוצה אחרת.
כלכלנים נו.
68 Comments
אחלה פוסט :-)
כמו שהגבתי אצל גיל, יש גם עלייה בטיסות לחו"ל, ברכישת מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה.
רשתות המזון חטפו בשל מס' גורמים ביניהם אלה שציינת וגם בגלל שלשם התנקז "הזעם החברתי". בטח לא בגלל שאנשים חוסכים יותר, מה שגיל טען וממש לא גיבה בנתונים.
שוב, לדעתי מה שהביא למחאה זה עליית מחירי הדיור שהביאה אנשים להבין שאו שהם יוציאו הרבה יותר על דירה במקרה הטוב או שבחיים לא יגיעו לדירה וישלמו שכירות לנצח במקרה הפחות טוב.
אם גיל קורא למשכנתא חיסכון אז יש הגיון בדבריו.
יש שינויים גדולים בכל השווקים בשנים האחרונות כך שעליה בצריכה בתחומים שציינת לא בהכרח מראה על עלייה בעושר או בהוצאות.
יש הרבה יותר אלקטרוניקה סינית ועלי אקספרס למיניהם שהוזילו עלויות ואנשים קונים מוצרים שלא יכלו להרשות לעצמם כי עכשיו יש מוצר דומה בחצי מחיר ושליש איכות; הטיסות לחו"ל מלאות אבל היום יש דילים ליעדים מסויימים כמו קפריסין, טורקיה ויוון, בודפשט בוקרשט ואפילו ברצלונה לפעמים – שיותר זולים מחופשות בארץ. גם שוק המכירה מליסינג חתך את מחירי הרכב (לפחות בגדלי מיני שאני מכיר, מחירים ירדו מאזור ה 90-100 ל 60-70 אלף לרכב דגם חדיש יד שניה מליסינג עם 0 קילומטראז' כלומר פרקטיקלי חדש).
כל זה כדי לומר שהשינוי בשוק בשנים האחרונות עצום אבל כלי המדידה ובעיקר אזורי ותחומי המדידה עדיין ישנים.
נפלא יניב.
איפה אנחנו חלוקים? הנקודה העיקרית היתה שיש שינוי עצום בהתנהגות, שינוי שאין לו קשר למחאה אלא נובע מגורמים אחרים. ירון צודק, אני אכן קורא לרכישת בית חסכון, זו בטח לא צריכה. אחלה פוסט
האם רכישת בית זה חיסכון בגלל שהצפי שמחירי הדירות ימשיכו לעלות עוד שנים רבות?
גיל, תסכים איתי שיש הבדל עצום בין רכישת בית במזומן לבין לקיחת משכנתא.
שניהם נחשבים כרכישת בית, אבל אני לא בטוח ששניהם נחשבים כחיסכון. בטח שלא בכל זמן ומצב כלכלי נתון.
שניהם נחשבים לחיסכון, אחד כדאי יותר והשני פחות אבל בהנחה והמשכנתא מחליפה את השכירות זה חיסכון נטו
אצל זוג אחד זו יכולה להיות החלטה מודעת שבה ניהול מסודר של ההון העצמי מאפשר לקחת משכנתא שמחליפה את שכר הדירה וזה אכן חיסכון.
על אותו בית לזוג אחר באותו יחס של משכנתא ושכר דירה זו יכולה להיות הוצאה לא רלוונטית שתטביע אותו בעתיד .
אני עדיין לא מבין למה זה חיסכון. נניח ורכשתי דירה היום ולקחתי משכנתא ל-15 שנה. ייתכן שעוד 15 שנה מחירי הדירה ירדו ב-30%. כלומר, אם היתי שוכר דירה במקום לקחת משכנתא, היתי מרויח באופן יחזסי כי מחירי הדיור שיורדים היו מורידים את שכר הדירה. אני מבין שזה סיכון והמחיר יכול לעלות ואז הרוחתי. אני מבין שנכס זה ביטחון כלשהו. אבל למה כולם מתייחסים לזה כאל חיסכון (גם אתה בסצנאריו הראשון).
זה לא אומר בהגדרה שזה החיסכון הטוב ביותר – אבל אם רכשת דירה במקום שכר דירה והיה ומחיר הדירה ירד בסנריו שתיארת – עדיין ניתן להניח שהאיציק המבוגר ב15 שנה מחזיק ביותר הון מצטבר מהאיציק הנוכחי – אז יש פה אלמנט של חיסכון .
OK, תודה
יניב, גיל, איציק,
לא סתם התעקשתי וזאת לא סמנטיקה… רכישת דירה במזומן ניתן בקלות להחשיב כחיסכון. ברגע שמדובר במשכנתא זה מאוד מ א ו ד מורכב וקשה לקרא לזה חיסכון בצורה גורפת.
לדוגמא – משכנתא של מיליון ש"ח תדרוש בסביבות 5,000-5500 ש"ח החזר חודשי למשהו כמו 20 שנה (בבקשה לא לשבת על נקודות, זאת רק דוגמא).
בהנחה שהמשכנתא היא על 75% מערך הנכס התשלום הראשוני במזומן היה של כ- 300,000 ש"ח
מס נקודות:
1.לשכור דירה של 1,300,000 לא עולה 5,000 – 5,500 ש"ח בחודש. את אותה דירה ניתן למעשה לשכור בפחות מ-4,000 ש"ח לחודש – חיסכון של לפחות 1,000 ש"ח בחודש שיצטרפו ל300K בסעיף 2
2. 300,000 ש"ח שהושקעו בדירה יוכלו להניב רווחים (כחיסכון אמיתי או השקעה בבורסה) במהלך 20 שנות המשכנתא.
3. מחירי הנדל"ן ב-20 השנים הבאות.
4. מחירי השכירות ב-20 השנים הבאות.
5. גובה הריבית הממוצעת במשק ב-20 השנים הבאות.
6. ביצועי הבורסה ב-20 השנים הבאות.
בצורה הכי בסיסית (ושיטחית) אנחנו מדברים על שתי אפשרויות:
1 – 300,000 ש"ח שהושקעו בבורסה (S&P לדוגמא) למשך 20 שנה כשבכל חודש אנחנו מזרימים 500-1,000 ש"ח נוספים לאותו חשבון השקעות.
2 – דירת ארבעה חדרים בחדרה / נתניה בשנת 2036
ירון – אתה מנסה לשכנע אותי שמדובר בחסכון גרוע, אסכים. אבל גם חסכון גרוע הוא חסכון
גיל, באמת שלא מנסה לשכנע אותך במה שאתה כבר יודע וגם לא להיות קטנוני.
פשוט קשה לי מאוד עם ההגדרה של רכישת דירה במשכנתא כחיסכון. הייתי מעכל הרבה יותר בקלות אם היית מגדיר זאת כהשקעה.
השקעה וחסכון הן מילים נרדפות בעיניי
אם זכור לי נכון אז בעבר אמרת שאין לך השכלה כלכלית פורמלית, אני מתנצל אם אני טועה.
אתה אכן צודק, סך החיסכון במשק שווה לסך ההשקעה במשק. מוכיחים את זה בשיעור של חשבונאות לאומית בשנה הראשונה של התואר הראשון.
שיעור זריז:
http://mainlymacro.blogspot.sk/2012/01/savings-equals-investment.html?m=1
Yaron,
בבקשה, כשאתה עונה לי בעיניינים כלכליים, רק במישפטים פשוטים וקצרים. סיבכת אותי לגמרי. לאחד שלא משחק בבורסה ומפחד ממנה כמו מאש, עדיף לרכוש דירה או להחביא כסף מתחת למזרן?
מתחת למזרון רק אם אתה ער כל הזמן, או לפחות על המזרון כל הזמן
איציק – זה כלל האצבע שלי.
כרגע מחירי הדיור מאוד מאוד גבוהים – אם אתה מחפש השקעה בדרך כלל לא מומלץ לקנות להשקעה במחירי שיא (אני לא נביא ולא יודע אם זה עוד יעלה – אבל כתפישה זה יקר מאוד כרגע).
אם יש לך כסף פנוי לקניית דירה במשכנתא נמוכה יחסית – זו אופציה סולידית – בתנאי שאתה מבין את שוק הדיור להשכרה (כבאר שבעי תמיד תהיה בעיר סצינה של דיור להשכרה בגלל האוניברסיטה).
מצד שני – אם יש לך סכום לא גבוה ואתה בונה על משכנתא שתכסה את תשלום שכר הדירה – במצב הנוכחי אני הייתי בורח מזה.
ותמיד אתה יכול להיכנס שותף בכרטיסי שחקן עם כבירי – שים 20% על רייכרט וצא לפנסיה מוקדמת .
נראה לי שכבירי יתן לו הנחה על המחיר המקורי של רייכרט
הבנתי אותכם, אני כנראה אנסה לקבל ייעוץ רציני יותר בפנמה.
אם מתחת למזרון (עדיף בכספת) אני ממליץ על מטבעות זהב ולא על מזומן :-)
אתה דבק בזהב, עקשן אתה
אלה אתם שדבקים בנייר :-)
לגבי 1:
ההשוואה צריכה להיות מול החזר הקרן ולא ההחזר החודשי של המשכנתא.
בהנחה של כ 2000 ש"ח בחודש ריבית, אז לפי הנתונים שלך יש חיסכון חודשי דווקא בקניית דירה על פני שכירות.
הסיבה שהיא שבמידה ומחיר הדירה נשאר קבוע (כי השינוי נכנס בסעיף 3 שלך), אז כל חודש אתה "מפסיד" את הריבית, אבל השווי הנקי של הדירה (שווי שוק פחות יתרת המשכנתא) עולה בסך ההחזר החודשי, ולכן השווי הנקי שלך נשאר קבוע.
בעוד שכאשר אתה משלם שכ"ד אז סך הרכוש שלך יורד הגובה השכירות ששילמת.
בכל השוואה שהיא בין שכירות ורכישה ההשוואה צריכה להיות של תשואת השכירות מול ריבית על המשכנתא.
וכלל האצבע הוא שאם תשואת השכירות גבוהה מריבית על המשכנתא אז כדאי לקנות ואם ההיפך אז כדאי לשכורץ
הנקודה היא יותר שהכסף הזה לא הולך לצריכה, לכן אני קורא לזה חסכון, למרות שאני מסכים שזה כלי חסכון מחורבן
אוהד הפועל ת"א מאוכזב שהיה נוהג ללכת ל10 משחקי בית בשנה היה מוציא כ1000 שקלים על קבוצתו – לאור המצב העגום של קבוצתו החליט להדיר את רגליו מהמשחקים – האם הפך לחוסך של 1000 שקלים.
עקרונית כן, הוא שינה פאזה והקטין צריכה. פה אני מסכים איתך.
מעשית – סביר להניח שאת 1000 השקלים הוציא במקום אחר ואולי אף בבילוי יקר יותר (הטבעת היגון בפאב השכונתי ).
זה מה שלדעתי קרה במחאה – אנשים החליפו את השופרסל השכונתי ברמי לוי – אבל בפועל הגדילו את הצריכה (קנו לדוגמא יותר גבינה צהובה כמותית במעדניה בכסף שחסכו) ולמעשה או שצרכו יותר (אכלו) או שצרכו יותר (וזרקו) – השוק השתנה – מנהלי הרשתות חיים בפחד שיש צרכן חדש מהמחאה – בפועל יש אבולציה של הצריכה.
עוד דוגמא זה שוק האופנה – קסטרו ופוקס יורדות במכירות – האם זה בגלל המיתון (חלקו) או אולי שהצרכן גילה את הרכישות באינטרנט (הרבה) – האם התשובה שלהם זו הורדת מחירים כדי לתת תשובה לצרכן המחאה (לא) או שהתשובה זה לפתח עסקים חדשים (בוודאי) ולבזבז פחות כסף על שטויות כמו חסויות לקבוצות כדורסל (בהחלט, טוב שהתעוררו).
לפי הרגשתי, אנשים רוכשים פחות מזון משרכשו קודם ללא צורך וזורקים פחות. בהחלט וייתכן שמנצלים את הכסף במקום אחר. מבחינתי עדיף במקום אחר מאשר לזרוק מזון.
לגבי פוקס המצב מוזר. פוקס העלו מאד מחירים כיוון שמנסים למתג את עצמם מחדש כמשהו ייחודי ולא יומיומי. הקייף המכירות שלהם מאז ירד פלאים. אני לא חושב שזה בגלל המכירות במרשתת (אולי בשולים) ויותר בגלל המחירים, כי הם כמעט ולא שינו את קו המוצרים רק הקפיצו מחירים (יודע את זה מביפנים). לא מבין את ההגיון הכלכלי מאחורי המהלך.
לדעתי הם הימרו, ולא בלי בסיס, על זה העלאת מחירים כחלק ממיתוג מחדש, כי לרוב הצרכן הישראלי הוא סאקר של מיתוג בלי הרבה קשר לאיכות (ע"ע למשל בהלת ברגר קינג). אבל פוקס ממותגים כ"כ חזק כמשהו זול וקז'ואל ששינוי כזה כמעט בלתי אפשרי תוך כדי תנועה.
או שזה לכיסוי עלות הפרסומות עם ברבי :-)
יניב, אם אתה צורך שירותים במקום מוצרים בכסף שלך, זה עדיין מוביל לאותה תוצאה. ההסברים לשינוי הם לא העיקר, מה שמשנה הוא השינוי עצמו. למשל, אפשר לטעון שהפועל נשארה בליגה בזכות החתמת גוטמן, אפשר גם להסביר את זה בכך שהפועל חיפה וקריית שמונה חלשות כל כך, העניין הוא שהפועל נשארו בליגה
וזה טוב?
אני דיברתי על הצרכן.
אבל קח בהפועל של חיים רמון את ההלוואה האדירה שהוא לקח – כבירי מחזיר אותה היום – האם היית מגדיר את הפועל ארגון שחוסך ?
אני לא בטוח שהייתי מגדיר את הפועל "ארגון"
מליצייה?
פוסט מצוין
חוץ מדבר אחד – מה זאת אומרת לא אכפת לך מהלחם???
כל עוד זה טרי זה טעים
ממליץ לך על הלחם של מאפיית ברמן שהחלו לשווק בשנה האחרונה – זה עם העטיפה הירוקה .
לחם טעים בטירוף ונחשב לבריא ( מחיר של 12-15 ₪ ) .
חוץ מזה – אחלה פוסט . ברור ומובן גם להדיוטות .
http://www.berman.co.il/מוצרים/%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d/%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91/
זה הלחם . מומלץ בחום ( אין לי מניות בברמן . בעצם – אין לי מניות בשום מקום .. ) .
מבטיח לנסות בפעם הבאה שאני בסופר :)
אם כלכלה וצרכנים, הייתי מעוניין לקרוא ממכם יום אחד פוסט על הנושא של הפנסיה. לדוגמא, בארה"ב היתרה הממוצעת בתוכנית הפנסיה הפופולרית ביותר (401K) בקבוצת הגיל של 45-54 היא 125 אלף דולר. זה נתון מוטה בגלל העשירים. כשמסתכלים על החציון מוצאים שהוא רק 51 אלף דולר. או במילים אחרות, כלום. מה קורה בישראל ומה מצפים לעשות עם זה בעתיד?
בישראל? אל תדאג.. יהיה בסיידר…
שוב אתה משחק בכדור הבדולח שלי?
חפש בגוגל "שאול אמסטרדמסקי פנסיה". בגדול – הכל תרמית ולאף אחד מאיתנו לא תישאר פנסיה
חחח לאיציק ו+123 להמלצה על אמסטרדסקי
מי אמר שאוהדי מכבי חיפה לא מרוצים?
היכולת של הקבוצה היא לא המדד היחיד לשביעות רצון. את המנויים קונים בתחילת השנה, הקבוצה שעשתה את הזינוק הגדול ביותר היא הקבוצה שאצלה האוהדים היו המרוצים ביותר באותה תקופת זמן, מהמוצר הכללי אותו יקבלו, הכולל גם איצטדיון, חנייה, אווירה וכו'. מסכים שהיכולת של הקבוצה היא המשתנה החשוב ביותר, אך לא היחיד.
בודאי – לכן מדד שביעות רצון הוא משתנה המכיל שורה של משתנים.
בבלוג הזה אני חוטף ביקורת לא פעם על "אופטימיות " כשלמעשה מדד שביעות הרצון שלי מהפועל הוא אינדיבידואלי – כלכלן טהור שמסתכל על הפועל הנוכחית מול לפני חמש שנים רואה רק את הביצועים הכושלים – אני מסתכל גם על עוד פרמטרים.
כלכלן טהור יסתכל על פונקציית התועלת של הפרט, הכוללת הכל.
אולי רואה חשבון זאת הכוונה שלך.
איזה פוסט מעולה!!
אתה מתבזבז בנישה של אוהד הפועל
:)
אני ארחיב את הטענה שלך, זה לא שאנשים קונים פחות, להפך, הם פשוט קונים במקומות אחרים, שחלק הולך וגדל מהם לא בארץ. בנוסף לפלח השוק שמוציא יותר כסף, נוצרות בשנים האחרונות יותר חלופות איכותיות לרשתות השיווק.
מה שסטורנקסט עושים זה למדוד רייטינג בטלוויזיה כשכולם צורכים ווידאו באינטרנט.
נכון בגדול – אבל עדיין הדאטה של סטורנקסט מאוד טובה להוצאת תובנות – בנוסף כאשר חברה עיסקית קוראת את נתוני סטורנקסט יש לה גםם את הדאטה הנימיתת שלה (נתוני מכירות ) – סטורנקסט לדוגמא לא מספקת נתוני מכירות טובים לשווקים המגזריים , למכולות, לשוק המוסדי ועוד – אבל לחברה כמו שטראוס לדוגמא ) יש את הנתונים האלה (שכן היא יודעת למי היא מוכרת) – התובנות שחברה עיסקית מסוגלת להוציא מהשילוב הם מצוינות.
זה לא ממש מדוייק. חולצה אתה יכול לרכוש מאתר בחול, אבל שתיים שמנת וחלבה עדיין גם אם תרכוש מכוון תרכוש כנראה מאחת הרשתות הגדולות בישראל. מידע זה הוא כן רלוונטי למיגזרים רבים. כמו-כן, נראה לנו שכל העולם רוכש דרך הרשת. זה נכון שאחוז המכירות שלהם בעלייה גדולה, אך העשירונים הביניים ומטה אני מניח מוציאים את רוב התקציב לא שם.
אתה לא מדייק. מי שקונה ברשת הם בייחוד ממעמד הביניים
איפה קונים העשירונים הנמוכים? אצל החנווני במכולת? הם גם הולכים לרשת כמו רמי לוי ודומיו.
עשירונים נמוכים זה הרבה מגזר חרדי וערבי – הם דווקא קונים בעיקר במכולת השכונתית מתחת לבית (שזולה לא פחות מרמי לוי) – אבל שם ב90% מהמקרים הקופה הרושמת לא מחוברת למחשבי סטורנקסט – אז אין מידע אמיתי – אבל עשירון תחתון לא יחסוך באוכל כדי לחסוך לטווח הארוך – והבייסליין שלהם מלכתחילה הוא בסיסי בכל הקשור למזון.
יניב, הטענה העיקרית שלי בפוסט לא היתה שצורכים פחות בגלל שחוסכים יותר, זה היה נימוק לטיעון אחד, נימוק מיותר ככל הנראה
דרך אגב אני חושב שהמחאה חברתית היא אירוע מכונן – תוצאותיה יורגשו בעוד כמה שנים בראיית מאקרו.
המחאה החברתית היא סימפטום, המטוטלת היא זו ששינתה את הכיוון, זה נכון גם בספרד ויוון, לא רק בישראל. קורה תהליך דומה בארצות הברית, שם אף אחד לא מייחס כלום למחאה של we are the 99% ועדיין התהליך שם זהה
אני לא יכול יותר מדי להרחיב – אבל מהחוויה שלי את שוק הקורפרייט הישראלי – המחאה יושבת חזק בכל שולחן של מקבלי החלטות מרכזיים.
בזה אני מסכים איתך, המחאה השפיעה על התודעה של מקבלי ההחלטות
התבלבלתי…חשבתי שאתם מדברים על האינטרנט…
מה, כתבתי משהו בסדר?
הצריכה פוחתת, אבל הדואר קורס בגלל שכולם הפכו יבואנים ומנתבים את הצריכה לחו"ל. אמרו למעלה, איביי ועלי. יש לי מעל 900 פידבקים באיביי, כלומר, אלפי מוצרים שעולים בישראל פי 2-20 שלא נקנו בישראל אלא בחו"ל.
מחיר הטיסות שירד ממאות דולרים לטיסות שמתחילות מ-50 דולר, המשמעות שלהן עצומה, כי כל כרטיס לואוקוסט כזה גורר בריחה של 1000-2000 דולר לחו"ל. מעבר לזה שאילת חוסלה, כל אחד חוזר מחו"ל עם מוצרי צריכה שלא נקנו בארץ.
ויש עוד גורמים (אפילו טרנד הבישול מקטין צריכה. פעם קניתי קילו קמח בשנה. היום אני אופה ואופה, וקונה המון קמח זול. זה בא על חשבון מוצרים מוגמרים יקרים).
צרכנים שהתייאשו מהממשלה ומהריכוזיות, הפכו מתוחכמים בעל כרחם. לדעתי, ואין לי איך לבדוק, אנחנו לא צורכים פחות, אלא אותה כמות של כסף ומוצרים – אבל אחרת, וממקורות שלא נכנסים לסטטיסטיקה של המדדים. הם לא יודעים כמה אני קונה בסין.
מצטרף למברכים מעליי – פוסט מעולה
לכל המעוניינים – הלינק למחקר של סטורנקסט
http://www.storenext.co.il/wp-content/uploads/2015/06/5-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-16-06-2015.pdf
תודה. מעניין מאוד.