תשובה לגיל שלי – הבעיה היא תמיד בסייח

אם מספרים היו קובעים אז הפועל הייתה כבר מזמן בחוף הים.

זה מה שכתב היום גיל שלי בפוסט שלו.

 

"חברות מוצרי הצריכה נטו לנמק את הירידה בסך המכר ברשתות כתוצאה של המחאה החברתית, אך הנימוק הנכון הוא פשוט הרבה יותר, הירידה בסך המכר נבעה מכך שאנשים נאלצו להתמודד עם הידיעה שצריך להתחיל לחסוך לעתיד, ולא הרוויחו יותר, כך שנשאר פחות כסף לקניות. אותם הגורמים שהובילו למחאה החברתית, הם שהובילו לשינוי במכירות, והם שהובילו גם להעלאת שכר המינימום בעולם המפותח באופן רחב. אגב, גם שיתוף הפעולה הבינלאומי לגביית מיסים יעילה יותר, נובעת מאותן סיבות עצמן. כל התופעות האלה הן תוצאה של המצב, ולא גורם לשינוי"

 

אקצר לכם. גיל טועה.

 

*

 

שוק המזון הפגין ביצועים חסר תקדים שצמח רק ב1% בשנתיים האחרונות – זו דרמה שכן שוק המזון תמיד צומח. צמיחה שמשמעותה פחות מגידול האוכלוסין היא צמיחה שלילית וזה מה שקרה לשוק המזון.

כלכלנים רבים ואנשי שיווק מנסים להסביר את זה.

כל אחד מדבר מהפוזיציה שלו. אני אנסה להסביר חלק.

*

קודם כל להסתמך על המדד זו בדיחה. אפילו לא מצחיקה. המדד בישראל מבוסס על סל מוצרים ישן ושיטה מפגרת. לכן נתוני האינפלציה בישראל הם בדיחה.

נתוני סטורנקסט שגיל הסתמך עליהם מדויקים בהרבה.

סטורנקסט למעשה מחוברת לקופות הרושמות ברשתות השיווק – כל מוצר שעובר בקופה עובר בדאטה של סטור נקסט והיא מסוגלת לייצר מדדים מאוד מדויקים – ברמת המחיר האפקטיבי פר פריט ועד לכלל השוק.

נתוני סטורנקסט מראים שהשוק לא צומח.

אבל הם מספרים רק חלק מהסיפור.

*

קחו את שוק הקפה לדוגמא – הוא בירידה – האם זה בגלל מחיר הטייסטרס צויס או הקפה השחור , האם זו מגמת הבריאות , האנטי חלב ? אולי אנשים עוברים לתה ? אולי הם עברו לקופיקס.

אנא עארף.

נסו עוד כיוון מחשבה – אנשים קונים פחות קפה בסופר כי הם קונים המווון מכונות קפה ושותים יותר ויותר קפה בטבליות – האם זה אומר את מה שגיל טען. לא.

וזה נכון לשוק המים והשפעת התמי 4 – ולשווקים רבים.

לצד הירידה האמיתית של רשתות השיווק – יש עלייה בצריכה מחוץ לבית , לשווקים המיוחדים ולחנויות הבוטיק – אנשים לא באמת חוסכים יותר . אולי כן. אבל לא על חשבון האוכל שלהם.

*

המחאה גרמה לנו לחשוב שיש צרכן חדש. גם זו טעות בעיני. יש צרכן מודע יותר .

צרכנים לא קונים לפי סגמנטים – אחרת למה מחזיקים בטיב טעם מוצרים מפוקחים או למה יש באושר עד גלידות שמנת יקרות .

למה? כי צרכנים הם יצורים מורכבים .

איפה שהם רואים ערך הם משלמים ואיפה שלא. לא.

*

לסטורנקסט יש מחקר מדהים – הוא ניתח סלי קניה – אנשים שקונים את הבייסיק בקטגוריות רבות קונים באותו סל את הפרימיום והפוך.

זו חשיבה מטלטלת לאנשי שיווק – אין יותר צרכן של "לחם מפוקח" וצרכן של "לחם פרימיום" – יש את יניב שלא איכפת לו הלחם ואיכפת לו מה הוא מורח עליו ויש את חיים השכן שלי שחושב הפוך.

*

כלכלנים היו מסתכלים על הליגה הישראלית וחושבים שהעבודה שמכבי חיפה מוכרת יותר ויותר מנויים בשנה מוכיחה שאוהדי מכבי חיפה שבעי רצון יותר מכל קבוצה אחרת.

כלכלנים נו.

ליגת שוקי ההון - המחאה מגיעה אחרי שהסוס ברח מהאורווה
חרב פיפיות לספורט נשים

68 Comments

yaron 3 באפריל 2016

אחלה פוסט :-)
כמו שהגבתי אצל גיל, יש גם עלייה בטיסות לחו"ל, ברכישת מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה.
רשתות המזון חטפו בשל מס' גורמים ביניהם אלה שציינת וגם בגלל שלשם התנקז "הזעם החברתי". בטח לא בגלל שאנשים חוסכים יותר, מה שגיל טען וממש לא גיבה בנתונים.
שוב, לדעתי מה שהביא למחאה זה עליית מחירי הדיור שהביאה אנשים להבין שאו שהם יוציאו הרבה יותר על דירה במקרה הטוב או שבחיים לא יגיעו לדירה וישלמו שכירות לנצח במקרה הפחות טוב.
אם גיל קורא למשכנתא חיסכון אז יש הגיון בדבריו.

גיסנו 4 באפריל 2016

יש שינויים גדולים בכל השווקים בשנים האחרונות כך שעליה בצריכה בתחומים שציינת לא בהכרח מראה על עלייה בעושר או בהוצאות.
יש הרבה יותר אלקטרוניקה סינית ועלי אקספרס למיניהם שהוזילו עלויות ואנשים קונים מוצרים שלא יכלו להרשות לעצמם כי עכשיו יש מוצר דומה בחצי מחיר ושליש איכות; הטיסות לחו"ל מלאות אבל היום יש דילים ליעדים מסויימים כמו קפריסין, טורקיה ויוון, בודפשט בוקרשט ואפילו ברצלונה לפעמים – שיותר זולים מחופשות בארץ. גם שוק המכירה מליסינג חתך את מחירי הרכב (לפחות בגדלי מיני שאני מכיר, מחירים ירדו מאזור ה 90-100 ל 60-70 אלף לרכב דגם חדיש יד שניה מליסינג עם 0 קילומטראז' כלומר פרקטיקלי חדש).

כל זה כדי לומר שהשינוי בשוק בשנים האחרונות עצום אבל כלי המדידה ובעיקר אזורי ותחומי המדידה עדיין ישנים.

ניב 3 באפריל 2016

נפלא יניב.

גיל שלי 3 באפריל 2016

איפה אנחנו חלוקים? הנקודה העיקרית היתה שיש שינוי עצום בהתנהגות, שינוי שאין לו קשר למחאה אלא נובע מגורמים אחרים. ירון צודק, אני אכן קורא לרכישת בית חסכון, זו בטח לא צריכה. אחלה פוסט

איציק 3 באפריל 2016

האם רכישת בית זה חיסכון בגלל שהצפי שמחירי הדירות ימשיכו לעלות עוד שנים רבות?

yaron 3 באפריל 2016

גיל, תסכים איתי שיש הבדל עצום בין רכישת בית במזומן לבין לקיחת משכנתא.
שניהם נחשבים כרכישת בית, אבל אני לא בטוח ששניהם נחשבים כחיסכון. בטח שלא בכל זמן ומצב כלכלי נתון.

Eyal 3 באפריל 2016

שניהם נחשבים לחיסכון, אחד כדאי יותר והשני פחות אבל בהנחה והמשכנתא מחליפה את השכירות זה חיסכון נטו

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

אצל זוג אחד זו יכולה להיות החלטה מודעת שבה ניהול מסודר של ההון העצמי מאפשר לקחת משכנתא שמחליפה את שכר הדירה וזה אכן חיסכון.
על אותו בית לזוג אחר באותו יחס של משכנתא ושכר דירה זו יכולה להיות הוצאה לא רלוונטית שתטביע אותו בעתיד .

איציק 4 באפריל 2016

אני עדיין לא מבין למה זה חיסכון. נניח ורכשתי דירה היום ולקחתי משכנתא ל-15 שנה. ייתכן שעוד 15 שנה מחירי הדירה ירדו ב-30%. כלומר, אם היתי שוכר דירה במקום לקחת משכנתא, היתי מרויח באופן יחזסי כי מחירי הדיור שיורדים היו מורידים את שכר הדירה. אני מבין שזה סיכון והמחיר יכול לעלות ואז הרוחתי. אני מבין שנכס זה ביטחון כלשהו. אבל למה כולם מתייחסים לזה כאל חיסכון (גם אתה בסצנאריו הראשון).

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

זה לא אומר בהגדרה שזה החיסכון הטוב ביותר – אבל אם רכשת דירה במקום שכר דירה והיה ומחיר הדירה ירד בסנריו שתיארת – עדיין ניתן להניח שהאיציק המבוגר ב15 שנה מחזיק ביותר הון מצטבר מהאיציק הנוכחי – אז יש פה אלמנט של חיסכון .

איציק 4 באפריל 2016

OK, תודה

yaron 4 באפריל 2016

יניב, גיל, איציק,
לא סתם התעקשתי וזאת לא סמנטיקה… רכישת דירה במזומן ניתן בקלות להחשיב כחיסכון. ברגע שמדובר במשכנתא זה מאוד מ א ו ד מורכב וקשה לקרא לזה חיסכון בצורה גורפת.
לדוגמא – משכנתא של מיליון ש"ח תדרוש בסביבות 5,000-5500 ש"ח החזר חודשי למשהו כמו 20 שנה (בבקשה לא לשבת על נקודות, זאת רק דוגמא).
בהנחה שהמשכנתא היא על 75% מערך הנכס התשלום הראשוני במזומן היה של כ- 300,000 ש"ח
מס נקודות:
1.לשכור דירה של 1,300,000 לא עולה 5,000 – 5,500 ש"ח בחודש. את אותה דירה ניתן למעשה לשכור בפחות מ-4,000 ש"ח לחודש – חיסכון של לפחות 1,000 ש"ח בחודש שיצטרפו ל300K בסעיף 2
2. 300,000 ש"ח שהושקעו בדירה יוכלו להניב רווחים (כחיסכון אמיתי או השקעה בבורסה) במהלך 20 שנות המשכנתא.
3. מחירי הנדל"ן ב-20 השנים הבאות.
4. מחירי השכירות ב-20 השנים הבאות.
5. גובה הריבית הממוצעת במשק ב-20 השנים הבאות.
6. ביצועי הבורסה ב-20 השנים הבאות.

בצורה הכי בסיסית (ושיטחית) אנחנו מדברים על שתי אפשרויות:
1 – 300,000 ש"ח שהושקעו בבורסה (S&P לדוגמא) למשך 20 שנה כשבכל חודש אנחנו מזרימים 500-1,000 ש"ח נוספים לאותו חשבון השקעות.
2 – דירת ארבעה חדרים בחדרה / נתניה בשנת 2036

גיל שלי 4 באפריל 2016

ירון – אתה מנסה לשכנע אותי שמדובר בחסכון גרוע, אסכים. אבל גם חסכון גרוע הוא חסכון

yaron 4 באפריל 2016

גיל, באמת שלא מנסה לשכנע אותך במה שאתה כבר יודע וגם לא להיות קטנוני.
פשוט קשה לי מאוד עם ההגדרה של רכישת דירה במשכנתא כחיסכון. הייתי מעכל הרבה יותר בקלות אם היית מגדיר זאת כהשקעה.

גיל שלי 4 באפריל 2016

השקעה וחסכון הן מילים נרדפות בעיניי

אלי 4 באפריל 2016

אם זכור לי נכון אז בעבר אמרת שאין לך השכלה כלכלית פורמלית, אני מתנצל אם אני טועה.
אתה אכן צודק, סך החיסכון במשק שווה לסך ההשקעה במשק. מוכיחים את זה בשיעור של חשבונאות לאומית בשנה הראשונה של התואר הראשון.

איציק 4 באפריל 2016

Yaron,
בבקשה, כשאתה עונה לי בעיניינים כלכליים, רק במישפטים פשוטים וקצרים. סיבכת אותי לגמרי. לאחד שלא משחק בבורסה ומפחד ממנה כמו מאש, עדיף לרכוש דירה או להחביא כסף מתחת למזרן?

גיל שלי 4 באפריל 2016

מתחת למזרון רק אם אתה ער כל הזמן, או לפחות על המזרון כל הזמן

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

איציק – זה כלל האצבע שלי.
כרגע מחירי הדיור מאוד מאוד גבוהים – אם אתה מחפש השקעה בדרך כלל לא מומלץ לקנות להשקעה במחירי שיא (אני לא נביא ולא יודע אם זה עוד יעלה – אבל כתפישה זה יקר מאוד כרגע).

אם יש לך כסף פנוי לקניית דירה במשכנתא נמוכה יחסית – זו אופציה סולידית – בתנאי שאתה מבין את שוק הדיור להשכרה (כבאר שבעי תמיד תהיה בעיר סצינה של דיור להשכרה בגלל האוניברסיטה).
מצד שני – אם יש לך סכום לא גבוה ואתה בונה על משכנתא שתכסה את תשלום שכר הדירה – במצב הנוכחי אני הייתי בורח מזה.

ותמיד אתה יכול להיכנס שותף בכרטיסי שחקן עם כבירי – שים 20% על רייכרט וצא לפנסיה מוקדמת .

גיל שלי 4 באפריל 2016

נראה לי שכבירי יתן לו הנחה על המחיר המקורי של רייכרט

איציק 4 באפריל 2016

הבנתי אותכם, אני כנראה אנסה לקבל ייעוץ רציני יותר בפנמה.

yaron 4 באפריל 2016

אם מתחת למזרון (עדיף בכספת) אני ממליץ על מטבעות זהב ולא על מזומן :-)

גיל שלי 4 באפריל 2016

אתה דבק בזהב, עקשן אתה

yaron 4 באפריל 2016

אלה אתם שדבקים בנייר :-)

אלי 4 באפריל 2016

לגבי 1:
ההשוואה צריכה להיות מול החזר הקרן ולא ההחזר החודשי של המשכנתא.
בהנחה של כ 2000 ש"ח בחודש ריבית, אז לפי הנתונים שלך יש חיסכון חודשי דווקא בקניית דירה על פני שכירות.
הסיבה שהיא שבמידה ומחיר הדירה נשאר קבוע (כי השינוי נכנס בסעיף 3 שלך), אז כל חודש אתה "מפסיד" את הריבית, אבל השווי הנקי של הדירה (שווי שוק פחות יתרת המשכנתא) עולה בסך ההחזר החודשי, ולכן השווי הנקי שלך נשאר קבוע.
בעוד שכאשר אתה משלם שכ"ד אז סך הרכוש שלך יורד הגובה השכירות ששילמת.

בכל השוואה שהיא בין שכירות ורכישה ההשוואה צריכה להיות של תשואת השכירות מול ריבית על המשכנתא.
וכלל האצבע הוא שאם תשואת השכירות גבוהה מריבית על המשכנתא אז כדאי לקנות ואם ההיפך אז כדאי לשכורץ

גיל שלי 3 באפריל 2016

הנקודה היא יותר שהכסף הזה לא הולך לצריכה, לכן אני קורא לזה חסכון, למרות שאני מסכים שזה כלי חסכון מחורבן

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

אוהד הפועל ת"א מאוכזב שהיה נוהג ללכת ל10 משחקי בית בשנה היה מוציא כ1000 שקלים על קבוצתו – לאור המצב העגום של קבוצתו החליט להדיר את רגליו מהמשחקים – האם הפך לחוסך של 1000 שקלים.
עקרונית כן, הוא שינה פאזה והקטין צריכה. פה אני מסכים איתך.
מעשית – סביר להניח שאת 1000 השקלים הוציא במקום אחר ואולי אף בבילוי יקר יותר (הטבעת היגון בפאב השכונתי ).
זה מה שלדעתי קרה במחאה – אנשים החליפו את השופרסל השכונתי ברמי לוי – אבל בפועל הגדילו את הצריכה (קנו לדוגמא יותר גבינה צהובה כמותית במעדניה בכסף שחסכו) ולמעשה או שצרכו יותר (אכלו) או שצרכו יותר (וזרקו) – השוק השתנה – מנהלי הרשתות חיים בפחד שיש צרכן חדש מהמחאה – בפועל יש אבולציה של הצריכה.

עוד דוגמא זה שוק האופנה – קסטרו ופוקס יורדות במכירות – האם זה בגלל המיתון (חלקו) או אולי שהצרכן גילה את הרכישות באינטרנט (הרבה) – האם התשובה שלהם זו הורדת מחירים כדי לתת תשובה לצרכן המחאה (לא) או שהתשובה זה לפתח עסקים חדשים (בוודאי) ולבזבז פחות כסף על שטויות כמו חסויות לקבוצות כדורסל (בהחלט, טוב שהתעוררו).

איציק 4 באפריל 2016

לפי הרגשתי, אנשים רוכשים פחות מזון משרכשו קודם ללא צורך וזורקים פחות. בהחלט וייתכן שמנצלים את הכסף במקום אחר. מבחינתי עדיף במקום אחר מאשר לזרוק מזון.
לגבי פוקס המצב מוזר. פוקס העלו מאד מחירים כיוון שמנסים למתג את עצמם מחדש כמשהו ייחודי ולא יומיומי. הקייף המכירות שלהם מאז ירד פלאים. אני לא חושב שזה בגלל המכירות במרשתת (אולי בשולים) ויותר בגלל המחירים, כי הם כמעט ולא שינו את קו המוצרים רק הקפיצו מחירים (יודע את זה מביפנים). לא מבין את ההגיון הכלכלי מאחורי המהלך.

גיסנו 4 באפריל 2016

לדעתי הם הימרו, ולא בלי בסיס, על זה העלאת מחירים כחלק ממיתוג מחדש, כי לרוב הצרכן הישראלי הוא סאקר של מיתוג בלי הרבה קשר לאיכות (ע"ע למשל בהלת ברגר קינג). אבל פוקס ממותגים כ"כ חזק כמשהו זול וקז'ואל ששינוי כזה כמעט בלתי אפשרי תוך כדי תנועה.

yaron 4 באפריל 2016

או שזה לכיסוי עלות הפרסומות עם ברבי :-)

גיל שלי 4 באפריל 2016

יניב, אם אתה צורך שירותים במקום מוצרים בכסף שלך, זה עדיין מוביל לאותה תוצאה. ההסברים לשינוי הם לא העיקר, מה שמשנה הוא השינוי עצמו. למשל, אפשר לטעון שהפועל נשארה בליגה בזכות החתמת גוטמן, אפשר גם להסביר את זה בכך שהפועל חיפה וקריית שמונה חלשות כל כך, העניין הוא שהפועל נשארו בליגה

איציק 4 באפריל 2016

וזה טוב?

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

אני דיברתי על הצרכן.
אבל קח בהפועל של חיים רמון את ההלוואה האדירה שהוא לקח – כבירי מחזיר אותה היום – האם היית מגדיר את הפועל ארגון שחוסך ?

אריאל גרייזס 4 באפריל 2016

אני לא בטוח שהייתי מגדיר את הפועל "ארגון"

אמיתי 4 באפריל 2016

מליצייה?

Oded 4 באפריל 2016

פוסט מצוין
חוץ מדבר אחד – מה זאת אומרת לא אכפת לך מהלחם???

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

כל עוד זה טרי זה טעים

matipool 4 באפריל 2016

ממליץ לך על הלחם של מאפיית ברמן שהחלו לשווק בשנה האחרונה – זה עם העטיפה הירוקה .
לחם טעים בטירוף ונחשב לבריא ( מחיר של 12-15 ₪ ) .
חוץ מזה – אחלה פוסט . ברור ומובן גם להדיוטות .

matipool 4 באפריל 2016

http://www.berman.co.il/מוצרים/%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d/%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91/

זה הלחם . מומלץ בחום ( אין לי מניות בברמן . בעצם – אין לי מניות בשום מקום .. ) .

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

מבטיח לנסות בפעם הבאה שאני בסופר :)

Amir A 4 באפריל 2016

אם כלכלה וצרכנים, הייתי מעוניין לקרוא ממכם יום אחד פוסט על הנושא של הפנסיה. לדוגמא, בארה"ב היתרה הממוצעת בתוכנית הפנסיה הפופולרית ביותר (401K) בקבוצת הגיל של 45-54 היא 125 אלף דולר. זה נתון מוטה בגלל העשירים. כשמסתכלים על החציון מוצאים שהוא רק 51 אלף דולר. או במילים אחרות, כלום. מה קורה בישראל ומה מצפים לעשות עם זה בעתיד?

אמיתי 4 באפריל 2016

בישראל? אל תדאג.. יהיה בסיידר…

איציק 4 באפריל 2016

שוב אתה משחק בכדור הבדולח שלי?

במבי 4 באפריל 2016

חפש בגוגל "שאול אמסטרדמסקי פנסיה". בגדול – הכל תרמית ולאף אחד מאיתנו לא תישאר פנסיה

אמיתי 4 באפריל 2016

חחח לאיציק ו+123 להמלצה על אמסטרדסקי

מיקו גוטליב אהלן סבבה 4 באפריל 2016

מי אמר שאוהדי מכבי חיפה לא מרוצים?
היכולת של הקבוצה היא לא המדד היחיד לשביעות רצון. את המנויים קונים בתחילת השנה, הקבוצה שעשתה את הזינוק הגדול ביותר היא הקבוצה שאצלה האוהדים היו המרוצים ביותר באותה תקופת זמן, מהמוצר הכללי אותו יקבלו, הכולל גם איצטדיון, חנייה, אווירה וכו'. מסכים שהיכולת של הקבוצה היא המשתנה החשוב ביותר, אך לא היחיד.

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

בודאי – לכן מדד שביעות רצון הוא משתנה המכיל שורה של משתנים.
בבלוג הזה אני חוטף ביקורת לא פעם על "אופטימיות " כשלמעשה מדד שביעות הרצון שלי מהפועל הוא אינדיבידואלי – כלכלן טהור שמסתכל על הפועל הנוכחית מול לפני חמש שנים רואה רק את הביצועים הכושלים – אני מסתכל גם על עוד פרמטרים.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 5 באפריל 2016

כלכלן טהור יסתכל על פונקציית התועלת של הפרט, הכוללת הכל.
אולי רואה חשבון זאת הכוונה שלך.

אזי 4 באפריל 2016

איזה פוסט מעולה!!

אתה מתבזבז בנישה של אוהד הפועל

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

:)

Lord Anthony 4 באפריל 2016

אני ארחיב את הטענה שלך, זה לא שאנשים קונים פחות, להפך, הם פשוט קונים במקומות אחרים, שחלק הולך וגדל מהם לא בארץ. בנוסף לפלח השוק שמוציא יותר כסף, נוצרות בשנים האחרונות יותר חלופות איכותיות לרשתות השיווק.
מה שסטורנקסט עושים זה למדוד רייטינג בטלוויזיה כשכולם צורכים ווידאו באינטרנט.

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

נכון בגדול – אבל עדיין הדאטה של סטורנקסט מאוד טובה להוצאת תובנות – בנוסף כאשר חברה עיסקית קוראת את נתוני סטורנקסט יש לה גםם את הדאטה הנימיתת שלה (נתוני מכירות ) – סטורנקסט לדוגמא לא מספקת נתוני מכירות טובים לשווקים המגזריים , למכולות, לשוק המוסדי ועוד – אבל לחברה כמו שטראוס לדוגמא ) יש את הנתונים האלה (שכן היא יודעת למי היא מוכרת) – התובנות שחברה עיסקית מסוגלת להוציא מהשילוב הם מצוינות.

איציק 4 באפריל 2016

זה לא ממש מדוייק. חולצה אתה יכול לרכוש מאתר בחול, אבל שתיים שמנת וחלבה עדיין גם אם תרכוש מכוון תרכוש כנראה מאחת הרשתות הגדולות בישראל. מידע זה הוא כן רלוונטי למיגזרים רבים. כמו-כן, נראה לנו שכל העולם רוכש דרך הרשת. זה נכון שאחוז המכירות שלהם בעלייה גדולה, אך העשירונים הביניים ומטה אני מניח מוציאים את רוב התקציב לא שם.

אמיתי 4 באפריל 2016

אתה לא מדייק. מי שקונה ברשת הם בייחוד ממעמד הביניים

איציק 4 באפריל 2016

איפה קונים העשירונים הנמוכים? אצל החנווני במכולת? הם גם הולכים לרשת כמו רמי לוי ודומיו.

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

עשירונים נמוכים זה הרבה מגזר חרדי וערבי – הם דווקא קונים בעיקר במכולת השכונתית מתחת לבית (שזולה לא פחות מרמי לוי) – אבל שם ב90% מהמקרים הקופה הרושמת לא מחוברת למחשבי סטורנקסט – אז אין מידע אמיתי – אבל עשירון תחתון לא יחסוך באוכל כדי לחסוך לטווח הארוך – והבייסליין שלהם מלכתחילה הוא בסיסי בכל הקשור למזון.

גיל שלי 4 באפריל 2016

יניב, הטענה העיקרית שלי בפוסט לא היתה שצורכים פחות בגלל שחוסכים יותר, זה היה נימוק לטיעון אחד, נימוק מיותר ככל הנראה

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

דרך אגב אני חושב שהמחאה חברתית היא אירוע מכונן – תוצאותיה יורגשו בעוד כמה שנים בראיית מאקרו.

גיל שלי 4 באפריל 2016

המחאה החברתית היא סימפטום, המטוטלת היא זו ששינתה את הכיוון, זה נכון גם בספרד ויוון, לא רק בישראל. קורה תהליך דומה בארצות הברית, שם אף אחד לא מייחס כלום למחאה של we are the 99% ועדיין התהליך שם זהה

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

אני לא יכול יותר מדי להרחיב – אבל מהחוויה שלי את שוק הקורפרייט הישראלי – המחאה יושבת חזק בכל שולחן של מקבלי החלטות מרכזיים.

גיל שלי 4 באפריל 2016

בזה אני מסכים איתך, המחאה השפיעה על התודעה של מקבלי ההחלטות

אמיתי 4 באפריל 2016

התבלבלתי…חשבתי שאתם מדברים על האינטרנט…

איציק 4 באפריל 2016

מה, כתבתי משהו בסדר?

S&M 4 באפריל 2016

הצריכה פוחתת, אבל הדואר קורס בגלל שכולם הפכו יבואנים ומנתבים את הצריכה לחו"ל. אמרו למעלה, איביי ועלי. יש לי מעל 900 פידבקים באיביי, כלומר, אלפי מוצרים שעולים בישראל פי 2-20 שלא נקנו בישראל אלא בחו"ל.
מחיר הטיסות שירד ממאות דולרים לטיסות שמתחילות מ-50 דולר, המשמעות שלהן עצומה, כי כל כרטיס לואוקוסט כזה גורר בריחה של 1000-2000 דולר לחו"ל. מעבר לזה שאילת חוסלה, כל אחד חוזר מחו"ל עם מוצרי צריכה שלא נקנו בארץ.
ויש עוד גורמים (אפילו טרנד הבישול מקטין צריכה. פעם קניתי קילו קמח בשנה. היום אני אופה ואופה, וקונה המון קמח זול. זה בא על חשבון מוצרים מוגמרים יקרים).
צרכנים שהתייאשו מהממשלה ומהריכוזיות, הפכו מתוחכמים בעל כרחם. לדעתי, ואין לי איך לבדוק, אנחנו לא צורכים פחות, אלא אותה כמות של כסף ומוצרים – אבל אחרת, וממקורות שלא נכנסים לסטטיסטיקה של המדדים. הם לא יודעים כמה אני קונה בסין.

אריאל גרייזס 4 באפריל 2016

מצטרף למברכים מעליי – פוסט מעולה

Comments closed