סליחה שנתתי לכם להיכנס לי ללב

על הטעויות שעשיתי ועל הטעויות שעוד אעשה.

 

בסוף אני אשם, אני, רק אני, אני זה שנותן להם פעם אחר פעם להיכנס לי ללב, אני שלא קיבלתי את החוזר בגיל 10 כשבחרתי את הקבוצה שלי ולא עברתי הדרכה מסודרת על מה זה אומר להיות אוהד.

אני ורק אני אשם.

אני זה שלא נתתי לערן זהבי את החוזה שרצה כשחזר מפלארמו, אני זה שלא היה לי את הכסף מהמשכורת חייל להשלים לשמעון גרשון את ההפרש בין השכר בהפועל לשכר שארקדי נתן, אני זה שהאמנתי לורמוט שכל שבועיים בערך הוציא פוסט וקמתי בבוקר אחרי דרבי לגלות שהוא הצליח לסגור בלילה אחד את המעבר למכבי.

כן, אני אשם, בין העבודה לחיים הפרטיים לא מצאתי זמן לחנך את כל הקהל של הפועל להפסיק לקלל, בכלל, את כל הקהלים בארץ להפסיק לקלל, לא רק את השירים הבאת קשים, את כל הקללות בעולם. וחבל שלא הצלחתי בזה, אם הייתי קצת משקיע לא רק שהייתי מצליח, גם בטוח שהיו עומדים בתור מלא אוליגרכים לקנות את הפועל. אז אני אשם גם בגרעון.

אני אשם בזה שאבא של מאור בוזגלו מוריד את העסק לזנות , שיוסי בניון מפעיל את כל העולם כדי לספק אגו מוטרף, אני אשם שערן זהבי לא מבקיע בנבחרת ובכלל אני אשם גם בתקשורת הבעייתית. הרי אני זה שמקליק על כל פוש וקורא כל כתבה אז ברור שאני אשם במצב התקשורת.

וברור שאני אשם שהשידוך של ארז במכבי לא הצליח, אני בכלל אשם שלא נתנו לו עוד 3 שנים בהפועל בשכר כפול, אפשר היה למנוע את הפיאסקו הזה קודם.

*

ולא רק אני אשם, כולם אשמים, כולכם חברים ,כל אוהד , כל צופה, כל מגיב בדה באזר, כולנו אשמים.

אני אשם יותר כי אני אוהד הפועל, אבל בתכל'ס גם האחרים לא צדיקים.

*

רק הם , אלה שבטעות קוראים להם מקצוענים כי הם בטעות מתפרנסים (חלקם בכבוד, חלקם בכבוד מאוד) מהמקצוע הזה לא אשמים בכלום.

ואי אפשר לצפות מהם מכלום, אי אפשר להסביר להם את ההבדל בין שחקן לאוהד ביציע, אי אפשר להסביר להם שלאמירות שלהם יש משמעות בעיני חלק מהקהל (כן, מר לעולם לא אאמן במכבי) או לגימיקים שלהם (כן, מר אף אחד לא ילמד אותי איך לחגוג) או לבחירות קריירה שלהם (כן, מיסטר זכיתי בגביע אז בואו נטנף קצת על הדשא).

הם לא אשמים, זה הכל חלק מהמשחק, ולחלקם גם יש צבא שלהם בתקשורת שנלחם בשבילם, ומי זה בכלל פרנקו האוהד מול טור הדיעה באתר או ציקצוקו של הפרשן בערוץ.

החיים זה כן שחור ולבן. והם בצד של הלבן פה.

*

ברוכים הבאים לנרטיב השולט היום בספורט הישראלי , תפקיד האוהד זה לקנות חולצה ולהריע לשחקן , רגש ?, חפשו את זה בקולנוע.

תבגוד לפני שיבגדו בך
כחומר ביד היוצר

36 Comments

יוני (המקורי, מפעם) 26 באוקטובר 2016

האהבה מתה. לפחות אצלי.

7even 26 באוקטובר 2016

אז רגע…מיקי ברקוביץ משחק בהפועל ת"א והפועל ירושלים…לא כבר אז הוכח שהאהבה בספורט מתה ?

אודי 26 באוקטובר 2016

מה?

אנונימוס 26 באוקטובר 2016

מדויק

עידן. 26 באוקטובר 2016

הזכרת לי את זה.

https://youtu.be/nn1GjtuvA-g

עדי אבני 26 באוקטובר 2016

יופי של תגובה אלגנטית לטלב"י

ברלה 26 באוקטובר 2016

אתה מצייר איזושהי תמונה שבה שחקנים ומועדוני ספורט מאותרגים על ידי התקשורת או יח"צ. במציאות הם לא מפסיקים לקבל ביקורת על כל דבר שהם עושים ובהרבה יותר ערוצי תקשורת ממה שהיה בעבר. זהבי קיבל ערימות של ביקורת אחרי הנבחרת, אדלשטיין מוצג כמו אחד שלא ראוי לאמן קבוצת קט-סל, הבנים של פדרמן ורקנטי כמו שני כלומניקים עשירים (מה שכנראה נכון..), וגם בניון קיבל המון ביקורת אחרי גמר הגביע ולא רק מאוהדי חיפה.
אבל כן, צריך לזכור שמדובר בבני אדם, לרוב עם אגו גדול, והמשכורת שלהם לא תהפוך אותם לחכמים או מנומסים יותר. לצפות שיתנהגו כמו ג'נטלמנים אנגליים בגלל שהם מודל חיקוי לילדים זה בערך כמו לצפות מאורן חזן שיפסיק להתנהג כמו ליצן בגלל שהוא חבר כנסת. לא קרה מעולם וגם לא יקרה מעכשיו

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

לא מעניין אותי למען האמת, חלק מהשמות פה נעשו אנשים אמידים מאוד בגלל המשחק, והמשחק הוא ציבורי וזה חלק ממנו, אי אפשר לנתק את זה.
מה שכן אפשר זה לצפות מאנשים מבוגרים להתנהג כמו בני אדם ולכבד את המקצוע והמשחק ולא להיגרר / ליצור פרובוקציות זה דבר אחד.
דבר שני – מי שעושה השוואה בין אוהד ביציע לבין שחקן ובעל תפקיד מקל מאוד על בעל התפקיד – אי אפשר לצפות מכל טמבל ביציע את מה שחובה לצפות מבעל תפקיד.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

גם בעל התפקיד וגם האוהד בני אדם.
אני לא חושב שההימצאות ביציע, גדר שמפריד בין היציע למגרש או תשלום על כרטיס פתאום מתיר לאוהדים להתנהג איך שבא להם.

אפשר לצפות משניהם, גם בעל התפקיד וגם האוהד, שלא יתנהגו כמו בהמות?

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

לצפות אפשר מכולם.
אבל אני מצפה מבעל טור ועורך ליותר מטוקבקיסט.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

בסדר, אתה מדבר על המקסימום, אני על המינימום.

dk 26 באוקטובר 2016

זה כבר מאוד תלוי באיזה אתר הטור מפורסם :)

ברלה 26 באוקטובר 2016

יש לך (ולאחרים) נטייה להיתפס לנושא הזה של המשכורות אבל השכר לא משנה את האישיות של אף אחד. וכמו שאני יכול לצפות מאדם מבוגר שמשחק כדורגל לא להיגרר לפרובוקציות, אני יכול לצפות גם מאדם מבוגר שעומד ביציע לא לעשות פרובוקציות ובטח לא לקלל בצורה מגעילה ליד הילד הקטן שלו (וראיתי את זה בכל משחק שהייתי בו), גם אם הוא מרוויח רק משכורת ממוצעת ולא משכורת של כדורגלן. אני גם לא מבין למה אתה הופך את זה למאבק בלתי נמנע בין שחקנים לאוהדים, בניגוד למה שאוהדי אולטראס אוהבים לחשוב, לא זאת המהות של אהדה.

ואם כבר ציינת שאתה רוצה רגש במגרש ולא רק בקולנוע, אני מעדיף שחקן שרוט ופרובוקטיבי שגם רב מדי פעם עם האוהדים (השמות הראשונים שעלו לי לראש הם קנטונה ומראדונה אבל לא באמת חסרות דוגמאות) על פני פלקט שמדבר בקלישאות ורץ בסוף המשחק למחוא כפיים לאוהדים "השרופים" רק כדי שלא יתלבשו עליו

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

אני מצפה משחקן כדורגל ובטח משחקן בכיר לא לייצר את הפרובוקציות זה קודם כל.
ואז לא להיגרר אליהם.
ואני מצפה משחקן שמרוויח היטב לכבד את המקצוע שלו ואת הקהל שמשלם כרטיס.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

למה אתה לא מצפה מהקהל לא להיגרר אליהם?
אל תפטור אותם מאחריות…

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

אני בהחלט פוטר אותם. לא מצפה לחנך אף אחד. לא מתיימר.
מצפה מבעל תפקיד בהצגה הזו הרבה. לא מהקהל. ובכלל שבעתי מלדבר על קהלים כמכלול.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

טוב, כאן נישאר חלוקים. אני לא אוהב לפטור אף אחד מאחריות, גם לא קהל.
כולם בני אדם, והתקהלות ביחד, שיוצר את המושג המוכר "עדר" או "מנטליות של אספסוף", זה לא דבר שמקובל עלי.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

ורק אוסיף, גם לא החלוקה של "קהל-מופיע".
הרי בכל תחום תרבותי יש ציפיות גם מהקהל.

בתיאטרון אתה מצופה להגיע, לשבת בכישא שלך, ולהיוות בשקט בזמן ההצגה, לא?
אז אם הקהל בתיאטרון יתחיל לקום ולהרעיש, האם גם אז תגיד "אני לא בא לחנך"?
לא חושב… אתה תגיד "שבו בשקט יא בהמות".

אז גם בכדורגל ובספורט בכלל לגיטימי לצפות מהקהל סטנדרט של התנהגות.

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

אחריות היא ביטוי רב-משמעי. זהו ערך מוסרי שמהותו היא התייחסות ראויה של אדם לדבריו, למעשיו ולאמון הניתן בו, יש הרואים באחריות במובן זה תנאי הכרחי לבגרות. נוסף על כך אחריות היא מעורבות של אדם בגרימת מצב או באי-מניעתו, כשהיה עליו למנעו, ומשמעותה של מעורבות זו לגביו. כמו גם הביטוי משמש לתיאור כלל החובות המוטלות על אדם מתוקף תפקידו או סמכותו, או מתוקף התחייבות שנטל על עצמו; תחום או עניין המסור לטיפולו של אדם,

צא ולמד כי האחריות של בעל תפקיד מרכזי במשחק כדורגל (שחקן במקרה שלנו) לצופה היא שונה בעליל.

טל בן יהודה 26 באוקטובר 2016

אני מבין מה אתה אומר, אבל אני חושב שקיטלוג כזה מרשה לאנשים להתנהג בצורה שבמקום אחר הם לא היו מתנהגים כך למשל.

אני לא כל כך מסכים עם הזרם הזה. אני לא חושב שיציע שונה מהתנהגות מחוץ לאצטדיון, בכביש או בבית.
וכפי שאתה יודע, אני לא אוהב את הצבת הגבול הזה בין היציע למגרש שמתיר למי שבצד של היציע לנהוג בצורה אחרת.

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

אם תזמין אותי אליך פעם לראות משחק אני מבטיח לא לפצח לך גרעינים על השטיח, אבל אני מקווה שלא תזדעזע לראות אותי מפרק חבילת אבטיח בבלומפילד (הי"ד).

dk 26 באוקטובר 2016

בהשוואה לתאטרון מגלים את ההבדל, כמו ששחקני תאטרון יעצרו את ההצגה אם הקהל יפריע להם להציג ככה שחקני כדורגל הפסיקו לשחק לאחר קריאות גזעניות כלפיהם. השאלה הראשונה היא איפה עובר הגבול? גזענות אסור/אישה וילדים מותר?
השאלה השניה היא כמה משחקים יעצרו עד שהקהל יתרגל לעובדה שאסור לו לקלל בכלל (סטנדרט עולמי כן? אחרת זה לא באמת יתפוס)

בסופו של דבר ספורט הוא מאוד ייצרי ולהפוך את הקהל לקהל של קונצרטים לא יעשה טוב לכדורגל. כנראה כמו כל דבר זה עניין של תרבות הספורט שלנו שמקולקלת…

ברלה 26 באוקטובר 2016

בדיוק כמו שאתה אומר שהשוואה בין בעל תפקיד לאוהד מקלה מאוד על בעל התפקיד, אני אומר שהנטייה לחפש את בעל התפקיד ולהוריד את האחריות מהאוהד בגלל שהוא לא מרוויח טוב/ יש לו רגשות/ הוא בא להתפרק מקלה מאוד על האוהדים. ועם כל הכבוד לעימותים החד שנתיים של בניון או זהבי עם האוהדים, הבעיה של הכדורגל הישראלי (לפחות מבחינת החוויה המגרש) זה לא ההתנהגות של השחקנים אלא של האוהדים.
אתה מדבר הרבה על הכדורגל הישראלי כמוצר. אני יכול להעיד שאני אוהב כדורגל אבל לא אוהב ללכת למשחקים בגלל שבכל פעם שאני הולך אני נתקל באיזושהי אלימות, לרוב רק מילולית אבל גם לא חסרים מקרים של אלימות פיזית. יכול להיות שהחוויה שלך שונה בגלל שאתה הולך על בסיס קבוע, או שיש לך את המנוי והמקום הקבוע שלך, או אולי התרגלת (אולי בכלל אתה פחות רגיש), אבל מבחינתי כקהל פוטנציאלי לכדורגל ישראלי, הבעיה העיקרית היא לא השחקנים ואפילו לא איכות המוצר אלא הקהל. אני לא מבין למה צריך למצוא הצדקה להתנהגות הזאת

יניב פרנקו 26 באוקטובר 2016

זו אכן בעיה. אבל גורמי השורש שלה אינם דווקא במקומות שציינת.

Amir A 26 באוקטובר 2016

ריצ'י בלקמור הוא נגן על ומאוד אנדררייטד לטעמי. האופן שבו הוא הביא סולמות קלאסים לרוק באלבומים הראשונים של דייפ פרפל גורמים לי צמרמורת בכל פעם מחדש. גם סדרת האלבומים פיירבול-מאשין הד-ברן היא יצירת מופת. ואז הוא הלך לריינבאו וכל מיני פרוייקטים אחרים שלא הצליחו לגעת בפסגות של תחילת הדרך. ועכשיו הוא מסתובב עם בלקמור'ס נייט כשהסגנון הוא מוזיקת ימי הביניים. אני אוהב את הסגנון אבל האלבומים שלהם מאכזבים אותי, בעיקר בגלל השירה של קנדיס נייט אבל ככה זה כנראה כשאת אישתו של הגיטריסט.
רוצה לומר, התפקיד שלי בתור חובב מוזיקה מסתכם בלקנות תקליטים וללכת להופעות של הלהקות שאני אוהב. לבוא בטענות לבלקמור על החורבן של דייפ פרפל, שהגיע 4-5 אלבומים מוקדם מידי, מזכיר לי את המעריצים הפאתטים של דילן המוקדם ששרקו לו בוז על זה שהוא עלה לבמה עם להקה חשמלית ובמובן מסויים את אלו שמתלוננים על יוסי בניון/פיגו או כל שחקן אחר שהולך למקום שלא מוצא חן בעיניהם. הוא שיחק אצלכם, נתן לכם מאות שנים של הנאה ואושר, ועכשיו ממשיכים הלאה. אם אתם רוצים אז תתעלמו ממנו, בדיוק כמו שאני לא קונה אלבומים של בלקמור'ס נייט. זה עדיין לא מונע ממני להקשיב מדי פעם לאלבומים הראשונים של דייפ פרפל, להחזיק את הראש ולומר לעצמי "איזה גיטריסט ענק".

Amir A 26 באוקטובר 2016

*מאות שעות

צור שפי 26 באוקטובר 2016

מת על דיפ פרפל המוקדמים ועדיין, לדעתי האנלוגיה לא מתאימה כי אין במוסיקה את מימד היריבות באופן שהוא קיים בספורט. אתה יכול לאהוב את דיפ פרפל וגם להקות רוק נוספות, אתה אוהד רק קבוצת כדורגל אחת.

Amir A 26 באוקטובר 2016

ספר את זה למעריצות של עפרה חזה וירדנה ארזי. שנה שעברה היתה השנה ה-30 לכתם הדיו המפורסם.

צור שפי 26 באוקטובר 2016

מ.ש.ל

עבד של גקלמאכר 26 באוקטובר 2016

ענק

פרלה 26 באוקטובר 2016

נראה לי שנקלעת למצב של שיכול אותיות במילה השלישית בכינוי שלך

גדעון 27 באוקטובר 2016

פרלה, חוץ מהשיכול הכל בסדר ?

dk 26 באוקטובר 2016

טור נהדר וחשוב מאוד!! תודה.

Srtest - ארטסט 27 באוקטובר 2016

אדלשטיין עשה בשנים האחרונות כמה וכמה טעויות ואיבד אמון הרבה יותר מוקדם ממה שהיה צריך ולכן כנראה היה לכך חלק במה שנעשה לו.

על הפועל ת"א אני יכול להעיד שהיא לא ראויה למאמן פגום כמו אדלשטיין או לבעלים פגום כמו טביב. היא ראויה בדיוק למה שיש לה ויכול להיות שהמעבר של האנשים האלה בהפועל היה עדות מוקדמת לפגמים בשיקול הדעת שלהם. בסופו של יום אין אחד שלא היה לוקח את אדלשטיין אליו לקבוצה על פני אוהדי הפועל.

Srtest - ארטסט 27 באוקטובר 2016

והכי קטע שהמעבר שלו בהפועל כנראה גם כן תרם רבות ליחס שאליו הוא זכה. אם הם רק היו קוראים את הטור הזה לפני. תכלס הגיוני דו-הקרב בין אוכלים לאוכלי נבלות.

תומאס נוימן 27 באוקטובר 2016

אני מעריך ספורטאים שאומרים את אשר על ליבם, ללא קלישאות. זה מוסיף לעניין סביב הספורט. והאוהדים – הם צריכים להתמודד.
אם ההתמודדות של האוהדים היא קללות (שאינן חורגות מהרגיל – "יוסי/ערן בן זונה" למשל) – זה גם בסדר.
חלק מהמשחק.

Comments closed